דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

שריפות הענק באוסטרליה מוציאות את הטרולים ומפיצי קונספירציות מרבצם

הדיווחים על האסונות שפוקדים את אוסטרליה בימים אלה ובראשם שריפות הענק הביאו לעליית מדרגה במאבק בין פעילי האקלים ווהמכחישים, כעת הם מאשימים זה את זה בהצתה, עיכוב הכיבוי והונאה; בכיר פייסבוק יוצא נגד טראמפ; גוגל לא מתפשרת ואמזון מכניסה קצת פרטיות לרינג

עומר כביר 20:5408.01.20
שריפות הענק שמשתוללות זה שבועות ארוכים באוסטרליה ייזכרו בוודאי כאסון הטבע הגדול הראשון של העשור (אך, למרבה הצער, כמעט בוודאות לא הגדול ביותר), עם 25 הרוגים עד כה, מיליוני דונמים שעלו באש, ולפי הערכות כמיליארד חיות שנספו. ממש עכשיו, עשן רעיל מהשריפות עוטף את הערים הגדולות במדינה, והשפעתן מורגשת היטב בניו זילנד ואף מעבר לכך.

 

אין זה מפתיע, לאור זאת, שבימים האחרונים החלו מכחישי אקלים לקדם ברשתות החברתית נרטיב שונה לגבי השריפות. תחת תגיות כמו #ArsonEmergency (מצב חירום הצתות) ו-#ClimateChangeHoax (הונאת שינוי האקלים) מפיצים משתמשי טוויטר שונים טענות שווא שלפיהן מאחורי שריפות הענק עומדים מאות פעילי אקלים שהציתו את השריפות במטרה להגביר את הפחד משינוי האקלים. הטענות שקריות: בניו סאות' וויילס, למשל, רק 24 איש נעצרו והואשמו בהצתה מכוונת, כאשר לא כולם הצליחו להצית שריפה גדולה, ומתוך יותר מאלף שריפות בקווינסלנד רק בכ-10% יש חשד למעורבות אנושית. טענות "רכות" יותר גורסות רק שפעילי סביבה מפריעים ומעכבים את מאמצי הכיבוי, גם כאן ללא ביסוס.

זיהום האוויר בעקבות השריפות באוסטרליה זיהום האוויר בעקבות השריפות באוסטרליה צילום: איי אף פי

 

דיסאינפורמציה כזו קיימת כמעט סביב כל אירוע גדול. אבל מה שמעניין כאן הוא האופן שבו מתעוררות השמועות ומתפשטות, והשאלות המטרידות לגבי מי יכולים להיות הגורמים שעומדים מאחוריהן. כי במקרה זה, לא מדובר רק במסכת השמועות הרגילה שמלווה כל אירוע מסוג זה, שפעמים רבות מתעוררות ומתפשטת באופן אורגני. לפי ד"ר טימותי גראהם מאוניברסיטת קווינסלנד לטכנולוגיה, יש כאן סימנים לקמפיין שמאורגן ומנוהל מלמעלה על ידי גורמים עלומים.

 

לדברי גראהם, ציוצים עם תגיות כמו #ArsonEmergency מגיעים בשיעור גבוה במיוחד מחשבונות של טרולים ובוטים ביחס לציוצים עם תגיות כלליות יותר כמו #BushFireAustralia או #AustrliaFire. "התחלתי לבחון את התגית הזו כי עושים בה שימוש כמה מהחשבונות היותר חשודים שאני מנטר", הוא אמר לאתר ZDNet. "הם מאוד ממוקדים בהכחשת אקלים, ובטענות שהירוקים אחראים לשריפות ושהצתות אחראית להן".

 

במסגרת הניתוח שלו בחן גרהאם 315 חשבונות שצייצו עם התגית #ArsonEmergency בין ה-1 ל-6 בינואר, תוך שהוא משווה אותם לכ-9,000 חשבונות שצייצו בנושא ללא התגית הזו, וניתח אותם באמצעות כלי קוד פתוח בשם tweetbotornot שמדרג את הסיכוי שחשבון מסוים הוא בוט. "והפלא ופלא, כשהרצתי אותם במודל הבינה המלאכותית המתוחכם של tweetbotornot, התגלה שיעור גבוה מאוד של חשבונות שחשודים כבוטים. הרבה יותר גבוה מכפי שאפשר היה לצפות על סמך כל התגיות האחרות שפופולריות באותו הרגע".

גם בתחום האקלים ישנה הפצה של פייק ניוז גם בתחום האקלים ישנה הפצה של פייק ניוז צילום: The Telegraph

 

גראהם סבור בוודאות גבוהה שמדובר בקמפיין הטעיה מאורגן, אך פחות בטוח שמאחורי המהלך עומדים גורמים מנוסים שפועלים בקנה מידה רחב כמו ארגון Internet Research Agency הרוסי, שאחראי להתערבות בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. "אני לא בטוח האם זה מתוזמן, או לגבי ההיקף שבו הקמפיין מתואם, אבל נראה שיש נקודת מיקוד להפצת מידע מסולף", הוא אמר. "הרבה אנשים מבולבלים. יש הרבה חרדה כרגע בכל הנוגע ליכולת אל אנשים לזהות את האמת, למצוא מידע עובדתי, ולהבין את הטרגדיה תוך כדי שהיא מתרחשת".

