שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המדריך

מדריך כלכליסט

מה מעכב אימוץ עולמי רחב של בלוקצ'יין ומטבעות קריפטו?

הטכנולוגיה מסוגלת לתת כוח לצרכנים, לאלץ תאגידים לנהוג בשקיפות, לייעל משלוחים ועוד - אך קודם לכן עליה לעבור משוכות טכנולוגיות וכלכליות; לשם כך, נבנים פיתרונות שמשפרים את האמינות, הבטיחות והנגישות שלה. כתבה שישית בסדרה

בן סמוחה, CryptoJungle 12:5915.10.19
יותר מעשור חלף מאז שהוצגו לעולם הביטקוין, וטכנולוגיית הבלוקצ'יין שבבסיסו; עשור עם צמיחה חסרת תקדים, תעשייה חדשה שהתפתחה וניצנים של שינוי שעשוי להעצים יותר את הצרכנים הקטנים. אך על אף הצמיחה הגדולה, הטכנולוגיה ופיתוחיה טרם הגיעו לאימוץ גלובלי נרחב - וישנן לא מעט סיבות לכך.

 

 

במאמר שלפניכם, האחרון בסדרת מאמרי היכרות עם עולם המטבעות הדיגיטליים, אציג את האתגרים הטכנולוגיים והכלכליים שעומדים בפני אימוץ הטכנולוגיה לכדי שימוש יומיומי. אתגרים אלו הם סיבות מובילות לכך שאימוץ הקריפטו נתפס עד כה כאיטי. לראייתי, הקצב דווקא לא רע: שוק המטבעות הדיגיטליים הגיע בשיאו לכ-800 מיליארד דולר במונחי שווי שוק (כיום כ-230 מיליארד), ישנם מיליוני משתמשים יומיים, מספר בעלי העסקים המקבל מטבעות דיגיטליים כאמצעי תשלום נמצא בעלייה מתמדת, ממשלות התחילו להבין כיצד להתמודד למול ההתפתחות החדשה ותאגידים החלו לאמצה אף הם.

 

כריית קריפטו כריית קריפטו

 

 

האתגרים הטכנולוגיים

איך צומחים, איך שומרים על אמינות, ואיך מנגישים את השימוש?

 

ישנם שלושה אתגרים טכנולוגיים מרכזיים מולם מתמודדים היזמים בתעשייה. האחד הוא בעיית הסקיילאביליות: יכולתה של רשת בלוקצ'יין להיערך למימדים גדולים יותר – לצמיחה בביקוש לשימוש ברשת עצמה. ברשתות בלוקצ'יין קיים שקלול תמורות. אם נרצה שהרשת תהיה מהירה יותר, ניאלץ להתפשר על ריכוזיות ו/או אבטחה. אם נרצה שהרשת תהיה מאובטחת יותר, נצטרך להתפשר על ריכוזיות או מהירות. מסיבות אלו, רשתות הבלוקצ'יין הפתוחות מתקשות למצוא את האיזון הדרוש להיערכות אל מול ביקוש גדול יותר, ושימוש רב יותר ברשת.

 

לדוגמה, מטבעות יציבים, שמגובים ברזרבות של נכסים או מטבעות, נעזרים ברובם ברשת הפתוחה של את'ריום לטובת הנפקת מטבעות חדשים וביצוע העברות שלהם. את'ריום היתה כה עמוסה במהלך ספטמבר בעקבות שימוש רב במטבעות יציבים, שמחירי עמלות העברה הרקיעו שחקים ואנשים נאלצו לחכות שעות להשלמת ההעברות.

