שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

ראיון כלכליסט

"זו שטות לחשוב שישראל תצליח לפתח חיסון לקורונה"

רגע לפני שמנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון עוזב את תפקידו, הוא מותח ביקורת על מדיניות ההשקעה ההיסטורית של המוסדיים, מודה בכישלון המתמשך בשילוב הפריפריה בהייטק, חושש שהעבודה מהבית תפגע בחדשנות, וגאה במענק המהיר לסטארט־אפים

מאיר אורבך 21:5802.10.20

"חיסון לקורונה הוא דבר מורכב. אף אחד לא פיתח בארץ חיסון או משהו שקרוב לזה, ולכן לבוא ולחשוב שאנחנו נפתח את החיסון העולמי לקורונה זו שטות, זה לא יקרה". כך אומר ל"כלכליסט" המנכ"ל המתפטר של רשות החדשנות אהרון אהרון.

 

בסוף אוגוסט הוא הפתיע את תעשיית ההייטק בהודעה כי יפרוש מתפקידו. בינתיים הוא ממשיך לכהן בתפקיד עד שימונה לו מחליף, לפי ההערכות זה יקרה רק בסוף השנה. "כל הזמן חשבתי מתי הזמן הנכון לפרוש. חשבתי לעשות את זה במרץ, עניין הקורונה שינה את זה. הטיימינג שלי לא היה מוצלח לנוכח ההתפטרות במקביל של הממונה על התקציבים שאול מרידור, אבל הבנתי שאני חייב לעזוב".

 

 

אהרון אהרון אהרון אהרון צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

 

"עצמאות עדיפה"

 

אהרון מונה לתפקיד בסוף 2016, זמן קצר לאחר שרשות החדשנות החליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, והפכה לגוף עצמאי. לתפקיד הוא הגיע אחרי ששימש כמנכ"ל אפל בישראל ובתפקידים ניהוליים בכירים בחטיבת המחקר של IBM. עזיבתו כעת מעוררת חששות בתחום כי הוא יוחלף על ידי דמות חלשה או מוטה פוליטית.

 

מי לדעתך צריך להחליף אותך?

"בכל המקומות שבהם עבדתי בעבר בחרתי את המחליפים שלי והייתי שותף בכל ההליכים. מה שקורה כרגע זה שהרשות הוקמה. סיימנו עם המעבר מאיירפורט סיטי לירושלים, מעבר שאיבדנו בו כ־90 אנשים. ההנהלה נשארה יציבה ועובדת ביחד, והמשימות של המחליף שלי יהיו שונות מהמשימות שהיו לי. הוא חייב להיות מסוגל לנהל ארגון מורכב, רב־משימתי. הוא חייב יחסי אנוש מעולים, בעיקר כי זה תנאי בסיסי להסתדר בממשלה, ומכובדות ומוכרות כדי שאנשים לא יצטרכו לשאול מי זה".

 

שר הטכנולוגיה והחלל יזהר שי, שהספיק להתפטר ולחזור בו, חושב שצריך להכפיף הכל למשרד ממשלתי אחד.

"אנחנו יחידה עצמאית. בעבר היינו חלק ממשרד הכלכלה, וכיום, כשאנחנו עצמאים, אנחנו עובדים איתם הרבה יותר טוב. לגבי הרעיון של יזהר, אני והוא חברים ואני חושב שהחזון שלו הוא טוב אבל להכניס אותנו חזרה לממשלה זה טירוף. יש לנו הרבה לחצים מהממשלה אבל כולם נעצרים בפתח כי אנחנו ארגון עצמאי. אם היינו חלק מהממשלה, לא היה קורה כלום. ההייטק הוא כמו לבה, הוא יזרום אם גם תשים לו מחסומים, הוא ימצא את הדרך. אנחנו מחפשים היכן יש כשלים שמפריעים לזרימת הלבה, ואנחנו משחררים אותם".

 

איך התנהגה תעשיית ההייטק בקורונה?

