$
תעופה וחלל

הקברניט

לא טייס, מנהיג: הגנרל הגיבור שהקריב את חייו באוויר

כשהגיע ליחידה, החיילים שלו חשבו שהוא מעופף ותלוש - אך עד מהרה הוכיח את עצמו כמפקד קשוב ואמיץ; הוא הוביל אלפי מטוסים לחיסול תשתיות הנאצים מן האוויר, ובמקום לשבת במפקדה אחז בעצמו בהגאים. "הקברניט" מציג: פרדריק ווקר קאסל, גנרל מסוג אחר

ניצן סדן 08:0013.02.21

 


 

 

שלום, כאן הקברניט; גנרלים נהנים מהילה וכבוד של מנהיגים ומובילים, אך לא של לוחמים. התפקיד שלהם הוא לשבת בעורף ולנהל את המלחמה, לא לשכב בבוץ או להסתער על האויב. אבל בחילות אוויר זה עובד אחרת, והיום אספר לכם על גנרל אמריקאי שהוביל בעצמו טייסים לקרב - ועל איך הקריב את חייו למענם.

 

 

 

כשהוצב קולונל פרדריק ווקר קאסל בראש קבוצת הפצצה 94 (קבוצת הפצצה = מסגרת מבצעית שמורכבת משלוש טייסות, בכל אחת 12 מפציצים), לא הבינו טייסים מאיזה כוכב הוא נחת עליהם. קאסל נראה תמיד קצת מעופף כזה, והאציל סמכויות בהגזמה. אנשיו חשבו שבלי עזרת הסגנים שלו, לא יוכל להגיע אפילו לחדר האוכל ושבטח הוצב ביחידה באיזו קומבינה.

 

מפציץ B17, כמותו הפעילה היחידה של קאסל במלחמת העולם השנייה מפציץ B17, כמותו הפעילה היחידה של קאסל במלחמת העולם השנייה צילום: yousens

 

 

והם צדקו: כשהתמנה הגנרל איירה איקר למפקד כוחות ההפצצה של ארה"ב בבריטניה, רצה לבנות לו פמליה של יועצים מומחים שתסתובב איתו. אחד האנשים שבחר המליץ לו על ידידנו קאסל, טייס וקצין מנהלה בעברו, בתוך יועץ טכני. מיודענו היה קצין משוחרר שעבד בחברת ספרי, אשר פיתחה את כוונות ההפצצה וצריחי התותחים החשמליים של המפציצים.

 

מהר מאוד גילה הגנרל הגדול שהוא מאוד אוהב את קאסל; גיבורנו עשה עבודה טובה מאוד והראה יצירתיות ויוזמה. וכשביקש להגיע דווקא למסגרת לוחמת, הצניח אותו איקר בעדינות בקבוצה 94.

 

 

בא בקומבינה. פרדריק ווקר קאסל בא בקומבינה. פרדריק ווקר קאסל צילום: USAF

 

 

קאסל היה טייס מוסמך, אך לא ידע דבר על הטסת מפציצי ה-B17 שהפעילה היחידה, וניסה לצבור ניסיון תוך כדי תנועה. דווקא בחירה זו עזרה לו להתחבר טוב יותר אל צורכי הצוותים; הוא יצא למשימות הפצצה ביחד עם טייסיו, כשהוא יושב איתם בקוקפיט ולומד מהם, ובינתיים גם מזהה קשיים וליקויים. מהר מאוד הבינו אנשיו שקאסל הוא לא עוד דחליל מקומבן, וחיבבו אותו. וכשהחל להוביל משימות הפצצה בצורה מבצעית התגלה גם אומץ ליבו.

 

למשל, בסוף יולי 1943 יצאה קבוצה 94 להפציץ את מפעלי פוקה-וולף באושרסליבן שבלב גרמניה - בין ברלין להאנובר, ונקלעה למזג אוויר בעייתי. המפציצים התקשו לראות זה את זה ופשוט הלכו לאיבוד, בסביבה מלאה במטוסי אויב ותותחי נ"מ. רק בודדים הצליחו להגיע למטרה, בהובלת קאסל - שדחף את המבצע קדימה: הוא פקד על הכוח להנמיך - מה שהפתיע את צוותי הנ"מ הגרמניים והפצצות מצאו את יעדן. המפעל נפגע קשה - והמפקד קיבל את מדליית כוכב הכסף על הביצוע הזה.

