דעה: לרסן את התחרות הקיצונית בין עו"ד

בימים אלו סיימתי בוררות "ענקית", שבמסגרתה בררתי בהתנדבות בין עורך דין ללקוח באחת הערים מחוץ לתל אביב. נושא הבוררות היה חוב שכר טרחה בטיפול בהעברת דירה יד שנייה. ידי לא רעדה בעת שפסקתי כי עורך הדין זכאי לשכר טרחתו המוסכם, 0.4% ממחיר הדירה, שעמד על 67 אלף דולר; כלומר הסכסוך המר ניטש על 268 דולר בתוספת מע"מ.

במקרה אחר פנה אליי לקוח שביקש שאסייע לו למצוא עורך דין שיתבע את עורך הדין שייצג אותו ברכישת דירה ופירש באופן שגוי את הוראות הפטור במכירה של דירת מגורים. בירור קצר העלה שעורך הדין הנתבע הוסמך חצי שנה קודם לכן ופתח משרד משלו.

בכנס לשכת עורכי הדין במאי דווח שרבים מעורכי הדין במחוז מסוים סובלים מאבטלה סמויה ובקושי משתכרים שכר מינימום. בשבוע שעבר הצטרפו לסקטור עוד כ־1,500 עורכי דין, והגדילו את מספר עורכי הדין בישראל בכ־4%, ליותר מ־40 אלף. אנו שיאני העולם במספר עורכי דין לנפש, ביחס של עורך דין אחד על פחות מ־200 נפשות. לשם השוואה, יחס זה הוא פי שניים מהיחס באנגליה (1/400 לערך), פי שלושה מבגרמניה (1/600 לערך) ופי 30 מביפן.

בקרב עורכי הדין הפעילים השכירים, כ־70% מחליפים מקום עבודה פעם בשנתיים עד חמש שנים. לפי הערכות נוספות, יותר מ־4,500 עורכי דין מחפשים מקום עבודה מדי שנה. לאלו הצטרפו השבוע אחוז גבוה מהמוסמכים החדשים אשר יבחרו לעסוק במקצוע.

לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין מה גורמים נתוני הביקוש לרמות התעסוקה בסקטור. לרמות התעסוקה יש קשר ישיר לפעולה בתנאי תחרות קיצוניים עד כדי הישרדות כלכלית, מתיחת גבולות האתיקה המקצועית ושידול לקוחות, כשלים ורשלנות מקצועית.

אני שותף לדעה שבמשק חופשי יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, אך איני יכול להסכים כי כוחות שוק יפגעו באופן אנוש במקצועיותו ובמיצובו המיוחד של עורך הדין, בהיותו, בין השאר, מגן על נכסיו ועל חירותו של האזרח.

אפשר לשמר את פועלם של כוחות השוק, אך חובה להוסיף עליהם מערכות של ריסון ובלמים שיתמקדו בעיקר בפן המקצועי. יש לפעול לאלתר להאריך את תקופת ההתמחות המקצועית מעבר להכשרה של שנה, אשר אינה מספקת כדי להכין את עורך הדין לחיי העשייה המעשיים. יש לקדם בדחיפות רף בחינות הסמכה גבוה ומעשי יותר של כניסה למקצוע, ולקבוע חובת השתלמות אשר תחייב עורכי דין להשתלם באופן קבוע בתחומי משפט שונים.

אם לא יינקטו כל הפעולות האלו, נוכל לשער כיצד ייראה טור זה בשנת 2010, בעת שמספר עורכי הדין יהיה כ־50 אלף, וזאת עוד לפני שחישבנו את השפעות אותות המיתון העולמי על השוק הישראלי ועורכי הדין הפועלים בו.

הכותב הוא מנכ"ל חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין