שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פטנטים וקניין רוחני

חתימה אלקטרונית בישראל

השימוש בחתימה אלקטרונית הוא עניין שבשגרה, אך ספק אם רבים מודעים למעמד המשפטי של החתימה, או להוראות חוק "חתימה אלקטרונית" ולתיקון שחל בו בשנה שעברה ונוגע למעמדה הראייתי

בשיתוף ריינהולד כהן, מאת: עו''ד ליאור גלסמן 13:2829.10.19
במשך שנים התרגלנו לחתום בחתימת ידנו בעזרת כלי כתיבה, אולם בשנים האחרונות סיגלנו לעצמנו דרכי חתימה אחרות דוגמת חתימה באמצעות מסכים אלקטרוניים או מחשבי לוח, בעזרת אצבע, כלים דמויי-עט, סריקה של חתימת ידנו לקבצי מחשב ועוד. דרכי החתימה הטכנולוגיות הללו הפכו נפוצות ומקובלות עד למצב של שימוש יום-יומי בהן, כפי שנעשה בעסקים שונים. חלק מאיתנו מכיר גם את ה"כרטיס החכם", שהינו כרטיס אלקטרוני אישי באמצעותו ניתן לחתום בחתימה "אלקטרונית" על גבי מסמכים המוגשים במערכות ממוחשבות שונות, ללא שימוש בכלי כתיבה כלשהו. לכל סוגי ה"חתימות" הללו ניתן לקרוא "חתימות אלקטרוניות", אולם האם החוק מכיר בהן?

 

מטרתה של חתימה היא ביטוי כוונת החותם לאשר את תוכנו של המסמך עליו חתם וגם את הסכמתו לו. מטרה נוספת היא זיהוי החותם, וזאת, לאור העובדה שלכל אדם חתימה ייחודית. אך האם מטרות אלה מתקיימות כשמדובר בחתימות אלקטרוניות. לדוגמה, כיצד ניתן להבטיח שלא נעשו שינויים במסמך לאחר חתימתו? איך ניתן לוודא שהחתימה נעשתה אכן על ידי החותם ולא על ידי אחר שחתם בשמו או שהעתיק את חתימתו? והאם בית המשפט יראה בחתימות אלה כקבילות? דוגמה לכך היא מקרה שנדון בבית משפט בשנת 2014, בין אדם פרטי וחברת פרטנר. נקבע כי חתימה על גבי פד אלקטרוני שלא מציג את המסמך ולא מאפשר לקרוא אותו, היא חסרת כל ערך משפטי ולא מלמדת על הסכמה למסמך.

 

בשנת 2001 נחקק חוק חתימה אלקטרונית. מטרתו העיקרית היא הגברת הוודאות בעת ביצוע פעולות באופן אלקטרוני, במיוחד באינטרנט, וזאת על ידי הבטחת זהותם של חותמים המשתמשים באמצעים אלקטרוניים מסוימים וגם הכרה במעמדן הראייתי של החתימות הנעשות באמצעים אלה.

 

בחוק חתימה אלקטרונית נקבעו שני סוגים משמעותיים של חתימות אלקטרוניות:

1. חתימה אלקטרונית מאובטחת: זוהי חתימה שמתקיימות בה כמה דרישות המפורטות בחוק כדוגמת ייחודיות החתימה, האפשרות לזהות את בעל החתימה, הפקתה באמצעי הנמצא בשליטתו הבלעדית והאפשרות לזהות שינויים מאוחרים במסר האלקטרוני אליו הוצמדה החתימה.

2. חתימה אלקטרונית מאושרת: זוהי חתימה אלקטרונית שיש לה אמינות גבוהה יותר מאשר לזו המאובטחת, מאחר ובנוסף לעמידה בדרישות של חתימה אלקטרונית מאובטחת, היא מקבלת אישור על ידי צד שלישי – שהינו גורם רשום במשרד המשפטים, על פי הוראות החוק.

 

המעמד המשפטי של חתימה אלקטרונית, והתיקון לחוק

בחוק חתימה אלקטרונית נקבע כי חתימה אלקטרונית תהיה קבילה בבתי המשפט.

