$
חדשות טכנולוגיה

ניתוח כלכליסט

למה כולם תוקפים את טיקטוק?

הודו הוסיפה את האפליקציה לרשימת החרם שלה על מוצרי טכנולוגיה סינים ובארה"ב חוששים שסין תהפוך את המידע שהיא אוספת לכלי ביון עוצמתי. האם המתקפה תאפשר את מונטום לחברות המתחרות?

רפאל קאהאן 15:2908.07.20
טיקטוק הפכה בשנה האחרונה לצרעת של הבית הלבן ולאיום מספר אחת בעולם הרשתות החברתיות על ההגמוניה האמריקאית בתחום. אם עד כה המדיה החברתית האמריקאית שלטה, לפני קצת יותר מארבע שנים הגיחה טיקטוק לשוק האמריקאי עם סרטוני הווידאו הקצרצרים שלה והפכה לתופעה התורנית אצל הצעירים תוך שהיא מאיימת על סנאפצ'ט ואינסטגרם.

בשבוע שעבר התברר שהודו הוסיפה את האפליקציה לרשימת החרם שלה על מוצרי טכנולוגיה סינים. מה שלמעשה הסיר את הגישה אליה מהמשתמשים ההודים. האפליקציה נמחקה במהירות מחנויות האפליקציות המקומיות. אבל ארה"ב כבר החלה במלחמה מולה עוד לפני יותר משנה כשהבית הלבן החל להתייחס אליה כאיום על הביטחון הלאומי - לא פחות. הפנטגון אפילו הורה להימנע מהתקנתה על מכשירים רשמיים ואסר על חיילים את השימוש בה.

פייסבוק סגרה את לאסו, המתחרה בטיקטוק פייסבוק סגרה את לאסו, המתחרה בטיקטוק צילום: פייסבוק

 

המאבק מול טיקטוק אינו פשוט. פייסבוק ניסתה את כוחה עם אפליקציה דומה בשם Lasso שניסוי הכלים שערכה בה בברזיל בוטל בשבוע שעבר. אך אין זה אומר שפייסבוק נסוגה לגמרי מהרעיון להעתיק את הפיצ'ר העיקרי שלה ולהפוך אותו לשלה. את זה היא תעשה ככל הנראה דרך אינסטגרם, אותה פייסבוק ממתגת כמקבילה ה"צעירה" שלה. ואכן היום (ד') מתברר שאינסטגרם החלה להפעיל את תכונת Reels, שמאפשרת להעלות לפיד האינסטגרם סרטונים קצרצרים, בהודו.

 

שלא כמו סין, הודו היא שוק פתוח יחסית ושלו מאות מיליוני צעירים. טיקטוק למשל הצליחה לאגור כ-200 מיליון משתמשים בשנה האחרונה בתת-היבשת והיתה בדרכה לחצות את רף 300 מיליון המשתמשים לפני שממשלת נרנדרה מודי הטילה עליה חרם.  אין זה מפתיע שהודו הפכה לשדה הקרב העיקרי. "סרטונים מהווים כשליש מכל הפוסטים שמועלים בהודו", הסביר לטקראנץ', אג'יט מוהאן, מנכ''ל פייסבוק הודו. גם באינסטגרם מדובר באמצעי מאוד פופולרי לתקשר עם החברים, כך הסביר במסגרת שיחת כתבים שנערכה בלילה האחרון. בנוסף צוין שכ-45% מהסרטונים שמועלים לאינסטגרם לא ארוכים יותר מ-15 שניות - בדיוק האורך של סרטוני טיקטוק. 

 

טיקטוק טיקטוק צילום: שאטרסטוק

  

אבל מה בעצם מפריע במידע שטיקטוק אוספת על המשתמשים בה? הרי כל שירותי האינטרנט והרשתות החברתיות אוספות לא פחות מידע. פייסבוק וגוגל בעיקר יכולות להיות מאוד אגרסיביות בהקשר זה והן לא נחסמות משום מקום למעט סין. "אפליקציות סיניות נוטות להגזים הרבה יותר באיסוף המידע שלהן לעומת האחרות", מסביר לוול סטריט ג'ורנל, ג'ון קאלאס, מומחה לטכנולוגיה באגודה האמריקאית לזכויות האזרח (ACLU), "ואנחנו שונאים את האחרות בגלל זה", הוא מוסיף.

 

אפליקציות סיניות ידועות בזלזול שלהן במידע המשתמשים. כמעט כל מה שמתבצע דרכן או אפילו דרך מכשירים סיניים מתורגם לנתונים שמועברים לשרתים בסין. זו לא תופעה חדשה. למשל מכשירי שיאומי, גם אלה שנמכרים בישראל, כוללים בתוכם רכיב פרסום מובנה שלו גישה ללא מעט מהמתבצע על הסמארטפון. מספיק לפתוח את הגדרות המכשיר כדי לקבל פרסומת. אבל לא כולם קונים מכשירים של שיאומי, רילמי או וואווי. אפליקציות לעומת זאת קל יותר להסוות.

