שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

מצב הרשת כל כך גרוע שאפילו ממציא ה-WWW לא יכול להציל אותה

סר טים ברנרס-לי, ממציאי האינטרנט, מנסה להציל אותה מעצמה אך היוזמה שלו כנראה לא תצלח; טיקטוק חסמה נערה אמריקאית שהביעה ביקורת על סין; מארק צוקרברג מדבר רק עם גברים לבנים ואובר מתפרקת באירופה

עומר כביר 16:3427.11.19
כשפנדורה סגרה בבעתה את מכסה התיבה שלה, זה היה כבר מאוחר מדי. כל האסונות של האנושות, מגיפות, עוני, פשע, עמל, יזע ושאר מכאובים, כבר יצאו ממנה והחלו לזרוע חורבן בעולם. רק דבר אחד נשאר בתיבה, תקווה, וזו לא תשוחרר על מנת להפיג מעט את סבל האנושות אלא שנים רבות מאוחר יותר.

 

במובנים רבים, מי שאחראי לפתיחת תיבת פנדורה המודרנית הוא מדען המחשב הבריטי טים ברנרס-לי. ברנרס-לי, שמכונה ממציא הרשת הכלל עולמית, הוא האדם שבראשית שנות ה-90 פיתח את ה-World Wide Web, מערך אחסון האתרים והתקשורת שנמצא בבסיס כמעט כל היישומים הצרכניים של האינטרנט. הוא אחראי גם למגוון חידושים אחרים כמו הדפדפן הראשון, שפת בניית האתרים HTML ופרוטוקול HTTP. הפיתוחים של ברנרס-לי מסמלים את נקודת המפנה החשובה בהיסטוריה של האינטרנט – מכלי בשימוש של מדענים ואקדמאים בעיקר, לכלי צרכני ששינה את העולם לטוב (ולכן ההשוואה לתיבת פנדורה לא מושלמת, אבל תזרמו, מה אכפת לכם?), אבל גם לרע. רע מאוד אפילו.

סר טים ברנרס לי סר טים ברנרס לי צילום: אי פי איי

 

כל הרעות החולות של הרשת המודרנית – נסיכים ניגרים, פייק ניוז, דליפות מידע מאסיביות, מערכי ניטור וריגול אדירים, אבדן מחריד של הפרטיות באדיבות חברות פרטיות וממשלות, תמרון מערכות בחירות באמצעות רשתות חברתיות, פעילות ענפה של פדופילים, בריונות סייבר, לוגאן פול, פורנו נקמה, ארגוני פשיעה מקוונים, מתקפות האקרים נגד תשתיות חיוניות, וכל מה שביניהם – הכל השתחררו לאוויר העולם או קיבלו בוסט משמעותי אחרי שברנרס-לי פתח את תיבת הפנדורה שלו בדמות פיתוח WWW. את התיבה הזו אי-אפשר לסגור כבר, אז עכשיו מנסה ברנרס-לי לעשות את הדבר היחיד שניתן לעשותו: לתת קצת תקווה למין האנושי. תקווה בדמות יוזמה שמכונה Contract for the Web, חוזה לרשת. היוזמה מקודמת מזה זמן מה וטיוטה של החוזה הסתובבה בשנה האחרונה בין ממשלות וחברות שונות, אבל רק השבוע היא נחשפה רשמית.

 

המטרה סופר-שאפתנית: לבלום את המשך התרחבות הפער הדיגיטלי שמייצרת הרשת, למתן את ההיבטים הגרועים ביותר שלה ולשמר אותה למען הדורות הבאים. וזאת, תוך מתן מעמד שווה, לפחות בתיאוריה, לחברות, ממשלות ומשתמשים מהשורה. "הכוח של הרשת לשנות את חיי האנשים, להעשיר את החברה ולהפחית את אי-השיוויון הוא אחד מההזדמנויות החשובות של זמננו", אמר ברנרס-לי בהודעה לעיתונות. "אבל אם לא נפעל עכשיו – ונפעל ביחד – כדי למנוע שימוש לרעה ברשת על ידי אלו שרוצים לנצל, לפצל ולערער, אנחנו מסתכנים באבדן הפוטנציאל הזה".

 

החוזה נערך בין שלושה גורמים – ממשלות, חברות ואזרחים – כשכל אחד מהם מתחייב לעמוד בשלושה עקרונות שונים אך בעלי אופי דומה. ממשלות מתחייבות לוודא שכולם יכולים להתחבר לאינטרנט, לשמור את כל האינטרנט זמין לכל בכל עת, ולכבד את ולהגן על זכויות הפרטיות והמידע מהקוונות של האנשים. חברות מתחייבות לפעול להפיכת האינטרנט לנגיש וזמין לכולם, לכבד את ולהגן על הפרטיות והמידע האישי של המשתמשים במטרה לבנות אמון מקוון, ולפתח טכנולוגיות שתומכות בטוב ביותר באנושות ומאתגרות את הגרוע שבה. האזרחים מתחייבים להיות יוצרים ומשתפי פעולה ברשת, לבנות קהילות חזקות שמכבדות דיון אזרחי וכבוד אנושי, ולהילחם עבור הרשת.

