שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

דו"ח טכנולוגי

הסינים מאמינים יותר בטכנולוגיה פשוט כי הם פחות בוטחים זה בזה

הסינים מובילים את העולם בנכונות לאמץ טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית וזיהוי פנים, הנחשבות שנויות במחלוקת במערב; עד כמה מתרגשים במזרח הרחוק מרשתות 5G; וחברי המפלגה הקומוניסטית הסינית יכולים כעת לתעד את נאמנותם באמצעות טכנולוגיית בלוקצ’יין

אופיר דור, בייג'ינג 14:4704.11.19
בחודש שעבר פרסמו אורקל וחברת המחקר Future Workplace תוצאות סקר בינלאומי שבחן את היחס של עובדים ברחבי העולם לשילוב של בינה מלאכותית במקום העבודה. לפי הממצאים, עובדים ברחבי העולם הפגינו בממוצע גישה חיובית ואופטימית יחסית, כאשר 64% מהנשאלים אפילו הצהירו כי יסמכו יותר על רובוט מאשר על המנהל האנושי שלהם. אלא שממוצע, כידוע, הוא מדד שקרן וכאשר בוחנים לעומק את הנתונים רואים שהסקר מצביע בעיקר על הבדלים גדולים בגישה ל-AI בין מזרח למערב.

 

לפי הסקר, העובדים מסין עמדו בראש התומכים בשילוב בינה מלאכותית במקום העבודה, כאשר כ-56% מהנשאלים הסינים הצהירו כי הם נלהבים כלפי בינה מלאכותית, שיעור גבוה בהרבה מהאופטימיות של עובדים במדינות כמו יפן (25%) ארה“ב (22%) ובריטניה (20%), ודומה לזה של העמיתים מהודו (60%). בנוסף, 88% מהנשאלים הסינים דיווחו כי יבטחו ברובוטים יותר מאשר במנהלים האנושיים שלהם, שוב בדומה להודים (89%) ובפער ניכר לפני האמריקאים (57%), הבריטים (54%) והצרפתים (56%). בעצם מה עומד מאחורי החיבה הסינית הזאת ביחס לבינה מלאכותית בהשוואה לגישה הקרירה במערב? מצאתי את עצמי תוהה.

 

מדען סיני בוחן רובוט דמוי אדם מדען סיני בוחן רובוט דמוי אדם צילום: אי.אף.פי

 

 

 

טכנולוגיה נתפסת כבר עשרות שנים בסין כדרך באמצעותה המדינה יכולה לחלץ עצמה מפיגור מול העולם המערבי ולחזור להיות כוח עולמי מוביל, כמו לפני מאות שנים. לכן לא מפתיע למצוא את הסינים בראש התומכים ביישום טכנולוגיה חדשה כמו בינה מלאכותית. ייתכן שנרטיב דומה קיים גם בהודו ותורם לגישה החיובית כלפי טכנולוגיה במדינה בהשוואה למערב. אך מעבר לעניין הלאומי, יש לפחות סיבה נוספת אחת, חשובה לא פחות לדעתי: רמת האמון הבין אישי נמוכה מאוד במדינה.

 

סין נחשבת מסורתית לחברה עם אמון נמוך כלפי זרים; התרבות הסינית מדגישה כבר מימים ימימה את טיפוח המעגל הפנימי של משפחה וחברים, האנשים שיש לך איתם יחסים אישיים ("גואנשי"), לצד גישה חשדנית כלפי זרים שאינם שייכים למעגל זה. רמת האמון הבין אישי ספגה מכה קשה נוספת בעת המודרנית בעקבות מה שנהוג לכנות בסין ההידרדרות המוסרית הלאומית.

 

ההידרדרות המוסרית קשורה לתחושה שרווחת מאוד בסין, לפיה אנשים יהיו מוכנים לעשות הכל, כולל לרמות ולגנוב, כדי להרוויח כסף ולהתקדם בחיים. בסין יש מי שמייחסים את ההידרדרות לתקופת מהפכת התרבות של מאו דזה דונג בשנות השישים והשבעים, אותו קמפיין מדמם ששיסה איש ברעהו, בעוד אחרים רואים דווקא במעבר המהיר של סין לכלכלת שוק קפיטליסטית את הסיבה.

 

הטכנולוגיה כפיתרון הטכנולוגיה כפיתרון צילום: שאטרסטוק

 

 

נושא ההידרדרות המוסרית, או היעדר קו תחתון מוסרי למה שאנשים יהיו מוכנים לעשות למען הצלחה או כסף, עולה לדיון ברשת הסינית חדשות לבקרים, כאשר נחשפת עוד שערוריה הקשורה למזון ותרופות מורעלות. סקר בינלאומי שערכה חברת Ipsos ב-2017 מצא כי נשאלים סיניים היו המוטרדים ביותר מאובדן המוסריות בחברה בפער ניכר בהשוואה לאזרחי מדינות אחרות. לפי הסקר, 47% מהנשאלים הסינים דירגו את ההידרדרות המוסרית כאחד משלושת הנושאים שהכי מטרידים אותם ביחס למדינתם, בהשוואה ל-27% מהיפנים, 21% מהסרבים ו-20% מהאמריקאים.