 

ג'ון לי מייסד ומנכ"ל שיאומי ג'ון לי מייסד ומנכ"ל שיאומי צילום: mi.com

 

טיקטוק מצידה אוספת סוגים שונים של נתונים. על פי מדיניות הפרטיות שלה היא אוספת: מידע מיקום, כתובת IP, סוג המכשיר שמשמש להתחבר אליה ונתוני החומרה שלו, כמובן שהיא גם שומרת את נתוני הגלישה שלכם כמו גם את היסטוריית החיפוש (באפליקציה שלה). כמו גם את תוכן ההודעות שנשלחות דרכה. אבל אם תספקו לה הרשאות מלאות היא גם יכולה לאסוף מיקום מבוסס איכון GPS כמו גם מידע פרטי כגון מספר הטלפון, תמונות או סרטונים שאתם מעלים ועוד. ניתן גם לשמור נתוני תשלום באפליקציה וכמובן שמתבצע מעקב אחר ההתנהלות שלכם ברשת החברתית.

 

איסוף מידע איסוף מידע צילום: שאטרסטוק

 

עם זאת בטיקטוק מסבירים שהמידע פחות מפורט ממה שגוגל, טוויטר או פייסבוק אוספות. אבל גם אם זה נכון יש עדיין סיבות לדאגה. בדצמבר שעבר חשפו חוקרים של צ'ק פוינט הישראלית באגים באפליקציה שלה שאיפשרו להאקרים או לגורמים זדוניים לקבל גישה לפיד של המשתמשים, להסיר ולהעלות סרטונים בשמם, לקבל גישה למידע אישי ואפילו לכתובת המייל הפרטית איתה נרשמו. ואם זה לא הספיק, לפני כחודשיים נחשף שהאפליקציה באייפון מקבלת גישה למידע שמועתק על ידי המשתמש בפעולות העתק-הדבק. אלה כמובן כוללים סיסמאות, שמות משתמשים או אפילו נתונים כגון מספרי ת''ז או כרטיסי אשראי. טיקטוק הבטיחה לאחר מכן שהבעיה תוקנה - אך לפני שבועיים נחשף שלא עמדה בהבטחה שלה ושהאפליקציה עדיין נוהגת לגשת למידע הפרטי הזה ללא הרשאה.

 

בארה"ב הדאגה העיקרית היא כמובן ניסיונות של סין להפוך את המידע הזה לנשק או כלי ביון עוצמתי. בייגי'נג מסוגלת דרך אפליקציות כגון טיקטוק לקצור מידע בהיקפים נרחבים. אבל למה זה טוב? בכירים אמריקאים טוענים שהאיסוף מאפשר לממשלת סין לבנות מאגר נתונים עצום שיכול לשמש לריגול. ניתן למשל להצליב נתונים ולהשתמש בהם כדי לסחוט פקידים או עובדים פדרליים למשל. לדברי סוזן אריאל, מומחית לאיסוף מידע מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, "ניתן להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לברור את הנתונים ולמצוא לא מעט מידע על העדפותיך או דברים שאתה סולד מהם".

 

 

קווין מאייר מנכ"ל טיק טוק קווין מאייר מנכ"ל טיק טוק צילום: גטי אימג'ס

 

בטיקטוק לעומת זאת דוחים לחלוטין את הטענות. "יש לחברה מנכ''ל אמריקאי" והחברה האם מגובה על ידי קרנות השקעה אמריקאיות מהגדולות ביותר, נמסר מהחברה. ניכר שבטיקטוק מנסים להפיס את האיומים עליה. החברה אף הצטרפה ליוזמת חברות הטכנולוגיה לצאת מהשוק ההונג-קונגי לאחר שחוק האינטרנט הדרקוני של סין הושת שם כדי לחנוק את המחאות של התושבים המקומיים. זו יוזמה שעד כה אף חברה סינית אחרת לא נקטה בה. בנוסף, חשוב לציין שלטיקטוק שתי גרסאות - האחת המוכרת שמיועדת לשווקי המערב, ושנייה בשם Douyin שמיועדת לשוק הסיני בלבד. על פניו הן מספקות את אותו השירות ולא כל כך ברור מה ההבדל בהיקפי האיסוף ביניהן.

 

לטיקטוק יש היסטוריה מפוקפקת. החברה נקנסה בכ-6 מיליון דולר על ידי ועדת הסחר הפדרלית בארה"ב בשנה שעברה לאחר שהתברר שאספה נתוני משתמשים קטינים עוד כשהיתה musical.ly. טיקטוק אינה האפליקציה הסינית היחידה שזוכה להתעניינות הרשויות. כך למשל אפליקציית גריינדר להיכרויות להט''ב ושנרכשה בידי חברה סינית נמצאת על הכוונת של הרשויות האמריקאיות שדורשים מבעלת הבית הסינית למכור אותה. ואולם למרות הכל, קשה להתמודד עם הטענה שמה שטיקטוק או גריינדר אוספות אינו שונה ממה שהמתחרות המערביות יודעות על המשתמשים שלהן.

 

עד כה טרם נמצאה הוכחה חותכת שמצביעה על כך שאפליקציה או מוצר טכנולוגיה סיני אכן משמש לאיסוף מודיעין צבאי או אסטרטגי. אמנם אין עוררין שכל סוג של נתון מעין זה עשוי לגרום לצרות באופן תיאורטי, אך עד כה המדינה העיקרית שנחשפה כאספנית גלובלית של נתונים לצרכים אסטרטגיים היא ארה"ב דרך תכנית Echelon של ה-NSA. בעידן בו הפרטיות כבר מתה, כל מידע יכול לשמש את סין או ארה"ב לצרכיהן. העניין הוא כנראה מי אנחנו מעדיפים שיהיה אמון על השימוש בו, מדינה עם ממשלה דמוקרטית או מדינה עם ממשל אוטוריטרי שלו היסטוריה בעייתית בכל הנוגע לשמירה על זכויות האדם והאזרח בתחומה.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x