שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תקשורת

פרשנות

דגני הבוקר של נטפליקס כמשל

השלב הבא של שירותי הסטרימינג, מסחור התוכן, פוגש את ישראל כשהיא לא ערוכה להגן על אזרחיה

יפעת בן חי שגב 09:0006.01.20

בראיון שנתן עם פרסום הדו"חות הכספיים האחרונים, נפנף מנכ"ל נטפליקס ריד הסטינגס בידיו בשתי חבילות של דגני בוקר: Frosties מתוצרת קלוגס ו־Sugar Puffs מתוצרת קוואקר, שני אייקונים אמריקאיים בלתי מעורערים. הסטינגס חשף תוצאות של סקר גדול שערכה נטפליקס, במסגרת פסטיבל שידורי "מראה שחורה", שבו הזמינה את הצופים לבחור את המותג המועדף עליהם מבין השניים. "יש פיסת מידע אחת שלא כלולה בדו"חות הכספיים", אמר הסטינגס, "והיא מהו אחוז האנשים שמעדיפים דגני בוקר של קלוגס על פני אלה של קוואקר. בסקר שערכנו נמצא רוב של 73% לטובת קלוגס".

 

מתוך "הכתר", סדרה של נטפליקס מתוך "הכתר", סדרה של נטפליקס צילום: Netflix

 

הסטינגס סימן לעולם את השלב האסטרטגי הבא של החברה שמשדרת כעת ללא פרסומות, מסחור התוכן, בכלים חדשים ובהם פרסום סמוי וירטואלי המבוסס על גרפיקה ממוחשבת שבאמצעותה ניתן לשלב מוצרים ולוגואים בצילום בשלב העריכה. הצעד הבא הוא רק מתבקש: שימוש באלגוריתם הזהב של החברה לכריית מידע, באופן שיאפשר טרגוט מדויק של קהלי יעד והזנתם באותו תוכן פרסומי שייתפר על פי מידותיהם האישיות.

 

מדינות המערב מתחבטות זה עשור במדיניות האסדרה הנכונה של נטפליקס ומתחרותיה. התובנה הכללית המדריכה את הדיונים בנושא בפורומים בין־מדינתיים היא שאי אפשר וגם לא נכון להילחם בתאגידי הענק הללו. למרות האתגרים שהם מציבים, הם גם נושאים תרומה לא מבוטלת לפיתוח ולעידוד התחרות בשווקים המקומיים, להעצמה אזרחית וחברתית ולביטול המחיצות התרבותיות והכלכליות בעולם.

 

יש צורך בהתאמת מסגרות הרגולציה על שידורים ועל מידע, באופן שמספק רק את ההגנות הבסיסיות המתחייבות בחברה דמוקרטית. כך, למשל, פרסמה הדירקטיבה האירופית ב־2018 מסמך מדיניות המחייב את מדינות הארגון ביישום מלא בתוך שלוש שנים, הכולל הטלת חובת השקעה בהפקות מקור על ספקי שירותים אודיו־ויזואליים זרים הנותנים שירותים בשטח שיפוט אירופי.

 

מייסד ומנכ"ל נטפליקס ריד הייסטינגס מייסד ומנכ"ל נטפליקס ריד הייסטינגס צילום: נטפליקס

 

הדרישה הזו היא למעשה מס המוטל על פעילות הגופים הללו הנדרשים "לפצות" על הפגיעה במאפייני התרבות והשפה הייחודיים של כל מדינה ומדינה על ידי השקעה חוזרת ביצירה מקומית מקורית בשפת המקום. במקביל, החלה באירופה אכיפה בפועל של סט החוקים החדש שגיבשו המוסדות האירופיים המאוחדים להגנה על מידע ולשמירה על הפרטיות. סט החוקים כולל פרוטוקולים מסודרים לניהול ארועי פריצה למאגרי מידע, ניהול וטיפול בתלונות ציבור, יבוא ויצוא של מידע מחוץ ליבשת אירופה, והגנות הן על המרחב הציבורי והן על המרחב הפרטי. ואצלנו? בסטארט־אפ ניישן של העולם, נשארנו תקועים עם מדיניות אסדרה שנחקקה בשנות השמונים של המאה הקודמת וקפאה בזמן.

 

חוק התקשורת מציג מסגרת אסדרה ארכאית, שאינה מתכתבת עם רוח הזמן והמקום אלא היא חלה רק על שידורים בכבלים ולוויין, שעה שכל גופי השידור הפועלים על גבי האינטרנט, ישראליים וזרים כאחד, אינם מאוסדרים כלל. מאז חקיקתם ועד היום ישבו על המדוכה אינספור ועדות שהנפיקו אינספור המלצות לרפורמה כוללת בתחום אסדרת השידורים על גבי האינטרנט, אך אף לא אחת מהן זכתה ליישום הלכה למעשה.

 

חוק הגנת הפרטיות אמנם זכה לכמה עדכונים, אולם בשוליים, וגם הוא אינו מתכתב עם ההמלצות האירופיות. גם בתחום זה גובשו המלצות רבות שנולדו בעיקר הודות ליוזמות אזרחיות שגם הן לא זכו לעיגון בחוק. וכך, העשור הבא של נטפליקס ותאגידי הענק פוגש את מדינת ישראל כשהיא אינה ערוכה להגנה על המרחב הציבורי והפרטי של אזרחיה כתוצאה מהזנחה מתמשכת. שטח ההפקר הזה מצריך רפורמה דחופה בתחום השידורים, אשר ראוי כי תשמש קו יסוד מנחה לכל ממשלה שתקום.

 

הכותבת היא יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר.

x