הכלכלה הפלסטינית: התיירות היא העתיד
שמונה שנים אחרי מכת האינתיפאדה הגדולה, התיירות הפלסטינית חוזרת לשיאה
"השנה סוף סוף התחלנו להחזיר את החובות שלנו", אומר סמי אבו דיה. משפחת אבו דיה מהעיירה הנוצרית בית ג'אלה הפעילה במשך שנים משרד נסיעות גדול במזרח ירושלים, ועם הזמן הרחיבה את עסקיה, הקימה חברת אוטובוסים לתיירים וקנתה בתי מלון.
לפני שמונה שנים הכל התמוטט. האחים האני וסמי סגרו את בתי המלון (כולל את זה שבטבריה, לשירות התיירים הנוצרים), מכרו את 35 האוטובוסים ופיטרו את רוב העובדים.
האינתיפאדה השנייה, שפרצה בספטמבר 2000, חיסלה את תעשיית התיירות הפלסטינית בדיוק כשהגיעה לשיאה. רק עכשיו, סוף סוף, היא שוב פורחת, והתיירים חוזרים לאתרים המרכזיים במזרח ירושלים, בבית לחם וביריחו (אתר הטבילה בירדן, מנזר הקרנטל וקומראן).
ההתאוששות היתה הדרגתית. בשנת האינתיפאדה הראשונה התפוסה באמבסדור — בית המלון הגדול ביותר של משפחת אבו דיה, בדרך להר הצופים — ירדה ל־10%; ב־2006-2005 החלה עלייה, ונרשמה תפוסה של 25% ואף יותר; בשנה שעברה היא הגיעה ל־65%, והקיץ היא כבר עומדת על 80%. בית המלון, למעשה, מלא.
אמבסדור שבשכונת שיח ג'ראח הוא מלון דגל בעל מוניטין היסטורי. בין השאר התקיים בו הטקס של הקמת אש"ף (בדיוק היום ב־1964), והוא נחשב לאחד המפוארים במלונות מזרח העיר — שני אחרי אמריקן קולוני הסמוך, שהמבנה המזרחי העתיק שלו מעניק לו אופי מיוחד. אורחים רמי דרג מעדיפים את האמריקן קולוני — ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, למשל, מתארח בו בימים אלה; אורחים אחרים, רובם תיירים בעלי יכולת, באים לאמבסדור.
נוצרים, רק נוצרים
מתוך יותר מ־2 מיליון תיירים שהגיעו השנה לישראל או יגיעו בהמשך 2008, כחצי הם תיירים נוצרים. המסלול המקובל של קבוצות הנוצרים הוא כזה: לילה ראשון בתל אביב, שני לילות בטבריה (ביקור בנצרת ובאתרי הגליל) וארבעה לילות בירושלים, כולל ביקורים בבית לחם, במצדה וביריחו. 75% מהנוצרים באים באמצעות חברות תיירות ישראליות; בשאר, כ־250 אלף תיירים, מטפלות חברות פלסטיניות ממזרח ירושלים, ובראשן משרד הנסיעות של אבו דיה. כשאני שואל אם החברה מביאה גם יהודים שבאים לארץ הקודש, סמי אבו דיה צוחק: "עוד לא מצאנו אף יהודי שיגיע הנה עם חברת נסיעות ערבית".
לנוכח ההתאוששות בענף, האחים אבו דיה פתחו מחדש את מלון ריץ', שנמצא בסמוך למרכז המסחרי של העיר המזרחית ושמלא עתה עד אפס מקום, ושיקמו את חברת ההסעות. עמיתיהם, בני משפחת עפיפי מנצרת, פתחו מלון חדש, לגאסי, במבנה של ימק"א במזרח ירושלים. מלון נשיונל פאלאס בעיר נמצא בשיפוצים, וכל בתי המלון הקטנים והאכסניות הנוצריות (נוטר דאם היא הגדולה שבהן) מדווחים על תפוסה מלאה. גם זאהי חורי, מנהל מלון הפאר ג'סר אינטרקונטיננטל בבית לחם, אומר שאחרי הפסדי הענק שהיו למלון מאז שנפתח בשנת 2000 – הוא מרגיש השנה, לראשונה, שמעט משפעת התיירים של מזרח ירושלים מגיעה גם אליו.
מחסור בתשתיות לתיירות כבר מורגש
מי שמסתובב במזרח ירושלים בשנה האחרונה מבחין בשינויים גם באוכלוסיית התיירים, ובעיקר בארצות המוצא שלהם. קבוצות מארצות הברית וממערב אירופה ממשיכות אמנם להוביל – אבל חלה עלייה דרמטית במספר התיירים ממזרח אירופה, בעיקר מרוסיה ופולין. מספר גדל והולך של תיירים, עולי רגל, מגיע גם מיוון ומדרום קוריאה.
"אפשר כבר להרגיש שמסתמן מחסור בתשתיות לתיירות", אמר לי אבו דיה. עתיד הכלכלה הפלסטינית, הוא מוסיף, הוא רק התיירות. והוא צודק: אין לפלסטינים שום יתרון בתעשייה ובמסחר, אין להם הייטק, אין נפט — רק אתרי מורשת התרבות וכתבי הקודש. התיירים הם אכן העתיד.
