שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

ראיון כלכליסט

"ההייטק התגייס למאבק בקורונה אך המדינה לא רתמה אותו"

“בארץ יש ניתוק בין הדרג הפוליטי לבין מה שההייטק יכול לתת לו”, אומר מנהל קרן Firstime יונתן בן ארצי שמתריע מפני הצמצום בסטארט־אפים חדשים. “תוכנית החממות הקיימת ארכאית ומתעקשת על משרדים. צריך לתת יותר כסף”

הגר רבט 21:1821.01.21

אתם מגייסים היום קרן שלישית של 100 מיליון דולר. מה מייחד אותה משתי הקרונות הקודמות שלכם?

״מה שמייחד אותה זו ההסתכלות האסטרטגית בקידום יזמים ומיזמים שמציעים פתרונות לאתגרי העשור: משבר האקלים וההתמודדות עם עולם הבריאות, העבודה והחינוך מרחוק. אנחנו מתבססים על 17 היעדים לפיתוח בר־קיימא של האו״ם. נוביל את הטכנולוגיה הישראלית לשם. לא רק שיש חשיבות אדירה להפנות משאבים לתחומים הללו - יהיו גם תשואות משמעותיות וחברות ענק שיצמחו בהם״.

 

אתם עתידים לרשום אקזיט גדול עם חברת טוקספייס (Talkspace) שמציעה שירותים פסיכולוגים מקוונים והולכת להנפקת ספאק בנאסד״ק לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר.

״את טוקספייס ליווינו בכל שלביה והשקענו בה 4 מיליון דולר מהקרן הראשונה שלנו לפני שש שנים. אני לא רוצה לנקוב במספר מדויק, אבל אני יכול לומר שהאקזיט הזה מחזיר לנו את הקרן כולה ועוד קצת (לפי הערכות בתעשייה, Firstime רושמת תשואה של יותר מ־100 מיליון דולר מהאקזיט - ה״ר). אורן ורוני פרנק ייסדו חברה עם הכנסות צפויות של יותר מ־100 מיליון דולר בשנה ואנחנו צופים שהיא תשנה את העולם, היא כבר עשתה מהפכה בעולמות הטלא־רפואה״. 

יונתן בן ארצי, שותף ומייסד קרן Firstime. בעל תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה יונתן בן ארצי, שותף ומייסד קרן Firstime. בעל תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה צילום: אוראל כהן

 

 

אנחנו רואים כבר כמה שנים ירידה בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים והמגמה אפילו התחדדה בקורונה.

״חד משמעית יש בעיה בשלבים המוקדמים. חברות בשלב הסיד רושמות השנה שיא השקעות שלילי של כל הזמנים, ואלא נתונים של מאגר המידע IVC. המספר הזה עומד על פחות מ־400 חברות בהשוואה ל־1,400 חברות חדשות שגייסו סיד ב־2017. בהסתכלות קדימה אני מאוד מודאג וחושב שיש בעיה חמורה מאוד. אגב משבר הקורונה, מדינת ישראל דרך משרד הכלכלה והרשות לחדשנות עשו עבודה טובה בעידוד שלבי הצמיחה המוקדמת, שזה שלבי A עד C, אבל אין היום עדיין מענה לנושא הסיד והפוסט־סיד. בקרן אנחנו רואים בין 300 ל־400 חברות בשנה ואנחנו עדים להרבה מאוד מיזמים שמחפשים כסף ויש להם בעיה לגייס. חברות שעושות מכירות ב־10 מיליון דולר בשנה יכולות לגייס בזום, אבל חברות עם הכנסות של מיליונים בודדים מתקשות, אפילו כאלה עם טכנולוגיה פנטסטית״.

 

רשות החדשנות הודיעה עכשיו על סיוע של 80 מיליון שקל לחברות בשלבים מוקדמים, זה לא מספיק?

״קראתי את הפרסומים ודבר אחד ברור, תוכניות הסיד של ערב הקרונה לא רלוונטיות יותר: תוכנית החממות לחברות מתחילות שבה נדרשים מענקים ביחס של דולר מהמדינה על כל דולר שיש לך ומתעקשת על משרדים, שזה הדבר האחרון שמעניין אנשים היום. היא מדברת על סכומים של 2 מיליון שקל וזה עדיין לא סכום שמאפשר לבנות חברה גדולה כששכר ההייטק עולה אקספוננציאלית. צריך כאן יותר כסף. עוד לא נעשתה עבודה מספיק טובה בנושא. אני רואה מצוקה אמיתית של יזמים טובים שלא יושבים בקליפורניה בשביל לגייס את הכסף מהקרנות שם. אין מה לעשות, עדיין 80% מהתעשייה, אם לא יותר, נמצאת כאן ואם אני לא טועה במספרים 80% מההון סיכון מגיע מחו״ל - ובשלבים המוקדמים אמריקה משקיעה באמריקאים. הבעיה הגדולה תגיע עוד שנתיים־שלוש״.

