שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

אחרי שנתיים: מיקרוסופט העלתה את חוות השרתים שהוטבעה במעמקי הים

חוות שרתים שהוטבעה בים הסקוטי במסגרת ניסוי לפני כשנתיים הועלתה חזרה אל פני הים בהצלחה; הפרויקט מיועד לבדוק את היתכנות הקמת מרכזי נתונים תת ימיים כדי לחסוך בעלויות קירור ולקרב אותם לערי חוף

רפאל קאהאן 19:1815.09.20
הדיג של מיקרוסופט היה מוצלח השבוע עת החברה הודיעה אמש (ב') כי הצליחה למשות את חוות השרתים אותה הטביעה לחופי האי אורקני בסקוטלנד לפני שנתיים*. אך לא מדובר בניסוי מוזר או הזוי. חוות השרתים התת ימית היא חלק מפרויקט נאטיק של ענקית הטכנולוגיה שבודק היתכנות לעיצוב חדש עבור מרכזי נתונים. במקום לבנות אותם על האדמה, החברה רוצה להקים אותם, לפחות בריכוזי אוכלוסיה לצד ים או גופי מים, מתחת למים.

 

היתרונות בשימוש במרכזי נתונים מתחת לים גדולים מאוד. למשל הם מקוררים ישירות על ידי הטמפרטורה הנמוכה השוררת בתחתית הים או האגמים. מדובר בחיסכון אדיר בחשמל שחלקו הארי משמש להפעלת מערכי המזגנים התעשייתיים האימתניים המשמשים לצינון שרתים בדאטה סנטרים. מיקרוסופט אינה היחידה שמנסה למצוא לכך פתרון. גם פייסבוק הקימה חוות שרתים באזור הארקטי וכך גם גוגל שמחזיקה חלק ממרכזי הנתונים שלה בצפון אירופה וסקנדינביה.

 

שרתים של מיקרוסופט שרתים של מיקרוסופט צילום: Business Insider

 

ואולם היתרון של הטבעת החוות מתחת למים הוא שאין שינוי כמעט בטמפרטורת הסביבה לעומת המרכזים הממוקמים מעל פני האדמה שסופגים את השינויים בעונות השנה. בנוסף, ישנם אלמנטים נוספים המשפיעים על יעילות הפעולה שלהם. כך למשל רמת החמצן הגבוהה באוויר, הלחות הסביבתית, שינויי טמפרטורה וכמובן הגורם האנושי. כל אלה מהווים גורמי סיכון שמעלים את הבלאי והעלות של תחזוקה על פני האדמה. מנגד חוות שרתים בעיצוב שהגתה מיקרוסופט מספקות יתרונות רבים.

 

ראשית, עיצוב המבוסס צילינדר מאפשר לפזר אותם בקלות יחסית במיקומים שונים מבלי להידרש לשינויים מהותיים בסביבת ההפעלה שלהם. זה יתרון עצום אם צריך לפרוס מספר רב של מתקנים בזמן קצר. אולם מדובר גם בחיסרון. אם ישנה תקלה בשרתים חייבים למשות את כל המתקן כדי לתקן אותם. כמו כן בכל חווה כזו מותקנים בין כ-12 שרתים לכמה מאות.
חוות שרתים של מיקרוסופט חוות שרתים של מיקרוסופט צילום: Business Insider

 

12 שרתים אינם מספר גדול אך זה מספיק כדי לאחסן כ-5 מיליון סרטים למשל - כמו קטלוג הסרטים של נטפליקס. וזה בעצם היתרון העיקרי של השיטה. כך ניתן להגדיל את מספר המתקנים בקלות בהתאם לדרישה. לשם השוואה, הקמת מרכז נתונים על האדמה דורש שנים של תכנון, אישורים ובנייה. לעומת זאת, פריסה של חמישה צילינדרים בים דורש כשלושה חודשים בסך הכל משלב הייצור ועד שלב ההטבעה. לאחר שהם מורדים לקרקעית הים כל מה שנותר הוא לחבר אותם לכבלי התקשורת התת-ימיים שגם כך פרוסים ברחבי העולם ולחבר לחשמל. האנרגיה אגב יכולה להיות מסופקת דרך מקורות מתחדשים כמו גנרטורים המבוססים על רוח, שמש או על הבדלי הגאות והשפל.

 

המתקן הנוכחי שמיקרוסופט בדקה נחשב לגדול מאוד ביחס למתקנים מוקדמים יותר. הוא כולל כ-864 שרתים והוטבע כ-45 מטר מתחת לפני הים. הניסוי הנוכחי נחשב לחלק משלב ב' של הפרויקט. בינתיים הנתונים שנאספו מצביעים על כך שחוות השרתים התת ימית יעילה ואמינה עד כפי 8 ביחס למרכז נתונים יבשתי וזאת בזכות אוויר עשיר בחנקן שכלוא בצילינדר שמקטין את היקף הקורוזיה ממנה סובלים השרתים. אם הדברים ימשיכו במגמה הזו יכול מאוד להיות שמיקרוסופט תתקין אלפי צילינדרים כאלה ברחבי העולם כדי לשפר את הגישה של התושבים לסטרימינג, לגלישה מהירה יותר וכמובן לאפליקציות מבוססות ענן.

 

ד"ר תומר סימון, סמנכ''ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל הגיב לדיווח: "מחויבות של מיקרוסופט לאנרגיה מתחדשת ולהגיע ליעד של פליטת פחמן שלילית עד לשנת 2030 דוחפת את החברה להגדיל את היעילות האנרגטית של הדאטה סנטרים. אחד מצרכני החשמל הגדולים ביותר הוא ההשקעה האנרגטית בפיזור והוצאת החום. Project Natick ממוקם בצמוד לשדה טורבינות רוח המהווה מקור משמעותי של אנרגיה מתחדשת. זו אנרגיה ירוקה ב-100% ובכך לא צורך חשמל הנוצר בצורה מדלק מבוסס מאובנים.

 

בנוסף, היעדר בני האדם בדאטה סנטר גורם גם ככל הנראה לכמות פחותה משמעותית של תקלות מאחר ואין ויברציות או מגע עם השרתים. שלב 2 של הפרוייקט הסתיים כעת וכלל כ-850 שרתים שהותקנו בתוך קונטיינר גלילי באורך של 12 מטרים וקוטר של 3 מטרים. בגרסה 3 של הפרויקט, הכוונה היא לחבר 12 קונטיינרים כאלה למבנה אחד שיכלול כוח עיבוד גדול מאוד (כ-10,000 שרתים), כך שתיוצר תשתית Hyperscale של ענן ציבורי מתחת לפני הים."

בטל שלח
    לכל התגובות
    x