שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

חייך נהרסו בגלל פורנו-נקמה? גוגל לא מאמינה ולא תעזור לך

ענקית הטכנולוגיה מסרבת לסייע לקורבנות של פורנו נקמה - פרסומי תוכן מיני בידי בני זוג לשעבר, במטרה להרוס את חיי המצולמות - ואף מערימה קשיים בהסרת התוכן מתוצאות החיפוש; נחשפה מזימה אנטישמית של פייק ניוז בארה"ב; ולמה אמזון מוכרת אביזרים בהשראת הפדופיל ג'פרי אפשטיין

עומר כביר 16:0120.08.19

בעולם הפורנו, אין כנראה תוכן מגעיל, דוחה ונאלח יותר מ"פורנו נקמה". ז'אנר זה מתייחס לתמונות וסרטונים אירוטיים או מיניים שהועלו ללא הסכמת אחד המשתתפים שלהם, לרוב משתתפת. פעמים מפורסמים תכנים כאלה על ידי בן זוג לשעבר שמבקש לנקום באישה החצופה שהחליטה להיפרד ממנו (ונפרדה בצדק, כפי שמוכיח המעשה).

 

פרסום תוכן פורנוגרפי הוא ללא הסכמת כל המשתתפים הוא הרבה יותר מהשפלה לשמה. זה אקט אלים בעל השלכות יומיומיות וקורבנות רבות מדווחות על מערכת של הטרדות, השפלות איומים ורדיפות ממנה הן סובלות בעקבות כך; זה יכול לחרב את חיי היומיום שלהן ולהפוך מעשים כמו מציאת עבודה או דייט לקרוב לבלתי אפשריים. זאת, כמובן, במידה רבה בגלל גוגל.

 

 

נהרסו לך החיים? התוצאות ירדפו אותך בגוגל נהרסו לך החיים? התוצאות ירדפו אותך בגוגל

 

 

מעט אנשים (אני רוצה להאמין) נכנסים לאתר פורנו נקמה כדרך קבע, אבל כמעט כולם מבצעים חיפושי גוגל של אנשים שהם פוגשים בצמתי חיים חשובים - דייט ראשון, ראיון עבודה, מציאת שותף לדירה ועוד. ואם תוצאות החיפוש מעלה תמונות או סרטי פורנו של המחופשת, מדובר במקבילה מציאותית של אות הארגמן שיכולה להפוך את הקורבן למוקצה ולמנודה.

 

יש לכאורה פתרון פשוט שיכול להקל על מצוקתן של אותן קורבנות: הסרת תוצאות פורנו נקמה ממנוע החיפוש של גוגל. אבל, כפי שמספרת עו"ד קרי גולדברג במאמר שפרסמה בניו יורק פוסט, ענקית הטכנולוגיה היא יריב נחוש בכל המדובר במאבק מצד קורבנות פורנו נקמה.

 

גולדברג מתמחה בייצוג קורבנות של הטרדה, תקיפה וסחיטה מינית ועומדת בראש פירמת עוה"ד מברוקלין C. A. Goldberg. עבודתה המסורה לייצוג נשים שתמונות וסרטוני פורנו שלהן פורסמו ברשת ללא הסכמתן העניקה לה את התואר "פרקליטת פורנו הנקמה"; עם כל שירותי הסטרימינג החדשים שנערכים בימים אלה לעלייה לאוויר, לא ברור איך אף אחד עוד לא קנה את הזכויות להפיק סדרה על העבודה של גולדברג. באתר המשרד אפילו סידרו אחלה תמונה לפוסטר:

 

אתר משרד העו"ד של גולדברג. פוסטר יש, חסרה רק סדרה אתר משרד העו"ד של גולדברג. פוסטר יש, חסרה רק סדרה צילום מסך: CA Goldberg

 

 

לדברי גולדברג, הבקשה הדחופה והראשונה של לקוחותיה היא להסיר את פורנו הנקמה מתוצאות החיפוש בגוגל, וכבר ב-2016 היא ביקשה והתחננה שהחברה תרחם על 15 נשים שייצגה ותענה לבקשתן להסרת תוצאות ממנוע החיפוש. לא היה זה מקרה קלאסי של פורנו נקמה, אך אלים לא פחות (לעתים אף יותר), ומבחינת הקורבנות בעל השלכות דומות.