התיקון של החוק שאושר בשנה שעברה, כולל שינוי במעמד הראייתי של החתימה האלקטרונית (זו המאובטחת). לפני התיקון היה קבוע בחוק כי מסר אלקטרוני שחתום בחתימה אלקטרונית (מאובטחת) יהיה ראיה לכאורה לכך שהחתימה היא אכן של בעל אמצעי החתימה וכי המסר האלקטרוני הוא אכן זה שנחתם בידי בעל אמצעי החתימה. התיקון לחוק שינה את מעמדה הראייתי של החתימה באופן שבו הראייה לכאורה היא לכך שלא חלו שינויים במסר לאחר חתימתו וכי נחתם באמצעי החתימה שמתאים לחתימה האלקטרונית. המשמעות היא, שחתימה אלקטרונית מאובטחת לא מהווה יותר ראיה לכאורה כי החתימה נעשתה על ידי בעליה. רק חתימה אלקטרונית מאושרת תוכל להוות ראיה לכאורה לכך שהחתימה נעשתה בידי בעל אמצעי החתימה.

 

תיקון חשוב נוסף שנעשה בחוק, הוא ההקלה בדרישה שבנוסחו הקודם להחתמת אדם על מסמך, כשזו נדרשת על פי חיקוק, רק באמצעי של חתימה אלקטרונית מאושרת. החוק מסתפק כיום בכל חתימה אלקטרונית, אך בתנאי שעיקרו שהחתימה מקיימת את מטרתו של החיקוק הספציפי. התנאי הזה נוסח באופן עמום, בכוונה להסיר את החסמים בתחום החתימה האלקטרונית ובכך לאפשר שימוש גמיש בחתימה, תוך שמירת מטרות כל חיקוק הדורש חתימה. אין זה מן הנמנע שבתי המשפט ייאלצו להכריע בעניין זה במקרים שיובאו לפניהם בעתיד.

עו"ד ליאור גלסמן עו"ד ליאור גלסמן צילום: דיוויד גארב

 

יחד עם ההקלה בעניין סוג החתימה האלקטרונית במקרים בהם נדרשת חתימה לפי חיקוק, ביקש התיקון של החוק משנה שעברה לטפל במצב של פערי כוחות הקיימים בין הצדדים להתקשרות בחוזה, כמו במקרה של חוזים צרכניים. נקבע כי כאשר לצד לחוזה יש עדיפות בעיצוב החתימה האלקטרונית, והוא מעוניין להסתמך על חתימה אלקטרונית בהקשר של החוזה, יהיה נטל ההוכחה כי הצד השני חתם על החוזה מוטל עליו, למעט במקרה שבו מדובר בחתימה שהיא חתימה אלקטרונית מאושרת.

 

נציין, כי לפי דברי ההסבר להצעת החוק (חתימה אלקטרונית) המקורית, לא נועד החוק להסדרת השימוש בחתימה אלקטרונית "פשוטה" למשל כמו במקרה של חתימה בסופו של דואר אלקטרוני. נראה שהכוונה הייתה לכלול רק חתימות אלקטרוניות שהוכנו בעזרת טכנולוגיות ייעודיות. על אף זאת, לשון החוק, בפרט לאחר תיקונו האחרון, מתירה פרשנות על פיה חלות חלק מהוראות החוק על כל חתימה אלקטרונית. בהתאם ללשון החוק כפי שהוא כיום, גם חתימה שנדרשת בחיקוק ובנוסף הנטל על הצד לחוזה שעיצב את דרך החתימה, עשויים לחול גם במקרים של חתימות אלקטרוניות רגילות, שלא הופקו באמצעים מיוחדים, כמו למשל סריקה של חתימה שהוכנה עבור מסמך במחשב.

 

גופים שיש להם עניין לעשות שימוש בישראל בחתימות אלקטרוניות נדרשים לעשות זאת בד בבד עם יישום נכון של החקיקה המתאימה ותיקון החוק האחרון, ובנוסף לקבל ייעוץ משפטי פרטני לגבי עמידת החתימה האלקטרונית שבה הם מעוניינים להשתמש בדרישות החוק ובמעמדה הראייתי.

 

ליאור גלסמן הוא עו"ד ושותף במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

 

אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.

 

חזרה לערוץ הפטנטים והקניין הרוחני>>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x