שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

10 אתגרי הטכנולוגיה הבולטים ביותר לעשור החדש

משיקום אמון הציבור, עבור דרך משבר הפרטיות, מכוניות אוטונומיות, כלכלת החלטורה או הפיכת מטבעות הקריפטו לאמצעי תשלום יעיל; תעשיית הטכנולוגיה נדרשת לפתרון של לא מעט סוגיות אם היא רוצה לסיים את העשור החדש במצב טוב יותר מבחינה ציבורית, משהיא נכנסה אליו

עומר כביר 17:1601.01.20

חברות הטכנולוגיה, חוקרים ורגולטורים צפויים להתמודד בעשר השנים הקרובות בשלל בעיות, אתגרים ויישומים. המדור של היום יוקדש להצגה של 10 מהם שלדעתנו הם הבולטים ביותר. לכל הפחות, בחמש השנים הקרובות, כי עשר שנים זה ממש הרבה זמן. אז הנה 10 האתגרים הטכנולוגיים הבולטים ביותר לעשור הקרוב:

 

1. לשקם את אמון הציבור – אולי האתגר החשוב ביותר מבחינתן של חברות הטכנולוגיה. בדו"ח סיכום העשור אתמול ניתחתי איך לאורך עשר השנים שחלפו התהפכה התפיסה הציבורית של חברות הטכנולוגיה. העשור הנוכחי הוא ההזדמנות שלהן להפוך את המגמה הזו. זה חשוב מבחינתן לא מכיוון שהרתיעה הציבורית מסוכנת לעצם קיומן, אלא כי היא הופכת את פעילותן לקשה הרבה יותר: בלי אמון ציבורי, החברות יהיו נתונות לרגולציה מחמירה יותר, שתסכל או תקשה על ביצוע מהלכים חדשניים וחשובים, והן עלולות להתקשות יותר בגיוס עובדים איכותיים שיעדיפו אולי לפנות לתעשיות פחות מקטבות. איך משקמים את התדמית? קמפיין פרסומי לא יעשה את העבודה במקרה הזה, וצריך לנקוט במהלכי עומק רציניים שישנו כמה מתפיסות היסוד הקימיות של החברות. כמו, למשל, זו שבנקודה הבאה.

משבר הפרטיות הוא אולי האתגר החשוב ביותר שעומד על הפרק עבור חברות הטכנולוגיה משבר הפרטיות הוא אולי האתגר החשוב ביותר שעומד על הפרק עבור חברות הטכנולוגיה צילום: שאטרסטוק

 

2. לפתור את משבר הפרטיות – אם נעשה סקר של משתמשים לגבי מה הכי מפריע להן בפעילות של חברות ושירותי טכנולוגיה גדולים, סביר להניח שרוב גדול יציין את הפגיעה בפרטיות. חברות כמו פייסבוק, גוגל, אמזון וטוויטר הפכו את החדירה לפרטיות למודל עסקי. אופן הפעילות שלהן מחייב אותן לאסוף כמה שיותר מידע מפורט על המשתמש כדי להציג לו פרסומות מפולחות ככל האפשר, או כדי להמליץ לו על מוצרים מתאימים לרכישה. אחת הבעיות עם איסוף מידע שכזה היא שמאוד קשה לשמור עליו מדליפה, כפי שהוכיחה פרשת קיימברידג' אנליטיקה, והמשתמשים יותר ויותר נרתעים משיתוף הגישה שיש לחברות למידע אישי ולפעולות שהם עושים ברשת. אם ברצונן לזכות מחדש באמון הציבור, בעשור הקרוב החברות צריכות למצוא מודלים עסקיים אחרים שלא כרוכים בפגיעה מאסיבית בפרטיות.

