שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

מספר הגולשים הסינים מזנק - ואיתו ההשפעה המסוכנת על איכות הסביבה

דו“ח של גרינפיס טוען כי תעשיית הדאטה סנטרים הסינית מזיקה לסביבה יותר מ-21 מיליון מכוניות; הממשל הסיני דורש כי אלגוריתמים להמלצות באפליקציות יקדמו קודם כל את ערכי המפלגה; ויפן שוב ממנה לתפקיד שר טכנולוגי את האיש הלא נכון

אופיר דור, בייג'ינג 13:3716.09.19
בסין ישנם כיום כ-854 מיליון משתמשי אינטרנט; נכון לסוף 2018 עמד מספרם על 828 מיליון, תוספת של 57 מיליון איש בהשוואה לסוף 2017. עשור לפני כן, בסוף 2008, המספר הזה היה 298 מיליון בלבד. הצמיחה האדירה במספר משתמשי האינטרנט הסינים, שכלי התקשורת המקומיים מקפידים לדווח עליה בהבלטה יתרה מידי שישה חודשים, היא מקור לגאווה עבור הממשל הסיני ומייצגת לתפיסתו את ההתקדמות הכלכלית והחברתית של המדינה.

 

יש בכך מידה של צדק: החיבור לאינטרנט מקל על החיים, כאשר לפי הנתונים האחרונים 639 מיליון סינים השתמשו ברשת כדי לבצע קניות ולהשיג מוצרים שאין בסביבתם, 421 מיליון הזמינו אוכל דרך ברשת ו-339 מיליון השתמשו בשירותי תחבורה בהזמנה. החיבור לאינטרנט גם הופך את החיים למעניינים יותר עם 759 מיליון גולשים שצפו בסרטונים ברשת ועוד 686 מיליון שקראו חדשות. האם הרשת גם מרחיבה אופקים? על זה אפשר להתווכח, בהתחשב בצנזורה הכבדה במדינה. ואולם, לא כל השלכות הצמיחה במספר הגולשים הן חיוביות.

 

סין הופכת ליותר מקוונת? לא הכל טוב סין הופכת ליותר מקוונת? לא הכל טוב צילום: שאטרסטוק

 

 

דו“ח שפרסמו בשבוע שעבר גרינפיס מזרח אסיה ואוניברסיטת צפון סין לאנרגיה חשמלית בבייג‘ינג חשף מחיר סביבתי כבד: דאטה סנטרים, בהם מאוחסן המידע שמאחורי שירותי הענן ואתרי האינטרנט, אמנם לא מחזיקים בתדמית שלילית כמו של מפעלי פלדה כיוון שעשן שחור לא מיתמר מעליהם, אך גם לחוות שרתים יש השפעה מזיקה מאוד על הסביבה, כתוצאה מצריכת החשמל הגבוהה.

 

לפי הדו“ח הנוכחי, תעשיית הדאטה סנטרים הסינית, השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה“ב, צרכה ב-2018 חשמל בהיקף של כ-161 טרה-וואט שעה, 2.35% מצריכת האנרגיה הכוללת במדינה. הבעיה הגדולה בסין היא שהפקת חשמל עדיין מבוססת ברובה על שריפת פחם מזהם. כתוצאה מכך מעריכים כותבי הדו"ח כי תעשיית הדאטה סנטר המקומית הובילה ב-2018 לפליטת 99 מיליון טונות של גז החממה פחמן דו-חמצני, שווה ערך לפליטות הפחמן השנתית של 21 מיליון מכוניות.

 

וזו רק ההתחלה: הכותבים חוזים כי עד 2023 צריכת החשמל של הדאטה סנטרים הסינים תזנק ל-267 טרה-וואט שעה, יותר מצריכת החשמל השנתית הכוללת של אוסטרליה בשנה החולפת. בהנחה ששום דבר לא ישתנה מבחינת ההתבססות על חשמל מבוסס פחם, ב-2023 דאטה סנטרים סינים יהיו אחראים לפליטת 163 מיליון טונות פחמן דו-חמצני, חדשות רעות מאוד לכל מי שלוקח ברצינות את הנושא של התחממות גלובלית - וגם למי שלא; זו סוגיה שמשפיעה על כל יצור חי בכדור הארץ.

 

 

מה עושים עם השרתים? מה עושים עם השרתים? צילום: שאטרסטוק

 

 

מספר הדאטה סנטרים בסין נמצא במגמת עלייה בשל מספר גולשי האינטרנט הצומח ונפח הגלישה המתרחב. סיבה שלישית היא חוק שנכנס לתוקף ב-2017 ומחייב חברות זרות לאחסן מקומית את כל המידע על משתמשים סינים. כדי לעמוד בדרישות חוק זה משלימה בימים אלו אפל את ההקמה של דאטה סנטר במחוז גוויג'ואו בדרום סין.

