סכנת הדיפ פייק: הציבור לא מחוסן, פייסבוק לא ערוכה

הפיאסקו שהקיף את הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 היה תוצאה של מגוון גורמים: מניפולציה שביצעו גורמים רוסיים במדיה חברתית, שאננות פייסבוק לגבי היקף הבעיה ומסוכנותה, חוסר הבנה של התקשורת המסורתית את האיום שנוצרים וכתוצאה מכך גם סיקור לא מספק, אי-מוכנות של גורמי ממשל רלוונטיים ועוד. אך בבסיסו, המצב שאיפשר את העיוות שהוביל להטיית הבחירות מורכב משני יסודות מובהקים – שיעור עצום של אמריקאים שהשתמש ברשתות חברתיות, ובראשן פייסבוק, לצריכת חדשות. הרשתות החברתיות הוצפו בכמות אדירה של פייק ניוז שהצליחה לבלבל, להסית, להסתיר ולטשטש.

בשלוש השנים שחלפו מאז השקיעו פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות משאבים ניכרים בהתמודדות עם פייק ניוז. בין היתר, באמצעות שיתוף פעולה עם אתרי בדיקת עובדות, פגיעה בחשיפה של תכנים שזוהו כפייק ניוז ושיפור החשיפה של פוסטים מחברים ובני משפחה על חשבון פוסטים מעמודים ומקבוצות. ואולם, כשמערכת הבחירות בארה"ב עומדת להיכנס להילוך גבוה והדיון על הבחירות הקרבות צפוי להיות סוער יותר, נראה ששני היסודות שאפשרו את סערת הפייק ניוז של 2016 עדיין שם: הרבה יותר אמריקאים צורכים חדשות ברשתות חברתיות הרבה יותר מבעבר.

בחסות פיתוחי הדיפ פייק, יכולים מפעילי קמפיינים של פייק ניוז לבלבל את ציבור הגולשים בצורה משמעותית, וממש לא ברור האם לרשתות החברתיות יש באמתחתן כלים מתאימים להתמודדות עם האתגר, או זמן מספיק לפיתוח שלהם.

האם הפלטפורמות ערוכות לפייק ניוז של 2020? איור: רועי רחמים

בשנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בהיקף האמריקאים שצורכים חדשות ברשתות חברתיות. לפי סקר של מכון פיו, אם ב-2016 אמרו 44% מהנשאלים שהם צורכים חדשות באתרים כמו פייסבוק או טוויטר לעתים תכופות או לפעמים, השנה עומד שיעורם כבר על 54% - רוב הציבור (הן ב-2017 והן ב-2018 עמד השיעור על 47%). מעניין יותר, בשנים קודמות שיעור הנשאלים שאמרו שהם עושים זאת לפעמים היה גבוה מאלה שאמרו שהם עושים זאת לעתים תכופות – 27% לעומת 20% בשנה שעברה, למשל. ב-2019 התמונה התהפכה: 28% אמרו שהם עושים זאת לעתים תכופות, לעומת 26% שעושים זאת לפעמים.

פייסבוק היא מקור החדשות המועדף: 71% מהאמריקאים משתמשים בה, ו-52% צורכים בה חדשות. יותר אמריקאים משתמשים אמנם ביוטיוב (74%), אך רק 28% צורכים בה חדשות - מקום שני בהפרש ניכר. 17% צורכים חדשות בטוויטר, 14% באינסטגרם.

זה מצב מסוכן, שכן ככל שיותר משתמשים רואים ברשת חברתית כמקור לצריכת חדשות, כך עולה הסיכון שהם יחשפו לפייק ניוז ויאמינו לשקרים. החדשות הטובות הן שלמשתמשים רבים יש חשדנות בריאה כלפי התכנים שהם נחשפים אליהם ברשתות חברתיות, ובעיקר היד של הרשתות עצמם בהצגת התכנים. 62% סבורים שלרשתות חברתיות יש יותר מדי שליטה על הצע החדשות שהם נחשפים אליו, ו-55% סבורים ששליטה זו מביאה להיצע רק יותר של חדשות (רק 15% סבורים שמדובר בהיצע טוב יותר).

