הרבנית סטארט־אפ
רותי מרגלית מבני ברק תכנתה בגיל 16 מערכת לניהול כספים לכולל חרדי. היום היא מנכ"לית i-rox, חברת תוכנה שכל עובדותיה הן נשים חרדיות. הצפי לשנה הבאה: מאתיים מתכנתות חרדיות במשרה מלאה
את בניין המשרדים הנוצץ בבני ברק מאכלסות לא מעט חברות הייטק, והמסקרנת שבהן, i-rox, נמצאת בקומה השביעית. i-rox מפתחת תוכנות לפי הזמנה עבור חברות אחרות, ובהן חברות הנדסה, חברות ייעוץ ארגוני וחברות בתחום הסלולר. כמעט 60 נשים חרדיות עובדות שם מול מחשבים. הן בנות 20–30, לבושות בצניעות, מדברות באיפוק. למרות גילן הצעיר, הן המפרנסות היחידות של משפחות גדולות.
חברת i-rox מספקת שירותי פיתוח תוכנה תוך שימוש בכוח אדם מקומי זול יחסית שכבר אינו זר כל כך לעולם ההייטק - נשים חרדיות. לפי נתוני חברת IDC, עד סוף השנה יעבדו כאלף נשים חרדיות בארץ בתחומי פיתוח תוכנה ובדיקות תוכנה ובמוקדי שירות. רבנים ומנהיגים במגזר החרדי מעודדים את המגמה, מכיוון שהנשים המתכנתות מפרנסות את המשפחה ומאפשרות לבעל ללמוד תורה. אך בניגוד למרכזי הפיתוח של מטריקס ומל"מ, המעסיקים המרכזיים של מתכנתות חרדיות, i-rox צמחה מתוך הקהילה החרדית. החברה נוסדה ומנוהלת על ידי אשה חרדית ששמה רותי מרגלית.
מרגלית (28), אחת משתי המנכ"ליות של i-rox, הקימה את החברה ב־2006 כדי לספק מקום עבודה הייטקי לנשים כמוה. חמש שנים עבדה מרגלית בתכנות בחברת ECTel החילונית, דבר שנשות מחשבים חרדיות רבות מעדיפות לא לעשות. הרעיון להקים חברה משלה צץ כשנתקלה במקרה בידידה חרדית שלמדה מחשבים. "היא סיפרה שהיא לא מוצאת עבודה שמתאימה לה בתחום, ובמקום זה היא עובדת כמוכרת בחנות", מספרת מרגלית. "היא היתה מאוד מוכשרת, והרגשתי שזה ממש חבל. אחרי כמה חודשים, כשהקמתי את החברה, גייסתי אותה מיד, ועד היום היא עובדת פה כמתכנתת בכירה".

אף על פי שהקמת החברה היתה צעד יוצא דופן עבור אשה חרדית, מרגלית מעדיפה להמעיט בתעוזה שנדרשה. "יש הרבה נשים בחברה החרדית שהקימו עסק עצמאי", היא טוענת, "עסקים כמו חנויות בגדים. אבל פחדתי לעשות את זה לבד, וחסר לי הניסיון בניהול. בגלל זה חיפשתי אשה אחרת שתתאים לי באופן אישי ותוכל לנהל יחד איתי".
מרגלית צירפה אליה את יהודית סוויסה (44) - המנהלת הראשונה שלה בחברת ECTel. סוויסה, המנכ"לית השנייה של i-rox, היא האשה החילונית היחידה במשרדי החברה, שנמצאת בבעלות המנכ"ליות ואיש עסקים חרדי שהשקיע בה. הגברים היחידים במשרד הם הלקוחות ובעלה של מרגלית, יהודה, שעוזר בתפקיד לא רשמי בתפעול החברה.
המשקיע לא מבין בהייטק
עשרות המתכנתות של i-rox עוברות הכשרה של שלושה חודשים בחברה, אך הן בעלות רקע במחשבים, ובדרך כלל בעלות תואר הנדסאית. סמינרים רבים שבהם לומדות נשים חרדיות מציעים היום תואר כזה. בסוף 2006 דיווחה חברת מטריקס כי על פי סקר שערכה, חלה עלייה של 35% בהרשמה ללימודי מחשבים בקרב נשים חרדיות בעקבות התרחבות אפשרויות התעסוקה.
מרגלית עצמה היא עדיין תופעה נדירה בנוף החרדי: פריקית מחשבים מגיל צעיר. "מגיל קטן היה לי מחשב בבית", היא מספרת. "בכיתה ו' ביקשתי מההורים לשלוח אותי ללמוד תכנות בקורס חרדי לבנות בבני ברק. אהבתי את זה, ועשיתי מדי פעם פרויקטים קטנים של תכנות לעצמי ולמשפחה הקרובה. למשל, אח שלי מנהל כולל, אז בגיל 16 בניתי לו תוכנה לניהול הכספים בכולל. לא דבר גדול".
בסמינר שבו למדה מרגלית לא הציעו אז לימודי מחשבים, אז היא עברה הכשרה להוראת מתמטיקה. במקביל למדה תכנות בקורס של סיוון בבני ברק. כך נקלעה לעבוד בחברה חילונית. "אחרי הקורס, יהודית, שלמדה איתי, התחילה לעבוד ב־ECTel והביאה גם אותי. היה לה קצת קשה להכניס אותי - היו דעות קדומות על נשים חרדיות - אבל היא נלחמה למעני".
