במת כלכליסט: הרווח הנקי של הרשויות

רק על ידי הקטנה משמעותית של הביקוש לאנרגיה ניתן יהיה למנוע עליות נוספות במחירי האנרגיה בשנים הבאות. ההשקעה בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים (כמו אנרגיית רוח ואנרגיה סולרית) חשובה, אך לא תוכל לעצור לבדה את ההידלדלות והמצוקה המתמשכת במקורות האנרגיה ברחבי העולם. למרבה הפלא, ניתן לצמצם באופן משמעותי את כמות האנרגיה שאנו צורכים בלי לשנות את הרגלי הצריכה שלנו באופן דרמטי, וניתן לעשות זאת כבר ממחר בבוקר. לפלא הזה קוראים כבר זמן רב "שימור אנרגיה", והוא ההשקעה הטובה ביותר שכל אחד יכול לעשות כדי להירתם למאמץ של הצלת כדור הארץ.

הרשויות צריכות להוביל את המאמץ הסביבתי

אבל מי יעשה את זה? בזמן שהממשלה בישראל עסוקה באיומים הביטחוניים, האתגרים הסביבתיים העצומים שבים ונדחקים מטה בסדר העדיפויות. לכן הגיעה השעה שראשי הרשויות המקומיות בישראל יירתמו ואף יובילו את המאמץ הסביבתי בישראל.

הרשויות המקומיות הן צרכניות/בזבזניות אנרגיה מרכזיות. מנתונים שמפורסמים באתר האינטרנט של מרכז השלטון המקומי עולה, שפוטנציאל החיסכון ברשויות המקומיות בישראל נע בין 25% ל־55% ומוערך במאות מיליוני שקלים בשנה. כ־25% מהחיסכון נובע מאחזקה ותחזוקה, אבל ההשקעה בו שואפת לאפס. עוד כ־25% דורשים השקעה כספית של אלפי שקלים בודדים, שתקופת ההחזר עליהם אינה צפויה לעלות על 12 חודשים. כ־30% נוספים מהחיסכון מושגים על ידי השקעה של עשרות אלפי שקלים, שתקופת ההחזר שלהם מוערכת ב־30 חודשים.

אז אם לחסוך אנרגיה זה כל כך פשוט ופלאי, כל כך כדאי ולא דורש השקעה כספית משמעותית, איך זה שאנחנו עדיין לא זוכים ליהנות מתאורת חוץ חסכונית באנרגיה ברחובות ישראל או ממזגנים שצורכים עשרות אחוזים פחות חשמל?

בין בזבוז מים לבזבוז חשמל

כדי להבין את התשובה יש לחזור לסיפור הידוע על ההבדל בין בזבוז מים לבזבוז חשמל. שערו בנפשכם שאתם חולפים ליד ברז מים פתוח. מה האינסטינקט הבסיסי שלכם אומר לכם לעשות? כעת שערו בנפשכם את אותה חוויה, אלא שהפעם אתם חולפים ליד מנורה דולקת בגינה ציבורית פורחת בצהרי היום. נדמה שגם הרגישים מבינינו לא ייצאו מגדרם כדי לכבות אותה. חוסר המודעות בכל הקשור לחיסכון באנרגיה עולה לנו ביוקר. מיליארדי שקלים בשנה, שאותם יכולנו להשקיע בחינוך, בבריאות וכן - אפילו באיכות הסביבה.

בעולם הבינו מזמן שללא התייעלות משמעותית באופן שבו אנו צורכים אנרגיה לא יימצא פתרון אמיתי למשבר האנרגיה שפוקד אותנו. במדינת קליפורניה שבארצות הברית רשויות מקומיות רבות נוקטות מאמצי שימור אנרגיה עילאיים, מחלקות חינם מנורות חסכוניות ומחליפות מקררים ישנים לתושבים בשכונות העניות. בארץ התבשרנו לאחרונה על פיילוט בעיריית רעננה, שחסכה מיליון שקל בשנה באמצעות שיפור תאורת הפנים והחוץ (בעיקר על ידי התקנת נורות חסכוניות), ועל הטכניון, שחסך מאות אלפי שקלים בתוך פחות משנה (על ידי התקנת גלאי נפח במגרשי החניה).

ראוי היה שכל הרשויות המקומיות בישראל יאמצו מדיניות של שימור אנרגיה. יישום תוכנית לשימור אנרגיה ברשות יקל את מצבה הכספי, יפנה מקורות כספיים ניכרים לטובת פעילויות לרווחת התושבים, ואף יסייע לצמצם את זיהום האוויר ברמה הארצית. זהו מה שכלכלן סביבה מכנה רווח נקי.

הכותב הוא יו"ר משותף של הפורום לכלכלה ירוקה במכון הישראלי לדמוקרטיה. הכותב לוקח חלק במושב "השפעות איכות הסביבה על ישראל ומשמעותיהן הכלכליות" בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה