שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ענקיות ההייטק ומשבר האקלים: נכונות אמיתית או יח"צ?

האנושות שועטת אל עבר אסון אקולוגי - וחברות הטכנולוגיה נרתמות לנושא ברמות שונות, אך לא ברור כמה יועילו וכמה כנים מאמציהן; טוויטר אומרת שלא תבחל בצנזור מנהיגים עולמיים; ופייסבוק מפתה מפתחים חיצוניים לסייע באיתור דליפות מידע פרטי

עומר כביר 13:5616.10.19
עד לאחרונה היתה אמזון ידועה - יש שיאמרו לשמצה - בסירובה העיקש להתייחס ברצינות למשבר האקלים. מחאות של עובדים ויוזמות של בעלי מניות שנועדו לגרום לחברה לאמת תוכנית מקיפה ותוקפנית בתחום נתקלו לרוב בהתעלמות; החברה פשוט סירבה לקדם את הנושא.

 

אבל בסוף השבוע האחרון פרסמה אמזון הצהרה שהפכה את הסוגיה לאחת מעקרונות הליבה שלה. "שינוי אקלים בהשפעת האדם הוא אמיתי ורציני, ויש צורך בפעולה מצד המגזר הציבורי והפרטי", כתבה החברה בהצהרת עקרונות שפרסמה באתרה. "הרוב המכריע של מדעני האקלים מסכימים שפעילות בני אדם תורמת למגמת ההתחממות הגלובלית במאה האחרונה. אנחנו מסכימים, וחתמנו על התחייבות האקלים - מחויבות לעמוד ביעדים של הסכם פריז עשר שנים לפני המועד".

 

נמלך בדעתו. בזוס נמלך בדעתו. בזוס צילום: בלומברג

 

 

האמנה גם קיבעה תוכנית שאפתנית של אמזון בתחום, תוכנית שהמנכ"ל ג'ף בזוס חשף בסוף ספטמבר: "אנחנו משקיעים במטרה להגיע לאיזון בפליטת גזי חממה עד 2040 ולפעול על 100% אנרגיה מתחדשת עד 2030; מעבר ל-80% אנרגיה מתחדשת בכל פעולות החברה עד 2024 (בניגוד ל-40% כיום); ויעד של אפס פליטות גזי חממה ב-2030. אנחנו רוכשים 100 אלף רכבי משלוחים חשמליים, ההזמנה הגדולה בהיסטוריה לכלי רכב חשמליים, ומשקיעים 100 מיליון דולר בפיתוח פיתרונות אקלים מבוססי טבע ופרויקטי ייעור מסביב לעולם במטרה להתחיל להוציא פחמן מהאטמוספירה עכשיו".

 

השינוי באקלים בתקופה האחרונה, הן הציבורי והן האמיתי, לצד מחאות העובדים ודרישות בעלי מניות, לא הותיר לבזוס ולאמזון ברירה ואלץ אותם לנקוט צעדים ברורים. אמזון הבינה שהיא לא יכולה עוד לשבת בשוליים, שהיא חייבת להתחיל לפעול. והיא לא לבד: בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, יותר ויותר חברות בינלאומיות מאמצות תוכניות אסטרטגיות לצמצום פליטת גזי החממה במסגרת פעילותן, ונוקטות צעדים חשובים להתמודדות עם משבר האקלים.

 

השאלה הגדולה כרגע היא עד כמה מדובר בצעדים אמיתיים - או שאלו בעיקר מהלכים הפגנתיים. ובנוסף, האם הדגש שניתן בתקשורת לפעילות של חברות סקסיות כמו אפל, גוגל, אמזון ומקדונלד'ס אכן מוצדק - או שמא בא על חשבון העבודה שצריכה להתבצע בתעשיות בעייתיות יותר כמו אנרגיה, תחבורה וחקלאות?

 

 

ענקיות ההייטק מבינות שההתחממות הגלובלית היא מציאות בשטח ענקיות ההייטק מבינות שההתחממות הגלובלית היא מציאות בשטח צילום: shutterstock

 

 

בשנים האחרונות ניתן להבחין בעניין גובר של חברות בינלאומיות, בהובלת חברות טכנולוגיה, במלחמה במשבר האקלים. אמזון היא האחרונה מביניהן לצאת במהלך בולטת, אבל בפירוש לא היחידה. גוגל, למשל, הודיעה בספטמבר על השקעה של 2 מיליארד דולר בהקמת מתקנית אנרגיה בת-קיימא, בהם חוות סולאריות. מאז 2017 100% מהחשמל שבו עושה גוגל שימוש מגיע ממקורות אנרגיה מתחדשת. החברה גם פועלת להתמודדות עם משבר הפלסטיק: באירוע שערכה אתמול חשפה גוגל רמקול חכם עשוי מ-100% פלסטיק ממוחזר (זאת, בהמשך להתחייבותה מאוגוסט להשתמש בפלסטיק ממוחזר בכל מוצרי החומרה שלה עד 2022).

 

משנה שעברה כל המתקנים של אפל עושים שימוש באנרגיה בת-קיימא בלבד, והחברה מבצעת השקעות נרחבות להגדלת השימוש במקורות אנרגיה מתחדשת בשרשת האספקה שלה. מהלכים אלו אפשרו לה לצמצם את פליטות הפחמן שלה ב-35% לעומת 2015. פייסבוק התחייבה כבר לפני שנה לחתוך את פליטות הפחמן שלה ב-75% ולעשות שימוש ב-100% אנרגיה מתחדשת בכל המתקנים שלה עד סוף 2020. היעד של מיקרוסופט שאפתני פחות, אך עדיין משמעותי: 75% אנרגיה מתחדשת בכל המתקנים שלה עד 2023.

 

זה לא מפתיע שחברות טכנולוגיה מתבלטות בתחום זה. מטבען, הן לרוב גמישות יותר ובעלות יכולות לבצע שינויים מבניים בצורה מהירה יותר מחברות בתחומים אחרים, בטח כאשר מדובר בחברות צעירות יחסית כמו אמזון, גוגל ופייסבוק. כוח העבודה שלהן הוא בעיקרו משכיל, אמיד, בעל מודעות חברתית ויציבות תעסוקתית שמאפשרת לו להפעיל לחץ על ההנהלה ולבצע פעולות מחאה בדמות הפגנות, עצומות ושביתות. ואכן, פעילות העובדים מהווה גורם מרכזי בהגברת המאמצים של חברות שונות בתחום. מאמצים אלה גם משתלבים היטב עם האתוס הפנימי של החברות שתופסות את עצמן ככוח לשינוי העולם לטובה, ועם האג'נדה הליברלית לרוב של העומדים בראשן.

 

מודול חוות שרתים תת ימית, טכנולוגיה שפיתחה מיקרוסופט לחיסכון באנרגיה לקירור התשתיות מודול חוות שרתים תת ימית, טכנולוגיה שפיתחה מיקרוסופט לחיסכון באנרגיה לקירור התשתיות צילום: Business Insider

 

 

אבל העניין הגובר בהתחממות גלובלית, ואירועים כמו המחאה הנרחבת בסוף השבוע, מכניסים לתמונה גם חברות בינלאומיות גדולות מתחומים אחרים. האירוע המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא התחייבות של 87 חברות גלובליות, בתחומים כמו מזון, טלקום וייצור מלט, לחתוך את פליטות גזי החממה שלהן. זאת, באמצעות הצטרפות לקואליציית We Mean Business, שהושקה ביוני בעקבות קריאה של האו"ם לקהילה העסקית להגדיל את המחויבות שלה למאבק במשבר האקלים.

 

לפי אתר היוזמה, הצטרפו אליה 997 חברות בעלות שווי שוק כולל של 20.1 טריליון דולר. ביניהן 87 חברות ענק בינלאומיות, שחלקן התחייבו לצמצם את פליטות הפחמן שלהן לאפס עד 2050; ברשימה תמצאו את נסטלה, לוראל ויצרנית חומרי הבנייה הצרפתית Saint-Gobain. חברות אחרות, כמו נוקיה, הסתפקו באמירה מחייבת פחות שלפיה ישנו את הפעילות הארגונית שלהן כדי לעמוד במשימה של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. אחרות, כמו נטפים (החברה הישראלית היחידה ביוזמה), סיפקו התחייבויות שלא קשורות ישירות להתחממות גלובלית וצמצום פליטת גזי חממה. במקרה של נטפים, מדובר בהתחייבות חשובה לשיפור בטיחות המים, אך לא כזו שתסייע למלחמה במשבר האקלים (לכל היותר, תסייע להתמודדת עם תוצאותיו).

 

מבחינה הצהרתית ותדמיתית מדובר בצעד חשוב, שיכול לתרום להתגייסות הגלובלית למאבק במשבר האקלים וצמצום פליטת גזי חממה. זה לא דבר של מה בכך: מודעות ציבורית לנושא, הודות להתגייסות של תאגידים גדולים ופעולות שהם נוקטים בהן, יכולה להביא לתוצאות חיוביות כמו שינוי התנהגות בקרב צרכנים והגברת הלחץ על ממשלות וגופים אחרים לפעולה משמעותית בנושא.

 

אבל אסור לתת ליוזמה הזו או למהלכים דומים לבלבל אותנו. גם אם ההתחייבות לשינויים היא מהותית ולא רק גרין-ווש (דבר שאי אפשר לפסול על הסף, לאור המחויבויות הרפות של רבות מהחברות במסגרת היוזמה), מדובר במהלך בעל אימפקט מוגבל ביותר. כמה מומחים כבר פקפקו בכך שחברות ציבוריות, בעלות מחויבות למקסם את הרווחים של בעלי המניות, יכולות לבצע את ההשקעות המשמעותיות שדרושות על מנת להלחם בהתחממות גלובלית.

 

נכונות אמיתית, או גרין-ווש? נכונות אמיתית, או גרין-ווש?

 

 

בנוסף, פעילותן של החברות כוללת לא פעם מהלכים סותרים. בסוף השבוע חשף הגרדיאן הבריטי שגוגל העבירה תרומות משמעותיות ליותר מתריסר קבוצות לובינג אמריקאיות שפועלות לבלימת חקיקה בנושא משבר האקלים, מטילות ספק בצורך לפעולה בתחום, ומנסות לבטל תקנות סביבתיות מתקופת אובמה.

 

הרשימה כוללת את Competitive Enterprise Institute, קבוצת מדיניות שמרנית ששיחקה תפקיד מפתח בהחלטת משטר טראמפ לפרוש מהסכם פריז, ושאף ביקרה את הבית הלבן על כך שלא ביטל יותר כללים סביבתיים. גוגל היא גם אחת מנותני החסות של הכנס השנתי של State Policy Network, ארגון-גג שתומך בקבוצות שמרניות כמו מכון הארטלנד, גוף אנטי-מדעי שתקף את פעילת האקלים קרטה ת'ורנברג בטענה שהיא סובלת "מאשליות והיסטריית אקלים". גוגל לא לבדה: הניו יורק טיימס דיווח שאמזון היא בין נותנות החסות לאירוע הגאלה השנתי של CEI.

 

חשוב מכך, גם אם כל החברות שביוזמה אכן יעמדו ביעדים שהציבו, אפילו לא היו נוקטות בפעילות דו-פרצופית, התרומה ליעד שנקבע בהסכם פריז מ-2015 – הורדה של פליטת גזי חממה ב-50% במהלך העשור הבא - תהיה כנראה זניחה. מרבית החברות שחתומות על יוזמת We Mean Business מגיעות מתחומים כמו צרכנות, טכנולוגיה או פיננסים (הסקטור הגדול ביותר ביוזמה). רק 20 חברות מתחום האנרגיה חתמו עליה, חלק ניכר מהן עוסקות גם כך בהפקת אנרגיה ירוקה, אף אחת מהן לא נמנית על חברות האנרגיה הגדולות.

 

העדרותן מיוזמה זו, או ממהלכים חשובים אחרים סביב משבר האקלים, מהותית. לפי מחקר שפרסם הגרדיאן בשבוע שעבר, 20 חברות בלבד – כולן עוסקות בהפקת אנרגיה מדלקי מאובנים – אחראיות ל-35% מגזי החממה שנפלטו לאטמוספירה בעידן המודרני (כמות כוללת בסך 480 מיליארד טון פחמן דו-חמצני ב-54 השנים האחרונות). הרשימה כוללות ענקיות אנרגיה פרטיות דוגמת שברון, אקסון, BP ושל, שאחראיות לפליטות יותר מ-10% מגזי החממה מאז 1965. 12 מהחברות ברשימה הן תאגידים בבעלות מדינות, כמו אראמקו הסעודית ו-Gazprom הרוסית, שאחראיות יחד לפליטת כ-20% מגזי החממה.

 

"הטרגדיה של משבר האקלים היא ש-7.5 מיליארד אנשים חייבים לשלם את המחיר - בדמות כוכב לכת מדרדר - כדי שכמה עשרות מזהמים ימשיכו לרשום רווחי שיא", אמר לגרדיאן מייקל מן, ממדעני האקלים המובילים בעולם. "זה כשל מוסרי גדול של המערכת הפוליטית שלנו שאפשרנו לזה להתרחש".