 

את'ריום כבסיס להנפקות חדשות את'ריום כבסיס להנפקות חדשות

 

 

כיצד יתמודדו רשתות בלוקצ'יין פתוחות עם עומסים גדולים? ובכן, בימים אלו יזמים עובדים על פתרונות שכבה-שניה כגון רשת הברק - רשת תשלומים שבנויה על גבי ביטקוין ונועדה להחמיא לקיומו (כלומר, התשלומים היומיומיים יבוצעו על גבי רשת הברק ואילו תשלומים גדולים יועברו על גבי רשת ביטקוין עצמה). מעבר לכך, נבדקים שימושים בסוגים נוספים של קריפטוגרפיה כדי להקל על העומס.

 

האתגר הטכנולוגי השני הוא מהיכן לשאוב את המידע שיוזן לבלוקצ'יין, וכיצד ניתן לדעת שאפשר לסמוך עליו. הרי מהות שרשרת הבלוקים היא שמירה על נצחיותה – מהרגע שהוזן מידע לרשת, לא ניתן לשנותו. אם מאפיין זה לא נשמר, לא ניתן יהיה ליצור אמון מבלי להיעזר בגורם מתווך. אך תוכנות שנבנות על גבי רשתות בלוקצ'יין לעתים נדרשות להיעזר במידע מ"העולם האמיתי", כגון מזג אוויר, מחירי מניות, רזרבות בנקאיות (למטבעות יציבים) ועוד. כיצד נוכל לדעת שהמידע שמוזן לבלוקצ'יין ולתוכנות הבנויות עליה מהימן? 

 

לשם כך יוצרים פיתרונות כגון Oracles. מדובר בשכבת קונצנזוס נוספת המורכבת מגופים או אנשים (תלוי במיזם) שמוכרחים לנעול כספים כגיבוי למידת אמינותם בהזנת מידע לרשת. לדוגמה, נניח שמאה אנשים (הנקראים גם Oracles) צריכים להזין לרשת את מחיר מניית גוגל לפי ממוצע ממספר בורסות גדולות, בכל שעה, ועל פני מספר ימים. בכל יום, כאשר יזינו את המידע, ייאלצו לגבות את המידע בנעילת סכום כסף מסוים. במידה ומחיר המניה שהזינו יהיה שונה מהקונצנזוס (מהרוב), ייקנסו ה"רמאים" בסכום הכסף אותו העמידו. כך, נשמרים התמריצים הכלכליים לדווח אמת ולא שקר. שכבת ה-Oracles אגב, תהיה מתומרצת כלכלית לדווח מידע מהימן בנוסף לקנסות על רמאות, על מנת לעודד שיתוף פעולה.

 

איך דואגים לאמינות הבלוקים? איך דואגים לאמינות הבלוקים? צילום: שאטרסטוק

 

 

לבסוף, ישנו אתגר חווית המשתמש. בעוד שבמהלך השנים האחרונות חלו התפתחויות רבות שהפחיתו את הצורך בידע טכנולוגי מעמיק כדי להשתמש במטבעות קריפטו אלה ואחרים, עדיין ניתן לומר שהחווית המשתמש דורשת שיפור משמעותי. גם בנושא חוויית המשתמש ישנו שקלול תמורות. מחד, מטבעות דיגיטליים נוצרו בעיקר על מנת שאנשים יוכלו להיות בבעלות מוחלטת על כספיהם (על ידי גיבוי המפתחות הפרטיים, שאלו הם הוכחות הבעלות). מאידך, מדובר בתהליך מסורבל שמצריך אחריות רבה ואינו מתאים לכל אחד, ולכן דרושים פתרונות פשרה שיקלו על חוויית המשתמש.

 

האתגרים הכלכליים

איך מתמרצים בלי שיקומו קרטלים, ואיך מתמודדים עם התנודתיות?  

 

האתגר הכלכלי העיקרי, בטווח הארוך במיוחד, הינו מבנה התמריצים הכלכליים ברשתות הבלוקצ'יין השונות. ככל שנדרוש רמת ביזור גבוהה יותר, כך נצטרך לוודא כי התמריצים הכלכליים למשתתפים ברשת - הכורים, המפתחים, הצמתים והמשתמשים - מתואמים כך שיקדמו שיתוף פעולה.

 

ביטקוין למשל, עבר מבחן חשוב ב-2014, כשחוות כרייה (איגוד של כורים) בשם Ghash הצליחה להגיע לכדי שליטה ב-51% מכוחות החישוב ברשת. קהילת הביטקוין התמלאה בחרדה עקב יכולותיה של ישות אחת לתקוף באופן כמעט מידי את רשת הביטקוין (על ידי שימוש כפול במטבעות, כלומר במובן מסוים "זיוף" מטבעות). אך במהרה הוציאה החברה הודעה: "לעולם לא נתקוף במתקפת 51% את ביטקוין".

 

 

חוות כרייה של ביטקוין חוות כרייה של ביטקוין צילום: בלומברג

 

 

הסיבה לכך, לדבריה, היא התחייבות לסיוע והגנה על ביטקוין מתוך הסתכלות על הטווח הארוך. במילים אחרות, התמריצים הכלכליים הובילה את החברה לתעדף את הרווחיות בטווח הארוך, על פני רווחיות רגעית בטווח הקצר. רשת EOS לעומת זאת, מסתמכת על פרוטוקול בו חברי הרשת מצביעים וממנים 21 "מאמתים" לפרלמנט שיוצר בלוקים חדשים ואחראי על חוקי הרשת.

 

תמריצים כלכליים המגיעים כבונוס על "שליטה" ברשת הובילו ליצירת קרטל בתוך כותלי הפרלמנט כבר בחודשיה הראשונים של הרשת. שנים עשר "מאמתים" סיניים חברו במטרה לשלוט ברשת על פני תקופת זמן ממושכת, ומודל השלטון של הרשת ספג ביקורות רבות ובצדק.

 

רשתות בלוקצ'יין שונות, בין אם הן ריכוזיות יותר (לתאגידים) או פתוחות, מוכרחות לקחת בחשבון את סוגיית התמריצים הכלכליים ולבגוד באמונם של שחקנים נוספים ברשת, וזהו האתגר הכלכלי המרכזי שהן עומדות בפניו.

 

אתגר כלכלי נוסף שהינו די מובן מאליו הוא אי יציבות שערי המטבעות. התנודתיות המאפיינת את שוק המטבעות הללו מקשה משמעותית על יכולותיהם לתפקד בתור אמצעי תשלום, שכן קשה לתמחר בהם. בשבועיים הראשונים של חודש אוקטובר, למשל, נע מחיר הביטקוין הלוך ושוב בין 7,750 ל-8,700 דולר.

 

איך מתמודדים עם תנועות השערים הפראיות? איך מתמודדים עם תנועות השערים הפראיות? צילום: גטי אימג'ס

 

 

בטווח הקצר, התעשייה מתמודדת עם אי היציבות ע"י תמחור בשקלים או דולרים וביצוע תשלום באמצעות מטבע דיגיטלי תוך אדישות להפרשי השערים. בתי עסק מגדרים עצמם ע"י המרה מידית לכסף פיאט, ומנועים מהחזקת המטבעות לאחר ביצוע המכירה. בטווח הארוך לעומת זאת, בהנחה ששוק המטבעות הדיגיטליים יגדל, אי היציבות תפחת וניתן יהיה לתמחר בצורה נוחה יותר.

 

לבסוף, האתגר הכלכלי האחרון מולו מתמודדים טכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים הוא חינוך פיננסי. הכלכלה של ימינו בנויה בעיקרה על צריכה. זהו הרציונל העומד בבסיס המדיניות הקיינסיאנית, וזוהי הסיבה הגלויה להדפסות הכספים הבלתי פוסקות על מנת "לתמרץ" את פעילות השווקים השונים ולהגביר את הצריכה.