 

מומחים אחרים ציינו שעיקר ההפצה של המידע המוטעה נעשית באמצעות חשבונות אמיתיים, אך הדבר לא פוסל את האפשרות שבדומה לשריפות, הבוטים והחשבונות המזויפים הם הניצוץ שהצית את האש הגדולה, שמשלב מסוים מתפשטת כבר בצורה אורגנית. התערבות חיצונית והפצת דיסאינפורמציה סביב אירועים מתוקשרים אינה דבר חדש. אבל מה שמעניין כאן הם המניעים האפשריים של הגורמים העלומים שמפעילים את הקמפיין הנוכחי. בניגוד לבחירות בארה"ב או למשאל העם על הברקזיט, אין כאן ניסיון להשפיע על תוצאות של קמפיין פוליטי. ייתכן כמובן שמדובר בקמפיין שנועד ליצור פילוג וסכסוך בין אזרחי המדינה, להלהיט יצרים, לפלג ולרסק קשרים חברתיים. זה בהחלט מה שגורמים כמו רוסיה ניסו בעבר ועדיין מנסים לעשות.

 

אבל יש גם חשש אמיתי, כזה שאסור לפסול על הסף, שמאחורי הפצת השקרים בנוגע למקור השריפות עומדת מטרה ממוקדת: ליצור בלבול וחוסר ודאות בקרב הציבור בנוגע למציאות, להשפעה האמיתית שיש למשבר האקלים על כדור הארץ כבר עכשיו, מתוך מטרה לשמר את הסטטוס קוו. "אל מול ראיות מכריעות ובלתי-ניתנות לערעור, הדרך היחידה למנוע שינוי היא להעכיר את המים", כתב עורך אתר חדשות הסביבה earther.com, בריאן קאהן. "וזה מה שמפיצי תיאוריות הקונספירציה על השריפות רוצים לעשות: לדרדר את השיח, לנטוע זרעי ספק, ולהאט פעילות משמעותית לצמצום הפליטות". 

השריפות באמזונס השריפות באמזונס צילום: רויטרס

 

ובהקשר זה, לא מדובר במשהו חדש לחלוטין. ב-2018, שריפות הענק בקליפורניה הציתו תיאוריית קונספירציה שלפיה הן נגרמו על ידי "נשק אנרגיה" ממשלתי, ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו טען בעיצומן של השריפות באמזונס בשנה שעבר שהן הוצתו על ידי ארגוני סביבה (ובהמשך חזר בו מהדברים). האם מדובר רק בטרולים ומפעילי רשתות בוטים עצמאיים שמפיצים את המידע הזה מטעם עצמם, ממניעים אידיאולוגיים, או שמא יש כאן קמפיין מאורגן על ידי גורמים בעלי עניין שחוששים ממהלכים שיובילו לצמצום השימוש בדלקי מאובנים? בשלב זה, יש בעיקר השערות. אבל כך או כך, מדובר במגמה מדאיגה מאוד, גם ללא התערבות של גורמים עתירי תקציב.  

 

המציאות היא שאין שום ראיות להצתות בקנה מידה רחב או אפילו בינוני, ושהקהילה המדעית מאוחדת בדעה שהשריפות הן דוגמה נוספת לנזקים המתגלגלים של משבר האקלים. קמפיין הדיסאינפורמציה הנוכחי מאיים להוציא את העוקץ מאזהרה זו, ולהפוך את השריפות מזרז לפעולה לנקודת מחלוקת פוליטית חסרת תוחלת. זה המקום של פייסבוק וטוויטר להפגין נחישות, לפעול במלוא האמצעים לעצירת התפשטות המידע השקרי ובמידת האפשר לזהות את הרשתות שמפיצות אותו ואת הגורמים שמפעילים אותן. תהיה זו הגזמה להגיד שעתיד העולם תלוי בכך, אבל לא הגזמה גדולה במיוחד.

 

קצרצרים

 

1. מזכר פנימי של בכיר בפייסבוק שנחשף השבוע בניו יורק טיימס ובעקבות החשיפה פורסם רשמית על ידי הבכיר, סגן הנשיא ל-VR ו-AR, אנדרו בוזוורת', צפוי להכניס את החברה לתסבוכת חדשה. במזכר, כותב בוזוורת' שהוא רוצה "נואשות" לעשות כל שביכולתו על מנת למנוע את בחירת טראמפ מחדש, אך מזהיר שאל לפייסבוק להטות את הכף נגדו. טראמפ טרם הגיב, אבל ספק אם יישאר בשקט לאורך זמן.

גוגל מצאה אצלכם פרצה? יש לכם 90 יום כדי לתקן גוגל מצאה אצלכם פרצה? יש לכם 90 יום כדי לתקן צילום: שאטסטוק

 

2. פרויקט אתור פרצות האבטחה של גוגל, Project Zero, צפוי להתחיל לפרסם בפומבי פרצות שזיהה 90 יום לאחר שהודיע עליהן לחברה הרלוונטית, בלי קשר להאם הפרצה תוקנה או לא. זאת, במטרה לזרז את תיקון הפרצות שזוהו. מדיניות מעצבנת, אבל מוצדקת: תיקון פרצות אבטחה, פרט למקרים סופר-חריגים, לא צריך לקחת יותר משלושה חודשים, וגם זה בהגזמה.

 

3. כתבתי כאן על האופן שבו מצלמות הדלת של אמזון, רינג, משנות את הפרטיות במרחב הציבורי בפרברים בארה"ב. עתה, על רקע החששות בנושא, יתווסף לאפליקציית השליטה במצלמות, מרכז פרטיות שיאפשר למשתמשים לשלוט במאפיינים כמו אפשרות של משטרה מקומית לבקש גישה לסרטונים שצולמו, כשעוד תכונות יתווספו בעתיד.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x