נשיאת איגוד קרנות ההון סיכון מאמינה שהמיליארדים בדרך

שנת 2008 נפתחה בזרם השקעות מרשים בחברות סטארט-אפ. 135 חברות ישראליות גייסו בשלושת החודשים הראשונים של השנה 617 מיליון דולר, כולם ממשקיעי הון סיכון ישראלים וזרים. חברת IVC הגדירה את הרבעון כמוצלח ביותר בשבע השנים האחרונות. אבל עבור יפעת אדורם, נשיאת איגוד קרנות ההון סיכון, זו אפילו לא ההתחלה.

יפעת אדורם. עובדים על שיוני חוק המחקר והפיתוחצילום: בועז אופנהיים

"בקרוב יזרמו לכאן עשרות מיליארדי דולרים", היא אומרת. "אנחנו מרחיבים משמעותית את מעגל המשקיעים ומכניסים אליו דם חדש". לדברי אדורם, קרנות הון סיכון יכולות לגייס ולהשקיע סכומים גבוהים הרבה יותר - הן רק צריכות לדעת ממי לבקש. "הישראלים מהססים לפנות למשקיעים חדשים, וחוזרים תמיד אל אותם האנשים. בכנס שערכנו בטקסס הסתובבו באולם עשרות מיליארדי דולרים. הטקסנים הם פרו־ישראלים, אבל הם לא ממש מכירים את העולם ואת ישראל".

"מישהו צריך לספר להם שהם יכולים להשקיע כאן. יש בעולם גם המון יהודים שתרמו לישראל כסף כפילנתרופים, אבל לא ידעו שאפשר לעשות כאן ביזנס. אנחנו פועלים גם בפלורידה, ובקרוב נערוך בגרמניה כנס דומה לכנס שערכנו בטקסס. אף אחד עדיין לא נגע באירופה. נמצא משקיעים גם בשיקגו, בצרפת ובאנגליה. בכנס קרנות ההון סיכון שאנחנו עורכים משתתפות משלחות מטעם משקיעים בפינלנד ובאיטליה", היא אומרת.

"קשה להתאפק לנוכח הצעת רכישה"

האיגוד הישראלי לקרנות הון סיכון מאגד עשרות קרנות הון סיכון ובנקי השקעות. עובדיו פועלים כדי להגדיל את היקף גיוסי הכספים לתעשיית ההייטק הישראלית, וכן כלובי שמטרתו להביא לשינויי חקיקה שיגדילו את רווחי הקרנות - לפעמים על חשבון קופת המדינה.

"אנחנו עובדים כיום על שינוי חוק המחקר והפיתוח", אומרת אדורם. "החוק עוזר לשמור על השארת הקניין הרוחני הישראלי בישראל, ובצדק. לכן יש בחוק סעיף המאפשר למדען הראשי לדרוש איזה סכום שנוח לו כשחברה ישראלית נמכרת. דברים כאלה יכולים לפוצץ עסקה. במזל עד עכשיו לא קרה שום נזק, אבל זה עלול להרתיע חברות מלבקש כספים מהמדען הראשי. כתוצאה מכך הן יסתמכו יותר על הקרנות, ומודל פיזור הסיכון יהיה יעיל פחות. אנחנו מנסים לשנות את ההטיה בחקיקה הזאת".

לפי דו"ח שפורסם לאחרונה קרנות ההון סיכון לוחצות על סטארט־אפים להימכר מהר ומרוקנות את המשק מחברות טובות. הדו"ח טוען שענף הביוטכנולוגיה בסכנה.

"חברות סטארט־אפ נמכרות מוקדם בכל העולם. יזם בן 27 לא יכול להתאפק מול הצעת אקזיט בסכום של 60–70 מיליון דולר. אמנם בעמק הסיליקון מתנהגים אחרת, אבל זה משום שלקרנות ההון סיכון שם יש 30 שנות ניסיון. הן היחידות בעולם שמצליחות להתאפק ולשמור את החברות בפורטפוליו שלהן. בישראל התעשייה הזאת קיימת רק 15 שנה. זה מספיק כדי שנהיה מוצלחים, אבל זה לא כמו בעמק הסיליקון".

"מגיע לנו יותר"

מה ייחשב מבחינתך להצלחה?

"אם אהפוך את התפקיד לאחד התפקידים האטרקטיביים במשק, זו תהיה הצלחה. איגוד קרנות ההון סיכון צריך להיות תפקיד נחשק יותר מתפקיד ראש התאחדות התעשיינים. תעשיית ההון סיכון עוזרת לצמיחה הכלכלית של ישראל. הקרנות הן הדלק של תעשיית ההייטק וחלק מהדלק של המדינה. רצוי שנקבל על זה יותר. ההשפעה שלנו על המשק גדולה יותר מהמקום שאנחנו תופסים בעיתונות".

האיגוד הישראלי לקרנות הון סיכון (IVA) הוקם ב־1995, שנתיים לאחר שממשלת ישראל הקימה את קרן יוזמה לעידוד השקעות בהייטק הישראלי. הקימו אותו מנכ"ל יוזמה יגאל ארליך וזאב הולצמן, יו"ר ומייסד קרן גיזה. עם הקמת האיגוד הצטרפו אליו כ־20 קרנות הון סיכון. מספר הקרנות החברות באיגוד עלה בהתמדה, עד שערב התפוצצות בועת ההייטק עמד על 80 קרנות. כיום חברות בו כ־45 קרנות. יפעת אדורם מונתה לתפקיד הנשיאה אחרי שעבדה כמנכ"ל בית הספר לבגרויות אקסטרניות לחמן, ולפני כן כסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג בישראל.