 

3. לבלום פעילות של רשתות בוטים, התערבות זרה במערכות בחירות והפצת פייק ניוז – אחד הגורמים המרכזיים לא רק בשינוי היחס לחברות הטכנולוגיה אלא גם בעיצוב המפה הפוליטית במערב בחצי השני של העשור. יעברו עוד שנים רבות, אולי אפילו עשורים, לפני שנוכל לנתח ולהבין את מלוא ההשפעה של הניצול לרעה של רשתות חברתיות על מנת להשפיע על השיח הפוליטי ומערכות בחירות. אבל השפעה לרעה די ברור שיש, ובפתח העשור הנוכחי חייבות החברות להשקיע את מרב המשאבים על מנת לבלום תופעות אלו בצורה יעילה יותר. בשנים שחלפו הן עשו לא מעט, אך התופעה עדיין קיימת. בשנה הזו, עם הבחירות לנשיאות בסתיו, יעמדו גוגל, פייסבוק וטוויטר במבחן הגדול ביותר שלהן בתחום מאז 2016. כדאי להן מאוד שלא להיכשל.

 

4. להפוך את המכונית האוטונומית למציאות – באמצע העשור שעבר החלה להסתמן המכונית האוטונומית כהבטחה הגדולה של ראשית שנות העשרים. אבל ככל שחלפו השנים, התברר שהאתגרים הטכנולוגיים גדולים מדי מכדי לעמוד בהבטחות של פריסה רחבה בתחילת העשור הנוכחי. המכוניות האוטונומיות כבר כאן, ואפילו בשימושים מסחריים, אבל בפריסה מאוד ניסיונית ומוגבלת. יש אתגרים טכנולוגיים משמעותיים, ויש אתגרים ניכרים גם בצד התשתיות, אבל הם לא בלתי-עבירים. זה אתגר חשוב מכיוון שמעבר נרחב למכוניות אוטונומיות פותר מגוון בעיות – החל מהפחתה במספר ההרוגים בכבישים, עבור בשחרור עומסי תנועה ועד בהפחתת פליטת גזי חממה וזיהום אוויר (כי מכוניות אוטונומיות הן, לרוב, גם חשמליות).

אתגר הרכב האוטונומי אתגר הרכב האוטונומי צילום: Intel Corporation

 

5. לפתור את משבר כלכלת החלטורה – מועמדת מובילה לאירוע החשוב של העשור הקודם, כלכלת החלטורת חוללה כמה שינויים הרסניים בשוק העבודה הגלובלי, כשהיא יוצרת מעמד של עובדים שסובלים ממרבית החסרונות של עצמאיים, וכמעט שלא נהנים מהיתרונות של עובדים שכירים. לפי המגמה הנוכחית, שירותי כלכלת חלטורה עתידים להתרחב ולהיכנס לתחומים נוספים, ובראשם כאלו של בעלי מקצוע מיומנים. החברות, ובעיקר המחוקקים, צריכים לשנס מותניים ולהסדיר את התחום במהירות, כדי למנוע התבססות מעמד חדש של עובדים נטולי זכויות. בשנה שעברה קליפורניה העבירה חוק שנוי במחלוקת שמחייב חברות כמו אובר להתייחס לנהגים כאל עובדים מן המניין. לא בטוח שזה הפתרון הנכון, יכול להיות שצריך ליצור מודל חדש לשיטת התעסוקה החדשה, אבל אין ספק שצריך לעשות משהו ומהר. כולל כאן בישראל, היכן שהפעילות של חברות כלכלת חלטורה כמו וולט, בירד וליים מתפשטת במהירות.

 

6. לפצח את שוק המציאות המדומה (VR) והמציאות המועשרת (AR) – דבר אחד שלא היה לנו בעשור שעבר הוא מוצר חומרה חדש ומטלטל שוק כמו האייפון מ-2007, שהצית את מהפכת הסמארטפונים. היו כמה מוצרים משמעותיים – האייפד מ-2010, הגלקסי נוט מ-2011, האפל ווטש מ-2015 – אבל אף-אחד מהם לא היה הקטליסט של מהפכה טכנולוגית ותרבותית משמעותית. אם יש מוצרים שיכולים לעשות את זה, אלו יהיו קסדות VR או, בסבירות גבוהה יותר, משקפי AR. בעשור שחלף ראינו כמה ניסיונות אמיצים בתחום – גוגל גלאס, אוקולוס ריפט של פייסבוק, הולולנס של מיקרוסופט, מג'יק ליפ – אבל אף אחד מהם לא באמת תפס, חלק אפילו נכשלו בצורה נחרצת. יש כאן פוטנציאל למכשיר מהפכני שישנה את הדרך שבה אנו מתקשרים זה עם זה ועם הסביבה המיידית והמקוונת שלנו, אבל אף חברה עדיין לא הצליחה ליצור אותו. לא מעט שחקניות משקיעות סכומים ניכרים בתחום – אפל היא אחת המדוברות שבהן – ובשנים הקרובות זה יהיה אחד האתגרים המרכזיים שלהן.

