חדשות טכנולוגיה

חברה בונה, חברה הורסת: חברות הטכנולוגיה משתלטות על שוק הדיור

אמזון מצטרפת לשורה של חברות טכנולוגיה ש”תורמות” מיליארדים לבניית דירות לעובדים. אבל מה שנראה כמו יוזמה מבורכת הוא פעמים רבות ניסיון להסתיר את חלקן בהחרפת משבר הדיור

ויקי אוסלנדר 09:0812.01.21
המושיע הגיע. בשבוע שעבר הודיעה אמזון כי תשקיע 2 מיליארד דולר כדי ליצור ולשמר דיור בר־השגה בשלושה מוקדי התעסוקה הגדולים שלה - סיאטל, ארלינגטון ונאשוויל. עיקר ההשקעה תהיה באמצעות הלוואות לשימור או בניית דיור בר־השגה, ובמקביל ענקית הטכנולוגיה תציע מענקים לסוכנויות ציבוריות וארגוני דיור.  

 

אמזון היא המצטרפת האחרונה לשורה של ענקיות טכנולוגיה שיצאו בהכרזות דומות לפני כשנה. תחילה הכריזה מיקרוסופט על תרומה בגובה 500 מיליון דולר, אחריה הגיעה גוגל עם מיליארד דולר, פייסבוק עם עוד מיליארד דולר ואפל עם התחייבות של 2.5 מיליארד דולר. התוכניות תמיד מתמקדות במוקדי התעסוקה של החברות: בגוגל מתכננים לבנות 6,600 יחידות דיור ובפייסבוק 8,000 באזור המפרץ, כאשר חלק מהפרויקטים ישמשו כקמפוס מגורים לעובדי החברה בסמיכות למטה.

 

איור אמזון בשוק הדיור איור אמזון בשוק הדיור איור: יונתן פופר

 

1. הפילנתרופיה מסתירה את החטאים

 

הפרויקטים הללו מקדמים לכאורה תפיסה של “להיות חלק מהפתרון, לא רק חלק מהבעיה”. אותה סיכמה היטב ראשת הפיתוח של אחת מהזרועות הפילנתרופיות של אמזון בהודעה לעיתונות. “אין לנו שליטה על האופן שבו שוק הדיור מגיב למעסיק גדול שנכנס לשוק או מתרחב בו, אך אנו יכולים למלא תפקיד באופן שבו הצמיחה של אמזון משפיעה על הקהילות המקומיות שלנו”, אמרה קתרין ביואל, “במיוחד כשאנו מרחיבים את הנוכחות הארגונית שלנו, אנו פועלים לקדם את הנושא ככל שנוכל”. אבל הנתונים מעידים שאת מה שהחברות מתקנות היום הן הרסו אתמול.

 

אם באמזון עסקינן, הרי שבעיית הדיור הייתה בלב המחלוקת סביב רצונה של הקמעונאית לבנות מטה שני בעיר ניו יורק ב־2018. אז פעילים ונציגים של הקהילה המקומית בקווינס מחו נגד כניסתה וטענו, בין השאר, כי במיקום שהחברה בחרה למטה החדש שלה (שיאוכלס ב־25 אלף עובדים בשכר גבוה), אמור להיבנות קומפלקס מגורים לדיור בר־השגה עם כ־1,500 יחידות, שישרת את האוכלוסייה המתקשה באזור. אמזון ידעה על כוונות אלו ועיריית ניו יורק הייתה מוכנה להעניק סובסידיות עתק לחברה, רק כדי שזו תגיע לעיר.

 

אף שענקיות הטכנולוגיה לא אשמות לבדן בבעיית הדיור בארה”ב, הן בהחלט תורמות לו. לא רק שביד אחת הן מציעות תמריצים לעובדים בשכר גבוה לגור סביב הקמפוסים הגדולים, מה שדוחק מעלה את מחירי הדיור והחוצה את התושבים הפחות מבוססים, אלא שביד השנייה הן משלמת שכר נמוך במיוחד ובתנאים גרועים לחלקים אחרים בכוח העבודה שלהן, מה שדוחף אותם למצוקה כלכלית עמוקה ומקשה עליהם לשלם את שכר הדירה.

 

2. בזוס ישלם

 

לפי דו”ח שפורסם בחודש שעבר על ידי קבוצת מומחים למדיניות דיור בארה”ב, בין 30 ל־40 מיליון אמריקאים עלולים למצוא את עצמם בסכנת פינוי בחודשים הקרובים. משבר הדיור מחריף בהדרגה מאז שנות השמונים וקיבל כעת זריקת זירוז מגפת הקורונה. האשמה מתחלקת בין חוקי בניה אזוריים מגבילים שיצרו מחסור חמור בדיור, אי השוויון המעמיק ועליית מחירי הנדל”ן. לפי מחקר של אוניברסיטת הרווארד מ־2018, במרבית הערים היצרניות בארה”ב זינקו מחירי הדירות פי שניים ולעיתים פי שלושה בין 1960 ל־2016. תשלום דמי השכירות החציוניים במדינה גדל ב־61%, בזמן שההכנסה צמחה רק ב־5%, וכיום אחד מכל ארבעה שוכרים בארה”ב מוציא יותר ממחצית מהכנסותיו על דיור.

