הסטארטאפים המצליחים 2021

מקומות 5-10

מחברה לבניית אתרים לחברה ששוברת את הפרדיגמה של פיתוח תרופות

אלמנטור בונה אתרים ומשיקה מוצר ענן, אנשי גארדיקור הם שומרים של שירותי הענן, אינטסייטס מתבלטת בזכות התמקדות בתחום איסוף המודיעין, פיירבלוקס מספק תשתית קריפטו לארגונים פיננסיים, אט־ביי מזהה נקודות תורפה במערכות הסייבר של חברות ועוד

כתבי כלכליסט 08:5014.04.21

מקום 5: Elementor

תחום: בניית אתרים

הקמה: 2016

מייסדים: יוני לוקסנברג ואריאל קליקשטיין

עובדים: 250

גיוסים: 16 מיליון דולר מלייטספיד, גלוביס קפיטל

 

על סף פריצה לליגה של הגדולים

הזינוק בביקוש לכלי בניית האתרים של אלמנטור כמעט הביא לקריסת מרכז התמיכה שלה. עכשיו היא מגייסת עובדים, פותחת מרכז פיתוח חדש בנגב, ומשיקה מוצר ענן 

 

אלמנטור היא כבר מזמן לא רק "הסטארט־אפ החרדי" ברשימה: החברה, שמייסדיה הם מעצבים גרפיים ושהחלה כסטודיו לעיצוב, היא אמנם סיפור הצלחה יוצא בני ברק ובוגרת החממה של קמא־טק, אבל היא כאן בזכות ולא בחסד.

 

אלמנטור מפתחת כלים שמיועדים לבעלי מקצוע בתחום בניית האתרים, ומוצעים בקוד פתוח ובחינם; התשלום הוא רק עבור גרסת הפרימיום. תקופת הקורונה, שאילצה לא מעט בעלי עסקים למהר ולבסס נוכחות דיגיטלית, גרמה לביקוש כה מסיבי למוצריה של אלמנטור, עד שמערך התמיכה של החברה כמעט קרס, והיא הקפיאה זמנית קבלת לקוחות חדשים. כדי לתמוך בביקוש, החברה יצאה למסע אינטנסיבי של גיוס כוח אדם, ובקרוב תפתח מרכז פיתוח חדש בנגב שיעסיק כ־30 עובדים. נוסף על כך, אלמנטור ביצעה לאחרונה השקה שקטה של גרסת בטא למוצר ענן, ובכך היא כבר עוברת לליגה של הגדולים וניצבת לצד חברות בניית האתרים הגדולות בעולם.

 

 יוני לוקסנברג ואריאל קליקשטיין, מייסדי Elementor יוני לוקסנברג ואריאל קליקשטיין, מייסדי Elementor צילום: עמית שעל

 

מה שממשיך לייחד את החברה היא הדבקות בקוד פתוח, והעובדה שהיא שמה במרכז לא את המשתמש הביתי, אלא את אנשי המקצוע: אלה זקוקים לכלים שיהפכו את החיים שלהם לקלים יותר, אבל יספקו ביצועים מורכבים ומתקדמים. באלמנטור מקווים לגייס ב־2021 כמעט 200 איש שיתמכו במומנטום הצמיחה הנוכחי.

 

מקום 6. Guardicore

תחום: סייבר

הקמה: 2013

מייסדים: פבל גורביץ, אריאל צייטלין ודרור סלעי

עובדים: 250

גיוסים: 110 מיליון דולר מ־Qumra Capital, Cisco, Dell, Deutsche Telecom Capital Partners, Partech, ClalTech, Battery Ventures, 83North, Battery, Greylock, TPG ואהוד ברק

 

השומרים של שירותי הענן

מניעת בעיות אבטחה בשירותי ענן שבה מתמחה גארדיקור התבררה בקורונה כתחום החם והנכון להיות בו, כשעוד ועוד חברות גדולות האיצו את המעבר של השירותים שלהן לענן

 

גארדיקור חברה במועדון המבוקש ביותר בישראל בימים אלה – זה של חברות אבטחת הענן, תחום שמושך אליו מאות מיליוני דולרים בהשקעות. אבל בחברה, שהגיוס האחרון שלה היה ב־2019, בחרו לצלוח את 2020 ללא גיוס הון נוסף, וזאת אף שלא חסרות להם הצעות.