חינוך פיננסי הוא אתגר שכן רוב האוכלוסייה אינה יודעת כיצד להתנהל נכון כלכלית, מה משמעות החיסכון לעתידיהם וילדיהם, ואיך לקבל החלטות מאופקות בטווח הקצר על מנת לשפר את הטווח הארוך. כחלק מהתמודדות איתו, זירות מסחר, מפתחי ארנקים ונותני שירותים נוספים בתעשיית המטבעות הדיגיטליים השיקו תכניות לימודים דיגיטליות חינמיות, לעתים אף פרונטליות. המטרה היא לעורר מודעות להתנהלות כלכלית נכונה, שמושתתת על איזון בין צריכה לחיסכון וקבלת החלטות רציונלית ככל שניתן.

 

אתגר אבטחת המידע

יש לשפר את המודעות לאיומי הפריצה ולפרקטיקות שימוש מאובטח 

 

מלבד האתגרים הטכנולוגיים והכלכליים, ישנו אתגר אחד מרכזי שעומד בפני אימוץ נרחב של מטבעות דיגיטליים, והוא אבטחת המידע. במרחב הפיזי אותו אנו מכירים היטב, אנו מודעים לסכנות ובתת מודע נערכים להתמודד בפניהן, בעיקר כשמדובר בשמירה על חפצינו יקרי הערך. את הארנק למשל, הגברים שבינינו ישימו לרוב בכיס הקדמי. בנסיעה באוטובוס, ככל הנראה שנניח את התיק על רגלינו כדי לוודא שהוא בטוח. אך במרחב הדיגיטלי זה לא אפשרי.

 

סמארטפון קריפטו ייעודי של HTC סמארטפון קריפטו ייעודי של HTC צילום: שאטרסטוק

 

 

המודעות לשמירה מאובטחת של המידע והכסף שלנו באינטרנט נמוכה במיוחד, וזה ניכר בשימוש חוזר של סיסמאות על פני פלטפורמות מרובות, חוסר שימוש מספק באימות דו-שלבי וחוסר הבנה של הסכנות האורבות במרחב הדיגיטלי - כגון WiFi ציבורי או עמדות הטענה בשדות תעופה.

 

לכן, בתעשייה הנמצאת בחיתוליה ומצריכה רקע טכנולוגי מינימלי המסייע להבין מה על משתמשים לגבות וכיצד לעשות זאת, ישנו צורך לגשר על הפער התפיסתי שמחייב משתמשים לדעת כיצד להישמר מפני סכנות.

 

הדרך עוד ארוכה

 

כאמור, עולם המטבעות הדיגיטליים נמצא בתחילת דרכו. עשור אמנם נשמע כמו המון זמן, אך במונחים של פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה חדשה בעלת משמעויות רבות זהו זמן מועט. פיתוחן של האינטרנט ותוכנות אימייל החל בסוף שנות ה-60, אך רק כ-20 שנים לאחר מכן החלו למצוא את דרכן לאימוץ המוני. באופן דומה אני צופה שאימוץ מטבעות דיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין ידרוש יותר זמן, עד שישפיע על חיינו כפי שהאינטרנט משפיעה.

 

 

 

כעת נסתיימה הסדרה למתחילים, ואני מקווה שעתה אתם יודעים מדוע ביטקוין נוצר, כיצד הוא וטכנולוגיית הבלוקצ'יין שבבסיסו פועלים, למה נוצרו מטבעות נוספים ומה ההבדלים ביניהם לבין ביטקוין, איך תוכל טכנולוגיית בלוקצ'יין להגביר שקיפות של תאגידים וממשלות, ומהם האתגרים העומדים בפני אימוץ נרחב של מטבעות דיגיטליים.

 

הכותב הוא מומחה ביטקוין ובלוקצ'יין, מייסד אתר התוכן CryptoJungle, ממייסדי עמותת Blockchain B7, ומנהל שיווק ויחסי ציבור בחברת MarketAcross.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x