 

 

מפציצי B17 בפעולה מפציצי B17 בפעולה צילום: שאטרסטוק

 

 

באפריל 1944 מונה למפקד כנף 4 של חיל האוויר השמיני - מסגרת טקטית שתחתיה חמש קבוצות הפצצה ואלפים רבים של חיילים. תוך מספר חודשים גם הועלה בדרגה והפך לבריגדיר-גנרל (דרגה המקבילה לתת אלוף): בגיל 36, היה אחד הגנרלים הכי צעירים בכוחות הלוחמים של ארצות הברית.

 

העתיד נראה מזהיר, והוא תכנן והוביל עשרות מבצעים, קטף שבחים, וכולם שכחו איזה מין עב"מ הוא היה בתחילת דרכו בחיל. בנוסף, בניגוד לגנרל האמריקאי הטיפוסי של הימים ההם, קאסל לא התנשא מעל לחיילים, דיבר איתם בגובה העיניים והאזין ברצון גם לטוראים.

 

 

קאסל מקבל דרגות קאסל מקבל דרגות צילום: IWM

 

 

המלחמה הלכה וסערה, והפסדי הגרמנים ייצרו עוד ועוד הזדמנויות להכות בהם. בסוף 1944 הגיעה הזדמנות אדירה: עם פרוץ "הקרב על הבליטה" בארדנים של בלגיה ולוקסמבורג - נשאבו לגזרה רוב עתודות מטוסי הקרב של הנאצים; היה ברור שמחכה לגרמניה שחיקה קשה ביותר, ולכן אם ייפגעו קשה מפעלי המטוסים שלה, תושג מכה מוראלית אנושה. זה דבר אחד כשמאבדים הרבה מאוד מטוסים, ודבר אחר כשאומרים לך שאין איך לבנות אחרים במקומם.

 

אז כנף 4 נערכה למבצע עצום, בו תטוס בחזית כוח של 2,096 מטוסי B17 ומטוסי קרב. רשימת המטרות כללה מפעלי מטוסים ושדות תעופה בסביבות פרנקפורט, בעומק גרמניה.

 

מפציצי B17 עומדים בתור להמריא מפציצי B17 עומדים בתור להמריא צילום: USAF

 

 

איך אפשר לתקוף את אותן מטרות עם אלפיים מפציצים בו זמנית? ובכן, אי אפשר; יש מספר מוגבל של מטוסים שיכול להיות בכיוון גישה, גובה ומהירות שיאפשרו גם הטלה אפקטיבית של פצצות בו זמנית וגם טיסה בטיחותית. אז מה עושים? תורות; קבוצות של עד מאה מטוסים יעוטו על המטרות אחת אחרי השנייה.

 

לא קל לבצע דבר כזה, כשמאות תותחי נ"מ יורקים אש מלמטה גם בדרך למטרה וגם ממש מעליה, מטוסי קרב עטים עליך, וכל טעות הכי קטנה משפיעה על המשימה כולה. מספיק שמפציץ מספר 89 במבנה מספר שתיים לא פנה מספיק חד וצריך לתקן את תנועתו, וכל עיכוב של דקה וחצי מתגלגל הלאה, תופח והמשימה כולה הופכת לארוכה יותר. כידוע, מטוסים לא יכולים לעצור בצד ולחכות, ויתכן שחלק מהמפציצים ישרפו יותר מדי דלק ויחזרו לבסיס.

 

מבנה מפציצים גדול באוויר מבנה מפציצים גדול באוויר צילום: USAF

 

 

התזמורת המעופפת הזאת צריכה מנצח, קצין בכיר שידע להבין את העיכובים של כולם, שידע להנחות את האחרים ולתעדף בזמן אמת כל פעולה שצריך לעשות. ולכן, החליט קאסל לפקד על המשימה בעצמו, בתור טייס משנה במפציץ המוביל, "טרבל פור" שמו.

 

בבוקר ה-24 בדצמבר 1944 נהם בסיס לוונהאם כולו, בשאגה שנשמעה לקילומטרים: תשעים ושישה מפציצים כבדים נעמדו זה אחר זה על המסלול והמריאו. השמיים השחירו מנחיל מטוסים שרחש באוויר שעה ארוכה עד שימריא כל הכוח. ביחד עם מטוסי לוונהאם המריאו מפציצים גם מבסיסים אחרים, והחלו להצטבר בשמי בריטניה בדרכם מעבר לתעלת למאנש, כשבראשם טרבל פור, ספינת הדגל של הכוח.

 

מטוסים בדרכם למטרה מטוסים בדרכם למטרה צילום: USAF

 

 

מזג האוויר היה מושלם לטיסה; החורף האירופי לקח הפסקה מפתיעה, והשמיים היו נקיים מעננים בנתיב הטיסה של נחיל המפציצים. ואולם, קאסל לא אהב את העניין; במזג אוויר כזה יוכלו המטילנים לראות היטב את המטרות - אך גם מטוסי קרב גרמניים ימצאו בקלות את הכוח.