העבודה בחברה חילונית היתה כרוכה במאמצים של שני הצדדים. "ביקשתי לעבוד בחדר שכולו נשים, אז שמו אותי בחדר של בנות, אף על פי שזה לא היה החדר של הצוות שלי. גם המנהלת שלי היתה אשה", היא מספרת.
מה היו התגובות מהסביבה בבני ברק כששמעו שאת מקימה חברה?
"בעלי מאוד האמין בזה. אנשים אחרים - היו כאלה שעודדו אותי, והיו כאלה ששאלו אותי למה אני עושה שטויות אם יש לי מקום עבודה נורמלי עם משכורת חודשית. הרבנים עודדו את זה. מבחינתם זה מעולה שיש לבנות תעסוקה בתנאים מתאימים מבחינה דתית. זה אפילו היה פלוס שאני היזמת, כי אשה חרדית מכירה הכי טוב את הצרכים של נשים חרדיות. זה לא כמו מטריקס, חברה זרה שנכנסה לתוך קהילה חרדית, ולכן היתה צריכה להשיג הכשר".
את המשקיע בחברה, איש עסקים חרדי, הן מצאו הודות לעזרתו של בעלה של מרגלית. "לא חיפשנו אצל אנשי הון סיכון סתם, חיפשנו מכרים", היא מספרת. "מצאנו מישהו שלא מבין בהייטק, אבל מכיר אותנו ומתלהב מבחינה עסקית מהרעיון. אנשי עסקים חרדים באים בקטע משולב: ביזנס ותרומה לקהילה".
העובדות הראשונות נמצאו בעזרת מודעות בכתבי עת כגון "יתד נאמן" ו"המודיע". לדברי מרגלית, "אין הרבה מודעות דרושים למתכנתות בעיתונות החרדית, אז קיבלנו די הרבה קורות חיים. לקחנו צוות ראשון של ארבע מתכנתות, ובמקביל מצאנו את הלקוח הראשון, חברת ECTel. מאותו רגע לא פרסמנו אף מודעה: הכל דרך חברה מביאה חברה. כל מי שלומדת הנדסאות תוכנה בסמינרים במרכז מכירה אותנו".
תוכניות צמיחה?
"עד סוף השנה, בעזרת השם, מאה מתכנתות. ובשנה הבאה להכפיל את זה ולהגיע ל־200 מתכנתות".
שכר נמוך, שעות נוחות
בין הפרויקטים האחרונים של i-rox אפשר למצוא פיתוח של תוכנת ניהול כוח אדם לחברת PayWay הישראלית־אמריקאית, תוכנת קבלת החלטות ארגונית ומערכת בקרה הנדסית בכבישים.
להערכת העובדות, השכר ב־i-rox נמוך במידה ניכרת משכרו של מתכנת בעל ניסיון דומה בחברה חילונית - פער של עד 30%. אך לדבריהן, היתרונות של העבודה בחברה מפצים על כך. אף שהעבודה היא בדרך כלל במשרה מלאה, היא מתחילה בשעה מוקדמת, מתנהלת בקצב נמרץ ומסתיימת מוקדם.
"אני לא אלך לעבוד בחברת הייטק שדורשת ממני לבלות בה את רוב היום, נוסף על הנסיעות", מסבירה ת' (28), המתכנתת המוכשרת שהפגישה איתה הובילה את מרגלית להקים את i-rox. "מתי אראה את הילדים שלי, בשבת? יכולים גם להסתכל עליי מוזר כששומעים שאני עובדת בחברה חילונית".
כשאני שואלת את ת' איך זה לעבוד בתחום שנחשב לגברי, היא לא מבינה. "למה גברי? נשים הן מאוד חדות בעיניי".
גם מרגלית לא תופסת את עצמה כמהפכנית. "נכון שנשים חרדיות בדרך כלל לא מתעניינות בקריירה כשלעצמה, אבל הן כן רוצות לעבוד כדי להביא כסף הביתה. בהייטק הרוב הוא גברי, אבל זה הולך ומשתנה. נשים חרדיות יכולות לתפוס חלק חשוב בכלכלת ההייטק".
מתכנתת בשכר מינימום
השכר הממוצע של מהנדס תוכנה בישראל, לפי סקר חברת רדפורד העולמית, הוא כמעט 20 אלף שקל בחודש. מתכנתות מתחילות בחברת מטריקס משתכרות פחות מ־4,000 שקל בחודש. גם ב־i-rox השכר נמוך מהמקובל בשוק. מנכ"ל IDC ישראל, גדעון לופז, מאמין שהמגמה הזו תשתנה. "כדי שיעבירו אליך פרויקטי פיתוח, אתה צריך להיות יותר זול", הוא אומר. "אבל ככל שאוכלוסייה מתמקצעת, השכר עולה. זה קרה בהודו, וזה יקרה גם עם הנשים החרדיות. מה שכן, נשים חרדיות פחות נוהגות לשאת ולתת על שכר. יש מקום להעצמת האוכלוסייה הזו". דובר מטריקס אומר כי העובדות מועסקות כיום בחוזה אישי, ומשכורותיהן צומחות עם הזמן. לדבריו השכר ההתחלתי קשור לכך שהנשים הגיעו לחברה ללא ניסיון במחשבים.


