שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

אתגרי הטקטוק: מה שבמשרד החינוך צריכים להבין כדי להתמודד עם התופעה

המטרה לא צריכה להיות אזהרה נקודתית מפני אתגר או תופעה כזו או אחרת, אלא מתן כלים שיאפשרו למתבגרים לזהות סכנות אלו בעצמם, ולהמנע מלהשתתף בהן

עומר כביר 14:0420.02.20
מילון הסלנג המקוון דורבנות מגדיר את הביטוי "ה' הזיקנה" כך: "ה’ הידיעה במקומות לא נחוצים, מתוך חוסר הבנה בסיסית. נפוץ בהתייחסות לאתרי אינטרנט כמקומות". התיאור של התופעה מדויק. אנשים שנוטים לצרף לשמות אתרים ושירותים את ה' הידיעה (הפייסבוק, הגוגל, הטוויטר), לוקים פעמים רבות במגבלות בכל הנוגע לאוריינות המקוונת שלהם, ובפרט לאותם שירותים (אם כי אני חולק על הייחוס לזיקנה – מיומנות מקוונת היא לא סוגיה של גיל אלא של גישה והלך רוח, רק תשאלו את אמא שלי בת ה-70 פלוס).

 

התוצאה היא לרוב תפיסות שגויות בכל הנוגע לשירותים אלו, ההשפעה שיש להם על המשתמשים והחברה, והאופן שבו יש להתמודד עם ההשלכות הבעייתיות שלהם. הדבר נכון גם לאנשים שלא נוהגים לעשות שימוש בה' הזיקנה, אך המקרה העדכני שבמרכזו עומד שר החינוך בממשלת המעבר, רפי פרץ, מדובר בדוגמה הקלאסית לאיך שימוש בה' הזיקנה הוא שיקוף של חוסר הבנה בסיסי של העולם המקוון, ובמקרה הזה - עם השלכות בעייתיות במיוחד, אולי אפילו מסוכנות.

 

בדברים שאמר אתמול בוועידת השלטון המקומי לחדשנות, פתח פרץ במתקפה על אפליקציית טיקטוק (TikTok), או "הטיקטוק" כדבריו, שהגדיר כ"סכנה גדולה מאוד". "הטיקטוּק הזה, צריך להוריד אותו בכל דרך ולחסום אותו", הוא הוסיף, תוך שהוא גם מתבלבל בין זכר לנקבה ושוגה בהגיית שם האפליקציה.

 

פרץ התייחס בדבריו לאתגר הטיקטוק, שלפי דיווחים בתקשורת הפך למגיפה של ממש בקרב צעירים. באתגר (שמכונה באנגלית Skull Breaker Challange, אתגר שבירת הגולגולת), שניים עומדים לצדי הקורבן, וכאשר זה קופץ, מתוך אמונה שכולם יקפצו יחדיו, ה"חברים" מכשילים אותו עם רגליהם במטרה שיפול על גבו.

 

המתיחה האכזרית והמסוכנת הזו קיימת, אם כי אין נתונים ברורים על היקפה. לפי דיווחים בישראל, במקרה אחד בן 17 הגיע לבית החולים שערי צדק כשהוא סובל מחבלת ראש ומפירכוסים בעקבות ה"אתגר".

 

טיק טוק TikTok טיק טוק TikTok צילום: שאטרסטוק

 

אף שבאמת קשה לאמוד את היקף התופעה (אין ממש נתונים על היקפה והתפשטותה, בפרט בישראל), אין ספק שמדובר במשחק מסוכן ויש מקום להתריע מפניו, כפי שעשה משרד החינוך במכתב שהוציא בשבוע שעבר לבתי הספר ובו הוא ממליץ לקיים שיחות בנושא ולהזהיר תלמידים מהסכנות האפשריות – צעד חינוכי ראוי, לא רק לאתגר ספציפי אלא גם בזווית הרחבה יותר של הנושא.

 

אבל דבריו אתמול (ד') של שר החינוך, למרבה הצער, מלמדים על בורות מטרידה וגישה שעלולה להיות מסוכנת. שתי שגיאות מהותיות הופיעו במשפט הקצר של פרץ. ראשית, הדרישה להוריד ולחסום את "הטיקטוק". ספק אם הדבר אפשרית. מעבר לסוגיה האם החוק בכלל מאפשר זאת, מבחינה טכנית הדבר אינו אפשרי.

