שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

חברות הטכנולוגיה לא עושות מספיק למאבק באפליה

המספרים הנמוכים מאוד של עובדים אפרו אמריקאים בחברות ובקרנות הון סיכון כיום מראים שיש עוד דרך לעשות על מנת לשלב ולקדם עובדים כאלו, וחברות הטכנולוגיה הן שנושאות את האחריות על כך

עומר כביר 11:3903.06.20
לפני יותר מ-20 שנה, בתחילת 1999, רכש ארגון זכויות האזרח Rainbow Coalition של הכומר ג'סי ג'קסון מניות ב-51 חברות טכנולוגיה בעמק הסיליקון. הימים היו ימי השיא של בועת הדוט.קום, כשחברות עם חזון מגומגם ושום תוכנית עסקית אמיתית הנפיקו לפי שווי לא מציאותי והדפיסו כסף למשקיעים חכמים. אבל ג'קסון לא רצה לסדר רווחים זריזים לארגון שלו, היתה לו מטרה שאפתנית הרבה יותר: לקבל מקום בשולחן בהליך קבלת ההחלטות בחברות אלו.
צעדת זכויות אדם של שחורים לבנים בארה"ב צעדת זכויות אדם של שחורים לבנים בארה"ב צילום: איי פי

 

עמק הסיליקון תמיד שאף להתהדר במעטה של מריטוקרטיה, סביבה שבה רק הטובים עולים למעלה, בלי קשר למשתנים לא רלוונטיים כמו מגדר, מוצא או נטייה מינית. אבל ג'קסון, מהקולות החדים במאבק לשיוויון, זיהה כבר אז שמאחורי האמירות היפות מסתתרת מציאות עגומה שבה מרבית התפקידים, ובוודאי התפקידים הבכירים, מוחזקים בידי אותו סוג של אנשים שמחזיקים בעמדות הכוח וההשפעה בתחומים אחרים במשק. ב-1999, רק 4% מהעובדים בעמק הסיליקון היו אפרו-אמריקאים ורק 7% לטינים, ובשעה שכל העולם נדהם מהכלכלה החדשה והרווחית שצומחת מול עיניו, ג'קסון היה מהראשונים לזהות את החור הגדול שבמרכז האתוס של חברות הטכנולוגיה החדשות.

 

באמצעות רכישת המניות, אסטרטגיה שכונתה על ידו "בעלי מניות במקום אריסים" (באנגלית זה נשמע יותר טוב: "shareholders, not sharecroppers"), רצה ג'קסון להכריח את חברות הטכנולוגיה להקשיב לו, ואולי גם להניע שינוי משמעותי. אחת החברות הבולטות על הכוונת שלו היתה אפל. מי שהיום חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, היתה אז רק בתחילת הרנסנס שלה. סטיב ג'ובס חזר לחברה שנתיים קודם לכן, ומרבית הפיתוחים והחידושים שיהפכו אותה למה שהיא היום טרם הגיעו.

 

מה שכן היתה לחברה זו פרסומת מדוברת, חלק מקמפיין Think Different המיתולוגי, שעשתה שימוש בדמויותיהם של מנהיגים, אמנים והוגים בולטים – אלברט איינשטיין, מרטין לותר קינג, גנדי, ג'ון לנון, מוחמד עלי, פיקסו ורבים אחרים – כדי ליצור הקבלה ביניהם לבין אפל עצמה. ג'קסון לא קנה את זה. "אפל לא עובדת עליי כשהיא עושה שימוש בדמויותיהם של ג'קי רובינסון, סיזאר שבאס ומיילס דייביס בקמפיין הפרסום שלה, אבל כושלת לצרף אפילו אפרו-אמריקני או לטיני אחד לדירקטוריון שלה. הם לא עובדים עליי, ובכוונתי לפעול", הוא אמר.

 

הפרסומת המיתולוגית של אפל משנת 1984 הפרסומת המיתולוגית של אפל משנת 1984

 

אפל לא היתה לבדה: מתוך 384 דירקטורים ב-51 החברות שבהן רכש הארגון של ג'קסון מניות, היו רק חמישה אפרו-אמריקנים, לטיני אחד ו-24 נשים בלבד. רק לחברה גדולה אחת, סימנטק, היה מנכ"ל שחור. התוכנית של ג'קסון היתה לנצל את הזכות שרכישת מניות אפל וחברות אחרות מעניקה לו על מנת להשתתף בפגישת בעלי המניות השנתית ולשאול שאלות נוקבות על הגיוון האתני בחברה (בפועל, ג'קסון לא הגיע לישיבת בעלי המניות הראשונה שנערכה אחרי שרכש מניות אפל, ולא ידוע האם הגיע לישיבת בעלי מניות כלשהי של אפל או של חברת טכנולוגיה אחרת).

