הקברניט
אופס, ברח לי טיל: כשטייסים מפילים מטוסים בטעות
לא קל להפיל מטוסים בקרב, אך לפעמים זה קורה בלי כוונה - וטילים יכולים לפגוע במטוס ידידותי בגלל תקלות טכניות, פאדיחות משונות של אנשי צוות או פשוט פורס מז'ור; הקברניט מציג: הפלות מפתיעות במיוחד
שלום, כאן הקברניט; להפיל מטוס במטוס אחר זה קשה, ממש-ממש קשה. תנאי הירי צריכים להיות מושלמים, הגובה והמהירות נכונים, הטיל ומערכותיו צריכים לפעול ללא דופי וכמובן - היריב בחוצפתו, יעשה כל שניתן כדי לחמוק ממך, שעה שאויבים אחרים יורים לעברך. אבל המציאות מוזרה לפעמים, וקורה שמטוסים מופלים מאש רנדומלית לגמרי, בגלל שרשרת טעויות מפתיעות. היום אספר לכם על כמה טעויות כאלה, ונבין איך זה שעם כל הנהלים, הבטיחות והמשמעת עדיין קורה שטילים עפים ופוגעים בלי כוונה.
- קרב אל-מנצורה: כשהפאנטומים של צה"ל ניצחו והפסידו בו זמנית
- כשמפציץ עם גיבנת ביצע טבח המוני בתל אביב
- המטוס בוער? החזיקו חזק, אני יוצא לכבות אותו
לפעמים זו טעות אחת של אדם אחד: אחרי הפועל ומכבי, האויבים הכי מרים בעולם הם חיל האוויר האמריקאי וצי ארה"ב; אומרים ששנים של שנאה יוקדת במלחמה על התקציב הביאה את הנצים למצב בו חוץ מירי חי, קרה שם כבר הכל. מי שאומר, כנראה לא מכיר את הסיפור של סגן טימותי דורסי. הנ"ל היה טייס F14 טרי, שהוצב על נושאת המטוסים סרטוגה ב-1987.
מטוסי F14 על סיפון נושאת המטוסים סרטוגה מקור: USN
ב-22 בספטמבר השתתף בתרגיל מיוחד במימי הים התיכון, במסגרתו חיל האוויר שלח מטוסים לאתר את הספינה העצומה ולדמות תקיפה שלה, ומטוסי הצי נשלחו לעצור אותם. סגן דורסי והנווט שלו המריאו והחלו לטפס במהירות, מנועי ה-F14 האדירים שואגים מאחוריהם, עד לגובה בו יוכלו לצוד במכ"מ את מטוסי חיל האוויר ביעילות. היו אלה מטוסי פאנטום בגרסת סיור, RF4, חלשים בהרבה מה-F14 האדיר.
אך כשהגיע דורסי לגובה השיוט, גילה שיש תקלה טכנית במכ"מ שלו, ממש כמה רגעים אחרי שמצא פאנטום אחד. הוא לא ויתר, ופשוט צלל לכיוון טרפו והחל להתקרב עד שכבר ראה אותו בעין; התוכנית: לעקוב אחריו בשקט מאחור, כדי שאם פתאום יגיע לסרטוגה, ייורט.
פאנטום ומאחוריו F14 מקור: f14association
תוך זמן מה מצא הפאנטום את האוניה והחל להתקרב כדי לבצע יעף הפצצה, ודורסי המבסוט דיווח לספינת האם שהמטרה אצלו בכוונת וביקש אישור ירי. "רות, קיבלנו", נמסר מנושאת המטוסים, "אדום וחופשי (לירות)". הביטוי הזה (Red and Free) מאוד הפתיע את דורסי: משמעותו "פתח באש", אבל בצי אומרים ספציפית אדום וחופשי רק מתי שיש איום אמיתי על הספינה, לא בתרגילים.
דורסי הרים גבה ושאל את הנווט שלו "מה הולך פה, הם רוצים שאני אפיל אותו?" והלה, אדמונד הולנד, השיב בחיוב. אז הוא ירה; טיל סיידוויינדר עף ממסילת שורש הכנף ופגע בפאנטום - שמיד החל להסתחרר ולהתפרק בלהבות.