 

מימין: דרור סלעי, פבל גורביץ ואריאל צייטלין, מייסדי גארדיקור מימין: דרור סלעי, פבל גורביץ ואריאל צייטלין, מייסדי גארדיקור צילום: עמית שעל

 

שניים ממייסדי החברה, פבל גורביץ ואריאל צייטלין, נפגשו בשירות הצבאי שלהם וכשהשתחררו החליטו להקים ביחד סטארט־אפ, אבל כזה שלא מתעסק בתחום הסייבר. למרות הנחישות, הם גילו מהר מאוד שכל תחום אחר שחשבו עליו סובל מבעיות אבטחה והחליטו לבסוף לדבוק במה שהם מכירים. הטכנולוגיה של גארדיקור מאפשרת לחברות גדולות, כמו גופים פיננסיים, ליצור סגמנטציה בשרתי החברה וכך למנוע בעיות אבטחה, זליגת מידע ואפילו זיהוי תקיפות. הייחודיות של הפתרון שייצרה החברה היא היותו על טהרת התוכנה ושאינו מחייב התקנת חומרה על השרתים של הלקוח. מרבית החברות הגדולות היום משתמשות במספר רב של שרתי ענק פרטיים וציבוריים, וככל שיש יותר פעילות בענן, כך הן מתקשות לעתים לעקוב אחריה ולמפות אותה. המוצר של גארדיקור מאפשר ללקוח לקבל תמונת מצב ברורה של מה שמתרחש בענן על מנת לקבוע חוקי מפתח וכאמור לאתר בעיות אבטחה ותקיפות.

 

תקופת הקורונה אמנם האיצה את המעבר לענן והביאה לצמיחה יפה בפעילות החברה, אבל היא החלה עם חששות וחוסר ודאות שהובילו את גארדיקור להקפיא גיוסי כוח אדם ולחתוך בהוצאות. כתוצאה, החברה סיימה את 2020 כשמרבית כספי הגיוס הקודם עדיין ברשותה ועם מאזן שקירב אותה לרשום רווחיות לראשונה. בשנה הקרובה מתכוונים בחברה להחזיר את הרגל אל דוושת הגז, עם גיוס של כ־100 עובדים נוספים, מעבר למשרדים גדולים יותר והאצת הצמיחה.  

 

מקום 7. Intsights

תחום: סייבר

הקמה: 2015

מייסדים: גיא ניצן, אלון ארבץ

וגל בן דוד

עובדים: יותר מ־200

גיוסים: 71 מיליון דולר מ־Qumra Capital, Glilot Capital, ClearSky, Blackstone, Blumberg Capital, Tola Capital

 

לא מהססת להיכנס לאפלה

המוצר החדש של אינטסייטס, חברת מודיעין הסייבר, מאפשר ללקוחותיה לבצע הערכת סיכונים ודיו־דיליג'נס גם לצד שלישי, כמגן לפני ביצוע עסקאות גדולות

 

גם באחת התקופות הסוערות והמוצלחות של עולם הסייבר הישראלי, אינטסייטס מתבלטת בזכות התמקדות בתחום איסוף המודיעין, ולא בהגנה גרידא. חלק משמעותי מעבודת החברה כולל ניטור של "הרשת האפלה" (דארקנט, כינוי לחלק באינטרנט שלא ניתן להגיע אליו באמצעות דפדפנים סטנדרטיים, ומתאפיין בפעילות עבריינית ענפה). המידע שנאסף שם מזין מערכת המנתחת סיכוני סייבר לארגונים גדולים, וזו מספקת מודיעין על איומים פוטנציאליים ושיטות תקיפה אפשריות, ומפעילה הגנה מתאימה מבעוד מועד. בין לקוחות החברה פורבס העולמית, נוברטיס, פורד ואמריקן איגל.

 

מימין: אלון ארבץ, גיא ניצן וגל בן דוד, מייסדי אינטסייטס מימין: אלון ארבץ, גיא ניצן וגל בן דוד, מייסדי אינטסייטס צילום: אוראל כהן

 

המעבר לענן יצר שדה פעילות חדש עבור האקרים, ולכן גם עבור חברות הסייבר: רוב חברות הסייבר הישראליות הצעירות שרשמו גיוסי ענק השנה מפתחות מוצרי אבטחה לענן, שוק שהפוטנציאל הכמעט בלתי נגמר שלו מסנוור משקיעים. האקסלרציה הזו לא דילגה על שורת הרווח של אינטסייטס, שגם פיתחה יכולות חדשות מול חברות וספקיות ענן — אבל היתרון הגדול שלה הוא עדיין יכולות הניטור שפיתחה במהלך השנים. החוקרים של אינטסייטס נמצאים עם האצבע על הדופק ובקיאים ביכולות המתקדמות של התוקפים, כמו גם בהעדפותיהם ובמה שנחשבים לתחומים "חמים" לתקיפה.

