$
דו"ח טכנולוגי

פעולות הריגול ייפסקו, אך חרב השב"כ עדיין תלויה מעלינו

המאבק האזרחי בישראל סביב סוגיות הפרטיות למוד קרבות ארוכים ומורכבים, ובעיקר הפסדים מרים וצורמים. אבל אתמול יכלו הפעילים במאבק לשמירה על פרטיות אזרחי ישראל לרשום לעצמם ניצחון בעקבות ההחלטה שלא להאריך את פעולות הריגול של השב"כ במסגרת משבר הקורונה. עו"ד חיים רביה: "זו דוגמה נדירה למארק אזרחי שהצליח"

עומר כביר 10:5809.06.20
המאבק האזרחי בישראל סביב סוגיות הפרטיות למוד קרבות ארוכים ומורכבים, ובעיקר הפסדים מרים וצורמים. פעילי פרטיות וזכויות אדם ברשת עדיין מלקקים את הפצעים מכישלון המאבק נגד הקמת המאגר הביומטרי – המאבק הארוך והמתוקשר ביותר בסוגיית פרטיות בישראל, שהתנהל במשך יותר מעשור וזכה לסיקור תקשורתי חסר תקדים, וחרף כמה הישגים פעוטים לא הצליח למנוע את הקמת המאגר ואת הפיכת הכניסה אליו למנדטורית (בפני בג"ץ עדיין עומדת עתירה נגד פעילות המאגר, אך התקווה לפסיקה שתשנה את התמונה קלושה).
נדב ארגמן, ראש השב"כ נדב ארגמן, ראש השב"כ צילום: עמית שאבי

 

אבל אתמול, באורך נדיר, יכלו הפעילים והחוקרים שמובילים את המאבק לשמירה על פרטיות אזרחי ישראל לרשום לעצמם ניצחון. רעוע, ייתכן שזמני בלבד, אבל ניצחון בכל זאת: קבינט הקורונה החליט, לעת זו, שלא להאריך את הפעלת יכולות הריגול של השב"כ נגד אזרחי ישראל במסגרת המאבק בקורונה. הצעת החוק בנושא אומנם גובשה בסוף השבוע ותידון הערב בוועדת השרים לענייני חקיקה, אבל לא תקודם בכנסת. כך, בימים הקרובים צפוי השב"כ להפסיק בפעילות האמורה.

 

לפי הדיווח של עמיתי צבי זרחיה, גורם מרכזי בקבלת ההחלטה היה ראש השב"כ נדב ארגמן, שבהופיעו בפני הקבינט הסתייג מהמשך השימוש של השב"כ באיכון טלפונים סלולריים, ואמר כי יש אי נוחות באירגון מביצוע המהלכים הללו. עם זאת הוא הבהיר כי במידה ויהיה בכך צורך, "השב"כ יהיה ערוך" להפעיל את האיכון. ארגמן אף קרא לפתח אפליקציה אזרחית.

 

איך קרה שדווקא מאבק זה, שנסוב לכאורה סביב סוגיות של חיים ומוות, שניצב מול גורמי מקצוע בדרגים הבכירים ביותר שהכריזו שמדובר בצורך חיוני (רק לפני כשבועיים אמרה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, שמבחינת המשרד אין חלופה מספקת לשימוש בשב"כ), דווקא הוא זוכה להצלחה?

 

"הממשלה לא צפתה את השילוב של כוחות ומהלכים שונים", אמרה לדו"ח טכנולוגי פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "ההתנגדות והחרדה הציבורית מפני כניסת השב״כ בפעם הראשונה לתחום האזרחי במדינה, ההשתתפות של החברה האזרחית בדיונים בוועדת חוץ ובטחון, ההד התקשורתי שנוצר סביב זה, הבג״ץ שחייב את הממשלה להחליף תקנות בהחלטה שיש לדון בה בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, ומאוחר יותר בחקיקה מלאה. בנוסף ולא פחות חשוב, המהלכים לעצירת חקיקת החוק המסמיך את השב״כ התקבלו גם בעקבות ההתנגדות הנחרצת מצד השב״כ עצמו שלא שמח להכנס לקלחת ולחשוף את יכולתיו מתחום סיכול הטרור".

 

פרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט פרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט צילום: עמית שעל

 

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה: "ראש השב"כ הפנים את גודל נזק שנגרם לארגון בגלל השימוש, חשיפת הכלי, רעש פנימי בארגון. תרמה לכך גם עבודה שלנו מול חברי ועדת קורונה מכחול לבן והמסמך שהראה שאף מדינה לא משתמשת בשירות חשאי". לכך גם יש להוסיף את העובדה שההסתמכות של כלי השב"כ היא מזערית בתקופה האחרונה: בשבועיים האחרונים משרד הבריאות ביקש מהשב"כ להפעיל את יכולותיו רק פעם אחת בלבד.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

"זו דוגמה נדירה למאבק אזרחי שהצליח", אמר עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ. "אזרחים חשו שזה היה מוצדק בהתחלה, כי איש לא ידע לאן המגפה הזו תתגלגל, ושכעת אי אפשר להשלים עם מעקב של אירגון מודיעין אחרי אזרחי מדינתו".

