שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

משבר האקלים לא הגיע לבלאק פריידי

תרבות הצריכה המוגזמת משחקת תפקיד משמעותי במשבר האקלים. לא מדובר רק על ימי הקניות הגדולים כדוגמת הבלאק פריידי, אלא גם על השפעתה של הצריכה היומיומית שלנו בכל התחומים - החל מאוכל דרך ביגוד ועד לטכנולוגיה

עומר כביר 14:5901.12.19

לא מעט אנשים תוהים, מה אני יכול לעשות כדי לתרום למאבק במשבר האקלים? יש משהו אחד שכולם יכולים לעשות, שלא דורש שום מאמץ ושלא יעלה אגורה שחוקה.

 

 

למעשה אפילו לא צריך לבצע פעולה מסויימת, אלא פשוט להימנע ממנה: לא להשתתף בחגיגת הקניות של בלאק פריידיי, חודש נובמבר או בכלל.

קניות בארה"ב במהלך בלאק פריידי קניות בארה"ב במהלך בלאק פריידי צילום: אי פי איי

 

ימי קניות כמו בלאק פריידיי, חג הרווקים הסיני או פריים דיי של אמזון, הם כבר מזמן לא אירוע מקומי או נדיר. לאורך השנה פזורים מספר ימים שמעודדים אותנו לפתוח את הארנק לטובת מבצעים חד-פעמיים שלא יחזרו לעולם (או עד יום הקניות הבא). זו מערכת שבנויה על מנת להפעיל את בלוטות הרגש שלנו, ולעורר את הפחד להחמיץ (Fomo, Fear Of Missing Out) במטרה לשכנע אותנו לקנות מוצרים שלא בהכרח היינו צריכים, או לרכוש אותם בכמות גדולה יותר מכפי שתכננו.

 

וזה עובד. ביום הרווקים האחרון נרשמו מכירות שיא של 38.4 מיליארד דולר, מיליארד מתוכם בדקה ושמונה שניות הראשונות של היום, 12 מיליארד בשעה הראשונה. בכל עונת הקניות של 2018, עמדו המכירות המקוונות בארה"ב לבדה על 126 מיליארד דולר.

 

בלאק פריידי בישראל בלאק פריידי בישראל צילום: עידו ארז

 

לבולמוס הקניות הזה יש השפעה סביבתית ניכרת. לא מדובר רק על הגידול בהיקף המשלוחים ממדינות רחוקות שכרוך בפליטת גזי חממה, אלא גם על שימוש במים וחומרים אחרים שנצרכים בהליך ייצור המוצרים, על כל מחזור החיים שלהם. תרבות הצריכה המוגזמת משחקת תפקיד משמעותי בהחרפת משבר האקלים, ולא מדובר רק על ימי הקניות הגדולים אלא גם על הצריכה היומיומית שלנו. החל מכמות האוכל שאנחנו קונים בסופר, ושחלק ניכר ממנו מושלך לאשפה מבלי שנצרך. ב-2018, למשל, משקי בית בישראל, זרקו לאשפה מזון בשווי 7.6 מיליארד שקל, בזבוז של כ-3,000 שקל בשנה למשפחה.

 

 

סמארטפונים. תחלופה מהירה סמארטפונים. תחלופה מהירה

 

צריכת יתר נכונה גם למוצרי טכנולוגיה. כיום, חברות כמו אפל וסמסונג מעודדות אותנו להחליף את הסמארטפונים והמכשירים שלנו מדי שנה, ורובנו מחליפים סמארטפון כל שנתיים או שלוש. אבל לצריכה המוגברת הזו יש השלכות סביבתיות וחברתיות עצומות, וגזי החממה שנפלטים בהליך הייצור והמשלוח של המוצרים הם רק חלק מהסיפור. כמעט כל מכשיר אלקטרוני מודרני עושה שימוש בקובלט, מתכת שמגיעה לא פעם מקונגו, שהם היא נחצבת במכרות שמעבידים ילדים בתנאים תת-אנושיים. והביקוש ההמוני למוצרי טכנולוגיה הוביל להקמת מפעלי ייצור והרכבה, חלק ניכר מהם בסין, שם מועסקים מאות אלפים בתנאים נצלניים.