מהרעות החולות של הרשת: שנאת נשים מהרעות החולות של הרשת: שנאת נשים צילום: ניצן סדן

 

העקרונות בפני עצמם בסיסיים אך עצמתיים, ויישומם הכנה באמת יכול להביא לשינוי. מה גם שכל עקרון הוא רק פני השטח והחוזה כולל פירוט מעמיק של משמעותו ומה העמידה בו מחייבת. למשל, בכל הנוגע לשמירת האינטנרט זמין לכולם מתחייבות מדינות ליצור מסגרת רגולטורית שתצמצם את יכולת הממשלה לשבש את האינטרנט או לוודא שהסרת תוכן תתבצע רק בדרכים שהולמות חוקי זכויות אדם.

 

בהקשר של פרטיות, חברות מתחייבות לתת למשתמשים שליטה במידע שלהם ובשימוש שנעשה בו, לתמוך במדיניות לעיצוב חסון של שירותים שיבטיח שמירה על מידע ופרטיות ויצירת מתווה שוויוני של פרטיות באמצעים כמו: פיתוח מנגנון שיאפשר למשתמשים לדווח ביעילות על פגיעה בפרטיותם או קידום מודלים עסקיים חדשניים שמכבדים פרטיות ומצמצמים איסוף מידע.

 

בתיאוריה, יישום אמיתי של כל העקרונות האלו יוביל לשינוי משמעותי בפני הרשת ויפחית או יחסל את כל הרעות החולות שלה. אבל בשביל כך צריכים להתרחש שני דברים. ראשית, כל הגופים החשובים צריכים להצטרף לחוזה, ושנית הם חייבים ליישם את ההתחייבויות שניתנות במסגרתו במלואן. והנה הבשורות המצערות: אף אחד מהדברים האלו לא הולך להתרחש. כל אחד יכול להצטרף לחוזה, גם גולשים מהשורה, ועד עכשיו עשו זאת מאות גופים ובראשם כמה מהחברות החשובות ברשת (כולל כמה שאחראיות, ישירות או בעקיפין, למרבית הרעות החולות שלה): גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, טוויטר ורדיט. ויש גם כמה מדינות ברשימת הגופים, ובראשן גרמניה וצרפת. זו התחלה טובה, אבל זה לא מספיק.

גזעני העולם התאחדו באינטרנט גזעני העולם התאחדו באינטרנט

 

חוזה כזה לא עובד על מסה קריטית, לא מתחיל לתפקד ברגע שיש מספר מרשים של משתתפים. הוא צריך את כל הגופים החשובים ובעלי ההשפעה, אחרת הם לבדם יכולים לחולל מספיק נזק כדי לאיין את הטוב שייווצר מהשתתפות הגופים האחרים. בצד החברות, בלי אמזון, אחת המאפשרות השנויות במחלוקות של פגיעה בפרטיות ובזכויות אדם ואזרח באמצעות פיתוחים כמו מערכת זיהוי הפנים הבעייתית שלה שמשווקת לשימוש גופי משטרה ברחבי ארה"ב, הסיכוי לשינוי מלא קטן.

 

חשוב יותר, בלי המדינות הגדולות באמת אין שום סיכוי ליישום רחב של עקרונות כמו אינטנרט חופשי לכולם או מנגנונים ממשלתיים להגנה על הפרטיות. אפשר להגיד בוודאות כמעט מוחלטת שמדינות כמו סין, רוסיה ואיראן – אלו שאחראיות לפגיעה הגדולה ביותר באינטרנט הן בכל הנוגע לאזרחיהן שלהן והן במדינות אחרות – לעולם לא יצטרפו לחוזה או אפילו יחלמו ליישם עקרון מעקרונותיו.

 

גם ארה"ב, המדינה שמשפיעה יותר מכל על דמות הרשת, לא תצטרף לחוזה. הן מכיוון שאמריקאים, ובטח תחת הנשיא הנוכחי, לא אוהבים שגורמים חיצוניים אומרים להם מה לעשות, והן מכיוון שאין למדינה שום כוונה לפעול למען דברים כמו "זכות לפרטיות". גופי המודיעין שלה, ובראשם ה-NSA, משגשגים על איסוף מידע מאסיבי וזה לא הולך להשתנות בעתיד הנראה לעין.