 

למרות הצמיחה, אינטסייטס שייכת לקבוצת החברות שבחרו שלא לגייס בשנה החולפת; סבב הגיוס האחרון שלה נסגר בינואר 2020. זה לא מנע ממנה לצרף לקוחות חדשים, ואפילו לפתח מוצר חדש שמסייע לחברות לעשות הערכת סיכונים ודיו־דיליג'נס לפני ביצוע עסקה חשובה. חולשות וסיכוני סייבר הופכים לגורם משמעותי מאוד בהערכת היציבות של חברה; עד כה לא הוקדשה להם תשומת לב נפרדת, אבל המגמה הזו משתנה. המומחיות של אינטסייטס באיסוף וניתוח מידע היא בדיוק מה שדרוש לביצוע הערכה כזו, גם עבור צד שלישי.

 

מקום 8. Fireblocks

 תחום: בלוקצ'יין

הקמה: 2018

מייסדים: מיכאל שאולוב, עידן עפרת, פבל ברנגולץ

עובדים: כ־100, מהם 70 בישראל

גיוסים: 179 מיליון דולר מ־Coatue, Ribbit, Paradigm, Galaxy Digital, Swisscom Ventures, Tenaya Capital ו־Cyberstarts Ventures

 

סופרת שטרות וירטואליים

תשתית הקריפטו שפיירבלוקס מציעה לארגונים פיננסיים אחראית על 6% מהעברות המטבעות הדיגיטליים בעולם, ומטפלת בנכסים ביותר מ־100 מיליארד דולר בחודש

 

במרץ האחרון גייסה פיירבלוקס 133 מיליון דולר בסבב C והבהירה, למי שטרם שם לב, שישראל מובילה את פיתוח התשתיות המאובטחות לתחום הבלוקצ'יין. המייסדים המנוסים של החברה נחשפו לעולם הקריפטו והבלוקצ'יין כשעבדו יחד בצ'ק פוינט. זו היתה תקופה שבה, לצד התעניינות הולכת וגוברת במטבעות קריפטו, בורסות בתחום נפרצו חדשות לבקרים, ומאות מיליונים היו יכולים להיעלם בלילה אחד. לארגונים פיננסיים שעובדים עם בלוקצ'יין, פיירבלוקס מציעה מערכת הכוללת תשתית לארנקים מאובטחים, רשת תקשורת מאובטחת, ופלטפורמה המאפשרת טוקניזציה — יצירת מטבעות ("טוקנים") חדשים, מדולר דיגיטלי ועד NFT שהפך פופולרי לאחרונה.

 

מימין: עידן עפרת, מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ, מייסדי Fireblocks מימין: עידן עפרת, מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ, מייסדי Fireblocks צילום: יוסי זליגר

 

 

הפלטפורמה, שהושקה רק ביוני 2019, אחראית כבר על 7%-5% מכל העברות הרשת בשוק הקריפטו. בפברואר האחרון עברו דרכה נכסים בשווי של 105 מיליארד דולר — היקף שעבר אפילו את התחזיות האופטימיות ביותר של החברה עצמה. המודל העסקי של פיירבלוקס מבוסס על מינויים שמקנים למשתמשים היקפי העברות כתלות בסוג המינוי, וגביית עמלות במידה שיש חריגה מתנאי המינוי.

 

היום שוק הקריפטו כבר מוערך ביותר מטריליון דולר, ואווירת המערב הפרוע שאפפה אותו רק לפני שנים ספורות הולכת ומתפוגגת — אף שבלא מעט מדינות התחום עדיין ממתין להחלטות רגולטוריות. בינתיים, פיירבלוקס ביססה הובלה טכנולוגית ועסקית בתחום שבו היא פועלת. אם היא תשמור על קצב הצמיחה הנוכחי שלה, גיוס הענק האחרון ייראה כמו טיפה בים.

 

מקום 9. At-Bay 

תחום: אינשורטק

הקמה: 2016

מייסדים:

רותם אירם

ורומן יצקוביץ'

עובדים: 100

גיוסים: 91 מיליון דולר מ־Qumra Capital, M12, שלמה קרמר, Lightspeed, וחברת הביטוח Munich RE 

 

מתקנת פגיעויות ומבטחת אותן

אט־ביי מזהה נקודות תורפה במערכות הסייבר של חברות, וכשאלו מתוקנות, היא מבטחת אותן. בשנה האחרונה, השירות הזה הביא לצמיחה של 600% במספר הפוליסות החדשות

 

אט־ביי גילתה שאפשר לשבת על הצומת בין שני התחומים הבוערים ביותר בתעשייה הטכנולוגית: מצד אחד סייבר, ומהצד השני התחום הפיננסי — ואם לדייק, תחום הביטוח הדיגיטלי שבו יש לישראל שורת יוניקורנים ובראשם נקסט אינשורנס ולמונייד.