אתגר המציאות המדומה והמוגברת אתגר המציאות המדומה והמוגברת צילום: Road to VR

 

7. נטרול ההטיה של מערכות בינה מלאכותית – השימוש בבינה מלאכותית הוא משמעותי ביותר כבר היום, החל מאלגוריתם שקובע אילו תכנים יוצגו בניוזפיד של פייסבוק, ועד מערכות ביומטריות לזיהוי תמונות פנים. והשימוש במערכות אלו צפוי רק להתחרב משמעותית בעשור הקרוב, במיוחד בכל הנוגע למערכות זיהוי ביומטריות. אפשר לטעון, במידה רבה של צדק, שאין מקום להכנסת מערכות אלו לשימוש רחב, אבל מדובר בקרב שיהיה קשה לנצח בו. מה שכן חייבים לפתור, ושאסור לקבל בשתיקה, הוא את הנטייה של מערכות אלו להיכשל בזיהוי של כל מי שהוא לא גבר לבן. זו הטיה (Bias) שצפויה להשפיע לרעה ובאופן ישיר על חייהם של מיעוטים בכל העולם, ותיקונה צריך להיות אחד האתגרים המרכזיים של חברות טכנולוגיה בעשור הקרוב. אחד הפתרונות האפשריים, אגב, פותר גם בעיה אחרת בהייטק: היעדר גיוון מגדרי או אתני במצבת העובדים. לפי מחקרים, חלק מהקושי של מערכות בינה מלאכותית נובע מכך שהן מפותחות בעיקר על ידי גברים לבנים (שנוטים ללמד את המערכות באמצעות תמונות של גברים לבנים בעיקר). הגדלת מספר המיעוטים והנשים בצוות הפיתוח יסייע גם לפתרון בעיית ההטיה.

 

8. החלפת תשתיות תקשורת מיושנות בציוד דור חמישי וסיבים אופטים – לקראת סוף 2019 החלו כמה מדינות לפרוס תשתיות סלולר בדור חמישי (5G), ואלו הצטרפו למאמצים ותיקים יותר לפריסת תשתית סיב אופטי. הפריסה עצמה לא מקיפה ועדיין בחיתוליה, אבל כבר בשנים הקרובות היא חייבת להיכנס לתאוצה משמעותית. תשתית אינטרנט אולטרה-מהירה היא רכיב חיוני בשירותים עתידיים כמו מכונית אוטונומית, מוצר VR ו-AR, ערים חכמות או מוצרי אינטרנט של הדברים. האחריות במקרה זה היא לא של חברות הטכנולוגיה, אלא של מדינות וערים שחייבות את התשתית הזו כדי להיות חלק מהעתיד ולא להישאר תקועות בעשור הקודם.