בנוסף, 81% סבורים שמידע לא מדויק הוא בעיה גדולה או די גדולה בחדשות במדיה חברתית (שני רק לחדשות חד-צדדיות עם 83%). 82% סבורים שרשתות חברתיות מתייחסות בצורה שונה לארגוני חדשות שונים, כאשר 88% מתוכם סבורים שהן מתעדפות ידיעות סנסציוניות.

אילו ידיעות מודגשות בפיד? צילום: שאטרסטוק

מדובר בחשדנות שלא תזיק בכל הנוגע לזיהוי והתמודדות עם פייק ניוז, שצפויה להפחית את האמון שמגלים גולשים לידיעות חשודות או צעקניות שהם נתקלים בהן בפייסבוק, טוויטר או אפילו שירותי מסרים מידיים. אבל בכלל לא בטוח שזה מספיק. ראשית, כי גם חשדנות תתקשה להתמודד עם ידיעת כזב מנוסחת היטב שלוחצת לנו בדיוק על הכפתורים הנכונים. ושנית, כי מערכת הבחירות הקרובה בארה"ב צפויה לשחרר לטבע פייק ניוז מסוג חדש, כזה שבינתיים נשלח רק לגיחות מבוקרות ועוד לא שוסה בציבור במלוא עוצמתו. הכוונה כמובן היא לדיפ פייק: סרטונים שעברו מניפולציה באמצעות תוכנה כדי לגרום למי שמופיע בהם לומר דברים שמעולם לא אמר.

עד עתה, סרטוני דיפ פייק בתפוצה גבוהה היו דבר נדיר יחסית, וגם סוקרו בהרחבה ככאלה. אבל השתכללות הטכנולוגיה הופכת את הפקתם לקלה יותר ואת התוצאה למשכנעת יותר - וזה קורה בדיוק בזמן לבחירות 2020.

הטכנולוגיה מבשילה, והיא מספיק טובה כדי להיות משכנעת לחלק משמעותי מהאוכלוסייה ומספיק קלה לשימוש. הציבור עדיין לא מחוסן ממנה והפלטפורמות עוד לא יודעות איך להתמודד אתה. והעובדה שזה קורה דווקא בתקופה שבה החשיבות של מידע אמין ומדויק גדולה מבדרך כלל היא מפחידה.

אמנם אפשר לזהות דיפ פייק, אבל הדבר דורש מידה מסוימת של אוריינות, לדעת על מה להסתכל ואיפה. וככל שהטכנולוגיה הזו משתכללת, האוריינות הנדרשת גבוהה יותר. סביר שרק למעט מהציבור תהיה את היכולת לזהות דיפ פייק, וגם אם מדובר ברוב עדיין יהיה מיעוט גדול מאוד שיכול ללכת שולל. וכשמדובר בתוצאות בחירות, זה יכול להיות כל ההבדל בין הפסד לניצחון.

הסכנה: זיופים שהרבה יותר קשה לזהות

הפעם, לפחות, נראה שהמערכת לא מוכנה להיתפס לחלוטין עם המכנסיים למטה. הסנטורים מארק וורנר (דמוקרטי) ומרקו רוביו (רפובליקני) שלחו אתמול מכתב ל-11 רשתות חברתיות ואתרי שיתוף וידאו ובראשם פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, סנאפצ'ט ולינקדאין, הו דרשו להציג תוכניות מפורטות להתמודדות עם דיפ פייק לקראת הבחירות הקרובות. "אנחנו מאמינים שזה חיוני שלארגון שלך יהיו תוכניות להתמודד עם שימוש בטכנולוגיות אלו", הם כתבו. "אנחנו גם קוראים לך לפתח תקנים לשיתוף, הסרה, ארכוב ועימות של שיתוף תוכן סינטטי".

