$
אינטרנט

כלי מחיקת ההיסטוריה של פייסבוק הוא ניסיון לא מוצלח להלבין את עצמה

מדובר בעוד ניסיון כושל של צוקרברג להעמיד פנים שהחברה למדה להגן על פרטיות הגולשים. בפועל פייסבוק פשוט לא מצליחה למצוא מקורות הכנסה חדשים

ויקי אוסלנדר, ניו יורק 22:1404.02.20

כלי חדש ששחררה פייסבוק בשבוע שעבר בשם Off–Facebook Activity חשף בפניי ש־773 אתרי אינטרנט שונים שיתפו את הפעילות המקוונת שלי עם הרשת החברתית רק בשלושת החודשים האחרונים. גלילה בלתי נגמרת של המסך הציגה את שמות האתרים, שאת רובם הכרתי היטב, לצד מספר קטנטן שמציין את מספר הפעמים שהם ניהלו אינטרקציה עם משאבת המידע הפרטי של מארק צוקרברג.

 

בלומברג: 43 פעמים שבהן צפיתי בתוכן; ניו יורק טיימס: 17 פעם; טריפ־אדווייזר: 4 פעמים; אמזון: 3 פעמים, אחת מהן רכישה; דואלינגו: 21 פעם, כולן צפייה במודעה; האתר של רופא השיניים, אתר הבנק שלי. רגע, סליחה? הבנק שלי שולח מידע לפייסבוק? העצבים מציפים ואני לוחצת על כפתור "נקה היסטוריה", שמקנה לי תחושת הקלה רגעית - שמתחלפת בין רגע בתחושת אכזבה על כך שהערימו עלי.

 

1. ההבטחה לשקיפות לא מולאה

פייסבוק הבטיחה להגיש למשתמשים את הכפתור למחיקת היסטוריה כבר ב־2018, אחרי שנחשף כי מידע פרטי על פעילות משתמשיה הגיע לחברת קיימברידג' אנליטיקה. אך גם עתה, אחרי שהוא סוף־סוף איתנו, התוצאה היא עמוד לא קל לאיתור, שבעיקר חושף לכל משתמש אילו אתרים ואפליקציות שיתפו מידע אודותיו עם פייסבוק גם אם הוא לא היה מחובר לרשת החברתית במהלך השימוש בהם, ולא מעניק הרבה מעבר לזה.

 ג'סיקה זאקר מנהלת מדיניות מוצר בפייסבוק העולמית מציגה את כלי מחיקת ההיסטוריה לכתבים בת''א בסוף ינואר ג'סיקה זאקר מנהלת מדיניות מוצר בפייסבוק העולמית מציגה את כלי מחיקת ההיסטוריה לכתבים בת''א בסוף ינואר צילום: תומר פולטין

 

"הפעילות מחוץ לפייסבוק מסמנת רמה חדשה של שקיפות ושליטה", כתב המייסד־מנכ"ל צוקרברג בפרסום קצרצר באתר ההודעות לעיתונות של החברה. 375 מילה בלבד הספיקו למי שנוהג לפרוס פילוסופיות חברתיות על פני אלפי מלים. אך הקימוץ הכרחי כאן, אין מקום להכביד במלים ובהסברים. המסר להמונים צריך להיות קצר וקולע, ומנוסח ככל הניתן באופן שלא מודה בפשע הקדמון של איסוף המידע וניהולו הכושל עד כה.

 

אחרי הכל, הכלים של פייסבוק לא באמת מעניקים למשתמשים דרך פשוטה לנהל את המידע שנאסף עליהם. בפועל מדובר בחתיכת תסבוכת שדורשת יצירתיות כדי לפענח את משמעותה. כדי להבין מתי כל אתר אסף עלי מידע וכמה, ומתי הוא שידר אותו לפייסבוק, נדרשתי להוריד למחשב תיקיית מידע גדולה. גם בתוך התיקייה, כל שמתקבל הוא רשימה עצומה של קבצי HTML שמייצגים כל אחד את האתרים והאפליקציות שאספו עלי מידע, ושלא זכו לכל מאפיין אלא רק לשם מספרי.

 

יותר מכך, גם הקבצים עצמם חסרי ערך להמשתמש. הם כוללים את פירוט המועדים שבהם הועבר מידע לפייסבוק, אך לא מסבירים דבר על מה נעשה עם המידע או מי יכול לגשת אליו. אין פה לא שקיפות או שליטה, רק פלט ארוך של מידע מיותר שמעלה יותר שאלות מתשובות. לצד הכל מרחף המפלט השיקרי של אותו כפתור מצוקה "מחק" - שגם הוא מאפשר למחוק רק את הנתונים מהחודשים האחרונים ולא את כל המידע החיצוני שהגיע לפייסבוק מיום הצטרפותך לרשת.