 

ובנוסף, חל עיכוב במשימה, עיכוב של חמש עשרה דקות; כוח המפציצים העצום זכה לליווי של 853 מטוסי קרב מדגמי מוסטנג ות'נדרבולט, אך המרחק הגדול בין קבוצות המפציצים חייב פריסה רחבה של המטוסים הללו. חלק מהמבנים התעכבו, ולא הגיעו בזמן לנקודת המפגש עם הליווי - ולמשל, המבנה של קאסל טס ללא הגנת מטוסי קרב.

 

לא הגיעו בזמן לכל המבנים. ליווי של מטוסי מוסטנג לא הגיעו בזמן לכל המבנים. ליווי של מטוסי מוסטנג צילום: ww2today

 

 

זמן קצר לאחר חציית תעלת למאנש החל אחד המנועים של טרבל פור להשתעל ולאבד כוח. קאסל הבין שהמצב בעייתי: בזמן טיסת השיוט האיטית, יכול המפציץ שלו להישאר בחזית. אך עם הכניסה לשטח אויב כל המטוסים יתנו גז, והמפציץ המוביל לא יעמוד בקצב. קאסל החליט שברגע שיחצו את הגבול מבלגיה החופשית לגרמניה, יטיל את הפצצות שלו כדי להיות קל יותר ולהמשיך להוביל את המשימה.

 

לפתע הופיעו על האופק עשרות נקודות קטנות: הגרמנים הפתיעו, הקדימו ויצאו ליירט את הכוח מעל בלגיה. היו אלה מטוסי מסרשמיט 109 זריזים, שפתחו באש חזיתית והיכו במפציציו של קאסל.

 

מפציץ B17 מיורט בידי מסרשמיט גרמני מפציץ B17 מיורט בידי מסרשמיט גרמני צילום: USAF

 

 

בלית ברירה, מיהרו המפציצים להאיץ ולטפס לגובה; קאסל, שהבין שהמצב הוחרף, העביר את הפיקוד על הכוח למטוס אחר. את הפצצות הוא לא רצה להטיל - שכן הכוח היה מעל לבלגיה. המדינה היתה מלאה בכוחות ידידותיים ואזרחים חפים מפשע, ואין דבר בעולם שיצדיק הפצצה שלהם.

 

אז גנרל קאסל ושאר אנשי טרבל פור נותרו מאחור, בעודם צופים ב-95 מבצרים מעופפים עוקפים אותם מכל הכיוונים ונעלמים מעבר לאופק. "בהצלחה, המפקד", איחל לקאסל אחד הטייסים.

 

בהצלחה, המפקד בהצלחה, המפקד צילום: nationalinterest

 

 

טרם הספיק קאסל להחליט באיזה נתיב להסתובב ולחזור הביתה, ומנוע שמאל הבעייתי הפסיק לעבוד - ואחד המקלענים צעק: "מטוסי אויב!"; מבנה מסרשמיטים שהתפצל מכוח היירוט עט על טרבל פור הבודד. למפציץ אמנם ישנם עשרה מקלעים בשלל עמדות, שמכסים את כל עבריו - לא סתם קוראים לו "המבצר המעופף" - אך הקרב היה בלתי אפשרי; המסרשמיטים זריזים להפליא וגרמניה פיתחה פרקטיקות יעילות ביותר לחיסול B17, קל וחומר כשישנו יתרון מספרי.   

 

היעף הראשון של התוקפים חורר את טרבל פור כמסננת ושניים מאנשיו נפצעו. מערכת החמצן הפסיקה לתפקד, והמפציץ החל בצלילה מהירה לגובה שמאפשר נשימה, כשאחריו שורקים פגזי התוקפים. המסרשמיטים ביצעו יעף נוסף על קורבנם, בו נקרע לגזרים מנוע נוסף בכנף השמאלית, והצית צנרת דלק; המטוס החל להסתחרר וליפול ארצה בכנף בוערת.

 

B17 תחת אש B17 תחת אש צילום: movieclipstrailers

 

 

 

קאסל פקד על אנשיו "ניטשו את המטוס!" אך הפעולה היתה כמעט בלתי אפשרית; כשמפציץ מסתחרר והכוח הצנטרפוגלי מצמיד אותך לדופן, אפשר בקושי לזוז בו. קאסל תפס את ההגאים והחל להילחם. במאמץ אדיר הצליח למתן את הסחרור, כשההגה מתפרע בין ידיו. "עכשיו, ניטשו את המטוס, כולכם!", פקד.