 

נושא ההשפעה הסביבתית של חוות שרתים אינו חדש והממשל הסיני מנסה להוביל שינוי בתחום. הממשל המרכזי בסין השיק כבר ב-2015 תוכנית פיילוט להקמת חוות שרתים ירוקות. גם הממשלות האזוריות פועלות בנושא, כאשר הרשויות בבייג‘ינג אסרו בשנה שעברה על הקמת דאטה סנטרים חדשים בעיר. לעומת זאת בשנחאי מחייבות הרשויות את הדאטה סנטרים לעמוד ברף נוקשה של יעילות אנרגטית.

 

בסין אפשר למצוא מספר פרויקטים לדוגמה המתבלטים בשמירה על הסביבה. ענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט למשל, בונה בגבעות של גוויג'ואו דאטה סנטר שאמור להשתמש באוויר הקר מסביב לקירור השרתים. לפי גרינפיס, 40% מצריכת האנרגיה של דאטה סנטרים הולכת למשימות קירור. בחוות השרתים של עליבאבא ליד האנגג'ואו משתמשת החברה במים מהאגם הסמוך לקירור. בסוף התהליך המים מוחזרים לאגם עם נזק מינימלי. עליבאבא משתמשת גם במערכות בקרה המנטרות את הטמפרטורה של כל שרת בנפרד, מאפשרות לקרר רק היכן ומתי שצריך ולחסוך 80% מצריכת האנרגיה. פרויקט אחר של עליבאבא במחוז חוביי מפיק את רוב האנרגיה הדרושה לדאטה סנטר באמצעות אנרגיית רוח.

 

 

טורבינות רוח טורבינות רוח צילום: בלומברג

 

 

אלא שזו עדיין טיפה בים. אנשי גרינפיס דגמו לצורך כתיבת הדו“ח 44 דאטה סנטרים ב-12 מחוזות בסין ומצאו ש-90% מהם שאבו את כל רוב מרשת החשמל. השוק הסיני עדיין מפגר משמעותית בנושא זה אחרי הסטנדרטים שמציבות ענקיות עמק הסיליקון. אפל כבר הודיע כי כל הדאטה סנטרים שלה בארה“ב פועלים על 100% אנרגיה נקייה וגם אמזון ומיקרוסופט צועדות בכיוון. מיקרוסופט הודיעה בעבר שהדאטה סנטרים שלה ישתמשו ב-60% אנרגיה מתחדשת עד 2020. לעומת זאת, הממוצע לדאטה סנטרים בסין הוא 23% שימוש באנרגיה מתחדשת.

 

הפרדוקס הגדול הוא שסין היא המובילה העולמית בכל הנוגע לייצור אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, כך שלחוות השרתים אמור להיות קל יותר לעבור לאנרגיות ירוקות. אלא שרוב החוות מרוכזות במזרח המדינה, באזורים עירוניים צפופים כמו בייג‘ינג, שנחאי וגואנגדונג, בעוד רוב הפרויקטים להפקת אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח נמצאים הרחק במערב ומרכז המדינה באזורים פתוחים. דאטה סנטרים יכולים לייצר אנרגיה ירוקה בעצמם או לקנות כזו מאחרים. הדאטה סנטרים יכולים גם לבחור לבצע ”קיזוז פחמן", כלומר לתמוך במיזמים רחוקים של ייצור אנרגיה נקייה כדי לחפות על פליטות הפחמן שלהם. בינתיים הרוב לא עושים זאת.

 

החישוב המעניין ביותר שמוצג בדו“ח הוא על היקף פליטות הפחמן שניתן לחסוך אם תעשיית השרתים הסינית תעלה את השיעור הממוצע של שימוש באנרגיות מתחדשות מ-23% ל-30% עד ל-2023, לא משהו דרמטי מידי. במקרה הזה צפויה לרדת הפליטה של פחמן דו-חמצני ב-16 מיליון טונות, שווה ערך לפליטות מ-10 מיליון טיסות טרנס-אטלנטיות. האשמה במצב מוטלת במידה רבה על הממשל הסיני, שבחר לתדלק את הצמיחה הכלכלית הסינית בפחם מזהם ועדיין חושש להיפרד מאותו פחם זול. אבל גם לחברות האינטרנט, שחלקן מרוויחות מיליארדים, יש אחריות לתרום את תרומתן לשיפור המצב הסביבתי ולעבור לאנרגיה ירוקה.

 

 

שרת בדאטה סנטר שרת בדאטה סנטר צילום: שאטרסטוק

 

 

אי שם ב-2009 התנהל ויכוח סוער סביב השאלה כמה פחמן דו-חמצני פולט כל חיפוש שאנחנו עושים בגוגל. הכל החל כאשר עיתון הטיימס הלונדוני טען כי חיפוש גוגל אחד עולה בפליטה של 7 גרם פחמן, מחצית ממה שנפלט מהרתחת קומקום תה. גוגל טענה בתגובה שהמספר נמוך פי 35 ועומד על 0.2 גרם בלבד. על הדרך טענה גוגל אז כי הפעילויות של החברה תורמות לירידה ניכרת בכמות זיהום האוויר, למשל כשהיא נותנת גישה לספרים וחוסכת נסיעות לספריה.