 

זה טוב מאוד שגוף כמו ברקליס מתחייב לעבור לשימוש ב-100% אנרגיה מתחדשת, אבל מכאן לא יגיע השינוי. כי בשעה שהאו"ם מקדם את היוזמה הזו וחברות בינלאומיות מתהדרות במחויבויות שלהן, חברות דלקי מאובנים עדיין מפתחות מקורות נפט וגז חדשים ומדינות מתפתחות רבות מרחיבות את הפקת האנרגיה מפחם.

 

שינוי אמיתי במצב יגיע לא ממהלכים של חברות הייטק, אפילו גדולות ומשפיעות כמו אפל או גוגל, אלא מטיפול בבעיית הייסוד: בתעשיות מזהמות כמו דלקי מאובנים או מבירוא של יערות לטובת שטחי חלקאות. ובהקשר זה, העבודה שיש לעשות רבה. לפי דו"ח שהתפרסם בספטמבר, היעדים לצמצום פליטת גזי חממה שהציבו לעצמן 78 מ-109 חברות האנרגיה הגדולות בעולם לא עומדים בדרישות של הסכם פריז. ומבין 31 החברות שהציבו יעדים מתאימים רק שתיים, של ו-Respol, מגיעות מתעשיית הנפט והגז. בנוסף, ל-50 מהחברות אין אפילו יעדים כמותיים לצמצום פליטות גזי חממה.

 

התגייסות של ענקיות טכנולוגיה וחברות אחרות למאבק במשבר האקלים היא תהליך חשוב, אבל כזה שרחוק מלהיות נקודת מפנה משמעותית. כל עוד חברות הנפט והגז ממשיכות להפיק דלקי מאובנים, ותשתיות ברמת המדינה ממשיכות לקלוט אותם ולשרוף אותם, לא יהיה שינוי אמיתי בפליטה הגלובלית של גזי חממה. לא משנה כמה הצהרות יפות נסטלה מפרסמת וכמה אתרים סולאריים מקימה גוגל.

 

קצרצרים

 

1. טוויטר ממשיכה להסתבך בכל הנוגע לצנזור פוליטיקאים ומנהיגים סוררים בפלטפורמה שלה (או, במילים אחרות: דונלד ג'ון טראמפ). בהודעה שפרסמה טענה החברה שהם "לא נמצאים מעל המדיניות שלנו לחלוטין" ושהיא תנקוט בפעולות כמו חסימה או מחיקת ציוצים במקרה שתוכן שמפרסם פוליטיקאי מהווה איום ברור, דוגמת איום ישיר באלימות נגד פרטים, קידום טרור, שיתוף מידע פרטי או פרסום מדיה "אינטימית" ללא הסכמה. כשזה נוגע לטראמפ, אני נשאר ספקן שפעולה כלשהי תנקט נגד איזה מהציוצים שלו.

 

 

נראה, נראה את טוויטר סותמת לו את הפה. טראמפ נראה, נראה את טוויטר סותמת לו את הפה. טראמפ צילום: AFP

 

 

2. פייסבוק מרחיבה את תוכנית הבאונטי שלה (תשלום כספי לחוקרי אבטחה שמוצאים פרצות בפלטפורמות שלה), ותשלם גם על פרצות באפליקציות ואתרי צד ג' שמביאות לחשיפת מידע משתמשים. "למרות שבאגים אלו לא קשורים לקוד שלנו, אנחנו רוצים שלחוקרים יהיה ערוץ ברור לדיווח על מקרים שיכולים להוביל לשימוש לרעה במידע של משתמשינו", הסבירה החברה. התשלום יקבע על בסיס חומרת הפרצה, עם תשלום מזערי של 500 דולר.

 

 

 

3. אין לכם מספיק שירותי סטרימינג? אז קבלו עוד אחד: פליפקארט, חברה בת הודית של וולמארט, החלה לשדר תוכן מקורי בפלטפורמת הסטרימינג החדשה שלה - מהלך שנועד להתחרות בפעילות אמזון בהודו. לפליפקארט יש 160 מיליון לקוחות בהודו, ושירות הסטרימינג נועד לחזק את הפעילות שלה מול אמזון שמפעילה מערך שלם של שירותים סביב אתר הקניות שלה.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x