 

"הלקוחות שלי, כולן בנות 18 עד 22, השיבו לפרסומת מטעה שחיפשה דוגמניות ביקיני ונשאבו למזימה להשתתף בצילום סרט פורנו, כאשר כמה מהן אף נאנסו במהלך הצילומים", סיפרה. "סרטונים אלה, שצולמו ללא הסכמה, שותפו מאות ואלפי פעמים באתרי פורנו פופולריים. הנשים נחשפו ברשת בצורת חסרת רחמים – השמות, מוסדות הלימוד שלהן, שמות בני משפחה פורסמו לצד הפורנו. ההטרדה שהגיעה כתוצאה היתה נוראית. קורבנות רבים שינו שמות, עברו דירה, נזרקו על יד בני זוגן, סולקו מארגונים חברתיים ופוטרו ממשרתן".

 

אחת הקורבנות היתה תלמידת קולג' בת 20 כשסרטון הפורנו שלה פורסם ברשת. "נאלצתי לשנות את חוג הלימוד ואת הקריירה שבחרתי", סיפרה לגולדברג. "איבדתי הרבה חברים, והמשפחה שלי לא הסכימה לדבר אתי במשך זמן מה. היו לי סיוטים לצד חלומות שזה מעולם לא קרה ואיכשהו נמחק לחלוטין. זה היה אחד הדברים הנוראיים שאי פעם עשיתי ולא רק כי זה הופיע באינטרנט. הלוואי שיכולתי למחוק את הזיכרון הזה לנצח. ירקו עליי בזמן הצילומים ומעולם לא הרגשתי כזה חוסר כבוד וכזו חסרת ערך".

 

האישה הצעירה והקורבנות האחרות כנראה לעולם לא יוכלו למחוק את שחוו מזיכרונן, וגם הסרת כל הסרטונים מהרשת היא משימה בלתי אפשרית. אבל יש צעד פשוט שאפשר לנקוט בו ויצמצם את הנזק: הסרת פורנו נקמה מתוצאות החיפוש של גוגל. כשגולדברג שלחה לחברה תצהירים ראשונים עם בקשות להסיר את הסרטונים מתוצאות החיפוש, היא לא חשבה שיהיה זה מהלך מורכב.

 

 

סובלת? גוגל לא מוטרדת סובלת? גוגל לא מוטרדת צילום: שאטרסטוק

 

 

היא התבדתה מהר מאוד; גוגל, התברר לה, מתחייבת להסיר תכנים רק בשני מקרים מובהקים: הפרת זכויות יוצרים או פדופיליה. לפי מדיניות החברה היא יכולה להסיר תכנים מיניים ששותפו בלי הסכמה, אבל ההסרה אינה אוטומטית גם אם הוכח שאין הסכמה ונתונה לשיקול דעתה הבלעדי. "אם גוגל מחליטה לשמור את הקישורים, לקורבנות אין מה לעשות. אין למי לערער, אין חוק, רק מדיניות תאגידית", אמרה גולדברג. מדינות רבות אמנם חוקקו חוקים מבורכים נגד פורנו נקמה. אבל לרוב הם מופנים לטיפול בפרטים ובאתרים ששיתפו את התוכן, ולא במנועי חיפוש שמזרימים אליהם אנשים.

 

אבל גוגל לא רק מראה חוסר נכונות להסיר תכנים מסוג זה, לפעמים היא מגלה נחישות מוזרה להשארתם בתוצאות החיפוש, גם כשהדבר מנוגד למדיניות החברה עצמה. גולדברג תיארה מקרה אחד של אנה (שם בדוי) שבגיל 18 נוצלה על ידי שלושה גברים בשנות ה-50 לחייהם שצילמו את עצמם מקיימים עמה יחסי מין אלימים. זמן קצר אחרי שהסרטון עלה לרשת הוא כבר הופיעה במקום בולט בתוצאות החיפוש בגוגל.

 

"בשנים שחלפו המעקבים, ההטרדה ואיומי המוות מה'מעריצים' שלה הפכו לבלתי-נסבלים", סיפרה גולדברג. "הלקוחה שלי עברה דירה וכל בני משפחתה שינו את שמם, אבל מישהו גילה את השם החדש שלה ופרסם אותו ברשת. הווידאו עקב אחריה בגלל גוגל". גוגל, איך לא, סירבה להסיר את הסרטון שכן אנה לא החזיקה בזכויות היוצרים עליו ומדיניות פורנו הנקמה שלה לא מכסה את מה שבחברה מכנים "פורנו חרטה". (ולמה לא, בעצם? אם אישה צילמה פורנו, אפילו בהסכמה מלאה, אפילו קיבלה תשלום משמעותי על כך, למה שלא תהיה לה הזכות להתחרט ולבקש את הסרתו?).

