שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

משבר הקורונה

משבר הקורונה מאיים לחסל את חברות הקורקינטים

הבידוד החברתי וההסתגרות בבתים הפחיתו את השימוש בקורקינטים השיתופיים. Bird פיטרה מאות עובדים ו־Lime מבקשת לגייס הון לפי שווי של 400 מיליון דולר בלבד. נראה שהקורקינטים מאיימים להיעלם מהרחובות באותה מהירות שבה הופיעו

סופי שולמן 16:1330.03.20

שני קווים מחברים בין חברות הקורקינטים השיתופיים בירד (Bird) וליים (Lime) לבין חברות שיחות וועידה בווידאו כמו זום. הקן הראשון הוא הדמיון בין זום של היום ומה שהיו חברות הקורקינטים ב־2018: הטרנד החם שכולם רוצים להשתמש בו ולהשקיע בו. הקו השני שורטט בשבוע שעבר, לאחר שהנהלת בירד השתמשה בשיחה קולית בזום כדי להודיע ל־400 מעובדיה על פיטוריהם, על רקע פגיעת משבר הקורונה בשימוש בשירותי החברה.

 

 

האנקדוטה הזו מסמנת במובנים מסוימים את השינוי שיוצר משבר הקורונה במציאות היום־יום. חלק מהשפעות המשבר יחלפו, אבל הפיטורים המסיביים בבירד הם בבחינת סנונית ראשונה שמבשרת על האיום הקיומי שמטיל הנגיף על תחום הקורקינטים השיתופיים בכללותו. למעשה, לפי אתר הטכנולוגיה "The Informaion" המצב בליים חמור עוד יותר, והחברה נערכת לגיוס חירום של הון לפי שווי חברה של 400 מיליון דולר בלבד - צניחה אדירה לעומת השווי של 2.4 מיליארד דולר שלפיו ביצעה את הגיוס האחרון לפני כשנה.  

חיטוי נגד וירוס הקורונה בפראג, מוקדם יותר החודש חיטוי נגד וירוס הקורונה בפראג, מוקדם יותר החודש צילום: בלובמרג

 

שאלת המפתח היא העולם שממתין לקורקינט השיתופי אחרי הקורונה. האם אנשים ירצו לגעת בכלי שמאות ידיים כבר נגעו בו ורוכבים התעטשו עליו? תהיות אלו תקפות לגבי אספקטים רבים של עולם הכלכלה השיתופית, מהתחומים החמים בעשור האחרון. סימני שאלה מרחפים מעל שוק חללי העבודה השיתופיים בתקופה שבה מעסיקים שולחים את עובדיהם לעבוד מהבית. שאלות דומות עולות לגבי עתידה של Airbnb, שתכננה הנפקה בהמשך השנה וכעת פונה לגיוס פרטי, עצרה את תוכניות השיווק, קיצצה בשכר הבכירים והקפיאה את גיוס העובדים: האם אנשים יחזרו לסמוך על מארחי Airbnb, שפועלים ללא פיקוח, ויבטחו בהם שהשירותים והברזים בדירות נוקו וחוטאו היטב לאחר כל אורח?

 

אלא שהבעיה בתחום הקורקינטים חריפה במיוחד, שכן המודל העסקי בענף הוצב בסימן שאלה עוד קודם לכן. לפני כחודש (שנדמה כעת כנצח) המשקיעים חיפשו את הצמיחה המהירה ולא את הרווחים, ולחברות היה ברור שכנגד כסף שנשרף ניתן לגייס הון חדש. עתה, עם היעלמות המשתמשים והמשקיעים, ייתכן שהן מתקרבות לסוף דרכן.

 

איסוף הכלים מהרחוב לפחות יאט את שריפת ההון

 

חברות הקורקינטים הגיעו למשבר הנוכחי אחרי שגייסו סכום מצרפי של כ־2 מיליארד דולר, אך המקרה של ליים מדגים עד כמה מהר הן שרפו את ההון שלהן. לפי The Information מתוך גיוס כולל של 310 מיליון דולר נותרו בקופת החברה 70–50 מיליון דולר בלבד. הפסדי החברה ב־2019 הגיעו לפי הערכות ל־300 מיליון דולר וסביר שבירד, שערב הפיטורים האחרונים מספר עובדיה היה כפול משל ליים, הפסידה סכום דומה אם לא יותר מכך. ברבעון הראשון של 2019 לבדו הפסידה בירד 100 מיליון דולר, אך מייסד ומנכ"ל החברה טראוויס ון דר זנדן התעקש כי מדובר בהפסד חריג שנבע מהוצאות חד־פעמיות.

 

המודל הכלכלי השנוי במחלוקת של חברות הקורקינטים זהה: הן קונות כלי במחיר ממוצע של 375 דולר, מרוויחות עליו כ־3.25 דולר ליום, ומתחילות להרוויח על הכלי רק לאחר שבילה 115 יום ברחובות. אלא שמרבית הקורקינטים לא עמידים מספיק כדי לשרוד פרק זמן ארוך כל כך, וכדי להרוויח החברות יידרשו להפחית את עלויות התפעול מ־80% מההכנסות ל־50% בלבד. סעיף ההוצאה המרכזי של החברות, לאחר תשלום עבור טעינת קורקינטים הוא רגולציה, סעיף שהלך ותפח בשנה האחרונה ככל שהרשויות בערים שבהן פועלות החברות ניסו להגביר את הפיקוח ולצמצם את מספר התאונות.

