תעופה וחלל

הקברניט

להתראות, F22: למה מטוס הקרב הטוב בעולם יוצא לפנסיה מוקדמת?

חובבי התעופה המומים: חיל האוויר האמריקאי החליט להיפטר מחמקן הקרב הכי מתקדם בעולם, במחשבה שלא יהיה בו צורך ב-20 השנים הקרובות. איך הגיע למסקנה הזאת, מה אמור להחליף אותו, ומה הסיכוי שהאמריקאים יתנו לנו את ה-F22 המיותרים?

ניצן סדן 08:0005.06.21

 


 

 

שלום, כאן הקברניט; ה-F22 הוא מטוס הקרב הטוב בעולם - רב עוצמה, חמקן עד מאוד, בעל התקנים שנותנים לו כושר תמרון של אקרובט אולימפי ומערכות נשק שאף אחד לא רוצה לפגוש מהצד הנפיץ. לפחות על הנייר, כן? F22 מעולם לא השתתף בקרב אוויר או ירה על מטוס אחר. לאחרונה התקבלה הודעה שהחרידה חובבי תעופה: כנראה שגם לא יצא לו. 

 

 

הגנרל צ'רלס בראון, ראש מטה חיל האוויר האמריקאי, החליט להוציא את המטוס הזה לפנסיה מוקדמת, ואולי לשמור כמה באחסנה, למקרה חירום. בימים אלה נערך מחקר בפנטגון שמתווה את דמותו של חיל האוויר האמריקאי ב-2030 ומעבר, וחמקן הקרב העילאי פשוט לא הוזכר בו.

 

כשנשאל על כך, השיב הגנרל בראון שהמטוס יוחלף. זאת, בעוד דגמים משופרים של ה-F15 ימשיכו לטוס באושר גם ב-2040, למרות שנולדו במקור עוד בסבנטיז. מה נסגר? מדוע מוותרת ארצות הברית על המטוס הכי מתקדם בעולם אחרי זמן כה קצר בשירות?

 

את יום הולדת 30 יחגגו כבר במוזיאון. מטוסי F22 את יום הולדת 30 יחגגו כבר במוזיאון. מטוסי F22 צילום: USAF

 

 

יש היגיון מאחורי ההחלטה הזו, שאני חייב להגיד שאינה מפתיעה אותי. היא קשורה לאיך שנראה תחום הלחימה האווירית אי שם בסוף האייטיז, בימים בהם נולד ה-F22 - ובין איך שנראה התחום בימינו ואילו שינויים עצומים מחכים לו בעוד עשר שנים ויותר. 

 

נתחיל בתכל'ס: חיל האוויר האמריקאי קלט שיש לו פשוט יותר מדי מטוסים ופחות מדי מה לעשות איתם. כיום מופעלים בשורותיו שבעה מטוסי קרב: F15 מדגמי C ו-D למשימות אוויר-אוויר, F15E למשימות הפצצה בטווח ארוך, F15EX רב משימתיים לטווח ארוך (דגם חדש שנכנס לשירות ממש לאחרונה), F16 רב משימתיים לטווח קצר ובינוני, F35 רב משימתיים וחמקנים, A10 לתקיפה וסיוע קרוב לטווח קצר ואת מיודענו ה-F22.

 

 

תמונה משפחתית. מלמעלה: ה-F16 הקטן, ה-F15E ומתחתיו F15C, ה-F35 החדיש, ה-F22 וה-A10 תמונה משפחתית. מלמעלה: ה-F16 הקטן, ה-F15E ומתחתיו F15C, ה-F35 החדיש, ה-F22 וה-A10 צילום: USAF

 

 

כל הצי הזה עולה המון כסף, מסיבות שונות; למשל, ה-F15C/D הם מטוסים עם מחלות זיקנה למיניהן, ה-F16 שחוקים מאוד אף הם, בעוד ל-F35 יש בכלל מחלות ילדות של אווירון חדש.

 

אז חיל האוויר עשה חושבים ושאל את עצמו אם בכלל צריך את כל הצי הזה: בשנות התשעים התשובה היתה "כן" מהדהד; רוב המטוסים שבתמונה נבנו כדי להילחם בברית המועצות, וגם לאחר קריסתה היה ברור שתצמח מערכת גלובלית מעורערת, בה מדינות מורדות יתחצפו וינסו להתעצם. זה גם מה שקרה בעיראק של סדאם חוסיין, בסרביה של סלובודן מילושביץ ועוד. 

