"למערכת קשה לטפל בעבירות מתוחכמות של עורכי דין"
ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה והזוכה באות נשים במשפט שיחולק בכנס עורכי הדין באילת, סבורה שלשכת עורכי הדין נכשלה בהתמודדות עם עבירות אתיות. התוצאה היא עורכי דין מתוחכמים שלא פוחדים לבצע עבירות חמורות
07:1326.05.08
הזנחה מתמשכת של תחום האתיקה במסגרת לימודי המשפטים ושל אכיפתה על עורכי הדין הביאה לניסיון של השופטים להתמודד עם התופעה בעצמם במסגרת הטלת סנקציות על הפרקליטים - כך אמרה בריאיון ל"כלכליסט" ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה של שופטים ועורכי דין מהפקולטה למשפטים במכללה למינהל.
זר-גוטמן
איך מתקשרת האתיקה לחיי היומיום של עורכי הדין?
"אתיקה זו השאלה מה זה להיות עורך דין, מהי הפרופסיה של עורכי הדין. כשמדברים על זה מבינים שדבר מאוד בסיסי בפרופסיה הוא המחויבות החברתית, כבוד המקצוע והחובה כלפי בית המשפט. זה לא במובן של 'יש סעיף חוק ואם תשקר לשופט יעמידו אותך לדין משמעתי', אלא במובן עמוק יותר.
"לעורכי הדין יש מונופול ואוטונומיה שאין לאף גוף מקצועי אחר. יש להם גוף שהוא לשכת עורכי הדין, שיש בו אך ורק עורכי דין, והוא קובע ומנהל מי ייכנס למקצוע ומי ייצא ממנו, והוא אחראי לחקיקה. אפילו אם משווים אותנו לעולם, הלשכה הכי חזקה עם מונופול הסמכויות הכי רחב היא בישראל. בארה"ב, למשל, זה מאוד טבעי שקובלנות משמעתיות נגד עורכי דין מתבררות בבית המשפט, ולא בוועדות האתיקה של הלשכה".
מה דעתך על מערך אכיפת כללי האתיקה בישראל כיום?
"הדין המשמעתי במתכונת הנוכחית שלו בלשכה הוא בפשיטת רגל. למערכת קשה מאוד לתת מענה לעבירות המתוחכמות של עורכי הדין, בגלל המשאבים המצומצמים שלה. צריך להעסיק חוקרים פרטיים בשכר גבוה. אני אומרת, קחו עורכי דין מהשורה הראשונה שיהיו התובעים של הלשכה, ותכפילו את מספר ההעמדות לדין משמעתי. לא ייתכן שלאורך השנים מספר עורכי הדין גדל כל הזמן אבל מספר התיקים כמעט אינו משתנה".
האכיפה החלשה של כללי האתיקה היא שהובילה לדעתך להידרדרות במעמד המקצוע?
"כיום אין כמעט הרתעה. הלשכה אינה גוף שמרתיע את עורכי הדין המנוסים והמתוחכמים. מחקר שעשיתי העלה שעבריין משמעתי בדרך כלל אינו עו"ד צעיר, וזה שונה ממה שאומרים על הזילות אצל הצעירים. הם עדיין מפחדים מהלשכה. העבירות החמורות כמו גניבת כספי לקוחות, רמאויות וניגודי עניינים קשים שמביאים לפגיעה קשה בלקוח - אלו עבירות שנעשות על ידי עורכי דין מנוסים, כאלה שהיתה להם התנסות עם הלשכה, והם יודעים שוועדות האתיקה טוחנות לאט ושאין ללשכה משאבים לחקור לעומק את התלונות. לדין המשמעתי אין מענה לעבירות אלה ורואים בהן עלייה תלולה במשך הזמן.
"אצל עורכי הדין הצעירים העבירות המשמעותיות הן לרוב בהתנהגות, בשפה, בצורת ההתבטאות, ופה קל מאוד ללשכת להעמיד לדין משמעתי והיא עושה זאת. אבל זה כמו לחפש מתחת לפנס. התחושה שלי משיחות עם עורכי דין היא שאין יותר הרתעה. פעם עו"ד שהיה מגישים תלונה נגדו ללשכה היה חרד, מפחד שיקחו לו את הרישיון, וכיום הוא יודע שהליך הבירור יימשך כמה שנים והוא יודע שהלשכה גם לא תוכל לברר".
בראיון ל"כלכליסט" אמרה השופטת ורדה אלשיך שיש זילות מצד עורכי דין כלפי שופטים באופן הדיבור וההתנהגות. איך מתמודדים עם התופעה הזו?
"כשאין הרתעה - נוצר ואקום ונכנסים אליו גופים חדשים שאומרים 'אנחנו נעשה את זה', והגופים האלה הם השופטים. מה שהפתיע אותי בדברי אלשיך הוא אמירתה שהיא רוצה שהלשכה תעשה ימי עיון. ימי עיון אפשר לעשות עד מחר, אם על עורכי הדין לא יוטלו סנקציות - לא יקרה כלום.
"עורכי הדין האלה שאלשיך מדברת עליהם רואים את המירוץ לתחתית. ברגע שהאתיקה מתחילה להתערער - במקום שיהיה מירוץ על מי יותר אתי ומי יותר ישר - זה להפך. כמה שאני פחות אתי, יותר מתחצף לשופט ויותר מוכן לרמות עבור הלקוחות, יעריכו אותי יותר ותהיה לי יותר עבודה".