 

לגולדברג היה ראיון מבריק: היא הצליחה להעביר למרשתה את זכויות היוצרים על הסרטון. זה מחייב כבר את החברה להסיר אותו אוטומטית, נכון? ובכל זאת, גוגל סירבה וטענה בתגובה שהיא לא מאמינה שאנה היא בעלת זכויות היוצרים. למה? כי פאק יו, אנחנו גוגל.

 

 

לא עוברת על החוק, רק על עקרונות המוסר. גוגל לא עוברת על החוק, רק על עקרונות המוסר. גוגל

 

 

"גוגל יודעת שהנשים הללו הונו, הוחזקו בשבי, הותקפו והושפלו ושהן סובלות בגלל החשיפה בגוגל, אבל הצרכים העסקיים של התאגיד מכתיבים אדישות מוחלטת", כתבה גולדברג בניו יורק פוסט. "עד היום גוגל מסרבת להסיר קישורים כאלה מתוצאות מנוע החיפוש. הראיות הגרפיות להתעללות שעברו רודפות את הנשים הללו כשהן מחפשות עבודה, משתמשות במדיה חברתית, מחפשות שותפות לדירה, יוצאות לדייט. רובן סובלות מתת-תעסוקה, מבועתות ולא מסוגלות לנהל חיים נורמליים כי גוגל לא מוכנה להרים אצבע בגלל מדיניות תאגידית צינית".

 

המעשים של גוגל, מודה גודלברג עצמה, הם לגמרי במסגרת החוק. חוק פדרלי מ-1996 מקנה לה חסינות כמעט מוחלטת כשמדובר בתוכן צד ג'. כל עוד גוגל לא יצרה או העלתה את התוכן בעצמה היא יכולה לקשר אליו בתוצאות החיפוש שלה, אפילו להרוויח כסף באמצעות הצגת פרסומות לצדו, גם אם התוכן עצמו לא חוקי.

 

וזו הנקודה שבה החוק פוגש את המוסר האנושי. מבחינה חוקית, ייתכן שלא נפל שום רבב בהתנהלות גוגל. הכל זהב. אבל החוק הוא לא הרף העליון להתנהגות אנושית ראויה, לא המקסימום שצריך לשאוף אליו. זה המינימום, הרף התחתון ביותר. עמידה בלשון החוק היא המעט ביותר שניתן לעשות. והיא לא הופכת אותך בהכרח לאדם ישר, מוסרי, נעים או אפילו ראוי לחברת אדם. העובדה שלא עברת על החוק לא אומרת שפעלת כשורה בכל הבט אפשרי, לא אומרת שעשית את המרב כדי להתמודד עם מצב מסוים או לתת מזור למצוקה, לא אומרת שעשית אפילו משהו כדי להטיב עם אדם אחר.

 

ואותו הדבר נכון גם לחברות. גוגל עומדת אולי בלשון החוק, אבל המדיניות שלה רעה ולא-מוסרית. עליה צריכה לאמץ מדיניות תקיפה יותר בכל הנוגע להסרת תכני פורנו. כזו, למשל, שתאפשר לכל אדם שמופיע בסרטון או תמונה לבקש את הסרתם מתוצאות החיפוש, אפילו שהצטלם בהסכמה. סתם כי בא לו, ככה במקרה, לחיות כמו בן אדם נורמלי בלי שמעשה מהעבר ירדוף אחריו לכל מקום (וממש, אבל ממש, לא אכפת לי אם מפיקי פורנו יפסידו בגלל זה סכומים ניכרים). החוק אולי לא מחייב אותה לעשות את זה, אבל המוסר דורש זאת. ואין לי ספק שהחברה תצליח לעמוד באבדן ההכנסות שאולי יגרם לה.

 

הסיפור של גולדברג ממחיש גם בעיה גדולה יותר, כזו שכבר דיברנו עליה לא פעם במדור זה: העובדה שהפכנו ( ) את חברות הטכנולוגיה לבוררות העליונות של חופש הביטוי ברשת. התוצאה היא שהאינטרס התאגידי ינצח את מה שנכון לעשות, ואם לא? לרוב זה בגלל סערה תקשורתית שהכניסה את החברה למגננה.