 

“אנשים רדפו אחרי שר החינוך”

 

יש המון כסף בהייטק, השכר והתנאים משתפרים, במובן הזה המשבר לא נגע בתעשייה. יש תחומים שבהם הסיוע הממשלתי דרוש יותר.

״ישראל ביססה את מעמדה כסטארט־אפ ניישן כי היסטורית ההשקעה שלנו באחוזים מהתוצר המקומי הגולמי היתה מהגבוהות בעולם. ההייטק הישראלי מחזיק את המשק. תוך כדי הקורונה קמו כאן יותר מעשר חברות בשווי של מיליארדי דולרים ועובדים מרוויחים טוב ועשו כסף. זה טוב ויפה אבל זה לא פותר את הצורך לעודד השקעות בשלב מוקדם. גם בעבר, בין אם בגאות או בשפל כלכלי, ישראל תמיד המשיכה להשקיע בשלבים מוקדמים״.

 

מה נראה עוד שנתיים־שלוש?

״הסיכוי לצמוח מחברה שהושקעו בה סיד ופוסט־סיד לחברה עם מודל כלכלי הוא כ־10%. זאת אומרת שאם השנה קמו 350 חברות חדשות אז רק כ־30 מהן יגיעו להיות כלכליות, וזה לא מספיק. אני לא מאמין לזה שאנשים אומרים שיש מספיק כסף בשלבים האלה. היזמים הישראלים באמת מאוד אדפטיביים, זה בדנ״א הצבאי שלהם: ׳זה מה יש ועם זה זזים׳, ואין את זה בכל מקום בעולם. אבל מאוד קשה לגייס כסף בהיעדר הוכחה של מכירות ב־10 מיליון דולר ויותר״.

 

מה אתה אומר לקולגות הישראלים שלך שפחות משקיעים בשלבים האלה?

״זה נכון שיותר קל ונוח ללכת לשלב מאוחר וזה טבעי, אבל בשלב המוקדם בונים את החברה ובזה אנחנו עושים ציונות. המודל הכלכלי שלנו הוכיח את עצמו, תראי את טוקספייס: התשואות שלנו טובות יותר והמכפילים הם של עשרות אחוזים. אם עושים את העבודה נכון אפשר לקבל תשואות טובות יותר בשלבים המוקדמים, אבל השקעות בשלבים מוקדמים זו עבודה קשה״.

 

היום כמעט שנה מפרוץ המשבר, אפשר לומר שההייטק הישראלי אכזב בהתגייסות שלו? אם ניקח לדוגמה את הלימודים מרחוק איפה היו היכולות של התעשיה הזאת?

״זה מתחיל בפוליטיקה. בישראל יש 1,400 בתי ספר - לחצי מהם אין גישה לאינטרנט, אני לא נכנס לנושא המחשבים לפי מגזרים שם המצב יותר חמור. ב־2015 השקענו בחברת קלסוס, שמעבירה ספרי לימוד לפורמט דיגיטלי. אבל בקורונה הצמיחה של קלסוס לא היתה בישראל, אלא במדינות כמו בריטניה שם המדינה החליטה שלהנגיש את החינוך זו עדיפות. קלסוס לא קובעות את המדיניות בישראל אבל היא רצה אחרי מקבלי ההחלטות שייקחו את השירות חינם. חסרה כאן מנהיגות מקצועית בנושא. בישראל יש את הכלים אבל במקומות רבים קיים ניתוק בין הדרג הפוליטי המבצע לבין מה שההייטק יכול לתת לו. לו שר החינוך היה מחליט לקחת את קלסוס ולהטמיע אותה מחר ב־1,400 בתי ספר - אני מודיע לך שהכל היה מוכן לאפשר לו את זה. אז זה לא שההייטק לא התגייס, נתנו חינם לכולם. אבל מדינה צריכה לקרוא לכוחות שיש בה ולרתום אותם למשימות וזה לא קרה במשבר הזה, לא רק בחינוך אלא גם במקומות אחרים אם מחר בבוקר היה בא מר יואב גלנט ואומר ‘אני רוצה ספרים דיגיטליים לכולם’ אני אומר לך מידיעה שקלסוס היתה רתומה לפרויקט. הלוואי שגם פוליטיקאים היו רתומים כמונו״.

