באמצע שום מקום בסין: ארבעה אדריכלים ישראלים מתכננים שכונת יוקרה
דבר כזה יכול לקרות רק בסין: הממשל מחליט על הקמת עיר של מיליון תושבים בלב מדבר גובי השומם, כדי להאט את הנהירה לבייג'ינג ושנחאי. העיר, אורדוס, נבנית יש מאין מבלי שיש בה נפש חיה - פרט לאדריכלים
ההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג הבהירו לעולם שסין היא מעצמה שמסוגלת להרים פרויקטים שמדינות אחרות יכולות רק לחלום עליהם: השקעות של 50 מיליארד דולר בתשתיות, בנייה של הגלגל הענק הגבוה בעולם ולימוד מיליוני סינים אנגלית וכללי נימוסים. אבל אחרי שנראה היה שהעולם כבר ראה הכל, מפתיעים הסינים עם פרויקט נדל"ן שכמותו לא בוצע מעולם באף מדינה: בנייתה של עיר חדשה מהיסוד, שאמורה לאכלס מיליון תושבים - שייכנסו אליה רק לאחר סיום הבנייה.
שמה של העיר החדשה, שהולכת ונבנית באזור מרוחק וצחיח במדבר גובי: ORDOS. גם שם יש סיפור שמצביע על הנחישות הסינית: בעבר ניסו הסינים להקים עיר חדשה בשם זה - ונכשלו. הפרויקט החדש נועד למחוק את חרפת הכישלון עם העיר החדשה, שנמצאת במרחק שעת נסיעה מפרויקט הנפל המקורי.
הפרויקט החדש טומן בחובו רעיון מהפכני לא פחות: הקמת רובע יוקרתי של מאה בתים פרטיים, שאותו יתכננו מאה אדריכלים מ-30 מדינות. כל אדריכל יקבל מגרש, ומעט מאוד מגבלות על חופש הביטוי והיצירה. התוצאה שצפויה להתקבל היא מוזיאון ארכיטקטוני מרהיב.
מאחורי פרויקט מאה האדריכלים עומד המיליארדר הסיני ג'יאנג יואן, שעשה את הונו בכריית פחם ובמחלבות. שיווק החלב האגרסיבי שהנחיל במדינה גרם לסינים, שכמעט לא ידעו מה זה חלב, להכפיל את צריכת החלב שלהם פי שלושה. ג'יאנג לא התפשר על איכות האדריכלים, ומינה את משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מורון - שזכה בפרסים יוקרתיים ותכנן את האצטדיון האולימפי החדש בבייג'ינג - להיות ממונה על תהליך בחירתם.
מוזיאון ארכיטקטוני
ברשימת מאה האדריכלים שהוזמנו להשתתף בפרויקט נמצאים גם שלושה משרדים ישראליים: סנאן עבדל קאדר מירושלים, שרון רוטברד מתל אביב, והאדריכלים השותפים מאירה קובלסקי ופרופסור צבי אפרת, ראש החוג לארכיטקטורה בבצלאל. נוסף על כך, משתתפים בפרויקט גם אייל וייצמן ורפי סגל, ישראלים לשעבר שמתגוררים כיום בלונדון ובניו יורק בהתאמה.
אחד המאפיינים של האדריכלים שנבחרו: רובם צעירים יחסית, ונחשבים לאדריכלים רדיקליים. "הרגשנו שהשתתפות בפרויקט כזה היא הזדמנות של פעם בחיים", אומר צבי אפרת, "אין עוד מדינה שיכולה לבצע פרויקט בסדר גודל כזה. זו הפגנת ביטחון ועוצמה. המטרה שלהם היא להחזיר את האדריכלות למקום הגיוני, תוך הפגנת בגרות", הוא מספר.
אף על פי שאין תחרות ישירה בין האדריכלים, המעורבות של מספר כל כך גבוה מהם בפרויקט יצרה תחרות סמויה ביניהם. "כל אחד מכניס לפרויקט את האגו שלו, אתה מרגיש חשוף לביקורת של הקולגות שלך", אומר אפרת.
קובלסקי ואפרת מתארים את הנסיעה הראשונה באוטובוס לאתר הבנייה העתידי כחוויה שלא ישכחו לעולם: במהלך הנסיעה לאתר הוצגו סרטי תעמולה סיניים, שבהם האזור הוצג כמקום ירוק ופורח. לתדהמתם, כשהגיעו למקום הוא היה צחיח ושומם והזכיר במקצת את חולות אשדוד.
