מדרשת בן גוריון - היישוב הקהילתי שמפריח את הנגב

בעוד שיישובים רבים בנגב סובלים מהגירה שלילית, מאוכלוסייה מתבגרת ומהיצע קרקעות שעומד ללא ביקוש, ביישוב הקהילתי מדרשת בן גוריון הדברים הפוכים לגמרי.

ביישוב, הסמוך לקיבוץ שדה בוקר, ממתינות 60 משפחות לרכוש קרקעות בחלק ב' של שכונת נווה בוקר. היישוב החדש יחסית קיבל מעמד של יישוב קהילתי רק בינואר 2003. בשנים האחרונות הוא נהנה מביקושים ערים מצד זוגות צעירים ומשפחות מכל רחבי הארץ, שחלקם אף אינם מועסקים באזור הדרום.

ביישוב מתגוררות כיום כ־260 משפחות. הוא מורכב מהחלק הישן, המכונה תאגיד מדרשת שדה בוקר - תאגיד ממשלתי שייסד את היישוב בשנות השבעים - וכולל כ־120 דירות מושכרות. דמי השכירות החודשיים בחלק זה ביישוב הם 1,500 שקל בממוצע. החלק השני של היישוב הוא שכונת נווה צים הוותיקה, הכוללת כ־70 מגרשים ומורכבת ברובה ממשפחות התאגיד שביקשו לשפר דיור. החלק השלישי הוא שכונת נווה בוקר, שנכון לימים אלו נמכרו בה 100 מגרשים. היישוב צפוי לגדול באופן ניכר, ובעתיד ישווקו בו עוד כ־400 מגרשים.

בית בוץ אקולוגי במדרשת בן גוריוןצילום: חיים הורנשטיין

מחיר הקרקע נמוך גם ביחס לדרום

שלב א' בשכונת נווה בוקר אופיין במגרשים צרים וארוכים של כ־500 מ"ר. בשלב ב' הבינו כי קיים ביקוש לשטחים גדולים יותר, ומרבית הקרקעות ששווקו השתרעו על שטח של 650 מ"ר עד דונם, במגרשים מרובעים.

כמו במקומות שבהם הביקוש גובר על ההיצע, גם מחירי הקרקעות ביישוב החלו לטפס, אם כי הם עדיין נמוכים במידה ניכרת מאשר במרכז הארץ ואף לעומת יישובים יוקרתיים אחרים בדרום, כגון עומר ולהבים. בשנת 2000 נמכר חצי דונם ביישוב ב־60 אלף שקל; בשנת 2005 נמכר אותו שטח אדמה ב־120 אלף שקל; כיום הוא נמכר ב־170 אלף שקל. מחירו של כל מגרש כולל את עלות הפיתוח, שמסובסד במחציתו על ידי המדינה בסכום של 57 אלף שקל למגרש. המטרה היא לעודד את ההתיישבות בנגב ולהוזיל את העלויות עבור התושבים. גם במחירי השכירות ניתן לראות עלייה חדה. ב־2004 הושכרה דירת 5 חדרים ב־500 דולר, וכיום אותה דירה מושכרת ב־1,100 דולר.

אדווה לויד, דוברת מועצת רמת הנגב, אומרת שהמשפחות המתעניינות בדירה ביישוב מתעניינות בעיקר בחינוך. ביישוב יש את כל מוסדות החינוך — מגן ועד בית ספר תיכון ומדרשה. נוסף על כך, בקרבת היישוב פועלים שני מרכזי מחקר אוניברסיטאיים וחממה טכנולוגית, כך שעובדים וחוקרים מתעניינים במגורים ביישוב. "איכות האנשים ביישוב גבוהה מאוד, אם כי אין מכנה משותף ואחידות ביניהם. מרביתם עובדים במקצועות חופשיים בבאר שבע ובסביבה, וישנם כאלה שאף נוסעים למרכז מדי יום", אומרת לויד. לדבריה, נוסף על תחום החינוך, היישוב נהנה משירותים מוניציפליים מצוינים, מחיי קהילה פעילים וכמובן מנוף מדברי מרהיב.

איתי מנור, יו"ר עמותת נווה בוקר, מספר על ההגירה מהמרכז. "לפני שהגעתי ליישוב עבדתי במשך עשר שנים בהייטק, והתגוררתי ביישוב קדימה בשרון. אני ואשתי רצינו שינוי בחיים, בדקנו אפשרויות בצפון ובסוף החלטנו להתמקם בדרום. הפוטנציאל כאן אדיר, היישוב ממש משווע לפרוץ החוצה, בעיקר בכל הנוגע לתחומי התיירות והחינוך".

בתים בצבעי חול

בגלל תנאי האקלים הקיצוניים במדבר, החלו התושבים בבנייה של בתים ירוקים ביישוב. בשל איסור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה על הקמת גגות רעפים, הבתים שטוחי הגג משתלבים היטב בנוף המדברי. מרביתם גם צבועים בצבעי חול. בגלל מיקומו ברמה, הטמפרטורות בחורף צונחות ומחייבות את בידוד הבתים.

הרשות המקומית מעודדת בנייה ירוקה, ונשקלת האפשרות לתת הנחה בארנונה לבעלי בתים ירוקים. "ההנחה רלבנטית בעיקר לבתים שבנויים מבוץ. בתים אלו הם בעלי קירות של כחצי מטר, ומכיוון שהארנונה נמדדת על פי הקירות החיצוניים, הם משלמים עבור שטח בלתי מנוצל", אומרת לויד. לדבריה, מרבית הבתים ביישוב נבנים באלמנטים מדבריים, מתוך הקפדה על כיווני אוויר והצללה. בתים רבים ביצעו הפרדה של מערכת מים אפורים, שמשמשים להשקיית הגינות.