 

חוסר אמון בין אישי הוא מנוע חזק לאימוץ נלהב של טכנולוגיות בחיי היומיום בסין, למשל בכל הקשור לסחר מקוון. כמובן שלקוחות בכל העולם מאמצים את הקניות באינטרנט בהתלהבות, אך סין היא אחת המובילות העולמיות מבחינת החיבה לקנייה דרך המחשב. ב2019 צפוי שוק הקניות באינטרנט בסין לגלגל 1.935 טריליון דולר, הסכום הגבוה בעולם ויותר מפי שלושה מהשוק האמריקאי שנמצא במקום השני עם 586 מיליארד דולר. אלא שההתחלה לא היתה פשוטה וכאשר עליבאבא הסינית השיקה ב-2003 את טאובאו, האתר הקמעונאי הראשון שלה ללקוחות פרטיים, נתקלה מהר מאוד בבעיית חוסר האמון.

 

בימים ההם לקוחות סינים רבים חששו לבצע רכישות בטאובאו כיוון שלא ידעו האם המוכרים באמת ישלחו להם את הסחורה. באותו האופן הסוחרים לא היו מוכנים לשלוח סחורה עד שלא קיבלו את התשלום מהלקוחות. כדי לפתור את העניין פיתחה עליבאבא שירות מתווך, במסגרתו החברה שמרה על התשלום מהלקוח עד שהוא יקבל את הקנייה ורק אז שחררה את הכסף לסוחר. זה הצליח לכבוש את ליבם של הלקוחות הסינים והשאר היסטוריה. בקניות ברשת בסין אמנם לא חסרים זיופים ומוצרים פגומים, אבל לפחות יש יותר שקיפות ביחס למוצר, אפשר לקרוא עליו שפע חוות דעת וכמובן האופציה להחזירו מכל סיבה פתוחה תמיד, פתרון מעולה ללקוחות חשדנים.

 

גם הענקיות סובלות. מטה עליבאבא גם הענקיות סובלות. מטה עליבאבא צילום: בלומברג

 

 

חוסר אמון בין אישי הוא גם אחד הגורמים להצלחה של תשלומים סלולריים, שהפכו לסטנדרט בסין. כמובן שהדחיפה של הממשל הסיני את הטכנולוגיה עזרה מאוד, אבל העובדה שהסינים היו נכונים לנטוש את המזומן לטובת אפליקציית תשלום נובעת גם היא לא מעט מחוסר אמון. האפליקציה ניטרלה את החשש, הדי מוצדק אפשר לציין, של הסינים מקבלת כסף מזויף, בעיה רווחת מאוד עד לפני מספר שנים. במידה רבה מבחינת סינים רבים כל דבר שנעשה ”ללא מגע אדם“ ומתווך באמצעות אלגוריתם ותוכנה הוא טוב יותר ביחס למה שמבוסס על מגע בין אישי לא אמצעי עם אנשים לא מוכרים.

 

חוסר אמון מסביר גם את הנכונות של הסינים לאמץ טכנולוגיות שבמערב נחשבות שנויות במחלוקת, כמו למשל שימוש במצלמות אבטחה וזיהוי פנים. לפי סקר שפורסם השנה, שמונה מתוך עשרת הערים בעולם בעלות היחס הגבוה ביותר של מצלמות לתושבים נמצאות בסין, כאשר הנציגות המערביות היחידות בצמרת היו לונדון ואתונה. התפוצה הגבוהה מאוד הזו של מצלמות קשורה כמובן לרצונו של המשטר הסיני לשמר את מעמדו כאח גדול יודע כל, אבל טכנולוגיה זו ברוב המקרים אינה נתפסת על ידי האזרחים הסינים עצמם כחודרנית או מזיקה.

 

כתב הסאות' צ'יינה מורנינג פוסט יצא לרחובות העיר צ'ונגצ'ינג בדרום-מערב סין, שדורגה כעיר עם יחס מצלמות-לתושבים הגבוה בעולם. בצ'ונגצ'ינג פעלו נכון לספירה האחרונה 2.58 מיליון מצלמות על אוכלוסייה של 15.35 מיליון תושבים, כלומר יחס של 168 מצלמות לכל 1,000 תושבים, כך שבעצם כמעט כל מה שנעשה במרחב הציבורי מתועד. בעוד במערב גוברת הרתיעה משימוש באמצעים כאלה, שבאה לידי ביטוי למשל באיסור על שימוש ביישומי זיהוי פנים בערים כמו סן פרנסיסקו ואוקלנד, בצ'ונגצ'ינג מצא הכתב להפתעתו כי רבים מהתושבים הגיבו בשמחה ואפילו בתחושת גאווה כששמעו על הדירוג העירוני במדד המצלמות. ”זה טוב שיש הרבה מצלמות אבטחה. זה נותן לאנשים תחושה של ביטחון ומפחית פשעים“, הסביר לו אחד התושבים.