 

חברות רבות מתהדרות בכך שהמכשירים שלהם ניתנים למחזור, ושאופן הייצור שלהם ירוק וסביבתי. אבל הליך המחזור עצמו יכול להיות מזהם, ובחלק מהמתכות בכל מקרה לא ניתן להשתמש למכשירים חדשים. למעשה, המכשיר הירוק ביותר שבנמצא הוא זה שכבר בידי המשתמש. כל בחירה אחרת רק תוסיף לפליטת גזי החממה. הבעיה היא שמכשירים כיום מיוצרים מראש על מנת שיהיה להם אורך חיים מוגבל, בין אם בסיוע עדכוני תוכנה שמוסיפים יכולות חדשות במחיר של האטת מכשירים ישנים יותר, או עיצוב המכשירים כך שפעולות כמו תיקון תקלה או אפילו החלפת סוללה ישנה יהיו כל כך יקרות שמשתמשים רבים כבר יעדיפו לרכוש מכשיר חדש. התוצאה היא צריכה מוגברת יותר של מכשירים, ואתה זיהום סביבתי ונזקים חברתיים רחבים יותר.

 

בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות הגלובלית למשבר האקלים, חלה גם עלייה במודעות לתרומה של צריכת יתר למשבר. בסקר שנערך בשנה שעברה בבריטניה, 61% מהנשאלים אמרו שישקלו או ינסו להפחית את הרכישות שלהם בעונת הקניות בגלל שיקולים סביבתיים. השנה, תגובת הנגד כבר התבטאה במחאה צרכנית גלובלית, בדמות הפגנות ושביתות שבט במדינות שונות בגנות הרגלי הצריכה המוגזמים.

 

בארה"ב, צרפת, גרמניה, בריטניה ומדינות נוספות ניסו מפגינים לשבש את חגיגת הקניות, כשהם חוסמים את הגישה למרכזי קניות וקניונים לאורך בלאק פריידיי. בישראל הפגינו כמה מאות בני נוער ומבוגרים, שצעדו על שדרות רוטשילד לכיכר הבימה. "אנחנו חיים במערכת של צרכנות אינסופית", צייץ הסניף הניו יורקי של תנועת המרד בהכחדה. "כדור הארץ לא יכול להמשיך ככה, במיוחד כשאנחנו מאיצים לעבר קטסטרופה אקלימית ואקולוגית".

נעלי ישו נייקי. אפשר לוותר נעלי ישו נייקי. אפשר לוותר צילום: MSCHF Nike

 

רגע של כלום

 

השנה, כמה רשתות קמעונאיות בולטות הצטרפו למחאה. לקוחות שנכנסו לאתר רשת הציוד לטיולים וספורט REI ביום שישי נתקלו בהודעה: "אנחנו הורגים את הכדור שלנו. בואו לפעול". הרשת העניקה יום חופש ל-14 אלף עובדיה ועודדה אותם לצאת לטבע במקום לבלות בחנויות בחג הקניות. רשת מוצרי טיפוח Deciem סגרה את חנויותיה והשהתה את אתר הקניות שלה, תחת הסיסמה: "רגע של כלום". Everlane, רשת ביגוד אמריקאית שחרטה על דגלה ערכים כמו שמירה על הסביבה וגיוון אתני, לא מנעה מלקוחותיה את חגיגת הקניות, אך הפנתה כל רכישה לתרומה שתשמש לניקוי הים והחופים. עד הבוקר נצברו ב"קרן בלאק פריידיי" שפתחה 234 אלף דולר, מתוך 300 אלף.

 

המחאות אולי היו נרחבות וקולניות, אך ההשפעה שלהן היתה כמעט בלתי מורגשת. בבלאק פריידיי האחרון, שצוין בסוף השבוע, המכירות המקוונות באתרים בארה"ב עמדו על 7.4 מיליארד דולר, גידול של 19.6% לעומת שנה שעברה. הסכום היה נמוך בכ-100 מיליון דולר מהצפי, אך מדובר כנראה בתוצאה של התארכות עונת הקניות שלפני חג המולד, שמתחילה כבר ב-1 בנובמבר ונמשכת עד ה-31 בדצמבר, ולא בהשפעה של הפגנות המחאה. המכירות ביום הווטרנים, 11 בנובמבר, גדלו למשל ב-38% ל-2.7 מיליארד דולר, ואלו שבערב חג ההודיה ב-22% ל-2.9 מיליארד דולר. בסך הכול, עד עתה נרשמו בעונת הקניות הוצאות מקוונות של 64.5 מיליארד דולר, ועד סוף השנה הן צפויות יותר מלהכפיל את עצמן ולהגיע -143.9 מיליארד דולר (גידול של כ-14% לעומת 2018).

