שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אינטרנט

פרשנות

טוויטר ופייסבוק צריכות להתבייש שחסמו את טראמפ רק עכשיו

הרשתות החברתיות הגדולות חסמו השבוע את נשיא ארה"ב, מי לצמיתות ומי עד השבעת ביידן. אבל הן התעוררו מאוחר מדי, אחרי שאפשרו הפצת מסרים שקריים, גזענות והסתה לאלימות. זרעי הפורענות אמנם נבטו בעידן טראמפ, אך נזרעו הרבה לפניו

עומר כביר 12:3809.01.21

מארק צוקרברג מזועזע. מזועזע, הוא אומר לכן. ממש לא ברור איך זה קרה לו. "האירועים המזעזעים של 24 השעות האחרונות הדגימו בבירור שהנשיא דונלד טראמפ מתכוון להשתמש בזמן שנותר לו בתפקיד לערער את העברת הכוח ליורשו הנבחר, ג'ו ביידן", כתב מייסד ומנכ"ל פייסבוק ברשת החברתית בסוף השבוע. "אנחנו מאמינים שהסיכון שבלאפשר לטראמפ להשתמש בשירותים שלנו פשוט גדול מדי". ההחלטה: טראמפ ייחסם בפייסבוק ובאינסטגרם לפחות עד השבעת ביידן, אם לא לתמיד.

 

 

היום יישרה טוויטר קו עם פייסבוק, והודיעה שהשעתה את חשבונו של טראמפ לצמיתות. "לאחר בחינה מדוקדקת של ציוצים מחשבון המשתמש @realDonaldTrump וההקשר סביבם, השעינו לצמיתות את החשבון בשל סכנה להמשך הסתה לאלימות", מסרה החברה לאחר שהשביתה את החשבון.

 

ההחלטה של טוויטר דרמטית יותר, שכן היא היתה הפלטפורמה העיקרית של טראמפ בחמש השנים האחרונות, וכלי התקשורת המועדף עליו להפצת מסריו. מאז הבחירות, ניצל טראמפ את הגישה הישירה שסיפקה לו טוויטר לעשרות מיליוני עוקבים על מנת להפיץ שקרים על אמיתות תוצאות הבחירות, ולהסית את תומכיו לפעול באלימות. הציוצים שלו בשבוע שעבר תרמו ישירות לפשיטה של נאמניו על הקפיטול. אגב, לפי דיווח של פוליטיקו טראמפ לא קיבלת בשלוות נפש את הבשורה על חסימתו מטוויטר, ובכיר בממשל אמר לאתר שהוא "מחורפן" ("ballistic") בעקבות החסימה.

 

המהומות השבוע בגבעת הקפיטול המהומות השבוע בגבעת הקפיטול צילום: רויטרס

 

 

הזעזוע של צוקרברג והגילוי המפתיע של טוויטר שלפיו הציוצים של טראמפ מסיתים לאלימות הם פאתטיים במקרה הטוב ושקריים במקרה הרע. כי שום דבר בהתנהגות של טראמפ, או באירועי השבוע בגבעת הקפיטול, הוא לא הפתעה מזעזעת. רק התוצאה הצפויה של התנהלות טראמפ, נאמניו וחסידיו בחמש השנים האחרונות בכלל ובחודשיים האחרונים בפרט. צוקרברג לא צריך להזדעזע, טוויטר לא צריכה להיות מופתעת, הם צריכים להתבייש. כי פייסבוק, טוויטר והרשתות החברתיות האחרות אחראיות בצורה ישירה למה שקרה ולאווירה החברתית שאפשרה זאת.

 

הפלטפורמות החברתיות השונות, ובראשן פייסבוק, טוויטר ויוטיוב, שימשו במשך שנים כשופר של טראמפ, סביבת מפגש לקיצונים וזירה להקצנת משתמשים, ועמדו מהצד כשהן נוקטות במהלכים חלשים, דלים ומאוחרים. האווירה החברתית שאפשרה את הספק מהומות, ספק ניסיון הפיכה כושל (בינתיים), היא תולדה ישירה של מדיניותן בשנים האחרונות.

 

המחדלים של הפלטפורמות החברתיות לא מתחילים במעשיהן, או היעדר מעשיהן בשבוע שעבר, אלא נמשכים שנים לאחור. עוד לפני שטראמפ הציג את מועמדותו לנשיאות ארה"ב. כשהן פועלות על בסיס העיקרון של חופש ביטוי רחב ככל הניתן, אפשרו הרשתות החברתיות פעילות ענפה של גורמים קיצוניים שמפיצים שנאה ושקרים. תומכי תיאוריות קונספירציה, פעילי עליונות לבנה, מתנגדי חיסונים, הומופובים וסתם גזענים, כולם השתמשו בפלטפורמות האלו כדי לבנות סביבם קהילה נאמנה של מעריצים שוטים, שאוכלים בשמחה את כל השקרים והרעל שמופצים באמצעות הפלטפורמה. בסיוע אלגוריתם שמכוונן על מנת לתעדף תכנים קיצוניים ומלהיטים, הגיעה אשפה מנטלית זו לקהלים חדשים ואפשרה הקצנה של משתמשים רבים שהצטרפו למעגל השונאים והבורים.

