שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הסטארטאפים המבטיחים

הסטארטאפים המבטיחים 2020

חד-קרן - “אנשים רוצים סדר בעבודה, לא פגישות זום שמאטות אותה"

רועי מן וערן זינמן, מייסדי מאנדיי, מספרים איך יצרו חברה של 2 מיליארד דולר בלי לצאת מתל אביב, ולמה הם מעדיפים ללכת עם הלקוחות ולא לחולל מהפכות

הגר רבט 09:4028.04.20
Monday

מוצר: תוכנה לניהול עבודה שיתופית בארגון

שנת הקמה: 2012

עובדים: 470, בתל אביב, ניו יורק ואוסטרליה

גיוסים: 234 מיליון דולר מהקרנות: Sapphire Ventures, Vintage Investment Partners, Stripes Group, Insight Partners ו־Entrée Capital

מייסדים: רועי מן וערן זינמן

 

אחת מאבני הדרך הקבועות של חברת הייטק ישראלית היא מעבר של אחד המייסדים, לרוב המנכ”ל, לארצות הברית בשלב מוקדם מאוד בחיי החברה. הצעד הזה הוא בעצם חלק מתפיסת עולם שאומרת שבשביל להקים חברה גלובלית, אי אפשר לעשות זאת מהקומה ה־25 בשרונה, אלא מאותו אזור חיוג שבו נמצאים משקיעי הענק וחבורת הפורצ’ן 500. זה לא המקרה של היוניקורן הגדול ביותר בהייטק הישראלי היום; רועי מן וערן זינמן, המייסדים של מאנדיי, הקימו חברה ששווה היום כ־2 מיליארד דולר — בלי לעזוב את מרכז תל אביב.

 

“אנחנו לא מאמינים בתפיסה של פיצול החברה. רועי ואני מבלים המון זמן יחד, וגם כל ההנהלה שלנו פה. היום, יותר מתמיד, זה עובד טוב”, אומר זינמן ל”כלכליסט”. “עכשיו במצב ההזוי הזה של עבודה מהבית, פתאום המקום הפיזי פחות משמעותי. אנחנו באים מראייה של ‘מה שהכי נכון לחברה זה שכולם יראו את אותה תמונה, ושנהיה בתקשורת רציפה’”.

 

“מלכתחילה כיוונו להקמת חברה גדולה שהמאסה העיקרית של עובדיה תהיה בארץ, ולא רצינו למכור אותה”, מוסיף מן. “בינתיים זה הניב בעיקר יתרונות. גם וויקס, שהיו הלקוח הראשון שלנו, בחרו להשאיר את החברה בארץ”.

 

מייסדי Monday, ערן זינמן ורועי מן מייסדי Monday, ערן זינמן ורועי מן צילום: יח"צ

 

הפלטפורמה של מאנדיי מאפשרת לצוותים לתכנן, לנהל ולעקוב אחרי כל המשימות והתהליכים שהם מנהלים, באמצעות ממשק פשוט ומזמין שמחביא בתוכו הרבה יכולות מורכבות. המערכת מציעה ללקוחותיה חנות אפליקציות עם שלל תבניות שמתאימות לארגונים שונים, והשנה החברה אף פתחה את הפלטפורמה כך שכל אחד יכול לפתח על גביה אפליקציות ייעודיות משלו. “בעבר, כל כלי העבודה הקיימים היו קשיחים מאוד ונועדו לפתור בעיה מסוימת”, מסביר זינמן. “הגישה הייתה שהמשתמש הוא זה שצריך להסתגל אליהם. כשהבעיה נפתרה, הכלי הפך לא רלוונטי. מאנדיי עשתה דמוקרטיזציה לבניית תוכנה, כשכל לקוח בונה את מה שהוא זקוק לו”.

 

מן: “הפלטפורמה גמישה מאוד: היא מתאימה הן לחברה קטנה שעושה התקנת דלתות, והן לפס ייצור של מטוסים. למעשה, הדינמיות הזו היא זו שמאפשרת עכשיו לאנשים להרים אופרציות מהירות מאוד. אנחנו מקבלים הרבה פניות ממוסדות מחקר וממחוזות בארצות הברית ובעולם, שעושים בה שימוש לניהול משבר הקורונה”.

 

הפניות הללו מצטרפות לאלה של חברות מכל העולם שעברו בחודשיים האחרונים לעבודה מהבית, ומשתמשות במאנדיי ככלי התיאום והתקשורת שלהם. “לקוחות אמרו לנו שמאנדיי הופכת את העבודה מהבית לחלקה הרבה יותר”, אומר זינמן, אבל מוסיף שצורת העבודה החדשה עדיין לא התקבעה: “אנשים מבלים הרבה מאוד זמן בפגישות ובכלי תקשורת כמו זום. זה פוגע בפרודוקטיביות. ככל שהמשבר יתארך, אנשים ימצאו דרכים יעילות יותר לתקשורת שצורכות פחות אנרגיה”.

 

מן: “התגובה הראשונית של כולם הייתה לעבור לווידאו, אבל כעת אנשים חוזרים לחפש פתרונות מערכתיים ומבניים שייצרו להם סדר בעבודה. זה עולה מפניות של לקוחות”.

 

למעבר הכולל לעבודה מהבית יהיה אפקט משמעותי גם אחרי חזרה לשגרה עוד שנה מהיום?

מן: “במקום לנסות לחזות את העתיד, אנחנו מעדיפים להיות עם היד על הדופק ולהבין איפה הלקוחות נמצאים. לא משנה איך תיראה המציאות, אנחנו נתאים אליה את המוצר. אם בעקבות התקופה הזו אנשים יחפשו קונסולידציה של כלים, זה מה שנעשה; אם ירצו להתמקד בהחזרי השקעה — אנחנו שם, כי אנחנו פתרון עבודה מרחוק שמייעל את כל התהליכים”.

 

זו גישה מעניינת בקרב חברות טכנולוגיה. ברובן היזמים אוהבים לספר שהם מובילים מהפכות.

מן: “אנחנו כן מובילים את התחום, אבל אני אגיב לשוק. זה משהו שאפשרנו ברמת המוצר. בנינו ספינה שאפשר לסובב אותה מאוד מהר, ולכן אנחנו נדרשים פחות לחזות את העתיד”.

x