דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ההפיכה הצבאית במיאנמר - והקשר הישראלי

תמונה של חייל ברכב משוריין שלפי פרסומים יוצר על ידי גאיה הישראלית, העלתה שוב סימני שאלה בנוגע לקשר שבין תעשיית הנשק המקומית למשטרים רודניים; גם שמן של אלביט מערכות וסלברייט עלה בהקשר זה

עומר כביר 13:0603.03.21

ההפיכה הצבאית שהתחוללה לפני כחודש במיאנמר הולידה הרבה תמונות ורגעים אייקוניים. כמו התמונה של חיילים חוסמים את הדרך הראשית, רבת הנתיבים, לבניין הפרלמנט בנייפידאו, שעומדת שוממת לגמרי. ברגע אחר, שהפך לוויראלי, מאמנת כושר עוטה מסכה מצלמת סרטון וידיאו של רוטינת האירובי שלה, בשעה שמאחוריה מתגלגלים רכבי צבא כבדים כחלק מההפיכה הצבאית. 

 

 

 

 

בתמונה מוכרת פחות של סוכנות הידיעות הצרפתית חייל עטוי מסכה יושב מאחורי מקלע על גג רכב משוריון, שנוסע ברחובות עיר הבירה. לתמונה זו יש קשר מקומי חזק, שכן לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", מדובר במשוריין מתוצרת החברה הישראלית Gaia Automotive Industries. מנכ"ל גאיה, שלומי שרגא, אמר בתגובה שלא ראה תמונות של רכבי החברה ברחובות בירת מיאנמר, ושכל פעילות היצוא שלה מתבצעת בהתאם לרישיון היצוא של משרד הביטחון.

 

המשוריין הועבר למיאנמר לפני שישראל עצרה את היצוא הביטחוני אליה ב-2018, על רקע הג'נוסייד בבני הרוהינגה במדינה. ואולם, נוכחתו במדינה ממחישה את הקושי לשלוט בנעשה בציוד צבאי, ועד כמה מדיניות היצוא הביטחוני של ישראל בעייתית, שלא לומר חסרת אחריות, כאשר מדובר במדינות מסוימות.

 

 

משוריין של Gaia הישראלית שצולם במהלך ההפיכה במיאנמר משוריין של Gaia הישראלית שצולם במהלך ההפיכה במיאנמר צילום: גטי אימג'ס

 

המשוריין של גאיה אינו יוצא מקרה יחיד: לפי ה"ניו יורק טיימס" בידי צבא מיאנמר, ששולט עתה במדינה, נמצאים גם רחפני מעקב ומערכות סייבר התקפי מתוצרת ישראלית, לצד מערכות וכלים טכנולוגיים מתוצרת ארה"ב ומדינות אירופיות.

 

"אין לדעת איזה שימוש יעשה בציוד הישראלי בעתיד"

 

פעיל זכויות האדם, עו"ד איתי מק, שפועל להגבלת יצוא הנשק מישראל, סבור שלציוד הישראלי אין רלוונטיות בהפיכה הנוכחית, עצם הנוכחות שלו במדינה בעייתית שכן הוא עלול לשמש את הצבא במהלכים כמו דיכוי מחאות והתקוממיות באזורים האתניים במיאנמר.

 

"הצבא שלט שם כל הזמן", אמר מק לכלכליסט. "הוא לא צריך מערכת פריצה לטלפונים או רחפני מעקב כדי לדעת איפה אָאוּנְג סַאן סוּ צִ'י נמצאת. זו לא היתה הפיכה אלימה, פשוט באו ועצרו אותה ואת חברי המפלגה שלה. ההפגנות שמתקיימות עכשיו נערכות כי הצבא מאפשר אותן, הצבא שולט בכל. יש כמה עשרות הרוגים, אבל להבנתי זה לא שיש הוראה לעצור או הפגנות או להרוג מפגינים.

 

איתי מק איתי מק

 

"הבעיה היא שאי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, איזה שימוש יעשה בציוד הזה אם יש למשל מלחמת אזרחים באזורים האתניים. הנשק והמערכות הישראליות יכולות להיות רלוונטיות למערכת הרדיפה הפוליטית בבורמה (מיאנמר הוא שמה הרשמי של המדינה, ואולם מק מעדיף לעשות שימוש בשמה הקודם 'בורמה', שכן לדבריו מיאנמר הוא שם שבחר השלטון הצבאי, ע"כ) או ללחימה באזורי קונפליקט".