"במשבר קרו שני דברים: כמיהה לטכנולוגיה וטרנספורמציה דיגיטלית. שניהם נפלאים להייטק אבל השאלה את מי זה מרים. כ־15%-10% מחברות ההייטק נהנו בגלל ההאצה של המגפה. Jfrog שרק הונפקה ו־WIX שמדהים לראות היכן הן היום והיכן היו לפני המגפה. יש חברות שלא היו צריכות להיות בכלל, אבל בעולם של שגשוג הן הצליחו איכשהו לשרוד והן בערך 10%. יש את כל האמצע שהן הרוב — והמשבר פגע בהן קשות. אנחנו מנסים לעזור לחברות האלה ורוצים להימנע מלשים כסף טוב אחרי כסף רע. במענק המהיר (מסלול מענקים לחברות במצוקה שהתגבש בתקופת הקורונה ואפשר מתן מענק בזמן שיא של פחות מחודש לעומת חודשים רבים בעבר — מ"א) בודקים את איכות החברה ובודקים שיש לה כסף להמשיך לשרוד, בודקים את הנהלת החברה האם תפקדה היטב במשבר וגילתה גמישות, והאם זו חברה עם פוטנציאל כלכלי טוב.

 

"אף אחד מאיתנו לא הבין מה זה המשבר הזה. בתחילת המשבר במרץ הנחת העבודה שלנו היתה שהמשבר יסתיים ברבעון השלישי של 2020 והכלכלי מעט אחרי. אבל הנחת העבודה שלנו מאוד השתנתה. אני למשל חשבתי בליל הסדר שאת ראש השנה נחגוג באירוע של כל הרשות — וזה לא קרה".

 

"זה כשל שוק"

 

אחד הפרויקטים הגדולים של רשות החדשנות הוא הניסיון לשלב את המוסדיים הישראליים, כלומר קופות הגמל והחיסכון הפנסיוני, בהשקעה בהייטק הישראלי. בינתיים המהלך כבר מתחיל לצבור תאוצה. המתנגדים למהלך טוענים שהמוסדיים גובים דמי ניהול גבוהים מדי, וכי יש סכנה של התפוצצות בועה כפי שקרה בעבר. המצדדים, לעומתם, סבורים שאין היגיון בכך שקרן הפנסיה של מדינת ניו יורק נהנית מההייטק הישראלי ואילו קרנות הפנסיה המקומיות חוששות מכך. אהרון ורשות החדשנות משוכנעים שהמהלך הכרחי. לשם כך הם יזמו כמה תוכניות כאשר הראשונה היתה תמיכה בגיוס אנליסטים לגופים השונים, ובשלב השני תוכנית נרחבת שתתמוך בהקמה של גופים משותפים לקרנות הון סיכון וגופים מוסדיים ותקבל הגנה של עד 40% מכספם מפני קריסה.

 

מדוע שילוב המוסדיים כה חיוני בעיניך?

"הסתכלתי על כל ההשקעות של הגופים המוסדיים לפני 10, 15 ו־20 שנה. אם הגופים היו משקיעים בהייטק, מצב החוסכים היה לאין שיעור יותר טוב. כלומר לחוסכי מדינת ישראל יש תשואות פחות טובות כי המוסדיים לא השקיעו בהייטק. כאשר מדברים על השקעת המוסדיים בהייטק, מדברים על 3% מהיקף הכספים המנוהלים לעומת 97% השקעה באג"ח ממשלתיות. אבל במקום להשקיע את ה־3% בהייטק, איפה הם משקיעים את ה־3%? לא נעים לי להגיד אבל הם משקיעים אותם בתשובה ודנקנר, שזה הרבה פחות טוב מהייטק והרבה פחות יציב. למה קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה צריכה ליהנות מההייטק הישראלי כי היא משקיעה כאן בקרנות הון סיכון מקומיות ולתושבי מדינת ישראל אין זכות להנות מההייטק הישראלי? זה כשל שוק.

 

"בתוכנית האנליסטים שהנהגנו קרתה תופעת עדר שבה כל המוסדיים שלא היה להם אנליסט ולא קיבלו מימון מאיתנו החלו להעסיק אנליסטים לתחום. זה קרה לפני שנה וחצי. התוכנית החדשה שלנו לא מממנת הפסד, היא תממן 40% מהפסד בעשר שנים או תיהנה מהצלחה של 10% במקרה של הצלחה. הקליע כבר יצא ואני רואה שהמוסדייים מדברים הייטק. הדבר הזה לא היה קורה ללא כסף ממשלתי. אני מקווה שבעוד חמש שנים נראה משקיעים מוסדיים שמשקיעים בצורה אינטליגנטית כנראה בצורה הרבה יותר רחבה משהגדרנו להם. נראה אותם גם בשלבים מאוד מאוחרים וגם בשלבים הכי מוקדמים. אני חושב שזה מצוין שההייטק ישתמש בכסף ישראלי ולא רק בכסף אמריקאי".

