שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אפליקציות

האפליקציה הכי חשובה של פייסבוק במלחמתה ברגולציה

אם אפליקציית הסרטונים הסינית TikTok לא היתה קיימת, מארק צוקרברג היה צריך להמציא אותה. איך הפכה האפליקציה לצעירים מאיום אסטרטגי על ההגמוניה של פייסבוק לנשק המוביל שלה במלחמתה ברגולציה

ויקי אוסלנדר, ניו יורק 20:4303.12.19

אפליקציות סרטוני הווידיאו הקצרים טיקטוק (TikTok) עמדה בשבוע שעבר במוקד סערת רשת, לאחר שחסמה את הגישה של צעירה אמריקאית בת 17 לאפליקציה, בטענה שעברה על מדיניות החברה. בטיקטוק טענו שהעבירה שביצעה הצעירה, פרוזה עזיז, היתה הפצת סרטון שכלל את אוסאמה בן לאדן, אך לפי אתרים אמריקאיים, הסיבה לחסימה היא סרטון אחר שלה, שעסק במצוקת המיעוט המוסלמי בסין. לא משנה כמה בטיקטוק נשבעו שזו לא הסיבה, הסוסים כבר ברחו מהאורווה, והחברה שבבעלות תאגיד בייטדאנס הסיני הואשמה כצנזורית בשירות המשטר הסיני, האשמה נוראית בארה"ב.

 

 

הסיפור הקטן הזה הוא שיאו של הליך התססה בחברה האמריקאית נגד טיקטוק בפרט ושחקניות סיניות בכלל, שמלובה, בין היתר, בידי מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג. "עד לאחרונה האינטרנט, כמעט בכל מדינה מחוץ לסין, הוגדר בידי פלטפורמות אמריקאיות בעלות ערכים חזקים של חופש הביטוי. אין אחריות שהערכים האלה ינצחו", אמר צוקרברג בהרצאה שנשא באוקטובר האחרון באוניברסיטת ג'ורג'טאון. "בעוד השירותים שלנו, כמו ווטסאפ, משמשים מפגינים ופעילים בכל מקום בגלל ההצפנה החזקה וההגנה על הפרטיות, בטיקטוק, האפליקציה הסינית הצומחת במהירות ברחבי העולם, אזכורי המחאות מצונזרים אפילו בארה"ב. האם זה האינטרנט שאנחנו רוצים?".

 

 

צוקרברג בעת שימוע בקונגרס, באוקטובר. מצא רשע תורן שיחליף אותו צוקרברג בעת שימוע בקונגרס, באוקטובר. מצא רשע תורן שיחליף אותו צילום: בלומברג

 

 

1. מי מאיים על הדמוקרטיה

 

צוקרברג הוציא את פייסבוק לדרך כרשת חברתית לסטודנטים כשהיה נער בן 19. בהתבטאות ידועה שלו מאותם ימים ראשונים הוא צוטט באומרו: "יש לי יותר מ־4,000 מיילים, תמונות וכתובות. אנשים פשוט העבירו את המידע. אני לא יודע למה. הם סומכים עלי. טיפשים מז**נים". כזה הוא צוקרברג: מצד אחד, אפוף הילה של ילד פלא ששינה את התקשורת הבין־אישית ובנה חברה בשווי חצי טריליון דולר - ומצד שני, מניפולטור שמתמרן בין החוקי, הכמעט לא חוקי, הלא אתי והפשוט לא לעניין, הכל עבור השורה התחתונה שמבושמת במגלומניה.

 

בשבועות האחרונים צוקרברג עומד כמעט לבדו בחזית מול טיקטוק, המפלצת מסין שדיווחה ביולי האחרון על 1.5 מיליארד משתמשים חודשיים, ושלפי אתר Axios עברה את הפופולריות של פייסבוק בקרב בני 16–13 בארה"ב. הוא טוען שהאפליקציה הסינית מסכנת את ביטחון ארה"ב והעולם החופשי, ונסע עד לוושינגטון הבירה כדי לגייס פוליטיקאים שיילחמו עבור המטרה העליונה: לשמר את ההגמוניה הבלתי מעורערת של פייסבוק. צוקרברג אף רתם את עוצמתה הגוברת של טיקטוק כדי לטעון שפירוק פייסבוק ישרת את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות. הניסיונות לא נפלו על אוזניים ערלות: לפני חודש דיווחה CNBC שהוועדה לפיקוח על השקעות זרות בארה"ב (CFIUS) פנתה לבעלת טיקטוק בעקבות חשש לפגיעה בביטחון במדינה.

 

צוקרברג, מן הסתם, אינו מגן החלשים וחסרי הקול או המעוז האחרון מול האויב הסיני, וספק אם חוסנה של אמריקה מטריד אותו כשהוא מזהיר מפני הסכנה ששמה טיקטוק. אם צוקרברג היה מזועזע מהפלטפורמה הסינית לשיתוף סרטונים, הוא לא היה מנסה לקנות אותה. אם הוא היה מתנגד עקרונית למשטר הסיני, הוא לא היה מנסה להתחבב עליו בשיטתיות כדי שפייסבוק תזכה באישור מיוחל לפעול במדינה, הוא לא היה מפתח כלים ייעודיים לצנזורת תוכן וודאי שלא נוטל 5 מיליארד דולר (10% מהכנסות פייסבוק) במכירת מודעות של עסקים סיניים ב־2018 לבדה.