 

טראמפ. החסימה שלו הגיעה מאוחר מדי. הנזק כבר נעשה טראמפ. החסימה שלו הגיעה מאוחר מדי. הנזק כבר נעשה צילום: גטי אימג', איי פי, רויטרס

 

 

פעילי ימין קיצוני, מיזוגינים ותומכי עליונות לבנה משתמשים במשך שנים ביוטיוב כפלטפורמה מועדפת על מנת לשתף עם העולם את משנתם, ולהגיע לקהלים חדשים בסיוע האלגוריתם של יוטיוב. פלטפורמת הווידאו שימשה במשך שנים ככלי הקצנה מרכזי ברשת, שניתב משתמשים לפלטפורמות קיצוניות יותר, ובחרה במופגן שלא לעשות דבר על מנת למנוע או לצמצם זאת. אחרי הכול, הסרטונים הפופולריים שלהם, עם מאות אלפי ומיליוני צפיות, היו מקור הכנסה מצוין.

 

אף אחת מהן לא עשתה דבר, גם לא כשההפרה של כללי הקהילה שלהן עצמן היתה בוטה במיוחד. במשך שנים טוויטר ופייסבוק אפשרו לטראמפ להגיד כל שטות שנרקחה במוחו. כשהיה ברור שהדברים אינם עומדים בכללי החברות, הן שינו את המדיניות על מנת להתיר לפוליטקאים להגיד כל מה שהם רוצים, בטענה שמדובר בדברים בעלי ערך חדשותי או שטות אחרת.

 

כשהן כבר פעלו, היה זה רק במקרים קיצוניים במיוחד, זמן רב אחרי שהסאה הוגדשה. הקונספירטור הבזוי אלכס ג'ונס בנה אימפריית שקרים, שנאה, גזענות ולהט"בופוביה על גבי פייסבוק, גוגל, טוויטר, ספוטיפיי ואחרות. רק אחרי מחאה נרחבת ועיקשת מצד גולשים הן ניאותו לגרש אותו מהפלטפורמה שלהן.

 

עם טראמפ היו החברת סלחניות עוד יותר, ורק בשנה שעברה, החלו טוויטר ופייסבוק לסמן ציוצים שלו כשקריים או כאלו שדורשים בדיקת עובדות. אירועי הימים האחרונים מלמדים כמה שווים סימונים אלו: מאז הבחירות, כל ציוץ שני של טראמפ זכה לסימון כזה. ההענות הציבורית הרחבה לטענות השקריות שלו על זיופים (מבלי שהציג עדיין, חודשיים אחרי הבחירות, שמץ של בדל ראיה משכנע לזיופים אלו), חרף הסימונים שמוסיפות הרשתות לדבריו מראה שאף אחד לא מתרגש מהם ושמהר מאוד הם הופכים לשקופים.

 

רק בשבוע שעבר, בעקבות המהומות של תומכי טראמפ החלו הפלטפורמות לנקוט בצעדים אמיתיים להגבלת הפצת השנאה, ששיאם החסימה המלאה של טראמפ מטוויטר, פייסבוק ופלטפורמות משניות כמו טוויץ' (יוטיוב, בינתיים, הסתפקה רק בהסרת סרטונים בעייתיים של טראמפ ולא חסמה אותו לחלוטין, אך חסמה שני ערוצים של סטיב באנון).

 

אלו פעולות נכונות, ראויות וחשובות, אך הן מגיעות מאוחר מדי. תגובה רפה וחסרת תוחלת שהתבצעה אחרי שהאלימות כבר פרצה. הכול היה שם, מול העיניים שלהן, בפלטפורמות שלהן עצמן, בימים האחרונים ובמשך שנים קודם לכן, והן לא עשו כלום. הן לא עשו כלום כשטראמפ הפיץ שקרים והסית לאלימות, הן לא עשו כלום כשגזענים ואנטישמים ניצלו אותן כדי לגייס תומכים, הן לא עשו כלום כשקיצונים השתמשו בהן כדי לארגן מהפכה נגד השלטון והסדר התקינים בארה"ב. כלום, חוץ מלסמן כמה ציוצים.

