בלעדי
רשות שוק ההון: פלטפורמת ההשקעות החדשה תפגע בציבור
לכלכליסט נודע שרשות שוק ההון תגיש עמדת מיעוט המנוגדת להמלצות הוועדה שתעצב את עתיד מוצרי ההשקעה לטווח הבינוני. לטענת הרשות, איגוד מוצרי ההשקעה השונים תחת מטרייה אחת יביא לסרבול תפעולי שירתיע את הציבור. כמו כן, עלה חשש מריכוז כוח רב בידי שלושת בתי ההשקעות חברי הבורסה
חוסר הסכמות בין הרגולטורים בוועדה שתעצב את עתיד מוצרי ההשקעה לטווח הבינוני: לכלכליסט נודע שרשות שוק ההון תגיש עמדת מיעוט המנוגדת להמלצות הצוות שיופצו בדו"ח ביניים. ההמלצה המרכזית של הצוות, שלה רשות שוק ההון מתנגדת, נוגעת ליצירת מסגרת חדשה להשקעה ולחיסכון לטווח בינוני בשוק ההון, המכונה "חשבון השקעה". מסגרת זו תאגד מספר מוצרים שונים: מסחר בקרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה, ותחיל עליהם תנאי מיסוי דומים לאלו שקיימים כיום רק בקופות הגמל להשקעה.
בצוות, שהוקם בשנה שעברה תחת מנכ"ל משרד האוצר, משתתפים רוב הרגולטורים הפיננסיים המשמעותיים במשק: פרט לרשות שוק ההון, מיוצגים בו גם רשות ניירות ערך, אגף התקציבים, הכלכלן הראשי והחשב הכללי באוצר, וכן רשות המסים. המנדט של הצוות הוא לבחון את פערי הרגולציה והמיסוי בין מוצרי ההשקעה השונים, והוועדה החליטה להתמקד בפערי המיסוי. רשות שוק ההון חוששת שהשינויים מרחיקי הלכת, אותם רוב החברים בצוות רואים כבשורה צרכנית, יתורגמו בפועל לפגיעה בצרכן.
החשש של הרשות הוא שאיגוד המוצרים תחת מטרייה אחת יביא לסרבול תפעולי שירתיע את הציבור, במיוחד בעל אוריינות פיננסית נמוכה. לפי ההמלצות, כל חוסך שמעוניין להשקיע בקופת גמל להשקעה, במסחר בקרנות נאמנות או בפוליסת חיסכון, יצטרך קודם כל לפתוח דרך גוף מסוים מעין "מוצר על", שיכונה חשבון השקעה, ורק אז לבחור במוצר הספציפי. כלומר, בעוד כיום צרכן יכול לפתוח קופת גמל להשקעה דרך אחד הגופים המוסדיים, ולרכוש קרנות נאמנות דרך אחד מבתי ההשקעות או הבנקים, כעת הוא יצטרך קודם כל לפתוח חשבון השקעה ורק אז לרכוש את המוצרים שבחר – עוד לא ברור כיצד בדיוק יפעל המנגנון.
הנקודה השנייה נוגעת להשפעה הפיסקאלית של המהלך. הצוות למעשה ממליץ להרחיב את הטבת המס שניתנת כיום בקופת גמל להשקעה גם למסחר עצמאי בקרנות נאמנות וכן לפוליסות החיסכון. כלומר, מדובר בהרחבת הטבות מס על מוצרים שבהם מנוהלים מאות מיליארדי שקלים. לטענת גורמים שהשתתפו בדיונים, לא הוצגו הערכות על המשמעות הפיסקאלית של המהלך. חלק הארי שישפיע על קופת המדינה הוא לא הפטור ממשיכת הכספים כקצבה, אלא דחיית תשלום המס בעת מכירת קרנות נאמנות. מנגד, גורמים אחרים שהשתתפו בוועדה טוענים כי היקף הכספים שניתן יהיה לחסוך דרכם בחשבון ההשקעה יוגבל באופן שלא צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממוצרי השקעה לטווח בינוני.
הנקודה השלישית נוגעת לחשש מריכוז כוח רב בידי שלושת בתי ההשקעות חברי הבורסה, מיטב, אקסלנס ו־IBI, שלפי ההמלצות המסתמנות, יהיו הגורמים המרכזיים שיתפעלו את חשבון ההשקעה. השאלה האם גם הבנקים, שאף הם חברי הבורסה, יוכלו לפעול בתחום זה ותחת אילו מגבלות, נותרה פתוחה. גם אם יוחלט לצרפם למהלך, עדיין מדובר במערכת ריכוזית. מספר מצומצם של גופים יקבל בלעדיות על תפעול מוצר, שכל חוסך לטווח בינוני יהיה מחויב לחסוך דרכו.
לבסוף, ברשות טוענים שהדגש לא אמור להיות על צמצום פערי המיסוי בין המוצרים, אלא על פערים בפיקוח על הגנת הצרכן. כיום, בקרנות נאמנות ניתן לייקר מדי שנה את דמי הניהול, בשונה מקופות גמל להשקעה לדוגמה, בהן דמי הניהול ככלל קבועים, והפיקוח על תמהיל ההשקעה בקופות הגמל להשקעה גבוה מאשר בקרנות נאמנות.
בעוד שסביר ששינוי כה משמעותי במוצרי ההשקעה ייצור חוסר הסכמות בין חברי הצוות, העובדה שרשות שוק ההון מפרסמת עמדת מיעוט ממחישה עד כמה גדולים הפערים בין הגופים העוסקים בנושא.