 

ואם צוקרבג היה דואג, באמת דואג, להשפעה על הביטחון והדמוקרטיה האמריקאיים, הוא לא היה מוכר מודעות לפעילים רוסים שניסו להטות את הבחירות לנשיאות ומתעקש כל כך להמשיך לפרסם מודעות פוליטיות גם היום, חרף כל האזהרות.

 

2. לנגד עיניים מערביות

 

בואו נתעכב רגע על רוסיה. בשבוע שעבר נפוצה ברשת תמונה של פרה עוטה משקפי מציאות מדומה (VR), כחלק מדיווח על ניסוי שנערך ברוסיה להעניק לפרות חוויה אימרסיבית של כרי דשא ירוקים, במטרה לדרבן אותן להפיק יותר חלב. התמונה זכתה לגל של לעג מערבי, אבל זו טעות. זו תמיד טעות לזלזל ביריבים ראויים, ודאי כמו רוסיה, שלוקה בלא מעט מוזרויות בעיניים מערביות, ועדיין הצליחה להיות המדינה הראשונה לשלוח אדם לחלל ולהתערב בהצלחה בבחירות לנשיאות של המעצמה החזקה בעולם ב־2016.

פרה ברוסיה עם משקפי VR פרה ברוסיה עם משקפי VR צילום: באדיבות משרד החקלאות הרוסי

 

פרה ברוסיה עם משקפי VR פרה ברוסיה עם משקפי VR צילום: באדיבות משרד החקלאות הרוסי

 

הלעג הזה הוא דוגמה נוספת לפער הרעיוני ההולך ומעמיק בין מעצמות העולם, פערים כה עמוקים שבחודשים האחרונים השיח על פיצול באינטרנט, שאף זכה לכינוי "ספלינטרנט" (Splinternet), הפך מנבואת זעם לרעיון עם הצעות אופרטיביות. במשך שנים התפיסה הרווחת היתה שהאינטרנט מציע חופש מוחלט ונתפס כזכות טבעית, כוח משווה בין עמים ושכבות כלכליות ומנוע ליצירת ערך. אלא שעם הזמן גילינו שהאינטרנט מייצר גם חיכוך עצום, ומפלג בין פרטים, ממשלות וחברות וקהילות. האינטרנט, כפי שיותר ויותר גורמים עם מוטיבציות שונות הולכים ומבינים, חייב להשתנות.

 

לתוך הוויכוח על מה שנשיא סין שי ג'ינפינג מכנה "ריבונות סייברנטית" נכנסו כוחות חזקים נוספים: תאגידי הענק. בולטים מכל הם אפל, פייסבוק וגוגל־אלפאבית, שעומלים כבר שנים על חדירה לשוק הסיני, מנוע הצמיחה המפתה ביותר בעולם. יותר ממיליארד משתמשים פוטנציאליים שמהווים כוח קנייה גדול ומטמון עצום ורב ערך של נתונים אישיים, שאף גורם מערבי לא שם עליו עדיין את ידו.

 

3. שוב בצד של הטובים

 

צוקרברג משחק לטווח ארוך, אבל בניגוד להצהרותיו לא מדובר במשחק של ביטחון לאומי, אלא של עליונות תאגידית עטויה בצביעות מוסרית ומגובה באוזלת יד רגולטורית. כשל שוק פר־אקסלנס. פייסבוק הצליחה בשנים האחרונות להשמיד מתחרים ביעילות: אם היא לא מצליחה לקנות אותם (כפי שעשתה לווטסאפ ואינסטגרם), היא מעתיקה אותם עד לאובדן רלבנטיות (סנאפ וטלגראם) או חוסמת את האפליקציות שלה מלתקשר איתם. לעתים אלו מהלכים אסטרטגיים, לעתים נקמנות בחברות שסירבו למכור. אבל טיקטוק היא יריב מסוג חדש, כזה שאי אפשר לקנות או להתחרות איתו בשוק הבית שלו, ושהעתקת הפיצ'רים ממנו לא עבדה (החיקוי "לאסו" מבית פייסבוק הוא כישלון מהדהד). אז מה עושים? ממסגרים אותה כאויב לאומי.

 

אחרי שנתיים תמימות של יחסי ציבור נוראיים, שימועים מביכים בקונגרס והתפכחות ציבורית מתרומתה החברתית, פייסבוק מצאה בטיקטוק את הכלי שיאפשר לה להציב את עצמה שוב בצד של ה"טובים". הלא מצנזרים, הפתוחים, ובעיקר - האמריקאיים. פייסבוק העמידה לציבור האמריקאי, למחוקקים ולרגולטורים בחירה ברורה: או חברה סינית שמצנזרת תכנים מסיבות פוליטיות, או חברה אמריקאית שהפכה את חופש הביטוי לכסות לשיח שנאה, בריונות ואלימות.

 

שאלת המפתח היא לפענח מה מסתתר בשאלה של צוקרברג "האם זה האינטרנט שאנחנו רוצים": אינטרנט חופשי ששומר ומגן על ערכי חירות מערביים, או אינטרנט פרוע שמתאים לו ויתר ברוני הטכנולוגיה המיליארדרים, כזה שאפשר לעקוב בו אחרי כל מה שהגולשים עושים ולמכור את נפשם לכל המרבה במחיר.

 

ריבונות סייברנטית

השאיפה של מדינות או אזורים שונים לשלוט על האינטרנט ולנהל את הפעילות בה בתוך גבולותיהם הריבוניים.

x