אתגר ה-5G אתגר ה-5G צילום: שאטרסטוק

 

9. להכניס את מטבע הקריפטו למיינסטרים – נכון להיום, 12 שנה אחרי השקת ביטקוין, מטבעות קריפטו הם כמעט אך ורק כלי ספקולטיבי. הטכנולוגיה שביקשה להפוך את עולם הכלכלה על ראשו, לא הצליחה אפילו להפוך לאמצעי תשלום בסטארבקס. מדובר בטכנולוגיה בעלת פונטציאל אמיתי ליצור מערכת פיננסית גמישה יותר, כזו שבה גם אנשים ללא חשבון בנק יכולים ליהנות משירותים מתקדמים והעברת כספים בין מדינות היא הליך קל ונטול עמלות, אבל עד עתה לא הגיע הפתרון שיאפשר את היישום שלה. הניסיון המשמעותי ביותר, ליברה של פייסבוק, נתקל בחומה בצורה מצד מחוקקים ורגולטורים, תוצאה של חוסר האמון בחברות הטכנולוגיה. אבל הפונטציאל שם, צריך פשוט את החברה הנכונה עם הפתרון הנכון כדי להפוך אותו למציאות.

 

10. התמודדות עם משבר האקלים – האשמה במצב שנוצר שייכת רק בחלקה הקטן לחברות הטכנולוגיה. תחומים כמו אנרגיה, תחבורה וחקלאות הם מזהמים גדולים הרבה יותר, אם כי העלייה החדה במשלוחים מקוונים תרמה תרומה מורגשת לפליטת גזי חממה. אבל חברות טכנולוגיה יכולות לקחת חלק מרכזי בפתרון הבעיה. הן מעסיקות כמה מהמוחות היצירתיים והחדשניים בעולם, ויש להן תקציבי פיתוח ענקיים. נכון, פתרון בעיות אקלימיות לא נמצא בליבת הפעילות של אפל, גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ואמזון (אם כי מרביתן נוקטות מאמצים ניכרים על מנת לצמצם ככל האפשר את חתימת הפחמן שלהן), אבל זה יכול להיות חלק חשוב במאמצי המו"פ שלהם. משבר האקלים הוא, חד-משמעית, אתגר העשור של האנושות כולה, ובכללה גם חברות הטכנולוגיה.  

 

קצרצרים

 

1. הזכרתי בהתחלה את הצורך לזכות מחדש באמון הציבור? אז ככה לא עושים את זה: פייסבוק החלה להסיר פרסומות שהציגו מידע שגוי, ואף מסוכן, לגבי תרופות למניעת הידבקות ב-HIV. הבעיה? החברה עשתה את זה רק אחרי לחץ ציבורי מאסיבי מאקטיביסטים, מומחי רפואה ורגולטורים שהזהירו אותה שהיא יוצרת משבר בריאות ציבורי. מילא שפייסבוק לא ידעה על הבעיה, קשה לעקוב אחרי כל ההונאות בעולם, אבל למה היא לא פעלה מיד עם חשיפת הסוגיה בתחילת דצמבר?

נהגי אובר וליפט מוחים על תנאי העסקתם נהגי אובר וליפט מוחים על תנאי העסקתם צילום: שאטרסטוק

 

2. ועוד הזכרתי את החוק הקליפורני שנועד להסדיר את מעמד עובדי כלכלת החלטורה. אז אובר ופוסטמייטס (חברת משלוחי מזון ומצרכים) עתרו השבוע לבית משפט פדרלי בלוס אנג'לס, בטענה שהחוק מנוגד לחוקה האמריקאית, מכיוון שהוא פוגע באופן לא הוגן בחברות כלכלת חלטורה, ולא מתערב בעבודתן של תעשיות אחרות, וכן שהוא מאיים על הגמישות התעסוקתית של העובדים. לא מן הנמנע שזה יתגלגל בסוף לבית המשפט העליון של ארה"ב.

 

3. יוטיוב תתחיל להגביל בקרוב את איסוף המידע שלה בסרטונים שמיועדים לילדים, במטרה להענות לדרישות רגולטוריות פדרליות בתחום. במסגרת השינוי, הפלטפורמה תפסיק להציג פרסומות מותאמות אישית בסרטוני ילדים, ותחסום תגובות ופיצ'רים מסוימים של המלצות. המהלך צפוי לצמצם את ההכנסות של יוצרי סרטוני ילדים מפרסומות, מה שעלול להביא לירידה במספר הסרטונים האלו בפלטפורמה. בהתחשב באיכות הירודה של חלק ניכר מהדברים שם, לא הפסד כזה גדול.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x