 

אפשר אולי להורות לאפל ולגוגל להסיר את האפליקציה מהחנויות המקוונות שלהן, אבל הן ימשיכו לחיות על מכשירי המשתמשים שכבר הורידו אותן קודם לכן, ובמקרה של מכשירי אנדרואיד ניתן יהיה להוריד ולהתקין אותה ממקורות אחרים.

 

גם תרחיש בו ספקיות האינטנרט חוסמות את החיבור לאפליקציה לא נראה סביר, בוודאי ללא השלכות לא צפויות כמו פגיעה בפעילותם של שירותים ופלטפורמות אחרות. לפני כשנתיים, כשרוסיה ניסתה לחסום את הגישה לאפליקציית המסרים המיידים טלגרם, התוצאה היתה חסימה של שירותים רבים אחרים, כמו שיחות קול בווייבר, שירותי ענן במכוניות וולוו ואפליקציות של מצלמות שיאומי. זאת, מכיוון שיישומים רבים עושים שימוש בשירותי ענן דוגמת אלו של אמזון, ולא ניתן לחסום את הגישה אליהם בלי לפגוע ביישומים אחרים שעושים שימוש בשירותים אלו.

 

כלומר, הרעיון של פרץ לא ישים מבחינה פרקטית. אבל, גם מבחינה עקרונית - הוא לא יסייע בכלום. בין השאר, מכיוון שהוויראליות של האתגר הזה כבר התפשטה מעבר לגבולות טיקטוק, אם בכלל התחילה שם – יש טענות שהאתגר החל מחוץ לאפליקציה. גם אם תחסום אותה, בני נוער כבר מכירים את הקונספט ומי שירצה לבצע את המתיחה המסוכנת יוכל לצלם לשתף בשלל רשתות חברתיות ושירותים אחרים – אינסטגרם, ווטסאפ, אפילו פייסבוק עם כל הזקנים שלה. לא חסרים אאוטלטים.

 

אוקיי, אפשר לטעון שבטיחות הילדים שלנו היא ערך עליון ונקרא לחסום את כל השירותים הללו על מנת להגן עליהם. אבל מעבר לנזק ההקפי שעלול להיגרם ממהלך הבלתי-אפשרי הזה, זה לא יעזור.

 

ב-26 במרץ 1989 בישר עמוד השער של ידיעות אחרונות על תופעה חדשה: "רולטת הכביש", שבר גבתה את חייו של ברוך אורן בן ה-11. מדובר היה במשחק אומץ שבו ילדים מזנקים לכביש לפני מכוניות נוסעות ובחזרה למדרכה (בגרסאות אחרות, שוכבים המשתתפים על הכביש לראות מי ה"אמיץ" שיהיה אחרון לקום כאשר מתקרבת מכונית).

 

מי שגדלו כאן באותה תקופה זוכרים היטב את הדיווחים הרבים בתקשורת בחודשים ובשנים שלאחר מכן על התופעה המסוכנת והמפחידה הזו. התופעה, אם אכן היתה תופעה משמעותית ולא בלון שנופח על ידי התקשורת מעבר לממדדים האמיתיים שלו, התפשטה ללא הרשתות החברתיות, אפילו ללא שירותי רשת מוקדמים כמו אימייל, מסנג'ר או ICQ שהגיעו לשימוש נרחב רק שנים מאוחר יותר. במידה ואכן היתה זו תופעה רחבה ואמיתית, היא התפשטה בצורה אנלוגית לחלוטין: מפה לאוזן.

 

סביר שמרבית הפרסום של המשחק הגיע באמצעות התקשורת, דרך דיווחים בידיעות אחרונות, כתבות מגזין ביומן וכו'. כלומר, התקשורת שיחקה תפקיד חשוב בידוע הציבור, ובני הנוער בפרט, על קיומו של משחק מסוכן זה וייתכן שאף תרמה לתפוצתו. אותו הדבר נכון גם לאתגר הנוכחי. אף שהוא התפשט בצורה אורגנית, חלק ניכר מהבוסט שלו הוא זוכה מגיע כתוצאה מפוסטים לחוצים של הורים בפייסבוק, שמקדמים את הידע על קיומו, ודיווחים בתקשורת שמשקפים את הלחץ ומעצימים את החרדה.

שוב, הדיווחים סביב האתגרים משחקים תפקיד מרכזי בקידומו ובהגדלת הפאניקה סביבו, אולי מעבר למה שמוצדק בפועל.