 

תכנים שמוסרים בלי הצדקה, משתמשים שנחסמים בלי סיבה, קרבנות פורנו נקמה שלא מצליחות להוריד את סרטוני ההשפלה שלהן מגוגל - אלו לא בעיות שונות אלא סימפטומים של אותה בעיה. הפלטפורמות הגדולות כשלו בניהול חופש הביטוי ברשת, הוכיחו שוב ושוב שהן לא מסוגלות או לא רוצות להתמודד עם הסוגיה המורכבת באופן ראוי. הגיע הזמן להפקיע מהן את המנדט הזה, וליצור מנגנון אחר להסדרת סוגיות אלו. מגנון שיגן על האינטרסים של הגולשים ולא של החברות, ורצוי כזה שלא יהיה בשליטת מדינות. איך יכול מנגנון כזה להיראות? זו כבר שאלה למדור אחר.

 

קצרצרים

 

1. העיתונאי האמריקאי יאיר רוזנברג, כתב בכיר במגזין היהודי Tablet, חשף בחשבון הטוויטר שלו מזימה אנטישמית חדשה מבית היוצר של הטרולים הנאלחים של אתר הפורומים 4chan. בתחילת השבוע, סיפר, פורסם באתר פוסט פופולרי שקרא ליצירה מאסיבית של פרופילים מזויפים של יהודים בפייסבוק ובטוויטר. זמן קצר לאחר מכן הרימו גזענים לבנים רשת חשבונות טוויטר שמתחזים לחרדים, ישראלים ויהודים מהשמאל, תוך שימוש בתמונות של יהודים אמיתיים. החשבונות כולם עוקבים זה אחרי זה, ומקדמים תוכן אנטישמי ואנטי-ישראלי (למשל, שבתקופת העבדות בארה"ב 87% מבעלי העבדים היו יהודים. בפועל, הם היו רק 1.25% מבעלי העבדים). לדברי רוזנברג, בארה"ב - שם לא חסרים אנשים שמעולם לא פגשו יהודי - הרשת יכולה להיות בעיה רצינית.

 

שונאי היהודים פורחים ברשת שונאי היהודים פורחים ברשת

 

 

2. אמזון ממשיכה להתמודד בהצלחה על תואר החברה המנוולת בעולם. כמה עלובי נפש החלו לאחרונה למכור מוצרים בהשראת פושע המין ג'יפר אפשטיין ימח שמו באמזון, איביי ואתרים מבוססי Shopify. בעקבות פנייה של The Verge מיהרו איביי להסיר את המוצרים, ושופיפיי לחסום אתרים שמכרו אותם. באמזון, מנגד, המוצרים עדיין זמינים לרכישה ובחברה לא הגיבו לפניית האתר. אמזון - כי "מוצרים של פושעי מין בזול ובמשלוח מהיר לכל העולם" זה ארוך מדי.

 

3. ספקיות הרשת בארה"ב רצות קדימה במאמצים לחסל את שרידי ניטרליות הרשת שעוד נותרו שם. לפי מחקר מקיף חדש, הספקיות מאיטות במכוון גלישה לאתרי סטרימינג כמו נטפליקס, יוטיוב ואמזון פריים וידאו. החוקרים ביצעו יותר מ-650 אלף מבדקים בין תחילת 2018 לתחילת 2019, וגילו ש-AT&T האטה את נטפליקס ב-70% מהמקרים, את יוטיוב ב-74% מהמקרים, אך לא נגעה באמזון. T-Mobile האטה את אמזון ב-51% מהמקרים.

 

 

 

4. ב-1994 החלו שני חברים, ג'ף שוורץ ודן וונג, להפעיל את ה-FogCam - מצלמת רשת מקוונת שאיפשרה לגולשים לצפות בערפל המפורסם של סן פרנסיסקו מראש אוניברסיטת סן פרנסיסקו. בסוף החודש, אחרי רבע מאה של פעילות, יסגרו השניים את המצלמה. לדבריהם, בשנים האחרונות האתגר של הפעלת המצלמה נעשה מורכב מדי, במיוחד בכל הנוגע למציאת מיקום מתאים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x