שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

"בית המשפט העליון" של פייסבוק: מנגנון להתנערות מאחריות

ועדת הפיקוח שהקימה הרשת החברתית תדון בשאלת ההשעייה של טראמפ במטרה לקבל החלטה עקרונית, אבל הבחירה להפעיל אותה רק לאחר חילופי השלטון מעידה שגם הפעם צוקרברג הוא שמושך בחוטים

ויקי אוסלנדר 22:2825.01.21

יותר משנה לאחר שהוקם ברוב הוד והדר, “בית המשפט העליון של פייסבוק” מקבל את התיק הראשון שלו מהחברה וידון בהשעיית טראמפ מהפלטפורמה. “בית המשפט העליון” הוא כינוי שקיבלה ועדת פיקוח שהקימה הרשת החברתית כיישות עצמאית לכאורה. הוועדה צריכה לבחור מדי שנה כמה מקרים בולטים לדון בהם, בין אם אלו ערעורים שהביאו לפתחה המשתמשים או סוגיות שהחברה עצמה מפנה אליה, ולהחלטותיה אמורות להיות השלכות נרחבות על עיצוב מדיניות החברה הגלובלית עבור פייסבוק ואינסטגרם. רק מקרה אחד נידון עד כה בוועדה והשעיית החשבונות של הנשיא היוצא הינו הראשון שפייסבוק עצמה מפנה אליה.

 

 

1. צוקרברג משקיף מהצד

 

בתחילת החודש השביתה הרשת החברתית את חשבונו של הנשיא היוצא דונלד טראמפ, לאחר שזה סירב לקבל את תוצאות הבחירות ועודד מחאה אלימה שהסתיימה בהסתערות על בניין הקפיטול ובמותם של חמישה אנשים. טוויטר, פייסבוק ואפילו ספוטיפיי מיהרו להשתיק את חשבונות טראמפ בשל הסכנה לאלימות נוספת וכדי למנוע שיבוש של העברת השלטון. במעמד ההחלטה מעוררת המחלוקת אמר מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, כי שימוש של טראפ בפלטפורמה במהלך הימים האחרונים לשלטונו ובזמן טקס ההשבעה פשוט מהווה סיכון גדול מדי.

 

 איור: יונתן פופר

 

“היו שאמרו שפייסבוק הייתה צריכה להשעות את הנשיא טראמפ מזמן”, כתב הסמנכ”ל לעניינים גלובליים בפייסבוק, ניק קלג, “וכי האלימות על הקפיטול הייתה תוצר של מדיה חברתית; אחרים אמרו שזה היה מפגן לא קביל של עוצמה תאגידית לא סבירה על דיבור פוליטי... עדיף שהחלטות אלו יתקבלו על פי מסגרות מוסכמות שכתבו מחוקקים נבחרים, אך בהעדר חוקים כאלה, יש החלטות שאיננו יכולים לחמוק מלקבל. זו הסיבה שהקמנו את ועדת הביקורת”.

 

השימוש של קלג במילה “לחמוק” מעניין שכן כבר שנים שפייסבוק עושה הכל בדיוק על מנת לחמוק מקבלת החלטות מסוג זה. צוקרברג עצמו אמר לא פעם שהוא לא מעוניין להיות “בורר האמת” והפוסק העולמי לגבי מה שאנשים יכולים או לא יכולים לפרסם על הפלטפורמות שלו. הוא היה כה איתן בהחלטתו שלא להחליט, שהוא אפשר לטראמפ, מפיץ־על של מידע מוטעה, לפעול ללא מפריע גם בזמן מגפה עולמית וגם כשקרא להפיכה שלטונית, למרות שעמדה לרשותו ועדה שהקים בדיוק על מנת לדון בשאלות ונושאים מורכבים כגון אלה.

 

2. היסטוריה של אסונות

 

במכוון או בשוגג, פייסבוק נכשלת כבר שנים בהתמודדות עם הסיכונים שהפלטפורמה שלה מייצרת. חוסר היכולת שלה לפעול, כמו גם סרובם של רגולטורים להכריע בשאלות אלו, תרמו לכמה אירועים קיצוניים ברחבי העולם: הסתה שלטונית פרועה במיאנמר שתרמה לטיהור האתני במדינה; פרשת קיימברידג’ אנליטיקה שכללה שימוש במידע פרטי לצורך ביצוע מניפולציות פולטיות על מצביעים; שלהוב ותיאום המון זועם בווטסאפ למעשי לינץ’ בהודו; ותיאום התארגנויות אלימות שהובילה לרצח מפגינים בוויסקונסין בקיץ האחרון ולהסתערות על הקפיטול החודש.