 

סביר להניח שבעוד כמה שבועות או חודשים כל העסק ירגע מעצמו, עד לתופעה המסוכנת עצמה. כפי שקרה בסבבים הקודמים. לפני שנתיים לדוגמא היה זה אתגר ה-Tide Pod (במסגרתו בולעים, לכאורה, קפסולות כביסה צבעוניות).שהפחיד את העולם המקוון. ואתגר ה-Bird Box  שהוביל את נטפליקס לפרסם אזהרה מפני ביצוע פעולות שונות (כמו נהיגה ברכב) בעיניים מכוסות. אלו דעכו מעצמם, וכך גם יקרה עם האתגר הנוכחי.

 

מדובר במחזור קבוע, שאפשר אולי לכנות אותו "תופעת התופעה המסוכנת": תעלול מטופש או מסוכן כלשהו מתחיל להתפשט במדיה חברתית, דיווחים מודאגים ברשת של הורים ומחנכים מגבירים את התפוצה שלו, סיקור תקשורתי שופך עוד אש על המדורה ובמהרה אי אפשר כמעט להמלט מהאזהרות וההתרעות של מומחים, אנשים מקצוע ופוליטיקאים מפני התופעה המסוכנת. ואז, לכולם נמאס והם עוברים לדבר הבא, והתופעה נעלמת לאטה. עד שמגיע השטיק המיותר הבא, וכל המחזור מתחיל מהתחלה.

 

שר החינוך רפי פרץ שר החינוך רפי פרץ צילום: רויטרס

 

זה אולי הכשל הגדול ביותר של פרץ ומשרד החינוך. זה כיף לרדת על ההתבטאות העילגת של השר, אבל היא חושפת חוסר הבנה עמוק הרבה יותר משימוש בה' הזיקנה או קושי בהגיית שם אפליקציה שמרבית הקהל שהוא משרת משתמש בה על בסיס קבוע. מה שבמשרד החינוך לא מבינים הוא שלא מדובר כאן באיזו תופעה נקודתית שצריך לטפל בה. משחקים מסוכנים ומיותרים היו לפני אתגר טיקטוק ויהיו גם אחרי. האקט החינוכי לא צריך להתבצע סביב מתיחה זו או אחרת, בתגובה אליה ובניסיון לבלום אותה, אלא צריך להיות פעולה קבועה ומתמשכת, תוכנית חינוכית שתפתח מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, ניתוח השלכות מסוכנות של מעשים שונים או טיפוח הביטחון העצמי.

 

המטרה לא צריכה להיות אזהרה נקודתית מפני אתגר או תופעה כזו או אחרת, אלא מתן כלים שיאפשרו למתבגרים לזהות סכנות אלו בעצמם, ולהמנע מלהשתתף בהן. בלי זה, אפשר להיות בטוחים שהתופעה המסוכנת הבאה תגיע בעתיד הלא מאוד רחוק, ואתה שוב המעגל המיותר של דיווחים מזועזעים, שרים בכירים שמספקים התבטאויות מביכות וכן גם ילדים שיפגעו או גרוע מכך.

 

קצרצרים

1. גוגל מתכננת להעביר את החשבונות של משתמשים של בריטיים משרתים באירופה לשרתים בארה"ב, שם רגולציית הפרטיות מקלה יותר. זאת, בעקבות הברקזיט והפסקת התחולה של כללי הפרטיות של האיחוד, GDPR, על תושבי הממלכה המאוחד. ממשלת בריטניה לא צפויה להתנגד, שכן השינוי יקל עליה לקבל מידע רגיש על עשרות מיליוני אנשים.

 

2. אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס נסוגה מתוכניות לרשת את הקמפוס שלה במצלמות זיהוי פנים, זאת אחרי ביקורת חריפה על המהלך מצד ארגון הסטודנטים. "הגענו למסכנה שההטבות האפשריות מוגבלות וקטנות משמעותית ביחס לחששות שהעלתה קהילת הקמפוס", אמר סגן נשיא האוניברסיטה, מייקל בק. מדובר בניצחון משמעותי לפעילי פרטיות, ואפשר לקוות שלא האחרון.

 

3. אפל מנסה למנוע את המשך פרסום ספר שעוסק בחנויות הקמעונאיות שלה, ושלחה מכתב התרעה למחברו, עובד החברה לשעבר טום סדווסקי, שניהל את החנויות בגרמניה עד נובמבר שעבר. לטענת אפל הספר, App Store Confidential, שפורסם השבוע בגרמנית (וזמין לרכישה באמזון), חושף סודות מסחריים בעלי ערך כלכלי משמעותי. החברה דורשת לעצור את מכירת הספר, לאסוף את כל העותקים שכבר הופצו ולהשמיד את כתב היד. משום מה, נראה לי שהתוצאה תהיה הפוכה מכפי שמקווה החברה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x