 

 

מטוסי חיל האוויר האמריקאי במלחמת המפרץ הראשונה מטוסי חיל האוויר האמריקאי במלחמת המפרץ הראשונה צילום: USAF

 

 

אבל ארה"ב הצליחה להתמודד עם האתגרים גם בלי המון מטוסי קרב סופר-חדישים; למשל, במלחמת המפרץ הופעלו נגדה רק מטוסים נחותים טכנולוגית שאמנם הציבו אתגר, אך רק בזכות הטייסים האמיצים שלהם. בפועל, לחיל האוויר העיראקי לא היה צל של סיכוי. גם כל העימותים המאוחרים יותר לא הצריכו את ה-F22 ודומיו. כמו כן, הלחימה ביוגוסלביה הוכיחה שחמקנות אינה קסם: מטוס F117 אמריקאי התגלה והופל, פשוט משום שנכנס לזירה עשירה במכ"מים ששידרו אליו מכיוונים רבים. התקרית פגעה ביוקרה האמריקאית, והדאיגה את הגנרלים; זה יכול לקרות גם ל-F22.

 

בעשור הראשון של המאה עדיין נראה הגיוני להחזיק חיל אוויר עצום ומגוון: רוסיה הפגינה תוקפנות כשפלשה לצ'צ'ניה, וגם סין התחזקה ונראתה מאיימת מתמיד; שוב הרגישו בארה"ב שיש סכנה למלחמה בין-גושית, כזו תחייב חמקן קרב עתיר ביצועים. אבל מה? סין היתה חכמה מכדי להילחם בארה"ב, וגם לרוסיה היו דברים טובים יותר לעשות.

 

 

מטוסי J10 של חיל האוויר הסיני מטוסי J10 של חיל האוויר הסיני

 

  

בעשור השני של המאה התחיל ליפול האסימון: ארה"ב הבינה שבידיה חיל אוויר יקר להדהים ובלתי מנוצח, מפואר וכל יכול, שפשוט לא מגיע לשום מלחמה גדולה כי אין מלחמות שכאלה.

 

וזה הכי בולט כשמדובר בחמקני הקרב המתקדמים - שעולים 150 מיליון דולר ליחידה - ואותם אין בכלל סיבה להוציא מההאנגרים: מטוסי הקרב הוותיקים מסתדרים יופי בכל סכסוך עם מדינות טרור מתפוררות. אין סיכוי שה-F22, עילית היוקרה האמריקאית, ילכלך את כנפיו באוויר המדברי. חס וחלילה, רק שלא יתקלקל, ייפגע וייפול שם בטעות; הגנרל המקסיקני קסטנייטאס.

 

 

יכול ליפול כמו כל מטוס אחר. F22 משחרר נורי הטעייה נגד טילים יכול ליפול כמו כל מטוס אחר. F22 משחרר נורי הטעייה נגד טילים צילום: USAF

 

 

והנה עתה, בפתח העשור השלישי של המאה ה-21, הגיע הזמן להחלטות קשות: הגנרל בראון הודיע שתתחיל עבודת מטה לצמצום מספר הדגמים משבעה לארבעה. ה-F15EX הרב משימתי יהיה אחד, בעוד שאר דגמי ה-F15 יצאו לפנסיה במפעלי ג'ילט; ה-F16 יהיה השני, בהיותו זול לתפעול וקל לשדרוג; השלישי יהיה ה-F35 המפורסם והרביעי - מטוס שעדיין לא נולד, עליו נדבר עוד מעט.

 

 

 F15EX מתוך וידאו הדגמה של בואינג. חדי העין ישימו לב שהוא נושא פה עשרים טילים F15EX מתוך וידאו הדגמה של בואינג. חדי העין ישימו לב שהוא נושא פה עשרים טילים צילום: Boeing

 

 

ה-A10 ילך למוזיאון וזה די הגיוני; על אף שהוא חתיכת אגדה עם קבלות, מצטיין במשימות סיוע קרוב ומאוד זול להפעלה, ינסו האמריקאים להעביר את משימותיו למטוסי קרב אחרים עם חימוש מונחה מאוד מדויק ומאוד זול, לכטב"מים, ולמטוסי סיוע קרוב כבדים כמו ה-AC130. אף אחד גם לא הופתע מפרישת דגמי ה-F15; הם מסיימים שירות ארוך ודי מפואר.