 

"הצבא ניצל את החזות הדמוקרטית לרכישת טכנולוגיית סייבר"

 

התחקיר של ה"ניו יורק טיימס" מתבסס על מאות עמודי התקציב של ממשלת מיאנמר, שסופקו לעיתון ע"י ארגון "צדק למיאנמר". למרות שטרם ההפיכהבראש מיאנמר ממשלה אזרחית לכאורה, בפועל הצבא שמר את עמדות כוח והשפעה במשרדי ממשלה ובכלכלה. "בנובמבר 2015 היו בחירות, בהן זכתה המפלגה של סו צ'י, אבל בפועל הוקמה חונטה משולבת של גורמים אזרחיים וצבאיים", הסביר מק. "לצבא היו מקומות משוריינים בפרלמנט והוא היה חלק מהממשלה. שרי הביטחון, הפנים והגבולות היו גנרלים בשירות צבאי פעיל. הצבא המשיך לשלוט בהכל, בכל הבט של החיים. גם חברות מסחריות היו בשליטת אנשי צבא בעבר או בהווה. אין שם משהו שלא קשור לצבא".

 

הצבא ניצל את החזות הדמוקרטית של המדינה על מנת לרכוש טכנולוגיית סייבר וטכנולוגיה צבאית רגישה ממדינות רבות. מסמכי התקציב שהגיעו לידי "ניו יורק טיימס" מקטלגים, בהתאם, עשרות מיליוני דולרים שהוקצו לרכישת ציוד ומערכות שמסוגלים לשאוב מידע מטלפונים ומחשבים, לנטר מיקום אנשים בזמן אמת ולצותת לשיחותיהם. "צבא מיאנר הקים מערך מקיף של סייבר וניתוח פורנזי, עם הרבה יכולות של לוחמה אלקטרונית", אמר לעיתון איאן פוקסלי מה-Center for Applied Human Rights באוניברסיטת יורק.

 

 

 

לישראל, אמר מק לכלכליסט, היה חלק מרכזי במכירת ציוד זה: "בספטמבר 2015 הגיע רמטכ"ל צבא בורמה, מין אונג הלינג, שהוא זה שהוביל את ההפיכה, לביקור בישראל. הוא ביקר בין השאר בתעשיות הביטחוניות המרכזיות ובבסיס של חיל הים ובזמן הביקור נחתם מזכר הבנות והסכם ביטחוני למכירת נשק, אימונים ושיתוף פעולה מודיעיני. זה פתח תקופה של יצוא ביטחוני למדינה. באותה שנה כבר היו סנקציות בינלאומיות שהוטלו מתחילת שנות ה-90, אז הם לקחו סיכון כי חשבו שיהיה משהו אחר, שאולי משהו ישתנה, ולכן עדיף שיחתמו חוזים עם ישראלים ולא עם אמריקאים ואירופים".

 

היצוא הביטחוני למיאנמר הופסק כאמור קצת יותר משנתיים. "בתחילת 2018 כל הישראלים עזבו, גם החברות הביטחוניות וגם החברות האזרחיות, כי הם הבינו שמה שהם עושים שם מסוכן מאוד מבחינתם", הסביר מק. "כל היצוא הביטחוני הישראלי הופסק, אבל יש בעיה עם הציוד שכבר נמצא שם. זה לא שאפשר לקחת משאית ולאסוף את הציוד הישראלי. לפי החוק הבינלאומי, סיוע בפשעים נגד האנושות יכול להעשות גם אם ניתן לפני ביצוע הפשעים. לא היה צריך לחכות לאוגוסט 2018, שיא הג'נוסייד, כדי לדעת מה קורה. לאורך השנים היו כמה סבבים של טבח ברוהינגה. הקודם היה ב-2012, הנוכחי התחיל באוקטובר 2016 כשהתחילו לשרוף כפרים. וכבר אז היה אמברגו אירופאי ואמריקאי שמעולם לא הוסר. הנשק הישראלי לא נעלם, וזה הסיפור של בורמה".

 

עוד קשר ישראלי למיאנמר

 

התוצאה של כך היא שנשק וטכנולוגיות הישראליות צצים במיאנמר במגוון הקשרים לא בדיוק חיוביים. לפי ה"ניו יורק טיימס", התקציב העדכני של המדינה כולל רכישה של תוכנה לשליפת מידע ממחשבי מק של אפל שמייצרת BlackBag Technologie, חברה אמריקאית שנרכשה על ידי סלברייט הישראלית בשנה שעברה בעסקה בשווי 33 מיליון דולר. מסלברייט נמסר ל"ניו יורק טיימס" שהחברה הפסיקה למכור למיאנמר ב-2018, וש-BlackBag לא עושה זאת מאז נרכשה על ידה. "במקרים הנדירים שבהם נעשה בטכנולוגיה שלנו שימוש שמנוגד לחוק הבינלאומי או לערכים של סלברייט, אנחנו מסמנים את הרישיון לאי-חידוש ולא מספקים עדכוני תוכנה", נמסר.

