דברים שניתן ללמוד מפינלנד על חינוך

חזרתי לאחרונה מביקור לימודים בפינלנד. נסעתי ללמוד מקרוב את אותם הדברים שהם כנראה עושים נכון, מעשים שהביאו אותם בשנים האחרונות להצלחות אדירות ושעשו אותם למושא לקנאה ולדגם לחיקוי בעולם כולו.

במישור הכללי ביותר הצלחתה של פינלנד ניכרת בהשתייכותה לצמרת "מדד הפיתוח האנושי". בהיבטים ספציפיים יותר, פינלנד שייכת לקבוצת המדינות המובילות בשוויון בין המינים, בצדק חברתי ושוויון בהזדמנויות, בשקיפות וטוהר מידות פוליטי ובהישגים הלימודיים.

כדי להבין את סוד הצלחותיהם דומה שצריך לפתוח במקום שבו הם נוהגים לפתוח. בכל אחד מהכנסים שבהם לקחתי חלק פתחו הדוברים בהצגת השקפת עולמם הערכית ומחויבותם החברתית. המנטרה שחזרה והוצגה שוב ושוב היא: פינלנד היא חברה שמחויבת לשלושה ערכי יסוד חברתיים:

א. אמון - שניכר ביחסים הבין-אישיים והפוליטיים אך גם ברמה גבוהה של אמינות, אחריות והגינות.

ב. שוויון - שניכר בזכויות האדם והאזרח, במדיניות של רווחה כלכלית ובמחויבות החינוכית למניעת פערים לימודיים.

ג. איכות - בהצבת החינוך וההשכלה במרום סדר הקדימויות הלאומי, ובדרבון כלל הציבור לסטנדרטים גבוהים של מחשבה, עשייה ויצירה.

ממעונות יום ועד לאוניברסיטה בחינם

אשר לרפורמה החינוכית, זו כוללת חקיקה מקפת, קביעת ליבת לימודים מחייבת, הקטנת המינהל והפיקוח המרכזיים, הרחבת האוטונומיה המקומית והמקצועית, הקטנת גודל הכיתות ל-25 תלמידים ושיפור הכשרת המורים. עבור ילדים מן הגיל הרך ועד לגיל שש פועלת מערכת של מעונות יום - כך שמרבית ההורים יוצאים להשתתף במשק העבודה.

בגיל שש עוברים הילדים לשנה אחת של גן חובה חינם. כשהילדים בני שבע עד 16 הם לומדים בבית ספר תשע-שנתי, הכולל ארוחות וספרים חינם לכולם, לימודים סדירים של ארבע עד שבע שעות ביום, ואחר כך על פי רוב פעילות חברתית והעשרתית במועדונית בית הספר עד לשעה 16:00.

בגיל 16 לערך עוברים התלמידים לבית ספר תיכון תלת-שנתי: כמחצית לתיכון עיוני, שאחריו על פי רוב יבואו לימודים באוניברסיטה (בחינם), וכמחצית לבתי ספר מקצועיים, שאחריהם ייצאו התלמידים לשוק העבודה או ללימודים מתקדמים במוסדות פוליטכניק.

רק 10%-15% מתקבלים לבתי הספר לחינוך

ארבעה מאפיינים נוספים ראויים לציון: הראשון, שבמשרד החינוך הפיני פועלת רשות חינוך לאומית, המגבשת מדיניות חינוך ארוכת טווח וקובעת את הליבה הלימודית - בצורה מקצועית ושיטתית, כמעט ללא התערבות מצד מפלגות השלטון ושרי החינוך המתחלפים.

השני, שכלל המורים בחינוך היסודי והתיכוני נדרשים לעמוד בהצלחה בתוכנית לימודים חמש-שנתית, הכוללת תואר ראשון ושני, ושמזכה אותם ביוקרה מקצועית ובשכר הולם - מהלך שהביא לעובדה המדהימה שרק 10%-15% מהמבקשים להתקבל לבתי ספר לחינוך אכן מתקבלים.

המאפיין השלישי הוא שבשונה ממערכות חינוך מצליחות אחרות, דוגמת יפן ודרום קוריאה, אין אווירה "מוטרפת" של הישגיות, אין נפח לימודים גדול מהממוצע ואין השקעה רבה בלימודים פרטיים ומשלימים אחרי שעות בית הספר.

המאפיין הרביעי: למרות הבדיקה השוטפת של איכות ההוראה והלמידה, הכל נעשה בצורה מדגמית וחסויה, מתוך כוונה לשפר ולקדם אך ללא יצירת תחרותיות פרועה על רייטינג חינוכי.

לסיום, איני ממליץ לרדת לפינלנד וגם לא מציע שניעשה לפינים - גם כי אי אפשר וגם כי לכל צורת חיים היתרונות והחסרונות שלה. ובכל זאת, אמון, שוויון ואיכות הם לא מושגים זרים לנו, ובהקשר הקונקרטי של חיינו נדמה לי שטוב יהיה אם נתחיל לעבוד על עצמנו כדי לאמץ אל קרבנו את הקוד הערכי הזה וכן את ההיגיון הבריא, הגישה המערכתית, השיטתיות היישומית והקדימות העליונה שהם מקנים להשקעה בחינוך.

הכותב הוא ראש קתדרת אונסקו לחינוך הומניסטי במכללת סמינר הקיבוצים