 

בחודש האחרון מאז התפרצות נגיף הקורונה רבות מבין חברות הקורקינטים אספו את הכלים שלהן מרחובות ערים באירופה ובארה"ב. הכלים של בירד ו־Wind האירופית עדיין פרוסים בישראל, אך ליים אספה את הכלים שלה ובשבוע האחרון פועלת אך ורק בדרום קוריאה. מתחרה גדולה נוספת בשוק, שאינה פעילה בישראל, היא Jump שבבעלות ענקית הזמנת הנסיעות אובר, שאספה את הקורקינטים והאופניים החשמליים שלה מרחובות הערים בארה"ב ובאירופה.

 

מחד, עצירת ההתרחבות ואיסוף הכלים, שסובלים מוונדליזם ותאונות, עשויים להקטין את קצב שריפת המזומנים של השחקניות בתחום ולהעניק להן אורך נשימה. אלא ששאלת המפתח היא השימוש לאורך זמן מעט רחוק יותר. משבר הקורונה יצר מציאות חדשה של עבודה מהבית ולימודים מרחוק. גם כשהעובדים והסטודנטים ישיבו לקמפוסים ולמשרדים תופעת החיבור מרחוק לא תיעלם, והיא עלולה להפחית את הביקוש לקורקינטים שיתופיים.

 

איום נוסף על השוק השיתופי הוא מחירם ההולך ופוחת של הקורקינטים לרכישה פרטית. כיום כבר ניתן לרכוש קורקינט חשמלי תמורת כ־400 דולר, ובעולם החדש שבו אנשים עשויים לחשוש מווירוסים שהשאיר אדם זר על הכלי השיתופי, סביר שיהיו רבים יותר שיעדיפו לקנות במקום לשכור.

 

 

צורך בהרגעת הציבור ואיתור הזדמנויות חדשות

 

השאלה היא עד כמה באמת יצליחו חברות הקורקינט השיתופי להרגיע את חששות הציבור. על פניו, תגובה מהירה וחדה היתה יכולה להפוך את הקורקינט השיתופי לאמצעי תחבורה אידיאלי לתקופה שבה הנסיעה בתחבורה ציבורית מפחידה או בלתי אפשרית. יכולת הנסיעה של רוכב בודד, שלא מצטופף לצד אנשים אחרים ויכול לשמור בקלות על 2 מ' מהסובבים אותו, קורצת במיוחד בעולם של מתבודדים. כך, לאחר שראש עיריית ניו יורק ביל דה בלזיו הודיע על הנחיות של בידוד חברתי זינק השימוש באופניים עירוניים להשכרה ב־67% בהשוורה לתקופה המקבילה אשתקד.

 

במדינות כהולנד, שוודיה ופינלד מפעילות הקורקינטים התאימו את עצמן למציאות החדשה ואפשרו לרתום את הכלים שלהן לשימוש מסחרי לצורך שליחויות לטובת אספקת שירות לאוכולוסייה המבוגרת. במקביל, הפורום הכלכלי העולמי עודד אנשי צוותים רפואיים להשתמש בקורקינטים ככלי נסיעה מבודד, מהיר וחסכוני. ככל שחברות הקורקינטים השיתופי ישכילו לחבור לרשויות, לעבוד איתן בשיתוף פעולה ולהקפיד על יישם תקנות היגיינה קשיחות, הן עשויות דווקא לחזק את מעמדן ולהפוך לחלק בלתי נפרד מעולם התחבורה הציבורית.  

 

מנהל בירד בישראל יניב ריבלין. טווח רחוק מנהל בירד בישראל יניב ריבלין. טווח רחוק צילום: עמית שעל

 

* * *

 

ירידה בשימוש בישראל: "ייקח זמן לחזור לשגרה"

 

"בירד בישראל כדי להישאר, אנחנו ממשיכים לפעול פה לטווח הרחוק", אומר יניב ריבלין, מנהל פעילות בירד בישראל. לדבריו, הגיוני שתירשם ירידה במספר הנסיעות בקורקינטים שיתופיים לנוכח ההגבלות שהוטלו על יציאה מהבית בשל החשש מהידבקות בקורונה. "אני חושב שכרגע אנשים נשארים בבידוד וזה פוגע בנו, כי אין אנשים בחוץ".

 

בירד, וכמוה גם Wind האירופית, ממשיכות להפעיל את הקורקינטים השיתופיים שלהן בישראל, בניגוד לליים שאספה את הכלים שלה מהרחובות. "גם עכשיו אני רואה אנשים שמשתמשים בכלים שלנו", אומר ריבלין. "אנחנו עובדים קשה על חיטוי, ואנחנו מחליפים את התחבורה הציבורית. זה כלי חשוב לאנשים בשירותים חיוניים. הוספנו כלים מחוץ לבית החולים איכילוב ומחוץ לבתי המרקחת.

 

ריבלין מודה שהחזרה להיקפי הפעילות לפני פרוץ משבר הקורונה תהיה קשה. "ייקח לנו זמן לחזור לשגרה, כמו לכל המשק", הוא אומר, "אבל כשנשוב לפעילות מלאה נראה שימושים גבוהים. כשאנשים יצאו מהבתים וישובו להשתמש נשוב לרמות התפקוד שראינו קודם. יכול להיות שיהיו שינויים אך בסופו של דבר נפעל בעתיד כפי שפעלנו".

תומר הדר

 

x