 

אבל פייסבוק, טוויטר ויוטיוב לא נושאות באשמה לבדן. "מאוד מאשימים את הרשתות חברתיות המיינסטרימיות", אמרה ל"כלכליסט" ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "אבל מי שעלו לקונגרס הם לא צרכני פייסבוק וטוויטר, הם אנשים מאתרים ופלטפורמות נישה כמו פורצ'ן, גאב ו-8Chan. אלו האנשים שאמרו ב-2016 שהם יצרו את הממים שהביאו את טראמפ לוושינגטון. אומרים שזה הזמן לאסדר את הרשתות החברתיות, אבל אם לא נגיע למקומות האלו, לרשתות שאין בהן שום כללים ורק אנונימיות, נפספס דבר מאוד גדול. כי האנשים האלו היו שם, לא בפייסבוק. אם כבר, דברים התחילו בפורצ'ן ומשם הגיעו לפייסבוק".

 

לתפיסתה, הסכנה של רשתות המיינסטרים מגיעה דווקא מתומכי טראמפ שנשארו בשבוע שעבר בבית. "הסכנה היא לא ההמונים שצובאים על הקונגרס, אלא ש-40% מהאמריקאים מאמינים לטראמפ וכמעט 50% הצביעו לו. פה נמצא הסיפור הגדול חברתית. יש אנשים שלוקחים רובה ויורים, אבל הרוב לא תופסים רובה ויורים. האירוע היה מאוד קיצוני, אבל הסיפור המרכזי הוא 40% מאמינים לקונספירציה של טראמפ. ורשתות המייסנטרים אחראיות ל-40%, לא לאלימות בקונגרס", אמרה שוורץ אלטשולר.

 

 

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

 

 

וגם תקשורת המיינסטרים, שמהדהדת לציבורים רחבים יותר את המתרחש ברשתות חברתיות לא חפה מאחריות: "הבעיה היא שהתקשורת הממוסדת רואה את התפקיד שלה כלדווח לאמא שלי מה קרה בפייסבוק. מה קרה בשבועיים-שלושה האחרונים סביב הכחשת חיסונים? בערוץ 12 דיברו על זה הרבה, הפכו לשופר של הפייק ניוז שמסתובב ברשתות. למה קוראים לאסדר רק את פייסבוק ולא את התקשורת הממוסדת?"

 

המהלך של פייסבוק הבהיר שהחברה הפנימה מה שהיתה צריכה להבין כבר לפני שנים: גם אי פעולה היא נקיטת עמדה. כשפייסבוק, טוויטר ויוטיוב בחרו שלא להסיר את השקרים והשנאה מהפלטפורמה שלהן, הן עמדו למעשה לצדם של אותם גורמים קיצוניים, נתנו להם פה וגישה לקהל, אפשרו להם לגייס תומכים ולהתארגן. כשהן לא מסירות את התכנים, הן לא נייטרליות אלא בוחרות צד - בין אם יודו בכך ובין אם לא. ההחלטות האחרונות שלהן מוכיחות שהן גם מודעות לזה, ושוקלות אולי לנקוט מעתה בצעדים אגרסיביים יותר.

 

ואולם, מזהירה שוורץ אלטשולר, מציאות שבה רשתות חברתיות מבקרות בצורה משמעותית את התכנים שלהן גם היא לא אידאלית. "איך מחליטים מי הגורם שיקבע מה נכון ומה לא נכון? זו בעיה שעוד לא נמצא לה פתרון. להגיד שהרשתות החברתיות יחליטו מה אמת ומה לא אמת זה דבר שיש לו המון חסרונות. להגיד שמדינות או ממשלות יחליטו, אנחנו נמצא בסוף את מירי רגב מחליטה. זו נבלה וזו טריפה. פותרים את הבעיה הזו? אנחנו לא יודעים. אפשר לפתור את חלקה במהלכים פרוצדורליים כמו שקיפות של הרשתות החברתיות ביחס למה הן מוחקות או מדיניות המחיקה שלהן. אפשר להחליט שלרשת חברתית צריך להיות מפרט כלים שמשמש לאסדרת תוכן, מלהציע לבן אדם לחשוב שוב על אפשרות למחוק תוכן ועד למחוק חשבון עם הרבה דברים באמצע. אלו דברים פרוצדורליים, שלא מספקים פתרון מלא.

 

"צריך תיאוריה חדשה לחופש הביטוי. התיאוריה הקיימת, שאומרת כמה שיותר קולות בלי הפרעה, לא עומדת במבחן המציאות. אנחנו במצוקה, העולם עומד נבוך. לא ראיתי מאמר אחד שבא עם פתרון למצוקה הזו של התיאוריה של חופש הביטוי. יכול להיות שזה חלק מהצורך של הדמוקרטיה להמציא את עצמה מחדש במאה ה-21".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x