שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

משרד המשפטים האמריקאי מתכוון להסיר את ההגנה ממנה נהנות פייסבוק, גוגל וטוויטר

מדובר בחוק שעודכן בתחילת שנות ה-90 ואשר החריג את חברות האינטרנט הצעירות מאחריות לתכני צד שלישי שמתפרסמים על גבי הפלטפורמות שלהן. המבקרים טוענים שהחוק מאפשר לחברות המדיה החברתית להתחמק מפיקוח על תכנים שמתפרסמים דרכן

רפאל קאהאן 20:0523.09.20

משרד המשפטים האמריקאי הציג היום (ד') הצעה שנועדה לכופף את ההגנות של חברות האינטרנט תחת סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקאי (Section 230 of the Communications Decency Act).

 

מדובר בחוק ותיק שהסעיף הבעייתי בו הוסף בתחילת שנות ה-90. הרעיון היה להחריג את חברות האינטרנט הצעירות מאחריות לתכני צד שלישי שמתפרסמים על גבי הפלטפורמות שלהן.

 

בזמנו היה מדובר בפורומים, BBS (לוחות הודעות מקוונים - מילניאלז שאלו את ההורים) או רשימות דיוור. אך בהמשך הוא שימש גם את גוגל, יוטיוב, פייסבוק, טוויטר ועוד חברות אינטרנט רבות כאמצעי למנוע מקורבנות של טרולים לתבוע את החברות. ואולם בשנים האחרונות החלה ביקורת על כך שהחוק משמש למעשה כדרך עבור חברות המדיה החברתית כדי להתחמק מפיקוח על תכנים שמתפרסמים דרכן.

 

ג'ק דורסי ומארק צוקרברג מנכ"לי טוויטר פייסבוק ג'ק דורסי ומארק צוקרברג מנכ"לי טוויטר פייסבוק צילומים: אי.פי

 

גם עיתונים, ערוצי טלוויזיה ורדיו התנגדו להחרגה של ענקיות הטכנולוגיה. הטענה היתה שאם עיתון מחויב באמת בפרסום שאם לא הוא חשוף לתביעות דיבה - כך גם צריך להיות עבור פייסבוק וטוויטר. מנגד טוענות האחרונות שהן לא מו''ל או ספקיות תוכן, אלא רק מספקות את הפלטפורמה לפרסום של תכני צד שלישי. עם זאת חייבים להודות שההגנות של החוק גם איפשרו לענקיות המדיה החברתית להתחמק מלמשטר את התכנים המאוד בעייתיים שלפעמים מופיעים בפיד שלהן.

 

מנכ'ל גוגל, סונדאר פיצ'אי מנכ'ל גוגל, סונדאר פיצ'אי צילום: בלומברג

 

אבל יש גם בעיה נוספת, דונלד טראמפ מנסה בכל כוחו לשנות את החוק כדי להחזיק חרב לגרונן של פייסבוק וחברותיה. הקמפיין שלו טוען שאם פייסבוק מצנזרת תכנים שלו או של תומכיו אז היא מבצעת עריכה של התכנים שמתפרסמים אצלה מה שהופך אותה לסוג של כלי תקשורת שלו אין הגנה כאמור תחת סעיף 230. עם זאת חשוב לציין שעל פי הדיווחים היוזמה הנוכחית דווקא זוכה לתמיכה של כל הצדדים בקונגרס.

 

השינויים המבוקשים אינם גורפים ורק מוסיפים התייחסות לשינויים ברשת מאז הותקן הסעיף לפני 30 שנה. כך למשל חברות יוחרגו מההגנה במקרים שהן מאפשרות פעילות פלילית, נמנעות מלדווח עליה או פשוט נמנעות מלמלא אחרי התקנון שהן עצמן קבעו. על פי העקרונות האלה, פייסבוק למשל היתה יכולה בקלות להיתבע על סדרה ארוכה של שערוריות שבהן טבלה, קיימברידג' אנליטיקה, הטבח בקרייסטצ'רץ' או פרסומים גזעניים וקריאות לאלימות.

 

הצעת החוק תאפשר למי שנפגע מפעילות מעין זו להגיש תביעה אזרחית נגד פלטפורמות שמאפשרות ניצול קטינים או טרור. מנגד ישנה דאגה על כך שדילול התקנה יאפשר לכל מי שאינו מרוצה מדברים שמתפרסמים בהן להכריח אותן להסירם. סוג של סתימת פיות. בשלב הנוכחי לא נראה שההצעה תוכל לעבור בכל מקרה לפני הבחירות, אך לאחר מכן, היא עשויה לחזור לדיונים. בינתיים, שר המשפטים האמריקאי ריימונד באר מתכנן לגבש את ההצעה ביחד עם הנשיא בימים הקרובים.

x