$
הייטק והון סיכון

חזרה לשגרה? בענף ההייטק לא ימהרו לשוב למשרדים

תעשיית ההייטק בישראל הסתגלה לעבודה מהבית וממשיכה לפעול גם בימי משבר הקורונה; מה יקרה לאחר שהמשק ישוב לפעילות? "לא נכריח עובדים שהילדים שלהם בבית לחזור למשרד"

מאיר אורבך 11:0816.04.20
תוכנית האוצר ליציאה ממשבר מבליטה בראש הרשימה את תעשיית ההייטק כאחת הראשונות לחזור לפעילות מלאה. אם אנשי האוצר חושבים שחזרה לפעילות מלאה של ההייטק היא חזרה למשרדים והתנעת הכלכלה הסובבת אותם - הם כנראה יצטרכו לחכות לא מעט זמן.

 

תעשיית ההייטק בישראל היא ככל הנראה אחת התעשיות שממשיכות לעבוד עם הכי פחות הפרעות לעומת תעשיות אחרות. התעשיה, שהיא טכנולוגית באופן מובהק, הבינה את הצורך של עבודה מהבית במהירות רבה וההסתגלות למרבית החברות הייתה מאוד קלה. לכן כאשר מדברים על החזרה של ההייטק לעבודה צריך להסתכל על שני מישורים בהם התעשיה פועלת: האחד בישראל, בו חיים עובדיה, ובמישור השני שאר מדינות העולם ובעיקר ארצות הברית, ממנה מגיעה מרבית הפעילות העסקית. 

הרצליה פיתוח הרצליה פיתוח צילום: תומי הרפז

 

בישראל, התרומה העיקרית של ההייטק לתוצר היא גם דרך הייצוא של הסחורות והשירותים: גם דרך המיסים של העובדים אבל גם דרך הצדדים השלישיים עליכם התעשייה מסתמכת- הסעדות, הסעות, נדלן ועוד.

 

את המבט על שני המישורים ניתן לראות באופן ההתנהלות של חברות דוגמת אינטסייט (IntSights) הישראלית. בשיחה עם כלכליסט אומר מייסד החברה אלון ארבץ: "הכנו תכנית פנימית לחזרה לעבודה, למעשה 2 תכניות: אחת לישראל ואחת לארה"ב – מכיוון שהמצב בשתי המדינות שונה. יש לנו אחריות חברתית כוללת להעמיד את הכלכלה הישראלית על הרגליים. גם אם הביזנס שלנו לא נפגע בתקופה הזאת – הספקים שלנו שחלק מהם עסקים קטנים ונותני שרות, נפגעו, חלקם בצורה אנושה. למשל המנקה במשרד, המסעדות, המשלוחים ועוד. כמנהלים בחברות הסטארט-אפ והייטק, אנחנו צריכים לגלות אחריות כוללת להנעה מחדש של הכלכלה הישראלית. כרגע נדרש סוג של ריסטארט – לא רק לתעשייה עצמה אלה גם למעגלים השניים והשלישיים שלה. אסור לנו לשכוח שישראל בדרך ליציאה מהמשבר אבל בארה"ב הדרך עוד ארוכה והשוק של חברות הטכנולוגיות הוא שם".

 

אלון ארבץ, אינסייט אלון ארבץ, אינסייט צילום: יחצ

 

אם משרד האוצר בונה על חזרתם של עובדי ההיי טק והפיננסים במהרה למשרדיהם בגוש דן - הוא צריך כנראה לדבר איתם. בשיחות עם בכירים בתעשיה, רבים מהם אינם רואים חזרה לפעילות מלאה במשרדים בזמן הנראה לעין. ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, אשר מחזיק בישראל פעילות פיתוח בתחום ההייטק לצד פעילות הבנק, אומר שהבנק מתכוון להתנהג בצורה המחמירה ביותר לגבי יציאה מהסגר. "אנחנו נעבוד לפי התקן המחמיר יותר – של סיטי או של משרד הבריאות. יתרה מכך, ישראל לא תהיה המדינה הראשונה לחזור למשרדים. אנחנו נחכה לראות מה המסקנות מסניפי סיטי בעולם ואז נגבש מתודולוגיה. אין לחץ לחזור למשרד בגלל שאנחנו במצב מצויין מבחינת תפוקות. אני גם מסתכל על מערכת החינוך ולא מתכוון להכריח עובדים שהילדים שלהם בבית לחזור לעבוד במשרד. מבחינת גיוס עובדים – אנחנו מגיייסם בימים אלה 20 איש למחלקת הסייבר שלנו שתכפיל את עצמה בשנה הקרובה וכמו כן עוד עשרות אנשים למרכז הפיתוח" .

 

ניל קורני, סיטי ישראל ניל קורני, סיטי ישראל Credit: PR

 

"אנחנו לא נמהר להחזיר את העובדים למשרדים. המשבר הזה שבר את כל הנחות העבודה שלנו: אם עד לפני חודש חששנו שהמעבר לעבודה מהבית יפגע בפרודוקטיביות של העובדים, היום אנחנו יודעים להגיד בפה מלא שהעובדים מאוד פרודוקטובייים מהבית. גם אם הממשלה בישראל תחליט שהיא מחזירה את העובדים בתחילת מאי".

 

"אנחנו לא ממהרים לשום מקום", הוסיף אסף פלד, מנכ"ל מינט מדיה, "אנחנו נחזיר את העובדים בהדרגתיות תוך מיגון מקסימלי ודאגה לבטיחות. השיקולים של הפרודוקטיביות לא מטרידים אותנו יותר – למעשה, יש היום סינרגיה בין טובת בריאות העובד לטובת הביזנס. זו הסיבה ששולי הבטחון שלנו היום מאוד רחבים. אנחנו נחזור בקצב שלנו, נלמד מה קורה במדינות אחרות בהם יש לנו נציגות, ועל פי המידע הזה אנחנו נחליט לגבי כל מדינה ומדינה. מבחינתנו אין מקום להתפשר על הבריאות של העובדים – אנחנו נדאג לבריאות הפיזית והרגשית שלהם ועד שנדע שהם בטוחים לחלוטין נמשיך לעבוד בצורה מבוזרת".

 

אסף פלד, מינט מדיה אסף פלד, מינט מדיה צילום: גיא גלעד

  

קורני אף ציין שגם פיטורי העובדים נעצרו בחברה: "החלטנו מתחילת המשבר שאף עובד לא יפוטר, גם לא כאלה שעוד לפני המשבר היו אמורים להיות מפוטרים. עצרנו הכל. בחלק ממשקי הבית בני הזוג של עובדים בסיטי איבדו את עבודתם ולכן הקמנו קרן יעודית והענקנו תשלום חד פעמי למשפחות שבהן אחד מבני הזוג איבד את עבודתו. בישראל אנחנו עוזרים ל15 אחוז מכח האדם המועסק אצלנו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x