הכל בגלל הכבשים
מתברר שהאזור, שהיה פורה עד לפני שלושה עשורים, נהפך למדברי. האשם אינו התחממות כדור הארץ אלא הכבשים הקשמיריות שבמשך שנים השחיתו את האזור. מדובר באסון אקולוגי אדיר ממדים, שהשפעותיו ניכרות גם ביפן ובדרום קוריאה. כדי להחזיר את הגלגל לאחור, בשנים האחרונות החלה תנופת נטיעות במקום.
אורדוס ממוקמת במחוז Inner Mongolia בסין, הגובל במדבר גובי ונמצא כ-560 ק"מ מערבית לבייג'ינג. לדברי אפרת, העיר אורדוס נותנת תחושה הזויה ומפחידה מעט, המזכירה לו את הסרט "המופע של טרומן": "אתה מסתובב בעיר בנויה שיש בה הכל - פרברי מגורים שהועתקו משכונות אמריקאיות, בתי ספר, בתי משפט, רמזורים עובדים, אנדרטאות, משרדי ממשלה, בנייני משרדים וכל מה שעיר צריכה - בלי שיש בה נפש חיה".
המניע לבניית העיר הוא הרצון לפתח אזורים פריפריאליים ולצמצם את הנהירה לערים המרכזיות בייג'ינג ושנגחאי. סביב הפרויקט נפוצו שמועות שהיזם ג'יאנג יואן מקבל סיוע ממשלתי לקידום הפרויקט, אם כי הסינים נמנעים מלדבר על נושא זה.
בונים בלי לקוח
שכניהם של קובלסקי ואפרת בפרויקט הם כמה מהאדריכלים המובילים בעולם: פרסטון סקוט כהן, הדקאן בהרווארד שאחראי גם לתכנון החלק החדש במוזיאון תל אביב, וכן אדריכלים מוכרים מלוס אנג'לס, מצ'ילה, משוויץ ומבלגיה. הפרויקט הוא פרבר מגורים יוקרתי בתוך העיר, או כפי שמכנה אותו קובלסקי, "פרויקט גורמה באמצע החולות". השכונה העתידית חולקה למאה מגרשים בני 2-1.3 דונמים כל אחד. לאחר הגרלה, כל משרד קיבל לידיו מגרש והתבקש לתכנן עליו בית פרטי בשטח בנוי של 1,000 מ"ר.
הדרישות מהאדריכלים היו בניית בית בגובה של עד 15 מטר, שכולל לפחות בריכת שחייה אחת בתוך הבית, כיוון שסופות החול והאקלים הקיצוני במקום, שבו הטמפרטורות נעות בין 30 מעלות מתחת לאפס בחורף ועד 40 מעלות בקיץ - אינו מאפשר לשחות בבריכה חיצונית. כמו כן, הבית צריך לכלול חניה מקורה, חדר קולנוע ביתי, סאונה, שירותים מרווחים וחדר למשרתים. במהלך הפרויקט נתקלו האדריכלים בכמה בעיות תכנוניות, שכמעט כולן קשורות ללקוח, או ליתר דיוק - להיעדר לקוח. למתכננים אין מושג מי יתגורר בבתים; כל מה שידוע להם הוא שהם סינים.
למרבית האדריכלים אין ידע מוקדם בתרבות הסינית ובצרכים של האוכלוסייה המקומית. לרובם זהו ביקורם הראשון במדינה. נקודה מאתגרת נוספת היא היעדר התיאום בין הבתים: בדרך כלל בהקמת שכונה חדש מושקעת מחשבה רבה בתכנון תיאום בין המבנים. במקרה של השכונה באורדוס, כל אדריכל בונה את הבית במגרש שלו ללא תיאום עם יתר האדריכלים, כך שנוצר מגוון ארכיטקטוני רחב - במיוחד לאור העובדה שחלקם בנו בתים בעלי מראה רדיקלי.
בניגוד לפרויקטים רגילים, שבהם האדריכל מחויב לפיקוח צמוד על הפרויקט עד השלמתו, במקרה זה האדריכלים מבצעים רק את התכנון הראשוני. עם סיומו, לאחר שלושה חודשים, הביצוע עובר לידיהם של קבלני הביצוע הסינים. בשלב זה יקבל כל אדריכל שני כרטיסי טיסה, כך שיוכל להגיע על חשבון היזם לבחון את התקדמות הפרויקט בשלב הבינוי. גם תאריך היעד של הסינים שאפתני: השלמת הבנייה בתוך שנה. לדברי היזמים, לכל בית קיימת כבר רשימת המתנה של רוכשים.