 

מפציץ B17 מסתחרר ונופל מפציץ B17 מסתחרר ונופל צילום: NARA

 

 

אחד אחרי השני קפצו אנשי הצוות מהמפציץ האבוד. קאסל ידע שאם יעזוב את ההגה כדי לנטוש, יחזור המטוס להסתחרר, ולכן נשאר בתא גם כשכל אנשיו נטשו - כולם פרט לאחד שנתקע בחרטום. ואז אירע פיצוץ כתום אדיר; מנוע שמאל השמיד את הכנף וקרע את הגוף. טרבל פור התפורר באוויר.

 

B17 מתפוצץ באוויר B17 מתפוצץ באוויר צילום: USAF

 

 

לא כל צוות המטוס שרד את הנטישה: אחד נרצח באוויר בידי טייס מסרשמיט גרמני שפשוט חג וירה בו בעודו צונח; שני נפל אל מוות איום כשהמצנח שלו לא נפתח; ושלישי נפטר מפצעיו בבית חולים בבלגיה. אך הנותרים שרדו כדי לספר: בלי המפקד שהקריב את חייו, לא היינו עומדים כאן היום. הוא ידע שעליו למות כדי שאנחנו ננטוש, והוא הציל אותנו בלי רגע של היסוס.

 

על מעשיו קיבל פרדריק ווקר קאסל את מדליית הכבוד של הקונגרס, אות הגבורה הכי גבוה שיש לארצות הברית. ובצדק, אם תשאלו אותי: טייס B17 יכול לצאת ממטוסו גם בעת סחרור; יש צוהר קטן בתקרת התא שנמצא ממש מעליו, וגם פתח תא הפצצות ממוקם מטרים ספורים מאחוריו. קאסל לא חשב על מילוט, רק על אנשיו - דוגמה ומופת למפקד בקרב.  

 

 

מדליית הכבוד של הקונגרס, העיטור הצבאי הכי גבוה של ארה"ב מדליית הכבוד של הקונגרס, העיטור הצבאי הכי גבוה של ארה"ב צילום: USN

 

 

בימי מלחמת העולם השנייה היו לא מעט קצינים בכירים שהשתתפו פה ושם בתקיפות מבצעיות - על אף הסיכון שבנפילתם בשבי - קצת מתוך רדיפת אקשן וקצת מתוך סקרנות. קאסל היה הבכיר ביותר שהיה באוויר מתוקף תפקידו ואיבד את חייו - ועוד תוך הצלת אנשיו.

 

הקצין הכי בכיר של ארצות הברית שטס במשימות קרביות בחזית היה מפקד חיל האוויר השמיני, הגנרל ג'ימי דוליטל שפשוט ישב במטוס לייטנינג וצפה ממנו בפלישה לנורמנדי.

 

 

מטוס לייטנינג עם פסי זיהוי מיוחדים שצוירו עליו לקראת הפלישה לנורמנדי מטוס לייטנינג עם פסי זיהוי מיוחדים שצוירו עליו לקראת הפלישה לנורמנדי צילום: USAF

 

 

דוליטל (אגדה של בנאדם, עליו אספר בטור משלו) נהג להצטרף כטייס משנה לגיחות רבות שלא היה בהן צורך בגנרל שלושה כוכבים; למשל, ישב במפציצי תקיפה B26 שעטו על ספינות יפניות בזירת האוקיינוס השקט, ופשוט אהב לראות את הלחימה מקרוב ולספר לטייסים סיפורי מלחמות ותהילה.

 

גם מינורו גנדה, קצין בכיר במטה היפני, אחד מאדריכלי מתקפת פרל הארבור וטייס מוכשר בפני עצמו, נהג לקחת מטוס סיור ולטוס לראות את הקרבות. אך בניגוד לדוליטל, עשה זאת כדי ללמוד על רוח הקרב של האויב, לנסות ולגלות את הרגעים הספציפיים בהם מחליטים האמריקאים לסגת. והתובנות הללו סייעו לו בהקמת יחידה אווירית מיוחדת בהמשך המלחמה.

 

 

ומה קורה בימינו? כיום יוצאים לגיחה בחזית אך ורק אנשי הצוות שזה התפקיד שלהם, טייסים ונווטים שמתאמנים באופן קבוע לביצוע המשימה. גנרלים לא משתתפים בתקיפות, ומפקחים על משימות מחמ"לים מיוחדים ותאי שליטה. בסופו של דבר, התפקיד שלהם הוא לתכנן ולשלוט בהפעלת הכוח, להבטיח זמינות משאבים ללחימה - וזה משהו שיעיל יותר לעשות עם תמונת לוויין מול העיניים וטלפון ביד מאשר עם אווירון. טיסה נעימה!
בטל שלח
    לכל התגובות
    x