לירות? אז הוא ירה; F14 משגר טיל סיידוויינדר מונחה חום מקור: USN
צוות הפאנטום, אגב, ידע טוב מאוד שיש לו F14 על הזנב, אבל ידע גם שזה בסדר ומבחינת התרגיל, אם יצליח לבצע את ההפצצה בכאילו לפני שיפגע בו טיל בכאילו, חיל האוויר ינצח את הצי בכאילו. דמיינו את ההפתעה שלו כשפגע בו טיל אמיתי.
למעשה, היו בטוחים הטייס והנווט שהתנגשו איכשהו ב-F14, ניסו להשתלט על המטוס המתפורר שלהם ובסוף נטשו בגובה נמוך. טייס הפאנטום, מייק רוס, נפצע קשה בנטישה (וסובל עד היום מנכויות וסיבוכים; 32 ניתוחים עבר המסכן).
פגיעת טיל בפאנטום אמריקאי מקור: USN
למה ירה בו דורסי? כי הוא היה חדש על האוניה. בסרטוגה נהגו לומר "אדום וחופשי" גם בתרגילים. והטייס הטרי פשוט לא קלט את זה ולא הפעיל מינימום שיקול דעת. זה היה סלנג קבוע על נושאת המטוסים, ברמה של "אפשר שלוק מהקולה שלך"? - "בטח, אדום וחופשי". אגב, מר דורסי ננזף מכל הכיוונים - אך נשאר בצי והתקדם; ב-2013 אף הפך לאדמירל.
לפעמים ההפלה בשוגג נראית כמעט בלתי נמנעת: במאי 1982 טסו פאנטומים של חיל האוויר הבריטי לאורך הגבול במערב גרמניה; המלחמה הקרה עוד התגלגלה, והימים היו מתוחים במיוחד. באותו הזמן התחוללה מלחמת פוקלנד בשפיץ של דרום אמריקה, וברית נאט"ו חששה שהסובייטים ירצו להיכנס לתמונה ולהתחזק ביבשת. ומי יודע איך ישפיע מהלך כזה על חבית הנפץ האירופית. ולכן, תוגברו סיורים וכולם היו מתוחים, משני עברי מסך הברזל.
פאנטום בריטי בטיסה מקור: USAF
צוותי הפאנטום טסו בחימוש אוויר-אוויר מלא, מוכנים לתפוס מטוסי ריגול, מפציצים כבדים או כל דבר מעופף שיופיע על מסך המכ"מ, אבל בפועל הם לא עשו יותר מדי. בעיקר משום שהרוסים לא שלחו מטוסי ריגול בגזרת אירופה (בניגוד למדינות המערב, להם היתה תשתית מרגלים מדהימה על הקרקע), מפציצים הפכו לפחות רלוונטיים עם הזינוק בתפוצת טילים בליסטיים ודברים מעופפים אחרים פשוט לא הגיעו מהצד האדום לצד הכחול של המפה. אז מה עשו הטייסים? התאמנו. עוד ועוד ועוד, כל יום וכל לילה. ועל מי התאמנו? אחד על השני.
כל מבנה שהמריא להתאמן בתקיפה, היה נכנס לקרב אוויר מדומה עם מבנה שנמצא בפטרול, לעיתים קרובות באופן ספונטני, אם לשני המבנים היה מספיק דלק. לפעמים בוצע הקרב בגובה נמוך ביותר; חבר שגדל בגרמניה סיפר שכל ילדותו היה יושב על המרפסת אחרי הלימודים ומסתכל על פאנטומים שרועמים ממעל ונלחמים בכאילו (למעשה, תקנות צבאיות שנוגעות לרעש הן המצאה של העשורים האחרונים).
מלמעלה זה נראה יותר טוב. שובלים של מטוסי קרב מקור: USAF
ב-25 במאי הגיע המתח לשיא: מטוסים של ארגנטינה הטביעו את המשחתת קובנטרי, במבצע מבריק שגבה 19 הרוגים ו-30 פצועים; הדיווח הגיע בטפטופים אל בסיסי בריטניה באירופה, שעה אחר שעה, והתחילו לדבר על הסלמה משמעותית. ואלה דיבורים שקשה לשכוח, גם כשעולים לטיסה מבצעית.