 

מתגאים במצלמות מתגאים במצלמות צילום: שאטרסטוק

 

 

פער דומה בין מזרח למערב אפשר למצוא בכל הנוגע לשימוש בדירוג החברתי, מערכת ההולכת ונבנית בסין המעניקה ליחיד ציון על בסיס התנהגותו ומעשיו, ציון שמאוחר יותר יקבע את זכאותו לזכויות שונות. בעוד במערב נתפס הדירוג החברתי הסיני כחזון דיסטופי מבוסס ביג דאטה בסגנון 1984 ומראה שחורה, בסין עצמה זו נתפסת כשיטה לגיטימית להתמודד עם אותה הידרדרות מוסרית לאומית. נהוג לומר כי הסינים מוכנים יותר מאשר במערב לוותר על פרטיותם למען ביטחון, אבל לדעתי יותר מדויק לומר כי חוסר האמון הבסיסי בסביבה גורם לסינים להעמיד מעל הכל את הביטחון.

 

לגישה הסינית כלפי טכנולוגיה יש יתרונות ברמה הכלכלית והלאומית. לפי אותו הסקר של אורקל ו-Future Workplace הגישה הסינית החיובית כלפי בינה מלאכותית מובילה בפועל גם לאימוץ נרחב יותר של הטכנולוגיה. לפי הסקר, 77% מהעובדים הסינים שנדגמו אמרו שהם כבר משתמשים בבינה מלאכותית בעבודה לעומת רק 32% מהצרפתים ו-29% מהיפנים. בעוד החברות והרגולטורים במערב עדיין מתחבטים איך להתמודד עם טכנולוגיות זיהוי פנים, למקבילות הסיניות יש שפע הזדמנויות לאמן ולשכלל את האלגוריתמים שלהם ביישומים אמיתיים בתחום האבטחה, התשלומים, החינוך ואיפה לא. הנכונות לאמץ טכנולוגיה כנראה תהפוך את סין למדינה מתקדמת יותר אבל האם אמצעי זיהוי הפנים, הבינה המלאכותית והדירוג החברתי יהפכו אותה גם לחברה טובה יותר? התשובה לכך הרבה פחות ברורה.

 

קצרצרים

 

1. ביום ו' האחרון הושקה רשת 5G נרחבת בסין, וזכתה לכותרות מפרגנות ברחבי העולם; סין עקפה כך את ארה"ב והיתה למדינה השנייה בעולם אחרי קוריאה שמפעילה תשתית 5G נרחבת בתצורה מסחרית מלאה. אלא שבקרב הסינים עצמם המאורע התקבל בפחות התלהבות, אם לשפוט לפי התגובות ברשת. הגולשים הסינים התלוננו על העלות הגבוהה של מכשירים תומכי 5G וגם על מחיר תוכניות הדור ה-5 שמתחילות ב-128 יואן (64 שקל), יותר ממחיר החבילות לרשתות הדור ה-4. "העלות של התוכנית הזולה ביותר היא בערך מה שאני מוציא על מזון במשך שישה ימים“, כתב משתמש אחד ברשת החברתית הסינית וויבו. ”אני לא יכול לעמוד בזה“.

 

טלפון 5G של שיאומי טלפון 5G של שיאומי

 

 

2. אפליקציה חדשה בסין משתמשת בטכנולוגיית בלוקצ’יין מבוזרת כדי לתעד את נאמנותם ותמיכתם של חברי המפלגה הקומוניסטית השולטת. האפליקציה היא ביטוי נוסף לרצונו של השלטון הסיני לאמץ כלי בלוקצ’יין. במסגרת האפליקציה, שפותחה על ידי עיתון המפלגה People’s Daily, יכולים חברי המפלגה לתעד את מחשבותיהם ולכתוב דברי שבח למפלגה שישמרו בקפסולה וירטואלית. הקפסולה תיפתח פעמים בשנה -ביום ההולדת של המפלגה וביום השנה להצטרפות החבר למפלגה - אז יוכלו המשתמשים להוסיף תוכן להצהרותיהם האישיות. והנה הוכחה לכל המלעיזים שטוענים כי לבלוקצ’יין אין שימוש אמיתי.

 

 

 

3. צ‘וואננאנגצ'ה הסינית (Quannengche) היא חברת אופניים שיתופיים סינית רק שבפועל היא לא החזיקה מעולם אפילו לא זוג אופניים אחד. האפליקציה שלה עלתה לאוויר ב-2017 ואיפשרה למשתמשים לרכוש מנוי במחיר מוזל בעזרתו יכלו לפתוח ולהשתמש באופן חופשי באופניים השיתופיים של כמעט כל החברות בשוק, וכל זה ללא הסכמת החברות עצמן. בשבוע שעבר פורסם בסין כי המשטרה המקומית החליטה סופסוף לעצור את החגיגה וחיסלה את פעילות החברה. לפי הערכות, בטרם נסגרה צ‘וואננאנגצ'ה הספיקה לגרום נזק של 300 מיליון יואן (42 מיליון דולר) לתעשיית האופניים השיתופיים, שגם ככה נמצאת במשבר גדול. גם המוח הסיני, מסתבר, יודע להמציא פטנטים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x