הלמ"ס: השכר בחברות רב לאומיות גבוה משמעותית מבסטארט-אפים
על פי הדו"ח, ההוצאה של חברות רב לאומיות על עובד עמדה ב-2017 על כ-499 אלף שקל בממוצע, לעומת שכר של 336 אלף שקל בחברות הסטארט-אפ. עוד עולה, כי מספר המועסקים בחברות סטארט-אפ בשנת 2017 עמד על 21.3 אלף, מתוכן 14.7 אלף משרות במו"פ
דו"ח הלמ"ס לשנת 2017 קובע שסך ההוצאה מחקר ופיתוח (מו"פ) לחברות סטארט-אפ בשנת 2017 עמדה על 7.73 מיליארד שקל , בדומה לשנת 2016 . על פי הדו"ח כ-12.8% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי מהוות חברות הסטארט-אפ. עוד עולה, כי החברות הרב לאומיות בישראל מוציאות על שכר עובדים הרבה יותר מחברות הסטארט-אפ. ההוצאה של החברות הרב לאומיות עמדה על כ-499 אלף שקל לשנה בממוצע לעובד לעומת שכר של 336 אלף שקל לעובד לשנה בחברות הסטארט-אפ.
קראו עוד בכלכליסט:
- הלמ"ס: עובדים שמשתכרים יותר גם מצפים יותר לקידום; 20% התפטרו עקב רצון להתקדם
- רשות החדשנות תשקיע 15 מיליון שקל בעידוד גופים מוסדיים להשקיע בהייטק
- "יש פער של 40% בשכר מהנדסים בענף החשמל לעומת ההייטק"
עיקר ההוצאה למו"פ בחברות הסטארט-אפ היא עבור הוצאות השכר והנלוות להוצאות אלו ומהוות כ-59.4% מסך ההוצאה, 16.6% לתשלומים לגורמי חוץ עבור שירותי מו"פ ו/או שירותים תומכים למחלקת המו"פ ו-6.5% השקעה בנכסים קבועים לצורכי מו"פ. התפלגות זו שונה מזו שנצפתה בקרב חברות שאינן חברות הזנק, שבהן שכר עבודה והוצאות נלוות עמד על 65% מסך ההוצאה, ותשלומים לגורמי חוץ עמדו על 14%.
מימין עדי סופר תאני מנכ"לית פייסבוק ישראל, ברק רגב מנכ"ל גוגל ישראל ורונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל צילומים: עמית שעל, google, גיא הכט
על פי הדו"ח רוב החברות בישראל הן בתחום התוכנה שתפסו נתח של כ- 48.7%, ולאחר מכן בהפרש ניכר חברות מתחום הציוד הרפואי עם נתח 13.2% ותחום התרופות עם 10.1%. מספר המועסקים בחברות הסטארט-אפ בשנת 2017 עמד על 21.3 אלף, מתוכן 14.7 אלף משרות במו"פ. בשנת 2017 השכר הממוצע בקרב חברות הזנק עמד על 336 אלף שקל לעובד והשכר החציוני עמד על 288 אלף שקל לעובד. כאשר בוחנים את מבנה ההוצאה לפי תחומי פעילות עיקריים, ניכר שרוב ההוצאה בקרב חברות הסטארט-אפ בתחום התוכנה הוא עבור שכר עבודה והוצאות נלוות (73.7%). לעומת זאת, בחברות סטארט-אפ שעיקר פעילותן הוא בתחום התרופות עומדת ההוצאה רק על 23.4%. בתחום זה נעשה שימוש רב בשירותים וידע חיצוניים (52.6%) הכולל גם ניסויים קליניים.
בשנת 2017 60.9% מסך ההוצאה למו"פ מומן על ידי מקורות פרטיים (קרנות הון סיכון, אנג'לים וכד'), 10.3% מומן על ידי הממשלה. זהו אחוז גבוה בהרבה משיעורו של מימון זה בסך פעילות המו"פ של שאר החברות במגזר העסקי (1.5%). על פי הסקר עיקר המימון כ-61% הגיע ממקורות פרטיים בעיקר מקרנות הון סיכון ואנג'לים, מתוכם 33.4% מחו"ל ו-27.5% בארץ. הממשלה, בעיקר באמצעות מענקים של רשות החדשנות מימנה 10.3%, עלייה קלה לעומת שנת 2016. זהו אחוז גבוה בהרבה משיעורו של מימון זה בסך פעילות המו"פ של שאר החברות במגזר העסקי
לצד חברות הסטארט-אפ המקומיות חלק חשוב בתעשיה הן מרכזי הפיתוח של חברות רב לאומיות דוגמת גוגל, IBM, פייסבוק אפל ואחרות. בשנת·2017 סך הוצאות המו"פ של מרכזי המו"פ עמד על 27.9 מיליארד שקל שהם 46.3% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי. בסכום זה חלה עלייה של 14.6% לעומת שנת 2016. בשנת 2017 היו 40.2 אלף משרות שכיר שעסקו במו"פ במרכזי מו"פ, עלייה של 21.9% לעומת שנת 2016. בחלוקה על פי תחומי פעילות חברות התוכנה הן בעלות הנתח העיקרי עם – 52.1% ולאחר מכן בהפרש ניכר היו תחום רכיבים אלקטרוניים –25.6% ותחום ציוד תקשורת אלקטרוני – 8.1%. על פי הדו"ח מרכזי המו"פ הם המנוע הצמיחה של פעילות המו"פ בישראל. בין השנים 2017-2005 נרשם גידול שנתי ממוצע של 3.0% בחברות בבעלות ישראלית, ושל 3.6% בחברות בבעלות זרה, ללא מרכזי מו"פ) ואילו במרכזי המו"פ נרשם גידול שנתי ממוצע של 9.6%.
על פי הדו"ח מרכזי המו"פ מציעים שכר גבוה משמעותי משאר החברות בתחום בישראל. בשנת 2017 עלות העבודה השנתית למשרה מלאה במו"פ במרכזי המו"פ עמדה על 499 אלף שקל בממוצע, אמנם ירידה קלה בהשוואה לשנת 2016 שהיה כ- 505 אלף שקל בממוצע. אבל עדיין הרבה יותר מבחברות אחרות שעוסקות במו"פ עם 351 אלף שקל, ומחברות הסטארט-אפ שעלות השכר שם עומדת על 336 אלף שקל בממוצע.