 

 

הודעת צבא מיאנמר על ההפיכה הצבאית הודעת צבא מיאנמר על ההפיכה הצבאית צילום: איי אף פי

 

מק אמר בהקשר זה שבתקופה שחברות ישראליות פעלו במיאנמר לא היתה סלברייט תחת פיקוח משרד הביטחון. "רק עכשיו, בחודש האחרון על רקע עתירה שהגשתי בהקשר של פעילות החברה ברוסיה, משרד הביטחון הודיע שהיא תהיה תחת רגולציה. עד אז, היא לא היתה תחת רגולציה וזו פאשלה חמורה של משרד הביטחון. הם הפסיקו את היצוא לבורמה ב-2018, במקביל לחברות הישראליות האחרות, אבל יש בעיה עם כל המערכות שנמצאות שם. לפי החוזים הם יכולים להשבית מכשירים, אך לא ברור אם הם יכולים לעשות את זה לכולם. הם לא חושפים עד הסוף את המנגנונים שלהם, ויש סימני שאלה איך זה עובד".

 

משטרת מיאנמר השתמשה בחומרה ובתוכנה של סלברייט כדי להשיג ראיות בתיקים פליליים לכאורה. במקרה אחד מ-2018, לטכנולוגיה היה תפקיד מרכזי במשפטם של שני עיתונאי רויטרס שחשפו ראיות לטבח ברוהינגה שנה קודם לכן. לפי מסמכי בית משפט, המערכת של סלברייט שימשה להוצאת מידע מהטלפונים של הכתבים, וסייעה להרשעתם במה שקבוצות זכויות אדם תיארו כמשפט פוליטי. סלברייט אמרה בתגובה במקרה זה שרישיונות השימוש לא חודשו.

 

אבל עד כמה יכולה החברה להגביל את השימוש במכשיריה? אולי לא בצורה משמעותית. לדברי פרקליטם של עיתונאי רויטרס, צ'ין מונג ז'או, המשטרה הציגה ראיות שהושגו בסיוע מערכת סלברייט גם במשפטים שבהם ייצג לקוחות ב-2019 ו-2020, שעסקו רשמית בדיבה מקוונת אך שבפועל נועדו לדכא מחאה פוליטית. "מחלקת הסייבר עדיין משתמשת בטכנולוגיה הזו. הם משתמשים בסלברייט כדי להוציא מידע מטלפונים", הוא אמר ל"ניו יורק טיימס".

 

מעקב מתוצרת אלביט מערכות

 

טכנולוגיה ישראלית אחרת שנמכרה למיאנמר בין 2015 ל-2018 היא רחפני מעקב מתוצרת אלביט מערכות. רחפנים אלו נקשרו לעימותים מתמשכים במדינה, ובשנה שעברה קבוצה אתנית שנלחמת בצבא מיאנמר במדינת ראקין שבמערב מיאנמר דיווחה שלכדה רחפן מתוצרת אלביט שטס מעל אזור קרב. לפי ה"ניו יורק טיימס", ב-2020 נחתם במדינה חוזה עם חברה בשם Myanmar Future Science לשירותי תחזוקה וטיפול ברחפנים, ומנכ"ל החברה אישר לעיתון שהיא החלה עבודות תיקון עליה בסוף 2019 והמשיכה בכך ב-2020, מה שמעיד שהם עדיין נמצאים בשימוש.

 

לדבריו, הוא הזמין חלפים לרחפנים מאלביט, אך בחברה הכחישו זאת וטענו שאין לה שום קשר למיאנמר מאז 2015 או 2016.

 

לדברי מק מדובר בטענה הגיונית: "המל"טים של אלביט במיאנמר הם מדגמים שיוצרו לפני עצירת היצוא הביטחוני, והם מאוד נפוצים ופופולריים ברחבי העולם. הם יחסית פשוטים, ואפשר להשיג חלפים שלהם מהמון מקומות. אם הצבא הבורמזי היה נואש ומוכן לשלם סכום גבוה, יש מספיק מדינות שיכולות להעביר חלפים קיימים או לפרק מל"ט קיים ולהעביר חלפים. אלביט לא המשיכו את היצוא, לא העבירו ישירות חלפים, ולא ידעו על העברה של חלפים".

 

מק הוסיף שאף שהחברות הישראליות לא פועלות עוד במיאנמר, ואף שהציוד שכבר היה במדינה לא היה רלוונטי להפיכה בחודש שעבר, "ישראל משלמת את המחיר על הדייסה שהיא בישלה בין 2015 ל-2018, כי נשק שמעבירים לא הולך לשום מקום ואי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד.  "החברות הישראליות לא היו צריכות מלכתחילה להיכנס לבורמה ב-2015, ובצדק הן חוטפות עכשיו ביקורות.

 

"אסור למכור למדינות כאלה כי אין יכולת לפקח ולדעת מה נעשה בנשק. זה קשור לכך שלא נותנים לעיתונאים, לאו"ם ולארגוני סיוע להגיע לחבל של בני הרוהינגה. תיעוד ויזואלי חסר, אבל זה לא מקל מהחומרה. הבעיה היא שלא לומדים את הלקח שברגע שהציוד שם אי אפשר להוציא אותו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x