$
חדשות טכנולוגיה

מחקר: פייסבוק עדיין אחראית להפצת חלק ניכר מהמידע המוטעה על הקורונה

לפי הממצאים, אתרים שמפיצים מידע שקרי זכו לכ-500 מיליון צפיות רק באפריל שעבר, כאשר התפוצה גדלה עם התפשטות המגיפה בעולם - מדובר בסיכון בריאותי עצום; החוקרים העריכו שבעוד פייסבוק ניסתה להקטין את החשיפה לאתרים אלה, האלגוריתם שלה עבד נגדה ודווקא הגדיל את החשיפה

רפאל קאהאן 19:1320.08.20

מחקר שנערך על ידי המלכ''ר Avaaz (אוואז) ופורסם אמש (ד') קובע כי מידע מזויף ושקרי על מגיפת הקורונה עדיין מופץ בפייסבוק בהיקף עצום. המחקר מצא שאתרים שמפיצים מידע שקרי זכו לכ-500 מיליון צפיות רק באפריל שעבר. התפוצה גדלה ככל שהמגיפה התרחבה למדינות ואיזורים נוספים בעולם.

 

 

 

פייק ניוז הוא מושג חדש יחסית ומתייחס להיקף המידע המוטעה, המזויף או השקרי ברשתות החברתיות ובעיקר בפייסבוק. אחרי שיא של פייק ניוז שנרשם במהלך בחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, בבחירות בברזיל ובמחאות החברתיות בשנים האחרונות, מתברר כעת שגם הקורונה מהווה כנראה כר פורה מאוד להפצה של מידע כוזב, ובמקרה זה גם מאוד מסוכן.
 צילום: canva

 

הפצה של אתרי פייק ניוז על הקורונה מתאפשרת כך לפי מחברי הדו''ח בסיוע האלגוריתם של פייסבוק. אמנם החברה התחייבה להגביל את הפצת המידע השקרי על הפלטפורמה שלה עוד בתחילת המגיפה, אך על פי הממצאים, דפים מרשימת עשרת האתרים המובילים בהפצה של מידע כזה זכו לפי ארבעה יותר צפיות בפייסבוק מאשר עשרת האתרים המובילים בהפצה של מידע אמין.

 

מדובר בסיכון בריאותי עצום. שני מקרים יכולים להמחיש זאת היטב. בדרום קוריאה, חברי כנסיה קטנה שוכנעו שהשפרצה של מים מלוחים היא דרך יעילה להילחם במחלה. הם שיתפו ביניהם ספריי מים מלוחים שכל אחד מקבל מנה. התוצאה: 80 נדבקו בקורונה לאחר שהתברר שאחד מחברי הקהילה היה חולה.

 

בהודו למשל המצב הרבה יותר גרוע. על פי מחקר של צוות רופאים ממרכז מחקר רפואי בבנגלדש מצאו שניתן לקשור ישירות כ-800 מקרי מוות בהודו להמלצות שהופצו בפייסבוק ושקבעו ששתייה של אלכוהול טהור יכולה להרוג את הווירוס. במקרה אחר 60 בני אדם התעוורו לאחר ששתו מתנול מאותה הסיבה. מדובר רק במקרים מתועדים, אך מחקרים על מידת ההשפעה של מידע שקרי מתפרסמים בכל עת ואין מן הנמנע שהיקף הנפגעים גבוה מאוד.

 

מחקר נוסף שפורסם ב-American Journal of Tropical Medicine and Hygiene, מצא שמתוך כ-2,000 טענות או פיסות מידע על מגפת הקורונה והוירוס שהופצו באינטרנט, כ-1,800 היו שקריים או מוטעים. ברוב המקרים מדובר במידע שהופץ על ידי אסופה של אתרים העוסקים בנושאים כגון: רפואה אלטרנטיבית, חקלאות אורגנית, מדיניות ימין-קיצוני ואתרי קונספירציות למיניהם.

 

עוד מצאו עורכי המחקר של אוואז שישנה רשת עולמית של כ-82 אתרים בלבד שמפיצה חלק ניכר מהמידע השקרי בלפחות 5 מדינות. מספר הצפיות של אותם אתרים עומד על כ-3.8 מיליארד בפייסבוק בשנה שעברה. בחודש אפריל היקף הצפיות זינק לפיק של כ-460 מיליון.

 

החוקרים העריכו שבעוד פייסבוק ניסתה להקטין את החשיפה לאתרים אלה, האלגוריתם שלה עבד נגדה ודווקא הגדיל את החשיפה. עם זאת לא ברור אם מדובר בהערכה מבוססת או בהשערה. עם זאת החוקרים מצאו שחלק ניכר מהמידע מקורו ב-42 אתרים שלהם כ-28 מיליון עוקבים ושתכניהם נצפו כ-800 מיליון פעמים. כך למשל מאמר ובו טענה שקרית שארגון הרופאים האמריקאי עודד מנהלי בתי חולים להפריז בהיקף המתים מקורונה נצפה לפחות כ-160 מיליון פעמים.

 

דובר של פייסבוק מסר לגארדיאן בתגובה ש"אנו שותפים למאמץ של אוואז למנוע הפצה של מידע מוטעה על הקורונה. עם זאת ממצאיהם אינם משקפים את המאמצים שלנו למנוע את התפוצה בפלטפורמה שלנו. בעזרת רשת של בודקי עובדות תייגנו כמידע מוטעה יותר מ-98 מיליון פריטי מידע. הסרנו כ-7 מיליון פריטים שיכלו לגרום לסכנה מיידית. כ-2 מיליארד גולשים הופנו למקורות מידע מוסמכים על הקורונה וכאשר מישהו מנסה לשתף קישור עם מידע בנוגע למגיפה אנו מקפיצים לו חלון ובו מידע רפואי מוסמך".

 

התגובה של פייסבוק משקפת את המאמץ הניכר שהחברה אכן משקיעה בניסיון למנוע הפצה של מידע רפואי מוטעה או מסוכן. אך 98 מיליון פריטי מידע הם טיפה בים הנתונים המסולפים או השקריים שמופצים מדי יום ברשתות החברתית. קשה להימנע מלהגיע למסקנה שאולי פייסבוק אינה מסוגלת להתמודד עם היקף המידע הזה בכלים העומדים לרשותה ושאולי כדאי לנסות ולשלב כוחות עם שחקנים נוספים בתחום כדי לעמוד באתגר.
x