שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תעופה וחלל

רכב החלל "התמדה" נחת: יחפש האם היו חיים על המאדים

משימת מאדים 2020 הנחיתה בכוכב הלכת השכן את הרובר התמדה וגם מסוק-רחפן. רכב החלל כבר שלח תמונה בשחור לבן של אדמת מאדים. המטרות של המשימה: לבדוק האם היו בעבר חיים על מאדים? ולחקור אם בני אדם יכולים להגיע בעתיד לכוכב הלכת השכן

ירון דרוקמן, ynet 23:2818.02.21

אחרי מסע של כשבעה חודשים בחלל, הרובר התמדה (Perseverance) יחד עם המסוק Ingenuity נחתו בהצלחה במכתש ג'זרו שעל מאדים. בחדר הבקרה אמרו: "זה כל כך מרגש" ופרצו במחיאות כפיים סוערות.

 

לנאס"א יש שתי מטרות עיקריות במשימת מאדים 2020: לבדוק האם היו בעבר חיים על מאדים? והאם אנחנו, בני האדם, נוכל להצטרף יום אחד לכלי הרכב האלה, ולחקור בעצמנו את כוכב הלכת השכן?

 

הדמיית הנחיתה של הרובר הדמיית הנחיתה של הרובר צילום: אי פי

 

 

הדמיית הנחיתה על מאדים הדמיית הנחיתה על מאדים צילום: אי פי

 

תהליך הנחיתה עצמו, המכונה "שבע דקות של גיהנום" התבצע באופן אוטונומי, כאשר בכל כמה שניות התקבלו נתונים בחדר הבקרה של סוכנות החלל האמריקאית. החללית נכנסה לאטמוספרה של מאדים, ובגובה של 10-13 קילומטר מעל פניו תפתח מצנח ענקי בקוטר 21 מטרים.  

 

 

זמן קצר לאחר מכן היא שיחררה את מגן החום, והפעילה מכ"מ שסייע לה לקבוע במדויק את גובהה ולזהות את הטופוגרפיה. בעזרת המכ"מ ומצלמות הנחיתה וידאה החללית שהיא נמצאת באתר הנכון. לאחר אישור המיקום שיחררה החללית את החלק העליון והמצנח, ובסיום שלב של נפילה חופשית היא הפעילה מנועים רקטיים לכיוון הקרקע, כדי לבלום את הנפילה. בגובה של כ-20 מטר מעל הקרקע, בעודה מרחפת בעזרת המנועים הרקטיים, התחילה לשלשל בעזרת כבלים את הרכב התלוי תחתיה, עד שנגע בקרקע. לאחר שחרור רכב השטח, החללית התרוממה משם משם וכיוונה את עצמה להתרסקות במרחק של כמה מאות מטרים, במקום שלא סיכן את הרובר.

 

 

הדמיית הרחפן שנשלח יחד עם הרובר הדמיית הרחפן שנשלח יחד עם הרובר צילום: אי איי

 

 

פרסבירנס הפך לרכב השטח החמישי שנחת על מאדים. הוא מצטרף לקיוריוסיטי, שפעיל מאז 2012, וממשיך את דרכם של סוג'ורנר (Sojourner), ספיריט (Spirit) ואופורטיוניטי (Opportunity), שזכו למנוחת עולמים על מאדים לאחר משימות מוצלחות.

 

 

חדר הבקרה של נאס"א חדר הבקרה של נאס"א צילום: אי פי איי

 

שמחה בחדר הבקרה שמחה בחדר הבקרה צילום: איי אף פי

 

הדמיית הרובר התמדה הדמיית הרובר התמדה צילום: אי איי

 

על פי התכנון הרשמי הרובר אמור לפעול שנת מאדים אחת, או 687 ימי ארץ (כמעט שנתיים שלנו). עם זאת, יש לקחת בחשבון שזה היה גם משך המשימה המתוכנן של קיוריוסיטי, שפעיל כבר פי ארבעה ויותר מהתוכנית המקורית. גם התאומים ספיריט ואופורטיוניטי תוכננו לפעול שלושה חודשים, והמשיכו לתפקד שנים ארוכות, כך שמשימה של פחות מכמה שנים תהיה כישלון מבחינת נאס"א וצוותי ההנדסה של הרובר. נוסף על כלי הרכב הנוסעים על פני השטח של מאדים, עדיין פעילה על פניו גם הנחתת InSight, החוקרת את ההרכב הפנימי של כוכב הלכת.

 

הרחפן במשימה

 

בכתבה של איתי נבו ממכון דוידסון נכתב על המסוק/רחפן. הרחפן Ingenuity ("כושר המצאה" או "תושייה") הוא כלי טיס מסקרן, שצריך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים, בראשם האטמוספרה הדלילה מאוד של מאדים. האטמוספרה של כוכב הלכת האדום מורכבת בעיקר מפחמן דו חמצני וצפיפותה כאחוז אחד בלבד מזו של כדור הארץ. כדי להתרומם בתנאים האלה דרוש רחפן קל מאוד, בעל להבי מדחף גדולים יחסית, המסתובבים במהירות רבה. ואכן, הרחפן כולו שוקל (על כדור הארץ) 1.8 ק"ג, מוטת הלהבים שלו 1.2 מ' והם מגיעים ל-3,000 סיבובים בדקה. בנוסף, הרחפן צריך להיות עמיד בפני שינויי הטמפרטורה הקיצוניים על מאדים, ולתפקד בטמפרטורה של 90 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

 

בגלל המרחק ממאדים, מפעילי המשימה לא יכולים לשלוט ברחפן בזמן אמת, לכן הוא צריך להיות אוטונומי, ולנהל את הטיסה בעצמו. גם כשמאדים הכי קרוב לכדור הארץ, לוקח למידע ממנו יותר משלוש דקות להגיע אלינו – כלומר הרחפן יסיים את טיסתו הרבה לפני שבמרכז הבקרה יקבלו את המידע על תחילתה.

x