יוזמה לביטול עונש מאסר על גרימת מוות ברשלנות
שנתיים אחרי התאונה בה היה מעורב עו"ד דורי קלגסבלד, פועלים פרקליטו אילן סופר וראש לשכת עורכי הדין יורי גיא-רון לקדם חוק שיבטל עונשי מאסר בגין עבירות רשלנות
ביוזמה חדשנית, פועלת לשכת עורכי הדין לקדם הצעת חוק שתביא לביטול עונשי המאסר במקרים של גרימת מוות ברשלנות. חברי הוועד המרכזי אימצו אמש הצעה ברוח זו, שיזם ראש הלשכה עו"ד יורי גיא-רון.
את ההצעה הציג לוועד עו"ד אילן סופר ממשרד גולדפרב, לוי, ערן ושות' - חבר בוועדת החקיקה בפורום הפלילי של הלשכה, ומי שהיה סנגורו של עו"ד דורי קלגסבלד, שהורשע ברימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, וסיים לרצות עונש מאסר לפני כעשרה חודשים.
אם תאושר ההצעה, לא יהיו המורשעים בעבירות של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים או בתאונות עבודה חשופים לעונשי מאסר, אלא לאמצעי ענישה חלופיים - עבודות שירות, מעצר בית, שלילת רישיון נהיגה, פעילות למען הקהילה ועוד. קלגסבלד, לשם השוואה, נידון ל-15 חודשי מאסר בפועל.
במהלך הדיון בוועד המרכזי אמר עו"ד סופר כי ההצעה מבקשת לתקן את החוק הקיים, כך שיקבע כי לא יידון אדם למאסר בפועל אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית (כלומר כוונה). בדברי ההסבר להצעה נאמר כי הדבר מתחייב לנוכח העובדה שהעבריין הרשלן אינו נושא באשם מוסרי.
"העבריין הרשלן לא בחר במודע להתנהג באופן המסכן אינטרס חברתי מוגן", לשון ההצעה, "וקיימת הנחה כי היה נמנע מהתנהגותו המסוכנת, לוּ היה מודע לסכנה. לפיכך אין צורך בעונשי מאסר כדי להבטיח הרתעה אישית ומניעת ביצוע העבירה בעתיד".
"גישת ההרתעה כמרכיב מרכזי בענישה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות היא שגויה ואנכרוניסטית", אמר אתמול גיא-רון ל"כלכליסט". "על הענישה להביא תועלת לחברה, לקורבן או לסביבתו ולעבריין המורשע. שום תועלת לא תצמח מכליאת אדם נורמטיבי מאחורי סורג ובריח לזמן ממושך. רגש הנקמה של משפחות הקורבנות אינו הגורם הדומיננטי בקביעת מרכיב הענישה".
"היוזמה היא של ראש הלשכה, ואני נרתמתי לסייע בעניין כמי שמתמחה בתחום הפלילי", אמר אתמול סופר. "הניסיון האישי שלי בהקשר זה הוא חשוב, במובן זה שאני באמת מכיר מקרים שבהם אנשים נשלחו לכלא בנסיבות של רשלנות גרידא, ואני יכול להזדהות עם מטרת הצעת החוק".
לדעתך קלגסבלד לא היה צריך להיכנס לכלא?
"המקרה הפרטי של דורי הוא לא העניין כאן. להצעת החוק יש הצדקה בהקשרים רחבים יותר".
"זו מעין פשרה לעומת מה שמקובל במרבית מדינות המשפט המקובל, שבהן רשלנות גרידא היא מחוץ לתחום הפלילי. אדם שגרם למותו של מישהו בעטיו של מעשה רשלנות גרידא, ולא מעבר לזה, בכלל לא עומד לדין פלילי".
"יש משהו מעוות ברעיון שאדם יכול לאבד את עולמו ברגע, כשבמעשהו לא היתה שום כוונה ושום נטילת סיכון מודעת. זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. ההנחה היא שכאשר אדם מבצע תאונה בנסיבות של רשלנות בלבד, למשל הסטת מבט, מחשבה שנדדה, או חוסר שימת לב רגעית, וכאשר אין ממד נוסף של חומרה כגון עקיפה פרועה, חציית קו לבן או מעבר ברמזור אדום - באותם מקרים אין זה מרחיק לכת לקבוע שהאדם ייענש, ואפילו בחומרה, אבל לא יישלח לכלא".
ומה בנוגע למקרים החמורים יותר, למשל נהיגה במהירות מופרזת שגורמת למותו של אדם?
"במקרים של הממד הנוסף לחומרה אנחנו נכנסים לגדר עבירת הפזיזות, ואז ניתן להעמיד לדין בעבירה של הריגה".