שני מטוסי יגואר סיימו אימון ניווט ותקיפה וטסו לעבר בסיס ברוגן שבסמוך לגבול גרמניה-הולנד. מדובר במטוס קרב הפצצה קל, שנועד לטוס נמוך ולסייע לכוחות קרקע, ועל כן טס הצמד כשהוא מגהץ את השטח. לפתע צפצף מקלט התראת ההתנגשות ביגואר של קפטן סטיב גריגס: כלי טיס ידידותי נמצא בנתיב שמסתיים בתוך המטוס שלו, ישר לפנים.
מטוס יגואר של חיל האוויר הבריטי. שימו לב לטילים שנמצאים לו מעל לכנף; בהזדמנות אסביר למה אין את זה ביותר מטוסים מקור: RAF
היגוארים זזו קצת הצידה בדיוק בזמן: זוג פאנטומים שהיה בדרכו לפטרול, וטס נמוך כחלק מאימון אחר, חלף ממש בצמוד למטוסי התקיפה הקטנים. הוא המריא מבסיס וילדנראט הסמוך, וראה יופי של הזדמנות לאימון קרב אוויר.
אז הפאנטומים שברו והחלו להסתובב, כשאחד מהם התיישב על הזנב של גריגס. לטייס מטוס התקיפה לא היה כוח לשחק, אבל פתאום החלו כל מערכות ההתרעה בקוקפיט לצרוח: טיל אמיתי נמצא בדרך אליו. כן, הפאנטום שיגר טיל סיידוויינדר חי, שעשה מה שהתכוונו יוצריו ופגע ליגואר בול באגזוז.
שברי יגואר שהתרסק מקור: fighterjetsworld
המצב היה מסוכן להדהים: המנוע התפוצץ ובערך כל מה שנמצא מאחורי הקוקפיט התפורר; גריגס משך בידית ההפלטה בדיוק בזמן. כל זה קרה בגובה נמוך, ואם היה מתעכב שלוש שניות כנראה שכבר היה נשתל באדמה.
איך זה קרה? ובכן, נווט הפאנטום לא שם לב שהטייס חימש את הטילים, ושעלול להתבצע פה ירי חי. בנוסף, כשדיווח הצוות שהוא נכנס לאימון קרב אוויר, לא הזכירו אנשי הבקרה האווירית לבדוק את מצב מפסק הירי, ויש עוד: ברשת הקשר היה בלאגן גדול, בגלל נחיתת חירום של סיור אחר שבוצעה באותו רגע בבסיס וילדנראט. ולקינוח, הטייסים היו עייפים בשל כוננות ממושכת. החקירה גילתה שהשתבשו פה המון דברים בשרשרת והטייסים קיבלו נזיפה וקורקעו לזמן קצר, אך לא יותר. התקרית הסתיימה ברוח טובה: על דופן הפאנטום צויר סימן הפלה, בדמות יגואר.
פאנטום ומתחתיו יגואר מקור: IWM
ישנם מקרים בהם ההפלה בשוגג נגרמת בשל גורם טכני: בשנות החמישים והשישים, הפכו טילי אוויר-אוויר לנשק בתפוצה רחבה בארה"ב, כשתקציב הביטחון היה כמעט ללא הגבלה וכל טייסת התאמנה המון.
הטילים היו חידוש חשוב והטייסים נדרשו ללמוד איך להשתמש בהם כמה שיותר מהר; זאת, בעוד צוותי הקרקע נדרשו ללמוד איך מטפלים במערכת נשק הרבה יותר רגישה מפגזים של תותחים.
טכנאי מטפל בטילי אוויר-אוויר מקור: USAF
במקרה שארע בארה"ב ב-1961, התאמנו טייסות קרב ומפציצים כבדים אלו מול אלו. מטוס F100 הצליח לפרוץ קדימה, להתיישב על זנבו של מפציץ B52 ענק בשם "סיודאד חוארז", ולנעול טיל. במקום לשמוע צפצוף ממערכת האימון, שמע הטייס סגן ג'יימס ואן סיוק איך טיל סיידוויינדר מונחה חום שואג ועף אל אמת מהכנף אל המטרה.