 

רומן יצקוביץ’ (בחזית), רותם אירם (שלישי משמאל) ובכירי אט־ביי רומן יצקוביץ’ (בחזית), רותם אירם (שלישי משמאל) ובכירי אט־ביי צילום: At Bay

 

בשנה האחרונה תקיפות הסייבר הקשות הפכו לעניין שבשגרה, וחברות הביטוח המסורתיות נאלצו לסרב לבטח, או להעלות מחירים לרמת חוסר כדאיות. לחלל שנוצר בביטוח של אירועי סייבר נכנסה אט־ביי, שמציעה ביטוח מותאם לאירועי סייבר, מבוסס בינה מלאכותית. השיטה פשוטה מאוד: כל חברה שפונה אל אט־ביי צריכה לעבור סריקה מלאה, ומקבלת לא רק הצעת מחיר, אלא בעיקר המלצות לתיקון נקודות תורפה; רק לאחר שאלו מתוקנות, היא מקבלת את הפוליסה. כך, אט־ביי מקטינה משמעותית את עלויות הביטוח.

 

הביקוש לשירותי החברה עלה בחדות באחרונה, עם קצב גידול של 600% בשנה האחרונה בחיתום על פוליסות חדשות — וזה רק הולך ומואץ מדי רבעון. אט־ביי מחזיקה מרכז פיתוח משמעותי בתל אביב, ובשנה האחרונה פתחה שורה של משרדים נוספים בניו יורק, אטלנטה, שיקגו, פורטלנד, לוס אנג'לס ודאלאס.

 

מקום 10. ImmunAI

תחום: הלת'־טק

הקמה: 2018

 מייסדים: נועם סולומון ולואיס וולוך

עובדים: 70 

גיוסים: 80 מיליון דולר מ־TLV Partners, Viola Ventures, Schusterman Family Investments , Duquesne Family Office, Catalio Capital, Dexcel Pharma, Gefen Capital, Meron Capital ו־iangels

 

אטלס למערכת החיסון

ImmunAI שוברת את הפרדיגמה של פיתוח תרופות: במקום לחפש גן ספציפי, היא ממפה את כל מערכת החיסון, כך שחברות פארמה יכולות לחקור אותה 

 

למעט מאוד חברות ישראליות יש שאיפות גדולות כמו אלה של ImmunAI: החברה מבקשת לייצר מיפוי מקיף וראשון מסוגו של מערכת החיסון האנושית, ואז להיעזר בכלי בינה מלאכותית על מנת לחקור אותה.

 

מערכת החיסון מבוזרת על פני כמה איברים וטריליוני תאים שמתקשרים ביניהם. מייסדי ImmunAI הבינו שאם יצליחו לספק מדידה של המערכת בכלים טכנולוגיים, יחוללו פריצת דרך של ממש בחקר מחלות ופיתוח תרופות. מיפוי של מערכת החיסון כולה יספק דאטה־בייס עצום שיאפשר להבין מדוע אנשים נבדלים זה מזה בתגובותיהם לווירוסים, לסרטן או אף למחלות כמו אלצהיימר. עד היום, רוב חברות הפארמה נקטו בשיטה של מיקוד כשניסו לפתח תרופה — למשל, בניסיון לזהות גן מסוים ולפתח תרופה שתפעל עליו. ImmunAI שואפת ליצור "אטלס" של מערכת החיסון שיאפשר לזהות מספר גדול יותר של גנים ושילובים ביניהם ולפתח תרופות בשיטות חדשות. האתגר הוא לא רק המיפוי עצמו, אלא היכולות להנפיק ממנו תובנות ולייצר אנליזות יישומיות.

 

 

מימין: נועם סולומון ולואיס וולוך, מייסדי ImmunAI מימין: נועם סולומון ולואיס וולוך, מייסדי ImmunAI צילום: אריק סולטן

 

ImmunAI, שבצוות המייסדים המורחב שלה שורה של מדענים בעלי שם עולמי, פועלת במקביל בישראל ובארצות הברית: יש לה פעילות מחקרית מבוססת בארצות הברית, אולם לחברה חשוב להקים במקביל מרכז פעיל גם בישראל. עם שותפי המחקר שלה בארץ נמנים כמה בתי חולים מקומיים.

 

פיתוח חיסוני הקורונה בזמן שיא העלה את המודעות לחשיבות השימוש בבינה מלאכותית במחקר הרפואי, בייחוד של מערכת החיסון. התוצאה היא ש־ImmunAI מעוררת עניין גובר בקרב משקיעים, חברות פארמה וחוקרים. ב־2021 היא עשויה להפוך אחד השמות המוכרים בהייטק המקומי.

x