 

אבל הדחת ה-F22 ממש הפתיעה את הקהל הרחב. דחילק, זה באמת מטוס הקרב הכי מתקדם שאי פעם נכנס לשירות, שכל תפקידו עליונות אווירית: ניקוי השמיים מנוכחות אויב; מי, מי ישמור על מטוסי התקיפה והמפציצים של ארצות הברית מפני הבנים האחרונים במשפחת סוחוי, למשל?

 

 

מבנה F22 בטיסת אימון מבנה F22 בטיסת אימון צילום: USAF

 

 

בשנים האחרונות יישרו רוסיה וסין קו עם ארה"ב ואירופה בכל הנוגע לביצועי מטוסי קרב. בתחום האלקטרוניקה ומערכות הנשק עדיין ישנו יתרון מסוים למערב, אך הפער מצטמצם במהירות. ואולם, הסיכוי לעימות ישיר בין ארה"ב ובינן הצטמצם לרמה של מדע בדיוני, וקשה לראות את זה משתנה בשנים הקרובות.

 

למשל, סין יכולה להמשיך לצמוח ולהתחזק כשארה"ב פשוט תלויה בה כרצפת ייצור, ורוסיה הוכיחה שביכולתה לערער ולהחליש את האמריקאים גם עם בוטים ופייק ניוז; לאף גורם פה אין אינטרס לפתיחה באש. ומה לגבי מדינות סוררות כמו איראן? צפון קוריאה? שם הדגש הוא על הצטיידות במערכות נ"מ מתקדמות, ולא במטוסי קרב. נראה שנבחרת מטוסי הקרב של ארה"ב תסתדר גם במקרה הזה בלי F22.

 

 

חמקן? לא תודה, ה-F16 מספיק חמקן? לא תודה, ה-F16 מספיק צילום: USAF

 

 

לצד השינוי בצורך האסטרטגי, ישנו עוד פיל בחדר שהגיע הזמן שנדבר עליו: ה-F22, מרשים וחמקן ככל שיהיה, פשוט פרימיטיבי.

 

אין לו סנסור אינפרא-אדום לגילוי אויבים ע"ב חום - כלי חיוני בעידן בו לא רק לך יש מטוסים וכטב"מים חמקנים. אין לו גם יכולת העברת דאטה מאובטחת תקשורת לכל מטוס, מפקדה ומערכת בזירה; מטוסי F22 יכולים להעביר מטרות ביניהם, אבל כדי לשלוח אותן למטוס אחר, יהיה צורך במטוס-ממסר ולא לכל משימה אפשר לקחת אחד.

 

 

חיישן אינפרא אדום לאיתור ומעקב אחר מטרות, בחרטומו של מיג 35, גרסה מתקדמת של המיג 29 הוותיק חיישן אינפרא אדום לאיתור ומעקב אחר מטרות, בחרטומו של מיג 35, גרסה מתקדמת של המיג 29 הוותיק צילום: Wikimedia

 

 

עוד יותר גרוע: אין לו תמיכה בכוונת קסדה מתקדמת כמו של ה-F35, כזו שמסמנת לך בדיוק היכן נמצא האויב גם כשגוף המטוס שלך מסתיר אותו, ומראה מאיזה כיוון מגיעים טילים. במובן הזה, ה-F22 פחות מוצלח בקרבות אוויר הדוקים, עם כמה שנדיר עד בדיוני שייקלע אליהם.

 

והכי גרוע: לא ניתן לשדרג את ה-F22 ולהוסיף את הציוד החסר. למה? כי הוא עוצב בעידן בו ממש כל ס"מ בגופו תוכנן להחזיר ולבלוע גלי מכ"מ, ופשוט אי אפשר להוסיף לו רכיבים בלי לפגוע בחמקנות. ב-F35 אין את הבעיה הזו, פשוט משום שהחמקנות שלו נשענת יותר על החומרים מהם נבנה מאשר על הצורה שלו. וה-22, מה לעשות, תוכנן בניינטיז.

 

 

 צילום: conceptbunny

 

 

ומה הלאה? איך ייראו קרבות האוויר בעוד עשרים שנה - ואיך אנחנו יודעים שלא יזדקקו שם ל-F22? קשה לדעת, האנושות עובדת מוזר; מי האמין לפני עשרים שנה שאנשים מבוגרים ישלמו כסף כדי לנסוע בקורקינטים.