 

2. חברה של טריק אחד בלבד

הכלי החדש של פיייסבוק שוחרר לכל משתמשי הרשת במסגרת "יום הגנת הפרטיות" השנתי שחל ב־28 בינואר. בצמוד להשקת הכלי וכחלק מפרסום דו"חותיה הכספיים לרבעון האחרון של 2019, דיווחה פייסבוק כי תשלם 550 מיליון דולר ליישוב תביעה ייצוגית על שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים באילינוי. ציניות במיטבה. פייסבוק, מתברר, הפרה את חוקי הפרטיות במדינה בכך שקצרה מידע על תיוג פניהם של משתמשים מבלי לקבל את אישורם, ומבלי להודיע להם לכמה זמן יישמרו הנתונים. בהמשך להודעה הבטיחה פייסבוק שתשקיע בשדרוגים לפרטיות, שלאור נסיון העבר ייקחו לה ודאי כמה שנים להשלים.

 

סשה ברון כהן נואם נגד פייסבוק סשה ברון כהן נואם נגד פייסבוק צילום: youtube

 

דו"חות פייסבוק לרבעון האחרון העלו כי ההכנסות והרווח הנקי צמחו ב־25% וב־7% בהתאמה בהשוואה לרבעון המקביל ב־2018; תוצאות מצוינות שאף היכו את תחזיות האנליסטים, אך מניית החברה עדיין צנחה לאחר פרסום הדו"חות, שכן התוצאות מציגות את הצמיחה האטית ביותר לחברה. פייסבוק, עם כל השרירים, שליחת הזרועות של ווטסאפ ואינסטגרם ונסיונות ההתרחבות לתחום התשלומים, היא עדיין One Trick Pony: את הכנסותיה היא עושה ממעקב אחר משתמשים - בין שהם רשומים לשירותים שלה ובין שלא - הפקת תובנות מהמידע שנאסף ושימוש בו למכירת פרסומות.

 

המעקב אחר תנועת המשתמשים באתרים חיצוניים מאפשרת לפייסבוק לייצר פרופילים מדויקים ולמכור מודעות שנתפרו אישית למידותיהם. סוג המודעות שמאפשרות בין היתר לתמרן מערכות בחירות ולעצב דעת קהל. זה עסק ששווה עשרות מיליארדי דולרים בשנה, אך עדיין מהווה מקור הכנסות בודד: ברבעון האחרון היוו ההכנסות מפרסום 98.5% מהכנסות החברה. אירועים חיצוניים שמערערים את הלגיטימיות של צורת ההכנסות הכמעט בלעדית של פייסבוק גורמים להעלאת ההוצאות (שתפחו ב־34% ביחס לרבעון המקביל) בכדי להתמודד עם הביקורת, ומצמצמים את שולי הרווח. לא פלא שהמניה צונחת.

 

לכן, כשפייסבוק משחררת כלי חדש לשיפור שקיפות וניהול המידע שהיא אוספת על המשתמשים - אפילו אם המהלך לא משמעותי עבור המשתמשים עצמם - היא פוגעת בבסיס מקור ההכנסה היחיד שיש לה.

 

3. לא מארק, אנחנו לא מבינים

צוקרברג עצמו הדהד את הבעייתיות הזו בשיחה שערך עם המשקיעים בצמוד לפרסום הדו"חות, והיה תוקפני ומתגונן בו־זמנית. "הגישה החדשה שלנו הולכת לעצבן אנשים רבים", קבע, והוסיף כי במשך תקופה ארוכה החברה ניסתה לא לעשות דבר שייחשב "פוגעני מדי". הוא לא יכול עוד לעמוד מנגד אל מול הצנזורה העצמית שנדרשת ממנו, אמר מי שמציג עצמו כמגן חופש הביטוי. "יותר ויותר קוראים לנו לצנזר המון סוגי תכנים, וזה גורם לי לאי־נוחות ממשית. נוריד את התוכן שמזיק באמת, אבל צריך לעצור בשלב מסוים", הוסיף צוקרברג וסיכם: "אל תאהבו אותנו, תבינו אותנו".

 

פייסבוק מנסה להלבין את עצמה פייסבוק מנסה להלבין את עצמה איור: יונתן פופר

 

חוסר היכולת או הרצון של צוקרברג לשנות את הפלטפורמה שלו מסכמת את כל הסיפור. פייסבוק לא מתמקדת במציאת מקורות הכנסה חדשים אלא משקיעה את מרצה בהגנה אגרסיבית על זכותה להמשיך לייצר הכנסות בשיטות שדחפו פוליטיקאים, אנשי עסקים ועיתונאים להכתיר אותה כאיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה.

 

בעוד פייסבוק משחררת כלי שמנקה מעט מההיסטוריה הקשורה אליה, ומעלה את זעם המשתמשים על אתרי צד שלישי שמשתפים איתה פעולה, היא ממשיכה בשלה. היא ממשיכה לאסוף מידע משתמשים ולקטלג אותו בנחישות, נמנעת מהפעלת כל כובד משקלה להסרת תכנים אלימים, מטרידים ומסוכנים מהפלטפורמה שלה, לא מענישה את אלו שמפיצים מידע שקרי וכמעט שלא מזהירה את מי שנחשפים אליו. ההיסטוריה חוזרת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x