$
תקשורת

"תכסיסנות פסולה": סלקום, גולן טלקום ואקספון עתרו נגד מכרז דור 5

החברות עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד התקשורת ודרשו להקפיא את כל הליכי המכרז; הן טוענות על כך שנבחרה "שיטת 'מכרז שעון קומבינטורי' שמעולם לא נוסתה בישראל, ונזנחה במדינות רבות בעולם"; ביום ראשון הקרוב היו החברות אמורות להגיש הסכם הצעה משותפת אך לא הגיעו להסכמה; גורם במשרד התקשורת: "העתירה נועדה אך ורק למשוך זמן"

אביאור אבו 17:2109.12.19

חברות התקשורת סלקום, גולן טלקום ואקספון הגישו היום (ב') עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כנגד משרד התקשורת בבקשה דחופה לתת צו ביניים להקפיא לאלתר את כל הליכי מכרז דור 5.

 

 

יום ראשון הקרוב אמור להיות המועד האחרון להגשת הסכם הצעה משותפת להתמודדות במכרז ועל כן הן ביקשו מבית המשפט להורות באופן מיידי על צו ארעי, עד למתן הכרעה בבקשה למתן צו ביניים. 

 

שש חברות תקשורת יכולות לגשת למכרז, במבנה של שלוש קבוצות, על פי חלוקת הרשת הקיימת כיום: סלקום יחד עם גולן טלקום ואקפסון; פרטנר עם HOT מובייל ופלאפון לבדה. "הפגמים בהליך המכרזי אשר נעוצים בחוסר סמכות ובחריגה בוטה ממתחם הסבירות, יצרו חוסר ודאות קיצוני בקרב המבקשות ופגעו בצורה קשה ביותר ביכולת שלהן להגיע להסכמה משותפת", כתבו החברות בבקשה. 

משמאל: שר התקשורת דודי אמסלם מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן משמאל: שר התקשורת דודי אמסלם מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן צילום: יח"צ משרד התקשורת

 

כך נכתב בבקשה: "דווקא במכרז דרמטי ורגיש זה שהשפעתו לשנים הבאות על כלל המשק בישראל היא עצומה, בחרו המשיבים לנסות שיטת מכרז חדשה ומורכבת המכונה "מכרז שעון קומבינטורי" אשר מעולם לא נוסתה בישראל, אשר נזנחה במדינות רבות בעולם ואשר על פי חוות דעת מומחים מהארץ ומהעולם, המודל המכרזי כלל אינו מתאים לתנאי המשק בישראל – ועשויה לפגוע באורח קשה ביותר בעקרון השוויון והתחרות ולהוביל לתוצאות אבסורדיות של ממש. בשל טענות אלה ורבות אחרות נדרש בית המשפט להורות על ביטול המכרז. לחילופין להורות על תיקון תנאי המכרז כך שכל מציע שהצעתו זוכה יחוייב לשלם בהתאם להצעתו שלו בלבד".

 

"המכרז מאפשר תוצאה פוגענית ובלתי סבירה בעליל בה מציע ההצעה הגבוהה ביותר במכרז משלם בסופו של יום את המחיר הזול ביותר, ואילו דווקא מי שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר ישלם את המחיר הגבוה ביותר. אם לא די בכך, תוצאה סבירה ביותר של המכרז היא ששני מציעים ישלמו עבור אותו ממכר בדיוק המוצע למכירה על ידי המדינה, מחירים שונים בפערים של אלפי אחוזים. כך, יתכן לדוגמה, כי בגין אותו ממכר ממש ישלם אחד המתחרים 1 מיליון שקל ואילו האחר ישלם כ-100 מיליון ששקל".

 

"תנאי המכרז מעודדים מתחרים פוגעניים ושימוש בתכסיסנות פסולה. מכרז מסוג זה הוא פסול מיסודו ופגיעתו הקשה והחמורה בעותרות – אשר מבקשות להגיש את הצעתן בתום לב, בהוגנות ובהגינות – כבר בשלבים מוקדמים אלה של הגשת ההצעות, מצדיקה מתן צו ביניים".

 

"באם בית משפט נכבד זה לא ייעתר לבקשה קיים חשש ממשי ביותר כי המבקשות לא תוכלנה להגיש הסכם הצעה משותפת, דבר אשר יוביל לשלילת יכולת העותרות לקחת חלק במכרז חשוב זה. לתוצאה זו השלכה מיידית ומהותית על פעילות העותרות ומיליוני לקוחותיהן, אך מעבר לכך לתוצאה זו השפעה דרמטית ומרחיקת לכת על התחרות בתחום התקשורת הסלולרית, על המחיר אותו ישלמו הצרכנים, על טיב השירות שהם יקבלו ועוד".

 

גורם בכיר במשרד התקשורת מסר ל״כלכליסט״: ״עצם הגשת העתירה לא מפתיע אותנו. העתירה נועדה אך ורק למשוך זמן, דבר שיביא לדחייה בפריסת הטכנולוגיה ולפיגור מול מדינות העולם, פער שיהיה קשה לסגור. אנחנו נחושים להמשיך במכרז על פי לוחות הזמנים שהוגדרו ולעמוד ביעדים. שיטת המכרז מקובלת בעולם ומושתתת על עקרון של תמרוץ משמעותי לחברות העומדות ביעדיו - עד כדי חצי מיליארד שקל. המשרד דן בנושאים שעלו ומצא להן פתרונות במסגרת וועדת המכרזים, מטבע הדברים לא ניתן לפרסמם״.

x