ה-NSA משתילה ציוד האזנה בנתבי אינטנרט של סיסקו ה-NSA משתילה ציוד האזנה בנתבי אינטנרט של סיסקו

 

בלי גופים אלו אין לחוזה של ברנרס-לי שום סיכוי להתרומם. הוא מת מוות בעריסה, וזה עוד לפני שדיברנו על הנזקים השונים שכמה פרטים עוינים אך נחושים ומוכשרים מסוגלים לעשות. אבל ניקח לרגע תרחיש דמיוני בו כל העולם משלב ידיים וחותם על החוזה, מגדול ועד קטן, מאפל ועד אמזון, מהודו ועד כוש. מה יקרה אז? שום דבר וכלום. כי החוזה לרשת הוא לא יותר מהצהרת כוונות יפה, נטולת התחייבויות אמיתיות, שלא לדבר על סנקציות.

 

זו תהיה טעות לחשוב שחברות שכבר הצטרפו לחוזה – ובראשן גוגל ופייסבוק – ישנו משהו מהפעילות הבעייתית באמת שלהן בעקבותיו. הן אולי ימלאו אחרי חלק מהעקרונות, הפיכת האינטרנט לנגיש וזמין לכולם הולמת היטב את הצרכים העסקיים שלהן, אבל אין להן שום כוונה לבצע שינוי מהותי שיפגע במודל העסקי שלהן שבנוי על הפרת הפרטיות של המשתמשים שלהן ואיסוף כמה שיותר מידע עליהם. מתן שליטה מלאה לאנשים על הפרטיות שלהם? אחריות תאגידית ליצירת מנגנון פרטיות חסון? גישה לשירותים ותוכן שמגינים על פרטיות המשתמשים? התקשתי לא לפרוץ בצחוק כשכתבתי את זה.

 

שום דבר מזה לא יקרה בחברות שמייצרות כסף ממידע, לא בדרך משמעותית. ואין כמעט שום מדינה, בוודאי לא מקרב מעצמות-העל, שתחלום להגביל את הגישה שלה לתקשורת ומידע פרטיים רק למטרות "הכרחיות ופרופורציונליות". המלים היפות והשאיפות לא יהפכו למשהו מהותי יותר. ברנרס-לי חשב שאחרי שפתח את תיבת פנדורה הוא יוכל להביא לאנושות תקווה, אבל כל מה שנשאר בתיבה שלו זה בעיקר תקוות שווא.

 

קצרצרים

 

1. כתבתי כאן, יותר מפעם אחת, על ההשלכות המדאיגות מכך שטיקטוק נמצאת בבעלות סינית. והנה עוד מקרה מדאיג: צעירה בריטית שהעלתה לאפליקציה סרטון ויראלי שבו היא מבקרת את היחס של סין לאוכלוסייה האויגורית, אותו היא מכנה "שואה שנייה", טוענת שנחסמה מהאפליקציה בעקבות הסרטון ולא יכולה עוד לעלות תוכן חדש. בטיקטוק הכחישו, טענו שהאפליקציה לא מסננת תוכן בגלל רגישויות פוליטיות, ושהצעירה נחסמה בגלל סרטון אחר שלכאורה הכי תוכן הקשור לטרור. נגיד.

מארק צוקרברג מעדיף לשוחח עם גברים לבנים מארק צוקרברג מעדיף לשוחח עם גברים לבנים צילום: youtube

 

2. בינואר האחרון הודיע מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, על האתגר השנתי שלו – לנהל שיחות עומק עם מנהיגים, מומחים ודמויות בולטות אחרות על עתיד הטכנולוגיה בחברה. בשנה שחלפה פרסמה פייסבוק שישה סרטונים של שיחות כאלו, בהשתתפות תשע דמויות סך הכול. מה משותף לבני השיח של צוקרברג? כולם לבנים, כולם פרט לאחת גברים, כולם מגיעים מעמדות השפעה וכוח במדינות מפותחות. מיעוטים, קולות של אוכלוסיות מוחלשות, מייצגים של נפגעים פייסבוק למיניהם? לא בשיחות של פייסבוק על העתיד.

 

3. אובר מתמודדת השבוע עם שלל בעיות באירופה. בלונדון, רישיון הפעילות שלה נשלל, אם כי ההחלטה נתונה לערעור ובינתיים החברה יכולה להמשיך לפעול. ובצרפת מתמודדת החברה עם מחאת נהגים, שהשתלטו על ושיתקו את מרכזי הרישום והתמיכה שלה לנהגים בערים מרכזיות כמו פריז, ליון, מרסיי ובורדו. בין הדרישות המרכזיות: הגבלת מספר הנהגים שפעילים באפליקציה, ביצוע מחקר על השפעת אובר השוק ושכר מינימום של 10 יורו לשעה. שיהיה בהצלחה.
x