 

ואולם, יש הערכות כלליות שאפשר לסמן בבירור. למשל, שכל מלחמות העתיד יכללו שימוש נרחב מאוד בכלי טיס בלתי מאוישים. גם כאלה גדולים ויקרים שמסוגלים לספק מודיעין מדויק ביותר, או לתקוף כמטוסי הפצצה - וגם כאלה קטנים וזולים ביותר, שאפשר לשגר בהמוניהם, כשכל אחד יודע לטוס צמוד לקרקע ולחמוק בוואדיות ונקיקים מפני מערכות גילוי. הם יוכלו לכסות כך מאות ואף אלפי קילומטרים, ולהכות בתשתיות חיוניות בעורף כשהם עוברים למטוסי קרב מתחת לאף.

 

 

כטב"מ קרבי XQ58 משחרר כטב"מ אחר; כן, עתיד התעופה הקרבית יהיה מאוד רובוטי כטב"מ קרבי XQ58 משחרר כטב"מ אחר; כן, עתיד התעופה הקרבית יהיה מאוד רובוטי צילום: Wikimedia

 

 

מלחמה כזו כבר מתגלגלת מאז 2015 בין סעודיה והחות'ים בתימן, שמשתמשים בכטב"מים פשוטים כטילי שיוט בהצלחה מפתיעה.

 

אני צופה שבעתיד ישתפרו טווח הכטב"מים והם יהיו חמקמקים ומסוכנים יותר, ויתכן שיהיה יותר כלכלי להתמודד עמם דרך מערכות נ"מ לטווח קצר מאשר באמצעות מטוסים; אם לא תפותח טכנולוגיית מכ"מ חדשה שיודעת למצוא תוקף שכזה מבעד להדים שמוחזרים מפני הקרקע, מה הטעם בכלל לשלוח נגדו מטוס קרב עתיר ביצועים?

 

 

חיסול כטב"מים בנשק לייזר חיסול כטב"מים בנשק לייזר צילום: Lockheed Martin

 

 

ואולם, עדיין יהיה צורך במטוסי קרב; היכולת שלהם להגיע במהירות לאזורי משימה ולעבור ביניהם היא משהו שטרם הגיע לעולם הכטב"מ - ולתשתיות AI יש עוד דרך ארוכה מאוד עד שיחליפו את הטייסים.

 

וכאן נכנס לתמונה החבר הרביעי בסופרגרופ של חיל האוויר האמריקאי: מטוס קרב עילאי שצפוי להיכנס לשירות בתחילת 2030. הוא מכונה כרגע NGAD, כלומר מטוס עליונות אווירית מהדור הבא. הדור הזה הוא הדור השישי של מטוסי הקרב, וצפוי להיות בעצם סופר-F22: חזק יותר, מהיר יותר, והרבה יותר חכם.

 

 

עיצוב קונספט של NGAD עיצוב קונספט של NGAD צילום: Boeing

 

 

כמו ה-F35, גם הוא יהיה בעל תוכנה גמישה שמסוגלת לבצע המון פעולות ברקע מבלי להעמיס על הטייס, ללמוד את זירת הפעולה, לדווח אחורה לבסיס על תנועת אויב ומודיעין שימושי אחר, להתחבר לחיישנים של כטב"מים ומטוסים אחרים כדי להרחיב את רדיוס הסריקה שלו וכמובן - לשאת את הדור הבא של מערכות הנשק: טילים מהירים ומדויקים מאי פעם, וגם לייזר נגד טילים ומטוסים אחרים.

 

איך ייראה המטוס הזה? עדיין לא ברור, אך כל עיצובי הקונספט שראיתי בינתיים מזכירים את ה-YF23, המטוס שהתמודד מול ה-F22 במכרז והפסיד לו אי שם בשנות התשעים. בכל מקרה, זה צפוי להיות חלוץ הנבחרת: הכלי היקר והחזק שמבטיח שהשמיים יישארו בידיים אמריקאיות, לא משנה היכן. הרי כל אסטרטגיית לחימה אמריקאית נשענת על הפצצה אווירית נרחבת, וזה משהו שקשה לעשות כשמטוסי אויב ואיומים אחרים עלולים לתלוש מהשמיים את המפציצים וטילי השיוט שלך.