 

“לעבור מסייבר לפתרונות אקלים”

 

יש תחושה שההייטק שמדברים עליו כקטר קצת התנתק מהרכבת: המשכורות שם עולות בזמן שהאבטלה במקומות אחרים ממשיכה לצמוח.

״הפערים שנוצרים בחברה מדאיגים אותי מאוד. זה נכון שההייטק ובמיוחד התחומים שאנחנו מתעסקים בהם, זינקו קדימה. יש ביקושים והאקוסיסטם סביבו נהנה אבל העסקים הקטנים סובלים נורא. ההצלחה של עסקים בישראל מיתרגמת בחברה שלנו למס הכנסה ומע״מ שאמורים להיות מחולקים בצורה הנכונה לגופים השונים. אני לא מציע להטיל על ההייטק את האחריות לחלוקת המשאבים. בזמן המשבר ההייטק יצר יותר משאבים מכל מקום אחר. בואי לא נשכח שההייטק הוא פחות מ־10% מהעובדים במשק ותורם ליותר מ־50% מהייצוא. ההייטק היום מחזיק את המדינה, זאת המציאות. ברגע שחברה כמו פייבר משלמת מסים בישראל וזה מגיע למשרד האוצר והוא מחלק את זה - אני לא רואה איך אפשר לבוא בתלונות להייטק. צריך שהעובדים ימשיכו לייצר והחברות ימשיכו לצמוח כדי שישלמו עוד מסים שאפשר יהיה לחלק הלאה. איך מחלקים את זה משם? הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות ייקחו קצת יותר אחריות ויפסיקו לגלגל אותה על אנשים שעובדים קשה ומצליחים”.

 

אתה אופטימי?

“אני אופטימי באופיי, למרות שבישראל זה קשה. אבל אנחנו ממשיכים ועושים קרן שלישית שמטרתה להשקיע במקומות שבהם יש בעיה ובתחומים שבהם יש לישראל הזדמנות גדולה להוביל. יש כאן כשרון אדיר בתוכנה ובאינטרנט שאיתם נוביל לפתרונות במשבר האקלים. זה הסיכון האמיתי לאנושות בעשור הקרוב וצריך לטפל בו כי הקורונה בטלה בשישים ביחס למשבר האקלים. כמו שנעשה בסייבר בעבר, יש לרתום את היכולות שלנו לייצר עתיד בר־קיימא לכולם והרעיון שלנו זה לייצר זאת לצד תשואות למשקיעים״.

 

התפיסה בארץ היא שזה תחום עם פחות תשואות.

״אני לא משקיע לשם תועלת סביבתית אלא לשם תועלת כלכלית. ב־2019 וב־2020 הקרנות עם הביצועים הכי טובים היו אלה שמטפלות בקיימות. אבל אני גם מאמין שצריך מצפן ערכי שמסתכל קדימה לאן העולם הולך אם זה משתלב עם צוות טוב, מודל עסקי וטכנולוגיה פורצת דרך - משם באות התשואות. למה? כי יש ביקוש לאנרגיה מתחדשת ולשינוי”.

 

אתה אומר שאתה לא רוצה לדבר על פוליטיקה, אבל אולי לא רק אתה אלא בכלל ההייטק הישראלי צריך להיות יותר מעורב פוליטית. אולי במקום לסגת מהנושא אתם צריכים להיות יותר מעורבים?

״אני אזרח במדינה והיא יקרה לי, אני חושב שהוכחתי את זה בחיי. מדינת ישראל צריכה מנהיגות מקצועית ואני מקווה שהיזמים הטובים ייכנסו לפוליטיקה אחרי ההצלחות שלהם. ראינו את היזם יזהר שי שהלך לפוליטיקה וראינו אחרים שמנסים לקחת את ההצלחות שלהם ולהשפיע מהצד המקצועי. אני מקווה שזה יקרה יותר״.

 

אתה שוקל ללכת לפוליטיקה?

״אם אחשוב פעם שאוכל לעזור למדינת ישראל אעשה את זה. היום אני לא חושב שיש לי את הכלים״.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x