 

פייסבוק סיפקה לאורך הדרך שלל הסברים ונימוקים. במיאנמר היא סירבה להכיר באחריות ואז נטלה אחריות, במקרה של קיימברידג’ אנליטיקה טען צוקרברג שהרעיון שחדשות מזויפות משפיעות על תוצאות בחירות הוא “משוגע”; ופעמיים פשוט אמרו בחברה “אופס טעינו”, גם כשאפשרו לזירת המסחר בפייסבוק להפוך לבזאר למכירת שירותי מין, נשק וסמים וגם כשלא סגרו את ההתארגנות החמושה בוויסקונסין. בין לבין הם הסבירו שהם יכולים לנהל את התוכן בפלטפורמות, אבל לא בכל מקום ואולי לא בכל זמן ובעצם זו בכלל בעיה בלתי אפשרית. “עם כל כך הרבה תוכן שמתפרסם מדי יום, שורש השנאה הוא כמו לחפש מחט בערמת שחת”, כתב קלג בפוסט ביולי האחרון.

 

אך ככל שעבר הזמן, ובוודאי בימים רדופי השנאה של ממשל טראמפ, ניכר כי טיפול בשיח ברשת לא באמת נמצא על סדר היום של החברה. היא אמנם העסיקה במיקור חוץ אלפי מסנני תכנים, אבל את הכסף הגדול היא השקיעה בטיפול בתדמית. עדות לכך היא המבצע הממוקד של הרשתות החברתיות בימים שאחרי ההסתערות על הקפיטול במסגרתו איתרו והסירו מהפלטפורמות מפיצי שנאה, אלימות וחדשות מזויפות. התוצאה, לפי מחקר של Zignal Labs, הייתה ירידה של 73% בתפוצת מידע מוטעה.

 

חברות הטכנולוגיה אוהבות להתהדר במספר המשתמשים הרב שהן מצליחות לזהות ולהרחיק במבצעים כאלה, אך אלה הינם רובם ככולם משתמשים מן השורה. את מפיצי העל של אלימות ותיאוריות קונספירציה - מנהיגים עולמיים ופוליטיקאים - הן נוהגות להחריג משיקולים עסקיים. אחרי הכל, אף חברה לא רוצה להיות בצד הרע של המחוקקים.

 

מייסד ומנכ”ל פייסבוק מארק צוקרברג. לא מאפשר לחברי הדיקרטוריון שלו לעבוד מייסד ומנכ”ל פייסבוק מארק צוקרברג. לא מאפשר לחברי הדיקרטוריון שלו לעבוד צילום: איי אף פי

 

3. ועדה במקום דירקטוריון

 

כל זה הביא את פייסבוק לנקודה הנוכחית, שבה ועדת ביקורת חיצונית הוקמה כדי לשפוט את ההתנהלות שלה. בחברה, שבבעלותה גם ווטסאפ ואינסטגרם, עשו מאמצים ניכרים למיתוג הוועדה כגוף עצמאי. היא קיבלה את השם הגנרי “ועדת הפיקוח”, ואתר הפרויקט (oversightboard.com) נעדר כל סממן זיהוי שיכול לקשר אותו לפייסבוק, עם לוגו שמורכב שני עיגולים של נקודות שחורות. המטרה היא להשכיח את העובדה שפייסבוק עצמה הקימה ומממנת את הוועדה, כאילו לא החברה בנתה את האתר או רכשה את הדומיין, לא היא מינתה את החברים ומשלמת את משכורתם ואפילו לא היא שבוחרת עבורם את הנושאים העולים לדיון. מטרת הבורד, נכתב באתר, היא “לקדם את חופש הביטוי על ידי קבלת החלטות עקרוניות ועצמאיות”, ובחברה מדגישים שההחלטות האלה מחייבות ואפילו צוקרברג עצמו לא יכול לשנות אותן.

 

ערוצי התקשורת השונים הדהדו בימים האחרונים במרץ את אותם המסרים. “המבחן הגדול של ועדת הפיקוח של פייסבוק”, כתבו באתר ״פוליטיקו״. “טראמפ רוצה לשוב לפייסבוק, חבר שופטים מלא כוכבים זה אולי ייתן לו להיכנס”, נכתב ב״ניו יורק טיימס״, “פייסבוק מפנה את ההחלטה להשעות את טראמפ ל׳בית המשפט העליון׳ שלה, לא ניתן לבטלה על ידי צוקרברג או בכיריו”, ציינו ב-CNBC. ההנחה העולה משלל הפרסומים הללו היא שפייסבוק מסוגלת להקים מנגנוני פיקוח יעילים על פעילותה, זאת למרות שההיסטוריה מלמדת ההפך. למעשה, לפייסבוק יש כבר מנגנון פיקוח עטור כוכבים בתשלום - דירקטוריון החברה, שתפקידו להציע פיקוח יעיל ולשמש מצפן עסקי, חברתי וכלכלי. אבל סוד גלוי הוא שצוקרברג לא מאפשר לחבריו לבצע את עבודתם והתסכול הזה הוביל ארבעה מהם לפרוש בשנתיים האחרונות: יו”ר מנכ”ל אמריקן אקספרס, קנת’ צ’לנוט, מייסד ומנכ”ל נטפליקס, ריד הייסטינגס, מי שהיה ראש צוות הבית הלבן, ארסקין בואלוס ומנכ”לית קרן ביל ומלינדה גייטס, סוזן דזמונד־הלמן. אם דירקטוריון החברה כשל בתפקידו, אפשר רק להניח שגם ועדת ביקורת לא תצליח, מולבנת ככל שתהיה.

x