עו"ד ילון הכט, הסנגור של גיא ויסמן, ספג באחרונה לא מעט ביקורת משופטים על אופן התנהלותו בתיק, אבל אמר שמה שחשוב לו זה הציון שהלקוח שלו נותן לו ולא השופטים. הוא טועה?
"זה בדיוק הכישלון של האתיקה, כי עורך שמבין אתיקה יודע שאין נאמנות רק ללקוח, יש לו שלוש נאמנויות שוות: ללקוח, לבית המשפט ולחברה ולמקצוע עצמו. הנאמנויות האלה, קשה לחיות איתן יחד. זה מה שהופך את המקצוע לקשה ומאוד שוחק, כי כל הזמן צריך לאזן ביניהן. הלקוח מבקש ממך משהו אבל זה פוגע ב'יחס החברי', אז אסור לך לעשות את זה. פה גוברת הנאמנות שלך למקצוע. או שהלקוח מבקש ממך לשקר בשבילו לבית המשפט; אסור לך לעשות זאת כי יש חובה לבית המשפט. יש גם מצבים שזה עובד לטובת הלקוח, למשל חיסיון - כל מיני דברים שהלקוח אומר לך ואתה לא תספר אותם לשופט.
"קל מאוד לחיות בעולם כמו של עו"ד ילון הכט. אני עושה רק מה שהלקוח אומר לי. אם ככה, אז אין סיבה לתת לעורכי הדין אוטונומיה ומונופול על שירותים משפטיים. באנגליה גם מתווכי דירות יכולים לערוך חוזי דירות. אצלנו נתנו לעורכי הדין מונופול רחב אבל לא נתנו להם את זה בחינם אלא כי התחייבו לעשות לטובת ביהמ"ש.
"עורכי הדין במו ידיהם כורתים את הענף שעליו הם יושבים. ובנוסף, כשאין הרתעה והדין המשמעתי כושל למרות הרצון הטוב של הלשכה - נכנסים השופטים לפעולה. בשנים האחרונות הם מעורבים ומתערבים יותר ויותר ברגולציה של עורכי הדין שמופיעים אצלם. הדוגמה קיצונית ביותר היתה של השופטת דרורה פלפל, שפסלה עו"ד מלהופיע בפניה. אבל במקרים אחרים שופטים יכולים לפסול עו"ד בגלל ניגוד עניינים".
לשכת עורכי הדין תקפה את השופטת פלפל על החלטה זו ואמרה שאסור לשופט לפסול עורך דין. מה עמדתך?
"הלשכה מתנגדת לכך שהשופטים יעסקו ברגולציה של עורכי דין. הטעות כאן היא בהבנה של הלשכה: היא צריכה לשמוח שהשופטים מוכנים לעשות רגולציה אצלם באולם. זה לא ריב על סמכויות, הם אינם מחלישים את הלשכה אלא מחזקים את הדין המשמעתי.
"אם שופט מחליט לפסול עו"ד בגלל ניגוד עניינים, הוא עושה זאת לפי כללי האתיקה והוא נותן פה תוקף לכללי הלשכה. הלשכה אומרת לו 'אתה לא תיגע לי בכללים, רק אני מפעילה אותם. אתה צריך לעצור את המשפט, להעביר התיק אלי ואני אטפל'.
"כאן יש כשל בהבנה של הלשכה, הדין המשמעתי נאכף גם באולם, שופטים מכירים את כללי האתיקה והם מיישמים אותם בהחלטות שלהם. כשעו"ד מפר למשל חיסיון באולם ואומר 'הלקוח אמר לי ככה וככה' - השופט מיד יכול לתת החלטה נגד עורך הדין. השופטים האמריקאים עושים את זה. הרי עו"ד המייצג בניגוד עניינים פוגע בזכות הייצוג של הלקוח; אין פה הליך הוגן. לכן כשהשופטים נכנסים לרגולציה זה לא מתוך קריאת תגר על הלשכה, אלא מפני שאכפת להם מזכות הייצוג ומהליך הוגן.
"דוגמה נוספת היא של השופט מנחם קליין, שדן בתביעה של עו"ד וראה הסכם שכר טרחה בלתי חוקי. הצדדים אמרו לשופט, 'זה לא עניינך, אנחנו תובעים פה על דברים אחרים'. אז מה, השופט אמור פה לעצום עיניים? במקרה זה הוא הורה להעביר עותק מההסכם ללשכה, אבל בארה"ב הוא היה בו במקום אומר שהוא פוסל את ההסכם הזה. השופטים אצלנו עדים להפרות של כללי האתיקה, ואז - או שהם לא עושים עם זה כלום או שבמקרה הטוב הם מורים להעביר עותק ללשכה. ומה אני יודעת מה הלשכה עושה עם זה? אם במקום הם היו מטילים סנקציה זה היה כל כך מחזק את האתיקה. חבל שהלשכה אינה מבינה את זה, היא צריכה לתת כתף ולעודד את השופטים.
"לכן אני אומרת לורדה אלשיך: אם את רואה את כל הדברים האלה באולם שלך, תפסקי הוצאות אישיות לעורכי הדין, יש לך כלים. במצב של התנהגות לא הולמת או מטעה כלפי ביהמ"ש - מותר לך. הכללים האלה אינם הקניין של הלשכה. לא רק היא תפעיל אותם".
אות נשים במשפט יוענק מחר (שלישי) בכנס הלשכה באילת גם לעו"ד דידי לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; עו"ד אורה דביר, שותפה בכירה במשרד וקסלר ברגמן; עו"ד נעמי לבנקרון, מהעמותה לעובדים זרים ולשופטת בדימוס ע'אדה סעד, השופטת הערבייה הראשונה.