ואן סיוק הספיק לדווח למפציץ שיש טיל חי בדרך אליו, וצוותו הספיק לשבור ולהתחיל לנסות להתחמק, אבל הסיידוויינדר פגע בו קרוב לשורש הכנף ופשוט קרע אותה לגמרי. שמונה אנשים היו על סיודאד חוארז באותו רגע, מהם ארבעה נטשו ונפצעו כולם במהלך הפליטה. הארבעה הנותרים לא הספיקו, ונספו בהתרסקות.
מפציץ B52 שספג פגיעה בכנפו (אילוסטרציה) מקור: USAF
החקירה זיכתה את סיוק מכל אשמה: במהלכה התברר שפשוט לא בוצעה התאמה אופטימלית בין ה-F100 וטיל הסיידוויינדר. נוצר מצב בו הצטברה לחות בתוך המגעים החשופים שבין הטיל ומסילת השיגור, והלחיצה על ההדק גרמה לקצר ששיגר את הטיל למרות שהמגע היה אמור להיות חסום. צוותי הקרקע לא בדקו את עניין הלחות והמגעים, והתברר שיש יחידות בהן כלל לא מופיעה הדרישה לבדיקה הזאת.
לפעמים ההפלה נובעת מטעות טכנית הרבה יותר מורכבת, שבוצעה עוד על שולחן השרטוט: באחד הלילות של תחילת מלחמת המפרץ הראשונה ב-1990 טסו מטוסי פאנטום מדגם G - מטוס ייעודי לתקיפת מערכי נ"מ - במשימת חיסול.
פאנטום G ותחת כנפיו טילי AGM88 נגד מכ"מ מקור: USAF
הטייסים היו דרוכים מאוד: באוויר הסתובבו מטוסי תקיפה אחרים, וסוללות הנ"מ של סדאם חוסיין עדיין שרצו בשטח, אך הופעלו רק ממש לפני שפתחו באש כדי להימנע מגילוי. אך לצוותי הפאנטומים היה חימוש עוקף-טריקים: טיל ה-AGM88, שמסוגל לזהות שידורים במהירות ולהמשיך לטוס לעבר האנטנה גם אם המכ"מ כבה. לטיל יש ראש נפץ קטן של 66 ק"ג, משום שלא נועד להשמיד את רכב או מבנה המכ"מ, רק להרוס לו את האנטנה; הרי אם אין אנטנה, אין מכ"מ. בנוסף, עליו להיות מהיר במיוחד וזה משהו שקשה לעשות עם ראש נפץ של מאות ק"ג.
תוך כדי פטרול, קלטו צוותי הפאנטום אותות חלשים שהולכים ומתחזקים, ונמצאים בתדר של תותחי נ"מ מונחי מכ"מ - איום משמעותי על מטוסים מנמיכי-טוס. לגזרה בדיוק נכנס מבנה מפציצי B52, שטס נמוך בדרכו למעוך בסיסים של צבא עיראק בעשרות טונות של פצצות. בלי להסס, ירה הפאנטום המוביל AGM88 אל מכ"מ הנ"מ, מהר-מהר לפני שיספיק לגלות B52 ולהפיל אחד.
תותח נ"מ מתנייע 23 מ"מ מדגם שילקה, שימו לב למכ"מ העגול שמעליו מקור: partisan 1943
בטח ניחשתם שהמכ"מ החשוד לא היה עיראקי; מטוסי ה-B52 היו מדגם ישן שבזנבו תותח וולקן רב קני, להגנה ממטוסי קרב. והתותח מונחה מכ"מ. הפאנטום ירה טיל אוויר קרקע שפגע בקצהו של המפציץ, גזר חתיכה של שלושה מ' וחצי מגופו וחורר לו את הצורה. בנס הצליח המפציץ לשוב בשלום לבסיס בסעודיה, ולנחות בחתיכה אחת - חתיכה קצת יותר קטנה מזאת שהמריאה.
מי דמיין שמכ"מ של תותח נ"מ אמריקאי יעבוד בתדר דומה לשל מכ"מ נ"מ עיראקי? בטח לא יצרנית הטיל, טקסס אינסטרומנטס. ובכן, עכשיו היא יודעת. אבל ציניות בצד, אני חייב להוסיף פה סחתיין: טיל ה-AGM88 הצליח לפגוע במפציץ למרות שהמטרה נגדה פותח במקור עומדת במקום ולא טסה ב-840 קמ"ש. אגב, הטיל נקרא HARM, ולאחר התקרית תוקן המפציץ ושב לטוס, וקיבל שם חדש: 'In HARM's Way" - ביטוי שפירושו הליכה בדרך מסוכנת.