 

 

מטוס קרב מתקדם מפעיל לייזר נגד טילים מטוס קרב מתקדם מפעיל לייזר נגד טילים צילום: USAF

 

 

כשהוא ייכנס לשירות, ה-F22 כבר יהיה נחלת העבר: איש לא יזדקק לו בארצות הברית, ומעריציו יוכלו לפגוש אותו רק במוזיאונים. מה יחליף את ה-F22 במשימות אוויר-אוויר עד לכניסת ה-NGAD? מה יתמודד עם דגמי סוחוי הזריזים והמתקדמים ביותר? פשוט מאוד: טילים חדשים, אמינים ומהירים. כאלה שיהיו טובים דיים כדי להביס אויב מטווח ארוך גם אם שוגרו ממטוסים פחות מרשימים.

 

ריית'און האמריקאית וכמה יצרניות באירופה עובדות על טילים כאלה כבר היום, כדי לספק למערב עליונות על הציוד המזרחי בזירת החימוש. עוד תחום שנמצא בפיתוח מתמיד הוא הסנסורים - מכ"מים ורכיבי גילוי אחרים; הרי קרבות האוויר נועדו להתבצע מטווחים ארוכים, ומי שמגלה קודם את מטרתו יוכל להכריע את הקרב.

 

הדור הבא של הטילים נגד מטוסים. אילוסטרציה הדור הבא של הטילים נגד מטוסים. אילוסטרציה צילום: Raytheon

 

 

כל זה מעלה שאלה מאוד מעניינת: אם האמריקאים לא רוצים יותר את ה-F22 שלהם, יכול להיות שיעבירו אותם למישהו אחר? למשל, לדמוקרטיה אחת שיושבת לחופי הים התיכון, ומאוד-מאוד אוהבת מטוסי קרב?

 

זו סוגיה שכבר עשתה רעש לא מזמן: באוקטובר 2020 התלבטה ישראל מה לעשות עם העובדה שחברתה הערבית החדשה איחוד האמירויות רוצה להצטייד בחמקן הקרב F35, כאילו שאשכרה יש לנו מילה בסיפור הזה. באותם ימים נמצץ מהאצבע דיווח לפיו הדוד מאמריקה יפצה את האחיין האהוב עליו מכל במטוסי F22; חמקני-על משלנו, כדי שתמיד יהיה לישראל יתרון איכותי באוויר.

 

מימין: F35 אמריקאי, F16 ומיראז' 2000 של איחוד האמירויות מימין: F35 אמריקאי, F16 ומיראז' 2000 של איחוד האמירויות צילום: USAF

 

 

נטען שדונלד טראמפ, הנשיא דאז, אישר את הדיל הזה או לפחות עומד לאשר אותו. אמנם פס הייצור כבר היה סגור ולהחלטה כזו היה אפס היגיון מסחרי, עסקי או אסטרטגי, אך ימי טראמפ היו ימים מאוד משונים מהבחינות הללו, לכן נדרשתי לנושא. הדיווח הפציע במקור אלמוני של עיתון אל שרק אל אווסט שיוצא בלונדון ונמצא בבעלות סעודית. אף גורם אמריקאי רשמי לא התייחס לדיווח האמור, וכששאלתי, השיבו מקורותי בארה"ב את הגרסה הכי מנומסת שלהם ל"עזובות'ך בחייך" וממש יכולתי להרגיש אותם עושים פרצוף. אחד מהם הוסיף שדבר כזה נשמע כמו ניסיון ללוחמת מודיעין סעודית, שנועדה להפעיל לחץ על איראן.

 

למה אין היגיון בלתת לנו מטוסים כאלה? ראשית, כי פס הייצור שלו נסגר עוד ב-2011 ופתיחת פס ייצור היא עניין מאוד, מאוד יקר. ארצות הברית מוציאה גם ככה הרבה כסף על ישראל, והשמשת פס ייצור עבורה בלבד היא סיפור של מיליארדי דולרים שלא יחזרו לכיס האמריקאי.

 

פס הייצור של ה-F22 פס הייצור של ה-F22 צילום: wired

 

  

שנית, כי ארה"ב לא סומכת עלינו שלא נאבד כאלה בשטח אויב, בצורה שתסכן את הטכנולוגיה הכי רגישה שלה. טכנולוגיית החמקנות של ה-F22 היא העילית האמריקאית, והגעתה לידיים זרות תאפשר בניית מכ"מים שידעו לזהות התנהגות איתורים חמקנים, וביטול יתרון החמקנות במידה לא מבוטלת.