 

הדברים החריפים נתקלו בתגובת נגד חריפה לא פחות בעמק הסיליקון. "לג'סי ג'קסון אין מושג על מה הוא מדבר", אמר אז מייסד ומנכ"ל Cypress Semiconductor, טי.ג'יי. רוג'רס. "עמק הסיליקון הוא כבר מריטוקרטיה מגוונת. הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא פוליטיקת גזע מפלגת ומכוערת בסגנון של וושינגטון, שג'סי ג'קסון מנסה לכפות עלינו". מנהיגים דומים הדהדו דברים בולטים.

 

אבל 21 השנה שחלפו הוכיחו שהצדק עומד לצדו של ג'קסון. שני עשורים מאוחר יותר, החזון המריטוקרטי של עמק הסיליקון הוא בעיקר מלים ריקות, ועובדים שאינם גברים לבנים או אסייתים מתקשים להשתלב בעמדות הנהלה בכירות וסובלים מייצוג חסר במרבית שדרות החברה, במיוחד בתפקידים טכניים.

 

הפגנה מחאות מול בית הלבן הפגנה מחאות מול בית הלבן צילום: אי.אף.פי

 

בטור אתמול כתבתי על כך שמעבר למילים יפות בשעת המשבר הנוכחי, חברות הטכנולוגיה לא עושות הרבה על מנת לשנות את המצב שנגדו הן יוצאות, לא מפעילות את הכוח הניכר שיש להן, את המקום בשולחן שמאמצי הלובינג שלהן הקנו להן, על מנת לדחוף לחקיקה ולשינויים מבניים מהותיים. ואולם, כפי שמציינים בביזנס אינסיידר, הבעיה כאן לא עוצרת בפעולות שענקיות הטכנולוגיה נוקטות או לא נוקטות במוקדי הכוח, וקשורה גם לאותן כשלים שג'קסון זיהה בסוף המאה ה-20.

 

באפל, למשל, החברה שעמדה במרכז הקמפיין של ג'קסון, מעט השתנה. נכון להיום, יש לחברה רק דירקטור שחור אחד. ב-2018, מבין 123 המנהלים הבכירים ביותר שלה, רק אחד היה שחור. שחורים מחזיקים רק ב-3% ממשרות ההנהלה בחברה, ובקרב העובדים במשרות הטכניות בחברה, ב-2018 רק 6% היו שחורים, שיעור זהה לזה ב-2014. חברות אחרות סובלות ממצב דומה. שחורים מהווים רק 3.7% מכוח העבודה של אלפבית, ולטינים רק 5.9%. במשרות הטכניות, רק 2.6% מהעובדים שחורים ו-3.7% לטינים, ובמשרות הנהלה 2.7% ו-4.8% בהתאמה. מאז 2014 פייסבוק אמנם הכפילה את מספר העובדים השחורים שלה, אך אלו עדיין מהווים רק 3.8% מעובדי החברה.

 

המצב בקרב קרנות הון סיכון חמור הרבה יותר מזה שבחברות הטכנולוגיה עצמן. נכון ל-2018, ב-81% מקרנות ההון סיכון לא היה אפילו משקיע שחור אחד. מבין אלו שכן הצליחו למצוא את דרכם פנימה, 50% היו במדרג הנמוך ביותר, Associate. רק 2% החזיקו בעמדה הנחשבת והמשפיעה של שותף. מחקר של הרווארד מ-2017 העלה שבין 1990 ל-2016, נשים היוו רק 10% מכוח העבודה בקרנות הון סיכון, היספנים כ-2% ואפרו-אמריקנים פחות מאחוז. המצב כיום טוב רק במעט: רק 4% מכלל העובדים בקרנות הון סיכון הם שחורים ורק 5% לטינים.

 

אז למה שלא נקים קרן הון סיכון משלנו, עם בלקג'ק ובלי גזענות? מחקר של סטנפורד משנה שעברה העלה שקרנות בהובלת אפרו-אמריקנים סובלות מיחס מפלה מצד משקיעים מקצועיים, שדרגו את הביצועים שלהן כפחות טובים מאלו של קרנות בהובלת גברים לבנים עם ביצועים דומים.

 

מימין טים קוק מנכ"ל אפל, סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל וסאטיה נדלה מנכ"ל מיקרוסופט מימין טים קוק מנכ"ל אפל, סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל וסאטיה נדלה מנכ"ל מיקרוסופט צילומים: בלומברג

 

לחברות הון סיכון יש תפקיד מכריע בעיצוב התרבות של עמק הסיליקון. הן אלו שמחליטות באילו חברות ומייסדים להשקיע, ובוחרות למעשה את הדור הבא של המנהיגים והמיליארדים, אלו שיעמדו בראש חברות הענק שיעצבו את עולם הטכנולוגיה והאנושות בשנים הבאות. פייסבוק, גוגל, אמזון, אפל וכמעט כל האחרות כנראה שלא היו מצליחות לשרוד את השלבים הראשונים ללא גיוסים מחברות הון סיכון שמימנו את פעילות החברה בראשית דרכה.