המכתב כולל שבע שאלות שמפנים הסנטורים לחברות ולעומדים בראשיהן. בין היתר, שאלו האם יש לחברות יכולת טכנית לזהות דיפ פייק, איך מתכוונות ההנהלות להגיב לזיהוי של תוכן כזה, והאם בכוונתן ליצור ארכיון דיפ פייק לשימוש חופשי של חוקרים חיצוניים. "האיום של דיפ פייק הוא אמיתי, ורק התמודדות אתו בשקיפות יכולה לשמר את אמון הציבור בפלטפורמות, ולהגביל את הנזק רחב ההיקף, השיבוש והבלבול שאפילו דיפ פייק מוצלח אחד יכול לגרום".

שני הסנטורים מבינים היטב את השילוב המסוכן בין הסתמכות גוברת על רשתות חברתיות כמקור חדשות ליכולת לייצר תכנים מזויפים אותנטיים מבעבר. הסיקור החדשותי של מערכת הבחירות בארה"ב יתחיל להאיץ משמעותית בתחילת 2020, ויפרוץ קדימה עם הפריימריז הראשונים באיווה בשלישי בפברואר. זה לא הרבה זמן, אבל אולי מספיק, על מנת שפייסבוק והאחרות יגבשו ויציגו תוכנית מקיפה להתמודדות עם דיפ פייק. אם לא יעשו זאת, אם הן יתעלמו מכל האזהרות ושוב יירדמו בשמירה, אנחנו עוד עלולים להתגעגע לפיאסקו של 2016.

קצרצרים

1. הסנטורית קמלה האריס, מועמדת מובילה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, פנתה למנכ"ל טוויטר בדרישה שישעה את החשבון של דונלד טראמפ. לדבריה, טראמפ הפר את מדיניות השימוש בשירות עם ציוצים שנועדו, בין השאר, להפחיד ולהטריד את חושף השיחה שלו עם נשיא אוקראינה (בה ביקש מהמדינה לחקור את יריבו ג'ו ביידן), או כללו פשוט שפה בריונית ואלימה. הכל נכון; טראמפ משתמש בחשבון שלו כפלטפורמה להשתלחויות ומתקפות נטולות גבולות, היו מביאות להעפת כל משתמש אחר. אבל הוא גם מקור טראפיק מצוין ואיש חזק מאוד. לא הייתי בונה על פעולה כלשהי מצד טוויטר.

טוויטר תשתיק אותו? לא סביר צילום: רויטרס

2. מנכ"ל אפל, טים קוק, השקיע בשלוש השנים האחרונות לא מעט מאמצים בפיתוח יחסים קרובים עם ממשל טראמפ, אבל אפילו לו יש גבולות. קוק הגיש לבית המשפט העליון תצהיר שבו הוא יוצא נגד מדיניות הממשל לחסל תוכנית מימי אובמה שאפשרה למהגרים לא-מתועדים שהגיעו לארה"ב גיל צעיר להישאר במדינה. מייסד אפל, סטיב ג'ובס, הוא בן למהגר מסוריה וקוק הזכיר שבלי הגירה אפל לא היתה קיימת (וגם גוגל, דרך אגב).

3. ואולי דווקא עדיף שגוגל לא היתה קיימת; למערכת זיהוי הפנים של החברה יש בעיה בזיהוי אנשים כהי עור. אז לקבלן של גוגל היתה דרך מקורית, מקורית מדי, לאסוף סריקות פנים של אנשים כאלה: באמצעות צילום דרי רחוב ("כי יש סיכוי נמוך שהם יגידו משהו לתקשורת", אמר עובד לשעבר לניו יורק דיילי ניוז) וסטודנטים (כשהעובדים מתחזים לסטודנטים ולא מספרים להם למה מיועדת הסריקה). קלאסי.

4. תושב פלורידה בן 59 נעצר והודה שחתך את הבלמים של יותר מ-140 קורקינטים שיתופיים בפורט לודרדייל, כנראה כי הם ממש עצבנו אותו. בתקשורת האמריקאית תיארו את זה כמעשה ונדליזם, אבל הגדרה טובה יותר יכולה להיות ניסיון רצח.