שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

כיצד יפעל המעקב הדיגיטלי של השב"כ אחרי אזרחי ישראל?

לאחר הודעת רה"מ בנימין נתניהו כי בכוונת המדינה לעקוב ולאתר חולי קורונה תוך שימוש באלמנטים שיובילו לפגיעה מסוימת בפרטיות, פנינו למומחה לברר איך זה עומד לקרות ואם הצעדים שינקטו אכן יסייעו למאבק בנגיף

עומר כביר 10:1416.03.20
יום אחרי שממשלת ישראל אישרה תקנות לשעת חירום שמתירות לשב"כ לעקוב אחר אזרחים ישראלים באמצעות איכון סלולרי, לא ברור לאף אחד איך יבוצע האיכון ועד כמה רחבה תהיה הגישה של השב"כ למידע. ואולם, מומחה שמכיר את התחום היטב העריך שלא ניתן יהיה להשיג את מטרות האיכון – זיהוי כל האנשים שבאו במגע עם נשא קורונה – ללא הפעלת מעקב נרחב על מרבית אזרחי ישראל.

אתמול (א') אישרה ממשלת ישראל תקנות לשעת חירום שמתירות לשב"כ לבצע איכון סלולרי למכשירי ניידים של חולי קורונה ומי ששהו בסביבתם בשבועיים שקדמו לאבחון. כתב ידיעות אחרונות, טובה צימוקי, דיווחה שלדברי גורמים משפטיים בכירים, ההחלאה אף מתירה לשב"כ לבצע את האיכון ללא צורך בצו בית משפט. ההחלטה נדרשת כנראה לאישור ועדת המשנה לשירותים החשאיים של הכנסת, אך בשלב זה לא ברור איך יבוצע האיכון ועד כמה תהיה גדולה הפגיעה בפרטיות.

הצהרת ראש ממשלה בנימין נתניהו הצהרת ראש ממשלה בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

 

מומחה בתחום שמכיר את הנושא היטב, אך עובד בסקטור הפרטי ולא קשור להליך קבלת ההחלטות, הסביר לכלכליסט איך יכול האיכון הסלולרי של השב"כ לעבוד. לדבריו, עצם ההגדרה "איכון סלולרי" אינה ברורה מספיק, שכן יש שיטות שונות לאתר מיקום של אנשים באמצעות הטלפון הנייד שלהם, עם רמות משתנות של פגיעה בפרטיות.

 

"הרמה הבסיסית ביותר היא רישום מטא-דאטה בסיסי של תקשורת סלולרית (למשל, למי התקשר האזרח, מתי ובמשך כמה זמן, ע"כ)", אמר. "לצורך איכון סלולרי מועבר רישום של התאים הסלולריים (אנטנה) לכל אירוע תקשורת. למשל, במקרה של שיחה טלפונית תרשם האנטנה שבה השיחה החלה והאנטנות שבהן הטלפון היה עד לסיום השיחה. כך ניתן לאכן את מיקום הטלפון בזמן קיום תקשורת סלולרית.

 

"זיהוי מיקום לפי אנטנה" "זיהוי מיקום לפי אנטנה" צילום: shutterstock

 

"רמה שנייה של איכון היא שימוש בנתוני תקשורת רציפים של המכשיר מול האנטנה. בכל פעם שמכשיר הטלפון מבצע איתות לאנטנה (פעולה שמבצעת באופן שוטף, גם כשהמכשיר לא בשימוש, ע"כ), נרשם מיקום הטלפון ברמת התא הסלולרי. נתונים כאלו משמשים לחקירות פליליות, כדי לאתר היכן היו מכשירי הסלולר במועד מסוים או כדי לאתר קבוצה של חשודים שהיו במקום מסוים בזמן מסוים, גם אם לא נעשה שימוש במכשיר הטלפון לשיחות, הודעות או תקשורת נתונים. רמה שלישית, שכבר דורשת טכנולוגיה מיוחדת, היא ביצוע איכון מדויק באמצעות זיהוי של עוצמת האות שנקלטת מהמכשיר באנטנות השונות".

 

ניטור המוני ניטור המוני צילום: ACLU

 

זה בתיאוריה. בפועל, על מנת לבצע איכון סלולרי עבוד אדם שהתגלה כנשא של הנגיף, אפשר פשוט לבקש הסכמה של אותו אדם לקבלת הנתונים. "אם אותו אדם לא מתיר הפקת נתוני האיכון, אין בעיה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. מכיוון שהתכלית הציבורית של איתור הדבקות פוטנציאליות עולה על הזכות לפרטיות של נשא אפשרי, בית המשפט יעתר להוציא נתוני איכון מלא עבור מטרות מוגדרות היטב. כך ניתן לקבל פרטים אודות תנועות אותו נשא גם ללא הסכמתו".

 

אופן פעולה זה, ציין המומחה, לא מצריך סמכויות חירום יוצאות דופן. ואולם, איתור מיקום הנשא אינו מספק, שכן יש לזהות אנשים שהיו בקרבתו. "לשם כך לא מספיקים נתוני האיכון של הנשא, אלא נדרש איכון של כל הטלפונים שהיו באזור גיאוגרפי מסוים. בתי המשפט מאפשרים חיפוש באזור גיאוגרפי מוגבל במקום ובזמן, והמשטרה אפילו מתגאה בפיצוח חקירות פליליות מסובכות על ידי מחקרי תקשורת מסוג זה.

 

פרטיות פרטיות צילום: שאטרסטוק

 

"ואולם, נראה שהמטרה היא מעבר לכך. המטרה היא לאתר את כל המכשירים שהיו בקרבת נשא לאורך ציר התנועה שלו עד שנכנס לבידוד. שאילתא כזאת לא ניתן לערוך דרך איכון גאוגרפי ממוקד, והיא דורשת עיבוד של מלוא נתוני המיקום של כל הטלפונים הסלולריים. כולם. וזה ככל הנראה מה שרשויות הביטחון ביקשו ויקבלו. הכל, כדי לאתר אנשים שהיו בקרבת נשאים מאומתים".

 

המצב הנוכחי, ובפרט המידע המועט שמפיצים גורמים רשמיים, מתיר שאלות רבות ללא מענה. "איזה מידע נאסף? האם איסוף המידע הוגבל מבחינת זמנים ואזורים גיאוגרפיים? מה מדיניות המחיקה של המידע? איך ניתן לוודא שהמידע יימחק לחלוטין לאחר השימוש בו? איך ניתן לוודא שלא נעשה שום שימוש במידע שלא למטרת איתור חולי קורונה?"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x