 

 

לוותר על רכב פרטי לוותר על רכב פרטי צילום: pixabay

 

זה לא חייב להיות ככה, וזה אחד המקרים הנדירים שבו הכוח לשנות נמצא לא רק בידיים שלנו אלא גם לא דורש מאתנו הקרבה משמעותית. אין כאן בקשה לשנות הרגלים טבועים כמו צריכת בשר, או להחליף הרגלים בהרגלים נוחים פחות, כמו נסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית במקום ברכב פרטי. כל מה שצריך לעשות הוא לא לעשות. לא קנות את החולצה שבמבצע, לא לקנות את הנעליים המדהימות, לוותר על הגאדג'ט המיותר, לדחות בעוד שנה או שתיים את שדרוג הסמארטפון.

 

לרובנו, יש מספיק דברים, יותר ממה שאנחנו צריכים באמת. עוד חולצה לא תהפוך אותנו למאושרים יותר, אבל הימנעות מרכישתה היא צעד קטן בדרך להפיכת העולם למקום טוב יותר. עוד לא קפצתם על מבצע מדהים? עזבו את זה, תסתדרו גם בלעדיו. כבר התפתיתם וקניתם? אולי עדיין לא מאוחר לבטל את ההזמנה. אנחנו לא צריכים עוד דברים, אנחנו כן חייבים עולם נורמלי לחיות בו בשביל הילדים שלנו.

 

אפליקציית טיקטוק אפליקציית טיקטוק

 

קצרצרים

 

1. ביולי מכרה אינטל לאפל את עסקי המודם הסלולרי שלה. עכשיו, במסגרת תצהיר שהגישה בסוף השבוע החברה לבית משפט פדרלי היא טוענת שנאלצה למכור את הפעילות ב"הפסד של מיליארדי דולרים", בגלל התנהגות אנטי-תחרותית של קוואלקום. התצהיר הוגש בתגובה לערעור של קוואלקום על החלטה של ה-FTC שלפיה החברה עשתה שימוש לא הוגן בפטנטים שהחזיקה על מנת לפגוע בתחרות החופשית. "השקענו מיליארדים, שכרנו אלפים, רכשנו שתי חברות ובנינו מוצר חדשנות שבסופו של דבר הגיע לאייפונים של אפל, כולל דגמי האייפון 11 העדכניים", כתב היועץ המשפטי של אינטל, סטיב רודג'רס, בהודעה שפרסמה החברה "אבל בסופו של דבר, אינטל לא הצליחה להתגבר על המחסומים הגבוהים והמלאכותיים שהציבה קוואלקום נגד תחרות הוגנת ונאלצה לצאת מהשוק".

 

2. סיפרתי בשבוע שעבר על הצעירה שנחסמה מטיקטוק (שבבעלות סינית) אחרי שהעלתה אחרי שביקרה בסרטון את היחס של סין למיעוט האויגורי במדינה. בסוף השבוע, בעקבות הביקורת הרחבה, התנצלה טיקטוק על החסימה והחזירה את החשבון של הצעירה לפעילות. הסיבה לחסימה, לטענתם, היא בכלל סרטון אחר שבו הופיעה תמונה של אוסמה בן לאדן. חברים, זה הסבר על הפנים, כי מדובר בסרטון סאטירי. אף אחד לא קונה את הקשקושים שלכם, כולל הצעירה שנחסמה.

 

3. וברקע השערוריה הזו ושערוריות אחרות שטיקטוק מעורבת בהן, החברה האם ByteDance, הגבירה את המאמצים להפריד ממנה את פעילות האפליקציה. זאת, במאמץ להראות למחוקקים ולרגולטורים בארה"ב שהמידע שאוספת האפליקציה לא יוכל להגיע לממשל הסיני. בסגרת המהלך הפרידה החברה את צוותי הפיתוח העסקי, השיווק והייעוץ המשפטי של טיקטוק מהגרסה הסינית (והמצונזרת קשות) של האפליקציה, Douyin, ושכרה יועץ חיצוני שיערוך ביקורות לווידוא אמינות אחסון המידע.

מכרה קריפטו את'ריום בסין מכרה קריפטו את'ריום בסין

 

 

4. חוקר מטבעות קריפטו בשם וירג'יל גריפית', דמות בכירה בפיתוח מטבע הקריפטו את'ריום, נעצר ביום שישי בארה"ב, אחרי מצגת על מטבעות קריפטו שהעביר בקוריאה הצפונית. לטענת הרשויות, גריפית' השתתף בוועידת בלוקצ'יין שנערכה במדינה באפרייל, שם הסביר בין השאר איך ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לחמוק מסנקציות כלכליות. החוקר, להגנתו, טוען שההרצאה כללה מידע בסיסי בלבד שניתן למצוא ברשת בכל מקרה.

x