מבחן ראשון ליישום תקן ה־IFRS בארץ
הגדלת ההון העצמי, אי־דיווח על מוניטין וניפוח שווי ניירות: דו"ח רשות ניירות ערך מצביע על ליקויים בדו"חות הראשונים שחויבו בכללי התקינה הבינלאומית IFRS
10:37
20.08.08
כשלים התגלו ביישום תקן ה־IFRS בדו"חות הכספיים לשנת 2007, הראשונים המחויבים בהגשה לפי כללי התקינה הבינלאומיים שנכנסו השנה לתוקף בארץ. כך עולה מדו"ח שפרסמה רשות ניירות ערך, המצביע על יישום בלתי נאות של הוראות התקן.
בשלב זה נתנה רשות ניירות ערך לחברות שבדיווחיהן התגלו ליקויים ליהנות מן הספק, והן התבקשו רק להגיש ביאור מתוקן שיצורף לדו"ח. בהמשך עשויות חברות להידרש להכין ולהגיש תיקון דו"ח מלא, שמשמעותו פגיעה באמון החברה.
חובת הדיווח על פי כללי ה־IFRS נכנסה לתוקף בישראל בתחילת השנה, והיא חלה על חברות ציבוריות בלבד. מדובר במערכת כללים בינלאומית אחידה, האמורה להקל את ההשוואה בין ביצועי חברות בארצות שונות. באירופה יושם ה־IFRS לראשונה ב־2005. אימוץ התקן בארץ נועד לשפר את האמינות המיוחסת לדיווח הכספי של תאגידים ישראליים, ובכך לסייע לעודד השקעות זרות בהם.
עד היום פרסמה רשות ניירות ערך שני דו"חות בעניין יישום המעבר ל־IFRS. הדו"ח הראשון עסק ברבעונים השני והשלישי של 2007, שלגביהם גילתה הרשות בעיות בטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים, כמו אופציות ואיגרות חוב. לפי ממצאי הרשות, חברות רבות סיווגו באופן שגוי מכשירים היברידיים (משולבים), וכללו אותם בדו"חות הכספיים במסגרת התחייבות ולא במסגרת ההון העצמי. המשמעות של טעות זו היא שהחברות מגדילות בדיווחיהן את ההון העצמי שלהן על חשבון ההתחייבות.
הדו"ח השני של רשות ניירות ערך עוסק בדו"חות סוף השנה, שהוגשו בדצמבר 2007, וכוללים מאזן שנתי ודו"ח רווח והפסד על פי שיטת ה־IFRS. כאן מצאה הרשות כמה בעיות עיקריות, שאחת הרווחות שבהן נוגעת לדיווחים על ירידת ערך מוניטין החברה. תחת כללי ה־IFRS המחמירים נדרשות החברות לבחון מדי תקופת דיווח את ערך המוניטין שלהן, ולרשום כל שינוי בו במאזן הרווח וההפסד. רשות ניירות ערך מצאה שרבות מהחברות לא כללו בדו"חות הפסדים מירידת ערך מוניטין. במקרים רבים מדובר בסכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים. בעניין אחר מצאה רשות ניירות ערך כי חברות רבות ניסו לרשום עסקאות שונות כעסקאות הגנה או גידור, אף שהן לא עמדו בדרישות של עסקאות כאלה.
"בתוך שנה־שנתיים ישתפר היישום"
אחת הבעיות החמורות שנמצאו נוגעת בקביעת שווי ניירות ערך. לפי תקן ה־IFRS, כאשר יש לניירות הערך של חברה מחיר שוק בשוק פעיל, יש לקבוע לפיו את ערכן, ורק במקרים נדירים אפשר להשתמש בהערכות שווי. "המחיר המפורסם של מכשיר הון מספק את הראיה הטובה ביותר לשווי הוגן של המכשיר, ויש להשתמש בו, למעט בנסיבות נדירות", נקבע בתקנים.
"שיטות הערכות שווי וראיות אחרות מובאות בחשבון רק בנסיבות נדירות, שבהן הרוכש יכול להראות שהמחיר המפורסם במועד ההחלפה מהווה אינדיקציה בלתי מהימנה לשווי הוגן". למרות זאת, רשות ניירות ערך מצאה שחברות ישראליות רבות ניסו לטעון שהשוק בארץ אינו פעיל, וכי ישנה בעיית סחירות במניותיהן, כך שמחיר השוק אינו משקף את שוויין האמיתי. בדרך זו התאפשר לחברות להעלות את ערך הניירות שלהן ברישום החשבונאי. רו"ח שלומי שוב, הנחשב למומחה ב־IFRS, אמר ל"כלכליסט" כי הגיוני "שבדו"חות הראשונים של ה־IFRS נפלו לא מעט טעויות, כתוצאה מטעויות טכניות ואפילו לעתים מחוסר תשומת לב לנושאים מסוימים. עם זאת, החברות עשו מאמץ גדול כדי לצמצם למינימום את הטעויות הללו. לדעתי, יש לקבל את הטעויות בהבנה כי מהפכה כל כך גדולה לא יכולה לעבור בלי טעויות, והגורם האנושי הוא מאוד משמעותי. אני מאמין שבאופן טבעי בתוך שנה־שנתיים ישתפר היישום".