 

מחקרים רבים הדגימו שאנשים נוטים להמשך, להעדיף ולבטוח אנשים שדומים, שבאים מרקע דומה לזה שממנו הם הגיעו. וכשיש לך קרן הון סיכון שמורכבת ברובה מגברים לבנים יוצאי מוסדות יוקרתיים, התוצאה היא שחלק ניכר מההשקעות שלה ילך לגברים לבנים יוצאי מוסדות יוקרתיים. כל השאר יקבלו פירורים: רק 1% מכל המייסדים של סטארט-אפים שגייסו הון סיכון הם שחורים, ורק 1.8% לטינים.

 

"הון סיכון הוא מערכת של אי-צדק", נכתב בפוסט במדיום של ארגון Black VC, שמקדם ותומך במשקיעי הון סיכון שחורים. "זו מערכת של מימון יזמים שבדרך קבע התעלמה ממייסדים ומשקיעים שחורים ומוכשרים, וכתוצאה מחצה עסקים מבטיחים וחלומות. הגיע הזמן שקהילת ההון סיכון תתמודד עם המציאות המכוערת שבה מדובר במערכת שמנציחה את הגזענות הממוסדת. עולם ההון סיכון מתגאה בהיותי פרוגרסיבי. אנחנו משבשים תעשיות. אנחנו עובדים מהר ושוברים דברים. אנחנו ממנים חלומות ויוצרים משרות. ואולם, מדובר באחד מהמועדונים ההומוגניים ביותר שיש. זה כבר לא מספיק רק 'להיות פרוגרסיבים'. הם חייבים להיות אנטי-גזענים. הם חייבים להלחם במערכת שמדכאת שחורים ומונעת את הצמיחה של החברות שלהן ושל החדשנות באמריקה".

 

ההשקעות שמבוצעות היום בוחרות את גוגל, פייסבוק, סנאפ ואובר של מחר, מחליטות מי יהיו המייסדים שיהפכו לאגדה בחייהם, כמו מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, אולי אפילו בסדר הגודל של סטיב ג'ובס. אלו שמתקבלים לעבודה באחת מענקיות הטכנולוגיה המבוססות, בעיקר כשמדובר בתפקידים טכניים נחשקים, מקבלים שכר, הטבות, אולי אפילו אופציות שיהפכו אותם לאנשים מבוססים מאוד, במקרים מסוימים מיליונרים, ושיאפשרו להם להבטיח את העתיד שלהם ושל צאצאיהם.

 

הדרתם של מיעוטים, בעיקר שחורים ולטינים, מעולם זה חוסמת בפניהם את הדרך למעלה, מונעת מהם מלהתחיל בהליך המורכב אך בעל ההשלכות מרובות הדורות של צבירת עושר דורי, בדומה למדיניות ה-Redlining שמנעה מאפרו-אמריקאים מלרכוש בתים בפרברים החדשים שנבנו מחוץ לערים הגדולות סביב אמצע המאה, וששימשו כבסיס לעושר הדורי של משפחות לבנות רבות.

 

האשמה כאן היא לא על חברות הטכנולוגיה בלבד. אפליה ממוסדת מתמשכת בתחומים כמו חינוך, בריאות, דיור והזדמנויות כלכליות יצרה מצב שבו מאגר המועמדים השחורים והלטינים שמתאים לעבודה בחברות טכנולוגיה קטן בהרבה מחלקם באוכלוסייה. אבל המספרים הנמוכים מאוד של עובדים אלו בחברות ובקרנות הון סיכון כיום מראה שהחברות עצמן לא עושות מספיק על מנת לשלב ולקדם עובדים כאלו, והן נושאות חלק משמעותי באחריות.

 

חברות הטכנולוגיה וקרנות הון סיכון מדברות יפה על הצורך בשינוי בחברה, אנשים כמו טים קוק מאפל ומארק צוקרברג מפייסבוק אומרים את כל הדברים הנכונים ביחס למחאות ששוטפות עכשיו את ארה"ב ולגזענות שעדיין מהווה חלק מרכזי בדנ"א של המדינה הזו. אבל הם צריכים גם להתבונן היטב בעצמם פנימה. יש להם כוח אדיר לעשות שינוי משמעותי, לא רק באמצעות הפעלת מערכי הלובינג שלהם על מנת להניע שינויים בוושינגטון, אלא באמצעות הנעת שינויים בפעילותן שלהן: להגדיל משמעותית, בכמה סדרי גודל, את השחורים, הלטינים והמיעוטים האחרים בחברה. להשקיע בצורה ניכרת, לא רק כאקט סמלי, בסטארט-אפים של מייסדים כאלו. ליצור בדרך זאת, למעשה, דור חדש של מנהיגים, מעמד חדש של בעלי ממון מבוססים ואמידים (גם אם לא מולטי-מיליונרים). משהו שיהיה בעל אימפקט משמעותי הרבה יותר מעוד ציוץ בטוויטר, עוד תרומה סמלית, או עוד מכתב פתוח. בנקודה הזה, זה הכל בידיים שלהם. הגיע הזמן להתחיל בעבודה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x