 

במצב עניינים מדכא שכזה, הביטוי לפיו “סוס שניתן במתנה אין בודקים את שיניו”, מקבל משנה תוקף, והיוזמה של אמזון אכן התקבלה בתרועות. “חדשות נהדרות”, כתב נשיא מיקרוסופט בן סמית׳ וסיים ב”בראבו”. “תודה אמזון”, צייץ מושל וושינגטון ג’יי אינסל, “כולנו ביחד בזה”. “תודה אמזון”, מסר ראש עיריית נאשוויל, ג’ון קופר, “אנו מעריכים את היקף המחויבות שלכם ומצפים לשתף פעולה כדי לעמוד בצרכי שוק הדיור בנאשוויל”.

 

ההד הציבורי החיובי חשוב מאוד לאמזון. החברה שהעשירה את מייסדה, ג’ף בזוס, ב־90 מיליארד דולר בזמן שמתחוללת מגפה, סובלת מביקורת מתמשכת על יחסה למאות אלפי העובדים הלא מיומנים שלה. העובדים במרכזים הלוגיסטיים ובשירותי המשלוחים לא נהנו מהצלחת החברה בשנה האחרונה. שכרם נותר נמוך, ללא תנאים סוציאלים ראויים, ללא תוספת סיכון לפגעי המחלה ומרביתם זקוקים לסיוע ממשלתי כלשהו כדי להצליח לקיים את עצמם בכבוד.

 

3. להחזיר את הבחירה לעובדים

 

מציאות שבה מקום העבודה משמש עבור העובדים בוס ובעל בית אינה חדשה. למעשה, שיטת ההעסקה הזו נוצרה במאה ה־19 בעקבות המהפכה התעשייתית והיתה נפוצה בעיקר בצפון אמריקה ואנגליה. “עיירות חברה” קראו להן אז, כינוי למקום שבו מתקיים ריכוז עבודה על ידי מעסיק אחד או מספר מצומצם של מעסיקים, והם שולטים לחלוטין בשוק המקומי. התופעה כמעט ונעלמה בעקבות חוקי העבודה המודרנים, משום שהיא יוצרת מעסיקים דומיננטיים שמדכאים את תנאי העבודה באינספור דרכים, כולל שכר, הטבות ואפילו סטנדרטים של בטיחות.

תושבי קווינס מוחים נגד הקמת מטה אמזון תושבי קווינס מוחים נגד הקמת מטה אמזון צילום: בלומברג

 

ההיסטוריה מלמדת גם שבשעת משבר, חברות חשות מעט מאוד חובה כלפי העובדים שלהן, ואם יש להן שליטה גם על ממדים נוספים בחייהם, ההשלכות יכולות להיות הרות אסון ממש. קחו לדוגמה את העיר פולמן, פעם העיר המתוכננת הראשונה בארה”ב והיום פרבר בשיקגו, שהוקמה על ידי התעשיין ג’ורג’ פולמן ב־1880. פולמן ייעד את העיר שקרא על שמו לעובדי מפעל קרונות השינה שלו ומינה עצמו לשליטה הבלעדי. הוא הדפיס עיתון מטעמו, שלט במחירי הסחורות וגם בדיור. כשהגיע משבר כלכלי, הוא קיצץ בשכר העובדים אבל לא במחירי השירותים והדיור ויצר משבר פיננסי עמוק. כשהפועלים ניסו למחות, הוא דיכא אותם באלימות שגרמה לבית המשפט באילינוי לקבוע שקיום העיר מנוגד לחוקה.

 

אין ספק שעל חברות הטכנולוגיה, במיוחד הגדולות שבהן, מוטלת החובה לנסות ולתקן את המצוקות שהן גורמות או מעמיקות. אין גם ספק שהעזרה הקוסמטית שהן מציעות מתקבלת בזרועות פתוחות מדי אצל ראשי הערים, במה שנראה כמו הפרטת משברים ציבוריים דחופים לידיים פרטיות מלאות אינטרסים. ההיסטוריה מלמדת שפתרונות מסוג זה, שמעניקים שליטה גדולה יותר למעסיקים על חיי עובדים במעין היפוך תפקידים בין נבחרי ציבור לתאגידים, מביאים לתוצאות חברתיות שליליות. הם מייצרים תלות גדולה יותר במעסיקים, שוחקים את אמצעי המיקוח של העובדים וגם את רשתות ההגנה הציבוריות המעטות שנותרו להם. במקום לפעול להשיג שליטה גדולה יותר על חיי העובדים, כדאי שחברות יתמקדו במתן שכר ותנאים הוגנים לעובדים, אמצעים כלכליים שיחזירו להם אפשרויות בחירה, ביניהן את האפשרות לפתור את מצוקת הדיור באופן הנראה להם לנכון. כך למשל, אמזון יכולה לשלם שכר הוגן יותר לעובדים הלא מיומנים שלה כדי שיהיה להם את ההון הפנוי להתגורר היכן שהם בוחרים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x