תותח הוולקן בזנב המפציץ; הבועות הלבנות מעליו הן אנטנות מכ"מ מקור: USAF
ולפעמים גורם ירי בשוגג לבלאגן גדול אפילו אם לא הזיק לאף אחד, כפי שקרה באוגוסט 2018: מטוסי טייפון של חיל האוויר הספרדי השתתפו בתרגיל של נאט"ו, בו הוזנקו ליירוט מהיר של מטרה מפתיעה. הכל הלך חלק עד שאחד הטייפונים שיגר טיל אמראם מונחה מכ"מ מעל שטח אסטוניה.
האמראם הוא טיל מתקדם מונחה מכ"מ אקטיבי, משהו מתקדם שאף אחד באירופה לא רוצה שיעוף כל כך קרוב לגבול עם רוסיה. לא ברור מה גרם לירי הזה, משום שלא היתה מטרה באוויר ולטייפון יש ערימות של פרוטוקולי בטיחות שמונעים דברים כאלה. ככל הנראה שלא היתה זו תקלה טכנית בטיל או במטוס, שכן במקרה זה היו מתפרסמים פרטים מטעם יצרניהם.
טייפון ספרדי יורה טיל אמראם (אילוסטרציה) מקור: USN+(Gerard van der Schaaf (CC BY 2.0
לפי הערכות, הסיבה היתה הרגלי הצוותים: טייסי ספרד לא מבצעים תרגילים עם טילים חיים בדרך כלל, והתרגיל של נאט"ו היה חריג עבורם. טייס הטייפון היה בחור מאוד מנוסה, עם אלפיים שעות על המטוס, ויתכן שהשלים את תרגולת הירי אוטומטית כפי שהוא מכיר אותה, ושכח שתחת הכנף שלו יושב אמראם חם.
רסיסי הטיל לא נמצאו, ולפי הערכות נפל בקרבת העיר טארטו, כארבעים ק"מ מהגבול הרוסי. אבל לרוסים זה הספיק: שר החוץ סרגיי תקף את נאט"ו על התקרית, משום שהטיל היה יכול בקלות להרוג אנשים או לדרדר את המצב הביטחוני - שהיה מתוח לאור ריכוז כוחות צבא רוסים בקלינינגרד, טריטוריה רוסית שנמצאת בין פולין וליטא. לברוב האשים את נאט"ו בחוסר אחריות, שכן כמעט שאין תקשורת בין המדינה והברית הצבאית; מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, נותר רק קשר טלפוני בין רמטכ"ל רוסיה ומקבילו בנאט"ו; הדיפלומטים בשני הצדדים לא מדברים.
כועס ומגנה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב צילום: אימג'בנק, Gettyimages
אגב, הטייס עצמו נענש בצורה סמלית: קנס וריתוק של 14 יום לבסיס על ירי טיל של 400 אלף דולר ותקרית בינלאומית; מה אגיד לכם, חטפתי יותר על איבוד מחסנית.
טעויות אנוש הן גורם נפוץ ביותר; רק בשנה שעברה ירה טייס ישראלי מנוסה טיל בטעות במהלך תרגיל בצפון הארץ. הטיל טס בסמוך לגבול הסורי ולא גרם לנזק. לאחר תחקיר, חזר הטייס לפעילות מבצעית.
אז כפי שראינו, קורה שיורים ופוגעים בטעות וכל חיל אוויר בעולם מודע לכך. ולכן, קיימים נהלים קפדניים ביותר לטיפול בטילים, התקנה שלהם, חימוש וכמובן - הפעלה באימונים ובקרב. נדירות ומשונות ככל שיהיו, עדיין ישנן תקריות שיגור בשוגג - פשוט משום שגם מהנדסי טילים, טכנאי חימוש וטייסי קרב הם בסך הכל בני אדם. לשמחתנו, כבר עשורים רבים שתקריות שכאלה לא גרמו אבדות בנפש, ונקווה שזה לא ישתנה. טיסה נעימה!