 

למה שאחד יגיע לידיים זרות? לא נעים להגיד, אך לפי מקורות זרים, ישראל נוטה פה ושם לבקר אצל השכנים ולהפוך שם בניינים מתלת ממדיים לדו ממדיים. בלחימה, מטוסים הם משאב מתכלה ואם אחד ייפול בסוריה או איראן, יהונדס לאחור תוך זמן אפסי; האיראנים פשוט אלופים בזה, וכבר הפכו כטב"מ חמקן אמריקאי אחד שנפל בידיהם לכלי מבצעי בייצור סדרתי. אנחנו מכירים אותו היטב: ב-2018 הוא נכנס לשטח ישראל והופל בידי מסוק אפאצ'י של טייסת 113.

 

F22 באוויר, כשדלתות תאי החימוש הפנימיות שלו פתוחות F22 באוויר, כשדלתות תאי החימוש הפנימיות שלו פתוחות צילום: שאטרסטוק

 

 

שלישית, כי יש משהו אחר שארצות הברית רוצה למכור - לנו וללקוחות אחרים: את ה-F35. המטוס הזה הושק במטרה להחליף את ה-F16 בכל מדינה רלוונטית, ולהכניס לארה"ב כך הרבה הון זר. והון חיוני, חברים: במפעלי לוקהיד מרטין עובדים הרבה מאוד אנשים, וביטולי הזמנות פירושם סכנת אבטלה נרחבת.

 

ולא רק: כל F35 יהיה כך יקר יותר, והעלות תתגלגל על ממשלת ארה"ב עצמה (שכן אם תיפול על הלקוח, יבחר במוצר אחר; ה-F35 נחשב גם כך למאוד יקר). אם ישראל תקבל F22, לבטח ידרשו כמה מדינות לבחור מוצר אחר מהקטלוג האמריקאי, ולאו דווקא להסתפק רק ב-F35 שמציעים להן. למשל, יפן, סעודיה, ואחרות שלא מרוצות מהמטוס הזה ומעדיפות משהו קצת יותר גדול וחזק כתחליף ל-F15 שלהן.

 

F15 בשירות חיל האוויר היפני. טוב, בטח ניחשתם גם בלי לקרוא F15 בשירות חיל האוויר היפני. טוב, בטח ניחשתם גם בלי לקרוא צילום: מפינטרסט

 

 

ורביעית, כי ישראל היא אולם תצוגה למטוסי קרב ממש מאז שנות החמישים; צרפת הדגימה פה את המיראז'ים המהממים שלה, ארה"ב החליפה אותה והדגימה פאנטומים, F16, F15 ועכשיו תורו של השלושים וחמש. ולכך אוסיף עוד אלמנט אחד: יכול להיות שצה"ל בכלל לא ירצה את ה-F22. כן, הוא מאוד חמקן ויכול לשאת יותר חימוש פנימי למשימת תקיפה מה-F35, אך לא נועד כלל למשימה שכזו, ולא בטוח שניתן להסב אותו בלי לשרוף הרבה מאוד כסף.  

 

ליין F22 ליין F22 צילום: theDrive

 

בשורה התחתונה, נראה שנקצב זמנו של ה-F22 בעולמנו - מטוס מרהיב ויוצא דופן, שפשוט הפך לא רלוונטי. זה קרה להרבה מטוסים לפניו, שרבים נחשבו לפורצי דרכים. איך שלא תסובבו את זה, אף דרך לא נמשכת לנצח. ככל הנראה שחלק מהמטוסים אכן יישמרו באחסנה, וניתן יהיה להשמיש אותם במקרה חירום.

 

 

 

יכול להיות גם שאתבדה וארצות ברית בכל זאת תיתן F22 למדינות אחרות בעשר השנים הבאות - ככל הנראה, כאלה שיכולות לממן את החלפים המאוד יקרים שלהם. אך לפי הידוע ברגע זה, סביר להניח שחמקן הקרב המרשים יצא לפנסיה מוקדמת. בשאיפה - מבלי להשתתף במלחמות המסכנות חיים. טיסה נעימה!

בטל שלח
    לכל התגובות
    x