 

אלא שחזקת החפות הזו ממש לא עומדת לרוב חברות האינטרנט. ענקית המסחר עליבאבא אולי חוסכת למשתמש הסיני נסיעה לחנות, אך באותו הזמן מייצרת כמויות אדירות של אשפה בדמות קרטונים וניילון לעטיפת האריזות. לפעמים גם חברות שנראו בהתחלה ככאלו שתורמות לסביבה, כמו חברות האופניים השיתופיות, התגלו ככאלה שיוצרות מפגע סביבתי מחריד.

 

ההצעה שלי היא פשוטה: לקבוע לחברות יעד לפליטת גזי חממה פר מנוי, כשחברות שיחרגו מהיעד לא יוכלו לגייס לקוחות חדשים עד שיתקנו את החריגה או לפחות יבצעו קיזוז פחמן. במערב ייתכן שהצעה כזו תיכנס לסבך משפטי, אבל אם יש מקום שבו ניתן ליישם אותה הרי זו סין, בלי בג“ץ ובלי בצלם.

 

קצרצרים

 

1. ישנן סיבות רבות בגינן החדשנות היפנית היא כבר לא מה שהייתה בימי הזוהר של שנות ה-80, והנה סיבה אחת נוספת: בחירה של הפוליטיקאים הכי לא מתאימים כדי להוביל ולפקח על תחום הטכנולוגיה במדינה. בשנה שעברה למשל הודה השר הממונה על אבטחת סייבר ביפן יושיטקה סקורדה (68) כי מעולם לא השתמש במחשב בעבודתו. חלפה הפאדיחה של שר הסייבר וכעת עולה עוד אחת: בשבוע שעבר התברר כי אתר האינטרנט הרשמי של נאוקזו טאקמוטו בן ה-78, המינוי הטרי לתפקיד שר ה-IT היפני, אינו פעיל כבר חודשים. כשנשאל על כך במסיבת עיתונאים הודה טאקמוטו כי אינו בטוח למה האתר אינו עובד. האיש הלא נכון במקום הלא נכון.

 

חזקים ברובוטיקה. ומה עם כל השאר? חזקים ברובוטיקה. ומה עם כל השאר? צילום: Slashgear

 

 

2. ואז הם באו ולקחו את האלגוריתמים: אפליקציות סיניות כמו טיקטוק התמחו בשנים האחרונות בבניית אלגוריתמים שמנתחים את ההעדפות ותחומי העניין של המשתמשים כדי להציע להם עוד ועוד תכנים מאותו הסוג. אולם כעת יצטרכו האפליקציות לעבור תכנות מחדש, לאחר שבשבוע שעבר פרסם הרגולטור הסיני המפקח על האינטרנט טיוטת הנחיה לפיה האלגוריתמים חייבים קודם כל לקדם את ערכי היסוד של המפלגה הקומוניסטית. ההנחיה אמורה להיכנס לתוקף רשמית בעוד מספר חודשים. לפי הרגולטור, הטעות של האפליקציות עד היום היתה שהן התמקדו יותר מידי ברצונות המשתמשים ופחות מידי באיכות התוכן. במילים אחרות, לא הקהל צריך לבחור מה הוא אוהב לראות, אלא אנחנו נגיד לו מה כדאי.

 

 

3. כוכבת רשת סינית שמכונה שפית המשרד מיס יה צברה מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות בסין וביוטיוב, בזכות סרטונים בהם היא מדגימה איך להכין ארוחות יצירתיות באמצעים מאולתרים במשרד. דמיינו הכנת מרק אטריות במיכל המים המינרליים לדוגמה. נשמע כמו עיסוק סולידי למדי? ובכן, מיס יה מצאה עצמה בלב שערוריה גדולה לאחר ששתי ילדות צעירות החליטו להכין פופקורן בעזרת פחית אלומיניום ומבער אלכוהול כמו בסרטון של מיס יה, מה שנגמר באסון בו אחת הילדות נהרגה והאחרת נפצעה קשה. בעקבות האסון פרצה מתקפה ברשת נגד מיס יה שכונתה רוצחת. בעיני זה מגוחך; אני זקן מספיק כדי לזכור ימים שהאשימו את סרטי סופרמן בפציעתם של ילדים שניסו לקפוץ ולהתעופף. לחלק גדול מהתכנים ברשת (כמו בטלוויזיה), יש ערך אסתטי אפילו שלא כדאי לנסות אותם בבית. התפקיד של ההורים הוא להסביר לילדים את זה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x