עו"ד חיים רביה ראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ עו"ד חיים רביה ראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

 

אבל לפני שחוגגים את הניצחון הזה, צריך לשים סייג בולט אחד. ההחלטה שלא להמשיך את הפעלת כלי הריגול היא לא תוצאה של מצב שבו מקבלי ההחלטות השתכנעו מצדקת הטיעונים של הפעילים, הבינו שטעו והחליטו לתקן את המצב. לפי דיווחים, גם אתמול משרד הבריאות עדיין דחף לאפשר את המשך העבודה עם ארגון הריגול וטענו שחלופות כמו אפליקציית מגן משודרגת לא יהיו יעילות באותה המידה.

 

מה שהכריע את הכף היו דווקא דבריו של ארגמן, שהסתייגותו מהמשך השימוש בארגונו, ובפרט מהנזק שייגרם במקרה שהיכולות הטכנולוגיות שלו ייחשפו, היא זו שהביאה להקפאת החקיקה. אין ספק שהלחץ החברתי והתקשורתי שהופעל נגד השימוש בשב"כ השפיע על עמדתו של ארגמן, אבל החשש מחשיפת היכולות היה גורם גדול לא פחות. כלומר, בסופו של דבר אין כאן הצלחה של קמפיין לשנות עמדות עקרוניות, או אפילו לגרום למקבלי החלטות להתכופף בפני לחץ ציבורי, אלא גורם מקצועי משפיע שהחליט שנמאס לו להסתכן בחשיפת היכולות הסודיות של ארגונו והפחיד מספיק את שרי הקבינט על מנת שאלו יפעלו בהתאם להמלצתו.

 

זה הבדל מהותי, כי המשמעות היא שבמקרה הצורך, אם שיעורי ההדבקות ימשיכו לזנק והחשש מגל שני משמעותי יתגבר, מאזן הפחד ישתנה והשימוש בריגול השב"כ יחודש במהרה. גם המומחים מסכימים שזה לא סוף פסוק. "עוד מוקדם מדי לדעת אם אכן היוזמה נעצרה", אמרה נהון. "עם זאת, במידה ובעתיד יוחלט בכל זאת לחזור לפתרון כמו של השב״כ, אני מקווה שהפעם יתקיים דיון מהותי, בהשתתפות בעלי עניין שונים, בחלופות ובמידתיות של השימוש באמצעי השב״כ".

 

גם שוורץ אלטשולר סבורה שטרם נאמרה המילה האחרונה. "צריך יהיה לשכנע שיש חלופות", היא הבהירה. "מה שקרה עד כה הוא שמשרד הבריאות משווה את יעילות השבכ מול יעילות חקירה אנושית ולא מול כלי טכנולוגי חלופי. ולכן הם טוענים שהשבכ מצא לאורך התקופה בערך 4,000 איש שחקירה אנושית לא היתה מוצאת. אבל השאלה כמה אפליקציה טובה היתה מוצאת נשארה ללא מענה".

 

כלומר, חרב השב"כ לא נשברה והותכה, אפילו לא הוכנסה לנדן לכמה רגעים. היא עדיין תלויה מעלינו, מחכה לרגע שבו עוד יהיה בה צורך. המטרה עכשיו, לפיכך, צריכה להיות להפוך אותה למיותרת. "צריך לפתח אלטרנטיבות מבוססות ניטור-קירבה שמתוכננות מלכתחילה לשמור על פרטיות", אמר רביה. "יש לפעול במהירות, לשחרר גרסאות, ללמוד את לקחיהן ולשפר אותן. אי אפשר לעשות את זה בקצב שמשרד הבריאות טיפל ב'המגן'. לא פחות חשוב מכך - יש לעודד הטמעה ושימוש רחבים ככל האפשר באמצעות מסעות פרסום ממשלתיים וחינוך, כולל בגילאים הצעירים.

 

"יש לפתח התקנים שאינם טלפון ושעדיין מריצים טכנולוגיה כזו, כדי לאפשר שימוש בה גם במגזר החרדי - כרטיס חכם לדוגמה. המשימה הזו אינה יכולה להתבצע על ידי משרד הבריאות. זה גוף מטה לא טכנולוגי, שהוכיח שהדבר היחיד שהוא יודע לעשות זה לקדם את השב"כ. יש למסור את הסמכות לשר שהוא בעל ידע והבנה בתחום וידע לרתום את התעשיה הטכנולוגית המפוארת בישראל. שר מתאים לכך הוא שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי, בגלל עברו כיזם ומשקיע טכנולוגי. מי שלא יפעל עכשיו, ימצא את עצמו חוזר שוב למעקבי השב"כ אם וכאשר יפרוץ גל שני".

 

זו המשמעות האמיתית של הצלחת המאבק בנושא. לא ניצחון, הפוגה שתאפשר לנו להערך בהתאם עם פתרונות ראויים, כאלו שלא מצריכים הפעלה של סוכנות ריגול נגד אזרחים חפים מפשע. אם המדינה לא תדע לנצל את ההפוגה הזו בצורה הנכונה, הגלגל יחזור לאחור וההישג הצנוע שנרשם אתמול בקבינט הקורונה ייעלם כלא היה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x