 

"חדשנות צומחת במטבח"

 

כשאתה מסכם את הקדנציה שלך ברשות החדשנות, מה היתה ההצלחה הכי גדולה שלך?

"אני חושב שזה המענק המהיר. הוא גילם בתוכו את כל מה שפיתחנו כאן. הצלחנו לבנות מסלול מענקים בתוך חודש כאשר צריכים שבועיים לאישור השרים, כדי לבוא ולהציל חברות. עד כה השקענו 500 מיליון שקל ועד סוף השנה זה יהיה 650 מיליון שקל".

 

מה הכישלון הגדול שלך?

"היו הרבה כישלונות. לא הצלחנו בנושא של הפריפריה בצורה שהייתי רוצה בה. אני בא מהפריפריה. אני גר 35 שנה בגליל ועם כל המאמצים שהשקענו והשקעתי באופן אישי לא רשמנו הצלחה שם. בבאר שבע יש בערך כ־3,000 מהנדסים וזו לא הצלחה גדולה. שמו שם הרבה כסף וזה לא הצליח. כדי לבנות אקוסיסטם, צריך שיהיה שיהיה שינוי גדול. מעבר צה"ל לדרום הוא השינוי הגדול שהיה צריך לקרות וזה לא קרה. במדינה קטנה כמו ישראל אין מקום ליותר ממטרופולין אחד, ותל אביב עושה את העבודה. יש שלושה מטרופוליני משנה: באר שבע, ירושלים וחיפה. הבעיה בשלושתם היא שהם רואים עצמם כתחרות לתל אביב וזו טעות קשה. באר שבע צריכה להסתכל דרומה ומזרחה. אבל היא מסתכלת על תל אביב. כנ"ל חיפה וירושלים. הן כולן מנסות להיות כמותה. נקים בניין יפה, נעשה מיזוג ונהיה תל אביב. זו שטות מוחלטת, במדינה כמו שלנו יכול להיות רק מטרופולין הייטק אחד. הפעלתי בזה אנרגיה ומאמץ רב וזה רחוק מאוד מהצלחה". 

 

מה בנוגע לשילוב נשים, חרדים וערבים?

"שילוב נשים בהייטק הוא כישלון. אם מסתכלים ארבע שנים אחורה, המספרים לא השתנו. יש יותר יזמיות נשים וזו הצלחה קטנה, אבל ברמת המאקרו אין הצלחה. לגבי ערבים וחרדים הכיוון מאוד חיובי אבל התוצאות עדיין לא. מ־2012–2018 עלינו במספר החרדים מ־3,400 ל־6,900 וזו עלייה מסיבית. גם אצל הערבים רואים תוצאות מצוינות. בוגרי הטכניון הערבים נכנסים כיום לאפל ואינטל, מקומות שהיו חסומים בעבר עבורם. הבעיה היא שמרבית הערבים גרים בפריפריה ולכן מסתפקים במקומות העבודה שקרובים אליהם ואז המשכורות יותר נמוכות. אם נצליח ליצור מספיק מקומות עבודה בצפון, הבעיה הזו תקטן. לצערי, אני לא רואה את הפריפריה פורחת. בשתי האוכלוסיות האלה הכיוון מאוד חיובי. הערבים, לפי דעתי, יגיעו בסופו של דבר לפרופורציה של האוכלוסייה. החרדים עדיין לא".

 

מה דעתך על העבודה מהבית שהפכה לשגרה בימי קורונה?

"יש לכך צדדים חיוביים אבל גם בעיה קשה, כי החדשנות שנולדת בתוך החברות כתוצאה ממפגשים אישיים לא רשמיים נפגעת קשות. קשה מאוד ליצור חדשנות כאשר אתה לבד בבית. חדשנות צומחת במטבח בשיחה לא פורמלית בין שני עובדים, וחברות חייבות למצוא את הדרך להתמודד עם זה".

 

לאן תמשיך בסיום התפקיד?

"אני רוצה משהו שונה. יש לי אינסוף הצעות, לכולם אני אומר אחרי החגים, אבל אני עדיין לא יודע".

x